בחצר המלכות

שמחה מקורית אחרי הבקעת גול
עכשיו לחידה השבועית...מישהו רואה את שחקני ניוקאסל רצים לג'ואי בארטון אחרי שתיאם איתם על תצוגה כזו לאחר הבקעה שלו?

 

פסיכים האנגלים האלה,כאילו אין מספיק צרות בעולם אז הם החליטו להמציא שטות חדשה שכבר פועלת בכמה תחנות רכבת,שלט האוסר על זוגות להתנשק לפני שהם נפרדים על הרציף
אלא באיזורים מיוחדים לכך,
למה?אין לי מושג רק שזה הולך לעלות הרבה מאוד כסף.

 

http://www.youtube.com/watch?v=10FKWOn4qGA

ילד צרפתי ממוצא אלג'יראי רק בן 6 !
אלוהים ישמור איזה שליטה בכדור.

 

בקרוב בארסנל http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx

 

ככה זה שהמאמן שלך פדופיל...

http://www.youtube.com/watch?v=uCbZa6_Emeg

 

אני קרוב לסיים ספר שקניתי בלונדון בשם The Damned UTD,
ספר חצי ביוגרפי על האגדה בראיין קלאף עם התמקדות על התקופה הקצרה (44 ימים) שלו בלידס תוך "פלאשבקים" להתחלה בהארטלפול וכמובן השנים הארוכות בדרבי. הספר שופך אור על איך הכדורגל התנהל אז, על היריבות (שאני אישית לא הייתי מודע לגמרי לקיומה) האדירה בין קלאף לדון ריבי, המנג'ר האגדי של לידס. כתוב בצורה מעולה, ממש מכניס אותך לתוך הראש של אחד המאמנים הגדולים בכדורגל הבריטי אי פעם.

תוך כדי הספר אני קולט המון שמות מוכרים באיזכורים אקראיים, כמו כששחקן QPR טרי ונבלס הציל כדור מהקו במשחק מול קלאף, או כשעל הספסל לידו בלידס יושב ג'ו ג'ורדן, כיום עוזר מאמן של רדנאפ בטוטנהאם, ועוד המון דברים דומים.

אם נמשיך בקשר לטוטנהאם, שאני מן הסתם מחפש אותו כל הזמן, ההערצה של קלאף לביל ניקולסון גלויה במשך כל הספר, והוא אומר שהוא ביסס את כל מה שהוא עשה על "the Bill Nick way", כדורגל התקפי ויפה, בניגוד לכדורגל המלוכלך והבכייני ועם כסף מתחת לשולחן לשופטים ושחקנים יריבים של דון ריבי. דייב מקאי מן הסתם מככב בספר בתור השחקן שעבר קרוב לסוף הקריירה שלו לדרבי אחרי קריירה מפוארת בספרס, קראתי שקלאף טען לפני מותו שמקאי היה השחקן הכי גדול של טוטנהאם אי פעם.
לגמרי במקרה ביחד עם דייב מקאי מופיע בחתימה שלי עוד כוכב בספר, בילי ברמנר- מתלמידיו של ריבי והילד הרע של הכדורגל הבריטי באותם שנים.

 

נראה לי שרק באנגליה אפשר למלא אולם מלא של צופים שצועקים,שרים ושותים כאילו היה זה משחק כדורגל,
שרק בטלוויזיה האנגלית ישלחו שדר ופרשן,
וכל זה למשחקי פריימיר ליג ב....חצים http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/5eek.Xxx

פסיכים עם דיפלומה.

 

ומה תגיד על קריקט ?
פעם שאלתי אנגלי מה כל כך כיף במשחק שנמשך יום שלם ?
תשובתו הייתה שזה מאפשר לך לשתות אלכוהול כל היום.

 

הייתי פעם במשחק קריקט,אחלה בילוי,
אתה יושב ביציע,שותה,אוכל,קורא עיתונים,מדבר עם אנשים מסביב,
מדי פעם מוחא כפיים,מה רע?

המדינה הזו סובבת סביב שתייה וכדורגל,
talk sport,אין פעם שאני לא פותח את הרדיו ושלא מדברים שם על כדורגל,
סטן קולימור מככב שם בגדול.

 

קולימור נשמע תותח מהכמה שניות ששמעתי אותו.
זה מזכיר לי...

http://www.youtube.com/watch?v=lwVj5ps8aC0&feature=related

 

מחרתיים בבוקר אני יוצא ללונדון לשבוע כדורגל מטורף.
ביום שלישי אני באמירייטס רואה ארסנל-רומא, ברביעי אני בסטמפורד ברידג' בצ'לסי-יובה, חמישי בשייט הארט ליין רואה את העופות מודחים מאופ"א ע"י שחטאר, שישי מנוחה, שבת אם יהיה לי אוויר ומזומנים בכיס אני אקפוץ לארסנל-פולהאם או צ'לסי-וויגאן, וביום ראשון אני באפטון פארק- ווסט האם נגד סיטי.
ביקור אחרון שלי בממלכה בשלוש שנים הקרובות(צה"ל קורא), לא היה לי ספק שאין בררה אלא להזריק כדורגל לוריד. 4 או 5 משחקים ב6 ימים זה מטורף ואני לא יכול לחכות. אני מאוד מרוצה מהסידור שיצא שכל השבוע הוא בעצם הכנה למשחק באפטון פארק, האחרון לשלוש שנים הקרובות.

 

דמאיו הודיע שאין כרטיסים למכירה http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx

סתם, תבלה (זה בטוח).

 

אתמול כמו בליגה כך גם בהווליוד,
ליברפול קיבלה קיבלה מכה כשוואלס עם באשיר לא קיבל את האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר
וההקשר הוא שארי פולמן במאי הסרט אוהד שרוף של ליברפול.

דני בוייל לעומת זאת עם סרטו נער החידות מבומבאי קטף 8פרסים
וההקשר הוא שבוייל נולד ברדקליף-מנצסטר,

הוא אומנם אוהד ברי הסמוכה אבל זה עדיין נשאר בגדר משפחת מנצסטר ופרבריה.

 

ארי פולמן גם היה עד לפני כמה שנים חבר לקקן של גרנט. לא יודע מה טיב היחסים שלהם כיום, אבל בעידן גרנט במכבי חיפה, הבחור כתב לשם המשחק כתבה לקקנית ומתחנפת שעושה מגרנט אלוהים שכל אוהדי חיפה צריכים להעריץ ולאכול "סומבררואים" (מלשון לאכול את הכובע, כך הוא קרא לזה) בכל פעם שהוא מביא תוצאות.

 

גאזה מדבר על המצב שלו ומספר שדמיין שהתוכים צעצוע שהיה בחדר שלו הם אמיתיים והחברים שלו...

http://www.thesun.co.uk/sol/homepage/news/article2266325.ece

כמה אני אוהב אותו.
הוא מספר שעכשיו הוא בסדר (תוך כדי משיכות באף...) אבל הוא לא מבטיח שיפסיק לשתות למרות שהוא משתדל.