בחצר המלכות

אתה כעקרון צודק, אבל את השיר ברובו כתב מקרטני. הוא זה שהגה את הרעיון השיר, בהתחלה אגב כבדיחה צרפתית.

 

השיר היה לא שלם, עד שלנון הוסיף את הפזמון.
עד סרג'נט פפר כולל, כל שיר של לנון הוא קצת מקרטני ולהיפך. אחרי זה נהייתה קצת יותר בדלנות, כל אחד זז לכיוון אחר. יש שנוהגים לומר ש-A day in a life הוא השיר האחרון שלהם שהוא באמת 50-50 (על כל שירי לנון חתום גם מקרטני ולהיפך, מכל קריירת הביטלס בעקבות הסכם שלהם מתחילת הקריירה).

 

את רוב השיר כתב לנון ולו בגלל שהשיר מדבר על כלבת הרועה הגרמני שהייתה לו...

 

מה פתאום.
את רוב השיר כתב מקארטני בעיקבות העכבר שמצאו בתחת של ריצ'רד גיר !

 

רובי אני לא צחקתי... http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx


תגיד, אני מריח לזניה?

 

בזמן האחרון התחלתי לשמוע הרבה מוזיקה בריטית, בעיקר הביטלס כמובן. רציתי לשאול כאן מה השירים הממולצים שלכם של להקות כמו לד זפלין, אאוזיס, פינק פלויד כי אני רוצה להפתח לעוד כיוונים וכי טחנתי כבר היום את היי ג'וד בערך 20 פעם. תודה.

ולגבי הויכוח על מישל, השיר נכתב ברובו על-ידי מקרטני, לנון עזר לו ויש לו תרומה גדולה לשיר.

 

זה לא לזניה, זה העכבר בתחת של ריצ'רד גיר...

בלי להיות קטנוני מקס, מתוך וויקיפדיה:

אתה מתבלבל עם השיר Martha My dear מהאלבום הלבן שאותו כתב מקרטני על הכלבה שלו.
http://www.catanna.com/paulmartha2.Xxx

 

וופס...נראה לי אני הולך להאכיל את העכבר.

 

- אואזיס: יש את המוכרים כמו live forever, stand by me, wonderwall ו-all around the world המוכרים יותר. עוד שיר שלהם שאני אוהב זה some might say.

- לד זפלין: אותם אני לא ממש שומע, מלבד השיר הכי מפורסם שלהם, stairway to heaven כמובן.

- פינק פלויד: אישית אני לא מת עליהם, מלבד השיר הענק wish you were here

מקווה שעזרתי.

 

מרק יוז
לפינק פלויד אין שירים מומלצים. אם אתה לא שומע את כל האלבום זה לא אותה חוויה.

 

מארק יוז, תשמע את The Masterplan ואת Little by little של אואזיס.

 

וואו, איזה דיון פה על "מישל" כאילו מדובר באיזה מאסטרפיס. עוד בלדה נחמדה ואוורירית של הביטלס, מהסוג שפול ידע לייצר מתוך שינה.
גיא, לדעתי band on the run גם שייך לרשימת המביכים של מקרטני, וכן זה עניין של טעם, אבל עדיין קשה לי להשוות את הגדולה של אפילו שלושה שירים של מקרטני מתקופת הסולו. אנדרייטד, אוברייטד, לא משנה- השירים האלה שלו לא הותירו את האימפקט שהותירו שירים כמו זה , זה , זה, למרות שהוא קאבר או זה.

ואלו לא הברורים מאליהם כמו give peace a chance או imagine שהם שירים נהדרים אבל מרוב שהם מצוטטים הם כבר נשחקו עד דק. מצטער, אבל זו פשוט לא אותה רמה, אלא לבל אחר לגמריי.

 

לד זפלין כל האלובמים שלהם גדולים אחד אחד. אני אוהב יותר את התקופה המוקדמת (אלבומים 1-4).

 

לבחורצ'יק שרצה המלצות על classic rock-
קודם כל איזה כיף לך! אתה עומד להאזין לכמה יצירות מופת, שאם הן ישפיעו עלייך באותה צורה שהן השפיעו עליי אז הן גם צפויות לשנות את חייך מהקצה לקצה, לא פחות.
עם לד זפלין אני הייתי מתחיל עם האוסף הכפול המצויין שלהם remasters. אני בד"כ שונא אלבומי אוסף, אבל זה פשוט מבחר איכותי של שירי לד זפלין והתחלה מצויינת להאזנה ללהקה.
פינק פלויד- פה אני מתחבר לאמירה של ארצ'י באנקר, זה לא עניין של שיר אלא עניין של אלבום. הראשון שאני שמעתי היה dark side of the moon, אני חושב שהוא אחלה של סיפתח לפינק פלויד (גם תזהה משם כמה קטעים "מוכרים") ומשם אני כבר לא דואג- אתה בוודאי תישאב ותרצה לשמוע רק עוד ועוד http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
אואזיס- ממש אבל ממש לא באותו הקליבר כמו שתי הלהקות הקודמות, לטעמי אפשר לוותר.

 

הרבה זמן שלא נהנתי לקנות מתנה כזו.
ממש ליד המלון פה בברלין יש חנות ספורט עם המון המון חולצות כדורגל ישנות וחדשות.
בכל אופן קניתי לחבר את החולצה הלבנה של אנגליה ממוקדמות המונדיאל 2002...
7 בקהאם מאחור, ונחשו מאיזה משחק?אנגליה 5 גרמניה 1 מה 1.9.2001...רשום את זה על החולצה.
איך שבאתי לשלם המוכר בצחוק כמובן הסתיר את הפנים מרוב בושה :aaa12: