אקטואליה

אני לא מכליל, אני לא חולק על כך שיש אנשים שעומדים מאחורי האידיאולוגיה שלהם ולא משנים אותה לפי הלך הרוח (זהבה גלאון למשל) ואני מכבד אותם על כך, אבל צריך להיות נאיבי כדי לחשוב שמרץ לא היו יושבים בקואליציה יחד עם ליברמן (אם כי כנראה במעמד נמוך יותר) אם תוצאות הבחירות היו אחרות.

ריבלין ודומיו הופכים למוקצים מחמת מיאוס כי הם פשוט שינו את עורם מסיבותיהם שלהם, בין אם זה ריבלין שמנסה להיות חיקוי חיוור של הצבוע לפניו או אולמרט מהסיבות הברורות.

בכל מקרה, אני לא רואה את בנט מחבק את בוז׳י כי הוא אמר שצריך להפסיק לאהוב ערבים או את סמוטריץ׳ מחבק את זנדברג בגלל אמירה אחרת שלה.

 

מיותר לציין שאני מעדיף ראש ממשלה מהשמאל, אבל כמובן שאעדיף ראש ממשלה טוב יותר מנתניהו אם הוא יבוא מהימין (ולא מהימין הקיצוני, ולא מהחבר'ה המטורללים, כי אז לא עשינו שום דבר).

בנוגע לליברמן, בסופו של דבר לא מדובר באוטופיה. אי אפשר לקבל כל מה שרוצים, ולכן הייתי שמח מאוד לממשלת שמאל-מרכז עם ליברמן בשנה האחרונה מהממשלה הימנית נטולת ליברמן שהיתה מאז מאי שעבר או מהממשלה הימנית עם ליברמן שתהיה מעתה.

האם זה היה ריאלי? השד יודע. מה זה משנה כבר.

 

בוודאי שהמפלגות שהתאחדו תחת הרשימה המשותפת מכירות בישראל. הן מתנגדות להכרתה כמדינה יהודית, ויש הבדל בין השניים. אם הן לא היו מכירות בישראל הן לא היו מייצגות אותה כחברי פרלמנט.

 

כלום ושום דבר 12 קשקוש וחרטוט כדרכך בקודש לזרוק שקרים לא מגובים . .
הנתונים מראים סיפור אחר לחלוטין. בשנת 2003 הכירו 81 אחוזים בזכותה של ישראל להתקיים.
בשנת 2009 זה ירד לפחות מ54 אחוז.
בשנת 2011 66 אחוזים מערביי ישראל שוללים את זכות קיומה של ישראל
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/242/096.html?snopcmdt=1

בשים לב לעובדה שהסקר נערך גם בקרב דרוזים ( שבעד ישראל ללא צל של ספק ) . בדואים ( שעדיין רבים מבניהם משרתים בצבא )
הרי שהייתי אומר שהנתונים חריפים אף יותר.
מהיכרות אישית וקרובה עם ערבים ישראלים אני קובע שתי עובדות ( להבנתי ). שייח ראהד סאלאח עשה שם עבודת שטיפת מוח עצומה. כולל התחרדות והקצנה דתית
בגלל אלפי מקרים של נישואין ( יבוא נשים וגברים משטחי הרשות ) עם ערביים בעלי ת.ז כחולה. חלה הקצנה בלאומיות הערבית.
לטעמי חברי הכנסת הערביים בוגדים באמון הציבור שבחר בהם. הם מתעסקים 90 אחוז מהזמן רק במה שקשור לפלסטינים ולרשות ופחות בענייני , מה ישפר את החיים לערבי הישראלי.

 

למעוניינים להרחיב אופקים ודעת. הרצאה מאלפת של מומחה האסלאם מספר 1 בישראל ( בעיני )
ללא שום קשר או זיקה לימין או שמאל. פשוט לדעת ולהבין , מי השכנים שלי, איך החל האסלאם מה המקורות וכהנה וכהנה.
להלן מאמר קטנצ'יק שנכתב בהשראת ההרצאה. מדוע ירושלים קדושה לאסלאם למרות שאינה מוזכרת בקוראן ואפילו פעם אחת.

News1 | השקר של כיפת הסלע ומסגד אל-אקצה

אל ההרצאה :

 

בגלל שהוא מרשה לעצמו הרבה יותר, ומרבה לעצמו גם לעשות את זה לא בבריכה אלא מהמקפצה. להוריד את ראש רשות ההגבלים העסקיים למען מתווה הגז המביש שלו, לעשות אותו דבר לראש רשות החשמל בגלל שהעזה לצאת נגד המתווה, לזרוק את יעלון, לשים את ליברמן במשרד הביטחון, לבכות כל הזמן על התקשורת והשמאל (גילה שזה עובד יופי בבחירות אז למה לא), להחזיק במיליון תיקים.

 

וזה עובד כנראה.
סקר רשת ב: הליכוד 28, יש עתיד 19, המחנה הציוני 15.. יתר הפרטים יובאו בהמשך. - חדשות רוטר

 

מה נסגר? אתה לא קורא מעבר לכותרת של הכתבות שאתה מפרסם כאן? כתוב בפירוש שהם שוללים את הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית-ציונית. אני מניח שרובם מעוניינים במדינת כל אזרחיה ולא במדינה שבה הם נחשבים כאזרחים סוג ב', ורוצים לשנות את אופיה. הנתון המפתיע הוא שמעבר לשליש מהאוכלוסיה הערבית כאן מקבלת אפילו מדינה יהודית-ציונית.

 

מה נסגר? איך אתה תמיד מצליח לראות מבעד לפילטרים הלא נכונים? זה נכון ל2009 ומאז המגמה בהקצנה.

הקצנה בעמדות הערבים הישראלים: 41% מכירים בזכות קיום לישראל, 40.5% מכחישי שואה, 47% לא רוצים שכן יהודי - גלובס

 

מה נסגר 2? כותרת המדד ליחסי יהודים ערבים :

אבל כותרת המדד חד משמעית: ישנה מגמת החרפה יציבה וקבועה ביחס הערבים לישראל, לעומת מגמת התמתנות יציבה וקבועה, ביחס היהודים לערביי ישראל. ככל שחולף הזמן נעשים הערבים הישראלים עוינים יותר כלפי היהודים, בעוד שככל שחולף הזמן נעשים היהודים פחות עוינים כלפי האזרחים הערבים.

ומה בדבר קביעתה הנחרצת של אהריש?

רוב ערביי ישראל אינם מכירים בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית וציונית. 54% מצדיקים התקוממות חמושה (אינתיפאדה) של ערביי ישראל, 55% רואים בישראל כובש זר, צלבני, שיעלם מהאזור בעתיד

presspectiva | לוסי אהריש VS סמי סמוחה

 

שוב: יש הבדל בין אי הכרה במדינה יהודית לבין אי הכרה במדינת ישראל. ולגבי ההקצנה בדעותיהם של ערביי ישראל: אני בטוח שראית את הסקרים שמראים שחלק הולך וגדל מהאוכלוסיה היהודית במדינת ישראל (ובעיקר הנוער) לא מאמינים בשיוויון בין יהודים לערבים, לא רוצים נציגים ערבים בכנסת ואף לגרשם מהארץ.

התשובה להקצנה הזו היא אחת - דו קיום ושיתוף פעולה בין יהודים וערבים, בתקווה שבסופו של דבר זה יתורגם להישגים פוליטים, לנציגות של הציבור הערבי בממשלה ולמיגור האפליה נגדם. כמובן שבשביל זה יש צורך בשיתוף פעולה של הנציגים הערבים, שרק בבחירות האחרונות סירבו להסכם עודפים עם מרצ. אבל אף אחד לא אמר שזה הולך להיות פשוט.

 

לא הכי מעריך את אמנון לורד אבל לטעמי הוא העלה במאמר הזה נקודות חשובות
לטעמי בוגי היה שר ביטחון כושל מאוד ,אני ממש אבל ממש מתעב את המחליף המיועד איווט אבל מאוד רוצה בהצלחתו.כי זה מעל ומעבר לגוש ימין או שמאל. צה"ל הוא הצבא של העם. ככה הייתי רוצה שישאר.
אני אוהב במיוחד את הקטע הזה :

"הכשרת הקצונה הבכירה: חלק מתהליכי ההכשרה של הקצונה הבכירה עוברים דרך גופים אזרחיים העובדים בשיתוף פעולה עם הצבא. בשנים האחרונות נכנסו בתפר הזה גופים ומוסדות המטמיעים בפיקוד הבכיר של הצבא רעיונות פוסט-מודרניים וערכים מסרסים. מנגנונים אלו זקוקים לרענון ופיקוח הדוק, ואין כמו שר ביטחון אזרחי שצמח במנותק מרעיונות אלו כדי לגשת למלאכה בידיים נקיות ובראש פתוח. יש בנמצא לא מעט מומחים אזרחים שיכולים לסייע במלאכה, לחקור את תכני הלימוד והחינוך האסטרטגי, לתכנן תוכניות חינוכיות חדשות, לגבש צוותי הוראה ראויים ולפקח באופן מתמיד על המוסדות האינטלקטואליים של הצבא. בדרך זו ניתן להחזיר לחיים מושגי יסוד שנעלמו מהשטח כמו תמרון, הכרעה וניצחון. צליל ערב שלא נשמע לאזננו זמן רב מדי."

כך יבריא ליברמן את מערכת הביטחון | אמנון לורד

 

אני חושב שהבעיה של השמאל בהקשר של ליברמן זה שבמקום לתקוף אותו על זה שהוא מושחת ברמה מפחידה(עד כדי להעלים מישהו שהיה צריך להעיד נגדו) הם תוקפים אותו על זה שהוא "פשיסט" ובכך הם בעצם משחקים לידיים שלו, כי כמו אנשי ימין אחרים גם הוא בתגובה מציג את השמאל,ובצדק, כהיסטרי וסותם פיות(מה שכמובן מגדיל את מספר התומכים שלו). אם השמאל היה מתמקד אך ורק בשחיתויות של ליברמן זה היה עושה את העבודה הרבה יותר טוב. אגב אני מצפה גם מהימין לעשות את זה. זה כבר לא עניין של שמאל וימין, מדובר במאפיונר לכל דבר,שהנוכחות שלו בפוליטיקה צריכה להטריד פי 100 יותר מהנוכחות של ענבל גבריאלי בזמנו, בטח כשהוא מתקדם עד כדי שר ביטחון.