בחצר המלכות

http://www.youtube.com/watch?v=leINX5vbjQU

היום לפני 24 שנים,56 אוהדים מצאו את מותם בשריפה ביציע,
יהי זכרם ברוך.

 

לא שזה מפתיע אבל תמיד נחמד לראות היכן דת הכדורגל נמצאת באמת:

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?...449534&fid=2605

 

http://www.facebook.com/home.php?#/group.php?gid=75302670974

אני היחיד שנגד?

לשמוע את LIVE FOREVER בעברית יהיה מזעזע!

 

ממש ממש בעד!

הגיע הזמן

 

אני זוכר שהסתכלנו בקלטת מקיפה וארוכה של האסון אי שם באמצע השירות בפיקוד העורף, ונדהמתי לראות איך מלהבה קטנה יחסית, זה הגיע למצב של יציע שלם שעולה באש. נורא. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/sad.Xxx

 

סטרטפורד הצלת אותי בלי לדעת
לא היה לי נושא לכתבה השבוע, קראתי את התזכורת שלך, המשכתי הלאה, ובזמן המחצית במשחק של הקבוצה שלי ביום שני,
בדרך למשתנות, פתאום זה בא לי. אחלה נושא.
הכתבה בטח תעלה מחר או מחרתיים.

 

שגיב

בכיף,

המזל הגדול זה שלא היו גדרות בין היציע למגרש,לחשוב לו האוהדים שם היו נתקעים בין הגדרות ללהבות,
וואו,רק מלחשוב על גדול האסון שיכול היה להיות הרבה יותר גדול אני מקבל צמרמורת.
לחשוב שבפרק זמן של שבועיים,במאי 1985 נהרגו עשרות אנשים ב 2 אסונות במגרשי כדורגל...
בראדפורד ולאחר מכן הייזל,אלוהים ישמור,איזו תדמית יש היום לכדורגל,לאיצטדיונים,לקהל לעומת דאז.

 

מבראדפורד זכור לי בעיקר התמונה של האיש עם הראש מלא להבות. האמת היא שנס שלא היו יותר אסונות. אני זוכר איך שמעתי בתחילת שנות השביעים בתוכנית GRANDSTAND על אסון IBROX בדרבי של גלאסגו. כרגיל הגיעו בהתחלה דיווחים על "בעיה|"מסוימת, בלי שנבין את גודל הזוועה. למחרת התמונות של המעקה העקום במדרגות האין סופיות סיפרו את כל הסיפור.

מאסון הייזל, שהייתי כבר בארץ, בעיקר זכור לי שהמשחק לא התחיל ואף אחד לא עלה לשידור להסביר למה.

שאני חושב על הצפיפות במגרשים, מצב היציעים וברוטאליות השוטרים נדמה לי שאני צריך להגיד את ברכת הגומל.

שמסתכלים לאחור זה נראה כמו ימי הביניים השחורים, אבל לא הרגשנו כך, כי לא ידענו שומדבר אחר.

 

פיטר, מה ההורים, החברים שאהבו כדורגל קצת פחות חשבו על התחביב?
והאם בתקופה ההיא יכולת לראות מעונבים למיניהם כמו שרואים היום במגרשים?

 

אגיד לך משהו מוזר קצת - אבא שלי לא אהד לא את סיטי ולא את יונייטד(!) כבחור שנולד בסאלפורד - עיר בתוך עיר, הוא אהב ראגבי ליג, ותמיד ציין את העובדה שה"שדים האדומים" האמיתיים היו סאלפורד ראגבי קלאב. בגלל ה'שם הרע' של הכדורגל היה מותר ללכת רק עם אבא עד גיל 13, כך שבגלל שהוא לא היה מכור לזה הלכנו לפחות משחקים ממה שהייתי רוצה.

שסוף סוף קיבלתי אישור ללכת זה היה רק ביציעה עם מקומות ישיבה. זה היה כיף, אבל היה ברור שזה לא הדבר האמיתי, כך שבערך גיל 15 'עליתי ליגה' ל KIPPAX היציעה הישן הענק והנפלא שנפרס לכל אורך המגרש (לא אחרי השער כמו ברוב המגרשים)

היו מעט בעיות בתוך העצטדיונים, בעיקר בחוץ, הדרך מליים סטריט שטיישון לאנפילד היה כמו פלישה למערב ביירות, גם ברמת הסכנה וגם ב'מחנה הפליטים' שעברת בה!


לגבי ה"מעוכבים" בכיף הייתי עונה לך, יש רק בעיה אחת ............

אין לי שמץ של מושג מה זה מעוכבים!

:aaa021:

 

החיים בזבל...

http://www.thesun.co.uk/sol/homepage/news/article2430467.ece

 

פיטר, לא מעוכבים אלא מעונבים, כלומר אנשים מהמעמד הגבוה, עשירים למיניהם.

עוד כמה שאלות ברשותך.

סטרטפורד פעם ציין משהו שגם שמעתי בכמה סרטים דוקומנטריים, שאחד מחוקי היסוד של החוליגנים היה שלא מכים מישהו שלא מעוניין ללכת מכות.
אם ככה למה, כמו שאתה מציין, היה מסוכן כל כך לעשות דרכים למיניהן מחוץ לאצטדיון? הרי אתה אומר בעצמך שרק רציתם את הכדורגל, את האווירה, אז למה זה היה כל כך מסוכן גם עבורכם, ה"תמימים"?

 

בחצי גמר גביע הליגה באנפילד ב 81 השאירו את אוהדי סיטי בפנים עד השעה 23:00 ואז למסע כומתה של שעתיים בעיקוף עצום לתחנת הרכבת. אחרי חצות, במקומות שאי אפשר לדמיין שמישהו יחשוב שנעבור המתינו חבורות של סקאוסרים עם בקבוקים ואבנים, פשוט מלחמה. העניין היה שברגע שאתה חלק מקבוצה גדולה אז הייתה מטרה נוחה. לא מדובר על החוליגנים ה"ממוסדים" אלא על הצעירים המשועממים שבאותה השנה גם התפרעו בכל ערי אנגליה. ה'טיפול' המשטרתי תרם רבות לאלימות ולאווירה, כי ברגע שמתייחסים לאנשים כמו חיות הם מתנהגים כמו חיות.

שהייתי בן 17 ננעלנו בחוץ בלידס כי היה מלא. אלפים נשארו בחוץ. ביחד עם קבוצה קטנה הצלחתי לפרוץ את שער הכניסה לתוך היציעה של ה SPION KOP. כ30 אוהדים של סיטי באמצע אלפי מטורפי לידס. לא יודע איך יצאנו בחיים (האמת היא שבמקרה הזה המשטרה הצילה אותנו.

במלא מקומות היו ניגשים ל"חשודים" ושואלים אותך שאלה סתם בישביל לשמוע את המבטא שלך!! בווסט ברום התנתקתי מאוהדי הסיטי כאשר ניגשו עליי מקומיים ושאלו אותי "מה שעה?" למזלי הלכתי ממש אחרי סניף סקנדינביה של מועדון אוהדי WBA. עשיתי את החיקוי הכי טוב שאי פעם נשמע של השף השוודי מן ה'חבובות' ונשארתי בחיים - 'סורי מייט' הם התנצלו!!

 

הוטספר

בגדול זה נכון,מי שמחפש מכות ימצא אותם,מי שלא,לא,גם כיום.
בסופו של דבר חבורות החוליגנים הכירו,ידעו מי זה מי,בטח את המוכרים,ידעו היכן להיפגש,
או שהיה אפשר לזהות אותם לפי המספרים שלהם,היו ויש דפוסי התנהגות מסויימים,
גם אופנת הלבוש שהשתנתה כל הזמן עזרה לזהות,
כיום מי שהולך עם הצבעים של הקבוצה,חולצה,צעיף
לא נוגעים בו(בדרך כלל)כי הוא לא חוליגן,
בתחילת שנות ה 70 למשל היתה תרבות אופנתית של קשירת צעיפים לכל יד וסביב הראש וזה לא מנע ממך לא לקבל מכות,להיפך ואפילו שלא היית חוליגן,
הקטע היה גם לגנוב כמה שיותר צעיפים של אוהד יריב.
דבר נוסף לגבי למה היה מסוכן גם עבור התמימים,אני אנסה להביא זאת מנקודת מבט של חבר שלי,
טיפה מבוגר יותר מפיטר,הוא אמר לי שעניין המכות,חבורות היה עניין שבשגרה היכן שגדלת במנצסטר,
מכות בין בתי ספר שונים בבוקר,מכות בין החברים מהרחוב שלך כנגד החברים מרחוב מקביל אחרי הצהריים,
זה נגרר גם לכדורגל,הם לא ראו בזה משהו פסול או שזה היה תחת הגדרה של חוליגניזם עבורם,ככה גדלת
וזה היה הכי טבעי שבעולם,מי שהיה בוגר דאז בטח ראה זאת אחרת,ראו אותם כפרחחים ,סוג של yobs
היום כשהוא מסתכל על העבר מנקודת מבט של בן אדם בוגר ובעל משפחה וילדים
הוא מצתמרר מעצם המחשבה לו הילדים שלו היו צריכים לעבור את מה שהוא עבר.
גם כיום,כשאני הולך או שהלכתי למקומות מסויימים לראות את יונייטד ואפילו שאני לא חוליגן ולא מחפש צרות
ולבוש באופן נורמלי,לא עם צעיף או חולצה אבל גם לא באופנת וסגנון החוליגנים,
אני מרגיש סוג של אי נוחות וחשש מסויים,בלידס בחוץ אי אפשר שלא להרגיש זאת ושם האמת היא גם לא אכפת להם אם אתה מחפש מכות או לא,הם תמיד ישמחו להכנס בואהד יונייטד,
במידלסברו לפני שבועיים,מקומות לא הכי נעימים שבעולם לאוהד כדורגל של קבוצה יריבה,
בוודאי ליברפול,אבל יש גם מקומות אחרים,בקובנטרי למשל כשהייתי לפני כמה שנים טובות
בהייפילד רואד ז"ל,שם לא הרגשתי כל חשש,הריח באוויר היה רגוע הרבה יותר.

 

מידלסבורו הוא לא לא נחמד רק לאוהדי כדורגל יריבים. הייתי מעדיף לגור בשכונת זייתון בעזה.

הקטע עם המכות בין בתי הספר נכון לגמרי. פעם הבית סםר שלי התנפל על
ST MARY'S CATHOLIC BOYS SCHOOL (הבית ספר של מורוסי). זה היה הכותרת של "מבט לחדשות" של האנגלים, עם צילום של כלי נשק כמו ב קרין א'