אקטואליה

רק אל תגיד לי שחסר כאלה!

 

פשוט זה לא יאמן איך שהיחסים בינינו לטורקיה הידרדרו. אבל משהו שחשבתי עליו זה שאם יש ידידים באמת של ישראל ששמחים ומרוצים ממה שקורה בינינו לטורקיה. זה כמובן הכורדים. הם כבר שנים מבקשים מאיתנו להפסיק למכור נשק לטורקים. כנראה שעכשיו הם מרוצים מהמצב ועוקבים אחריו בדריכות אפילו יותר מאיתנו.
אבל שימו לב ארדואן, רוצה מלחמה, והוא אומר את זה בגלוי. אם הם ילוו עם ספינות קרב את המשט הבא. איזה הכרזת מלחמה יש יותר מזה.
יאללה כורדים צאו מהמערות שלכם, הגיעה הזמן להלחם בעם הטורקי המדכא אותכם.

 

סבבה, אתה מגדיר לימוד תורה כ'גירוד ביצים'. אני מגדיר עתודה כגירוד ביצים. אני מגדיר חצי (ויותר) מגלי צה"ל וכתבי 'במחנה' כמגרדי ביצים.

היחיד שמגדיר מה שווה שירות צבאי ומה לא, זה העם. והעם החליט שלימוד תורה שווה ביטול שירות צבאי, הן לגבי הסדרניקים והן לגבי חרדים שלא מתגייסים כלל.

 

אני עדיין מחכה שתענה לו.

 

העם לא קובע דבר מכל אלו. צה?ל - באופן לא דמוקרטי לחלוטין - קובע מה ייעשה עם המגויסים לשורותיו (החכמים הולכים לעתודה, חסרי התועלת לגרבץ בבסיסי העורף והמקומבנים לגלי צה?ל) ואם צה?ל ירצה שכל חייליו יגרבצו בפריקאסטים זה בדיוק מה שיקרה והביצים של החצי של העם שכן משרת יהיו מצוחצחות. העם גם לא קובע פטורים משירות, שכן אם היה נערך משאל עם בנושא, החרדים היו עולים על מדים גם רטרואקטיבית; בני חמישים היו נגררים לתוך נגמ?שים.

ללא קשר להשוואה הדבילית שלך בין עתודה (ניצול כח אדם פנימי של צה?ל) לבין תפילות לשמיים (החלטה פוליטית שצה?ל לא יכול להשפיע עליה), חשוב להבין ש?העם? מעולם לא החליט על הפטור מגיוס חרדים לצה?ל. מדובר בשארית מ1948, אז בן גוריון ושות? חיפשו להימנע ממחלוקת שולית (מספר החרדים בישראל היה זניח לחלוטין) בימים הראשונים של המדינה. זה לא שהעם תומך במדיניות הזו: פשוט יש פוליטיקה. ?העם? רוצה תחבורה ציבורית בשבת ולא מקבל. למה? מאותה הסיבה. במילים אחרות: ?העם? לא החליט כלום. הפוליטיקאים מחליטים הכל ואם אתה חושב שאלו, בשיטה הנוכחית, משרתים את העם או מבטאים את רצונותיו אתה כנראה חי על הירח.

אגב: כל הקרקס של גל?צ, במחנה, תזמורות וכו? נובע מעודף כוח אדם בעורף, שאין מה לעשות איתו. בסיסי העורף של צה?ל הם קייטנה לבני 18-21 משועממים. התועלת מהחיילים הללו לצה?ל היא שלילית ועדיף היה לו לא היו מגויסים מלכתחילה. הסיבה היחידה שאנשים רוצים חרדים בצבא זה כדי לא להרגיש פראיירים על כך שהם עצמם עושים שירות, כשבחלק הגדול מהמקרים הם צריכים לשאול את עצמם למה הם _בעצמם_ התגייסו.

 

ה'פוליטיקה' הזאת היא דמוקרטיה. אתה מוזמן להציע אלטרנטיבה.

יותר מזה, אתה מוזמן להקים מפלגה שהמצע שלה יהיה ביטול הפטור לחרדים, ביטול ההסדר, העסקת תחבורה ציבורית בשבת וכו' וכו'. אם העם רוצה את זה מספיק, הוא יצביע לך.

 

אל תספר שטויות! הראשון שלא מעוניין בגיוס חרדים - צה''ל. כך שאתה יכול בלי שום בעיה להתייחס לזה כלעוד החלתה של צה''ל.

 

פוליטקאים. בטח שלא "העם".

 

לא. הפוליטיקה הזו היא הפן היצוגי של הדמוקרטיה כפי שהיא מיושמת, באופן חלקי, צולע ובררני מאוד, במדינת ישראל.

לדמוקרטיה פנים רבות, כאשר במדינות מסוימות מדובר בלא יותר משיטת בחירות ובמדינות אחרות מדובר גם בערכים שונים ומשונים. צרפת, גרמניה, שבדיה, ארה?ב וישראל הן כולן מדינות דמוקרטיות, אך לכל אחת מהן שיטת ממשל יחודית וקונה באופן מהותי. ארה?ב היא מדינה דמוקרטית הרבה יותר מישראל, אבל האפליה הגזענית שרדה בחוקיה כמעט 200 שנה בדרך זו או אחרת. האפליה בישראל, מעצם היותה - בהגדרה - מדינה יהודית, תמשך לעד. הניסיון להציג את ישראל כדמוקרטיה מהסוג הטוב ביותר, כאשר האלטרנטיבה היא בטח דיקטטורה מוסלמית או משהו בסגנון, הוא צולע.

 

 

אל תקפוץ כמו אידיוט, קרא את דברי בעיון. אין שום סתירה בין מה שכתבתי לעובדה זו אותה אתה מציין. יתר על כך, מאוחר יותר בהודעה אליה התייחסת, אני עצמי רמזתי לכך. הצבא לא מחליט מי יגויס לשורותיו. הצבא כבר הספיק להמליץ על מעבר לצבא מקצועי: זו לא החלטה שלו, אלא של שר הבטחון ושאר הפוליטיקאים. צה?ל היה שמח להקיא מתוכו אנשים רבים. זה לא קורה.

מי שמעוניין בגיוס חובה לצה?ל לא חפץ בטובת הצבא כמנגון הבטחון של מדינת ישראל, אלא רוצה להשתמש בצבא ככלי לחינוך לאומני, ככור היתוך מלאכותי לחיזוק החברה הישראלית וכו?. אין לצבא שום תועלת מפציפיסטים או מחרדים. אין שום טעם לגייס אף חבר משתי הקבוצות הללו. הסיבה שהצבא נלחם בפציפיסטים היא העובדה שהם מאיימים על הצבא מתוך המיינסטרים של החברה אשר ממנה הוא מגייס כח אדם מועיל. מהחרדים לא תהיה לצבא שום תועלת גם ככה: זה לא שמדובר באוכלוסיה יצרנית גם בנסיבות הכי טבעיות עבורה. 

 

אם כבר אתה מזכיר את עובדת 'יהדותה' של מדינת ישראל, אז חלק מההגדרה הזאת קובע שלימוד תורה הוא כן ערך, ולכן יכול לבוא על חשבון ערכים אחרים לפעמים.
לא באתי להציג את הדמוקרטיה או משהו כזה, אבל אם יש נושא שמספיק בוער לעם, הוא כן יתאחד סביב מפלגה שתטפל בנושא. אם אחוז כל כך גדול מהעם רוצה גיוס חובה ומלא לכולם, למה שציפי לבני לא תכניס את זה למצע שלה ותזכה ב70 מנדטים?
פשוט מאוד, כי זה לא נושא מספיק חשוב לחלק מספיק גדול מהעם.

 

איפה זה כתוב בחוקי מדינת ישראל? אנא הראה לי את הנוסח של ההגדרה, שכלשונך, ?קובע שלימוד תורה הוא ערך? ושהערך הזה יכול לבוא על חשבון ערכים אחרים (כמו בטחון המדינה, למשל).

זה פשוט לא נכון. אתה מציין כאן מגבלות של השיטה הפרלמנטרית הישראלית\המציאות הפוליטית במדינה כדי להציג באופן עקום מציאות שאתה מתקשה להשלים איתה: רוב העם רוצה תחבורה ציבורית בשבת (דבר רצוי בעיני) וגיוס חובה לכולם (דבר לא רצוי בעיני), אבל אין אפשרות להציג את הנושאים האלה - וזה לא בגלל רצון העם אלא בגלל העובדה ששינוי המצב הנוכחי יהיה טוב בעיקר רק לעם ולא לפוליטיקאים ואנשים רמי דרג והשפעה אחרים. זו הסיבה שהשינויים לסטטוס קוו בתחומים אלו, שמעולם לא נקבע בצורה דמוקרטית על ידי העם, לוקחים זמן רב מאוד.

ישראל אינה דמוקרטיה ישירה והניסיון שלך להציג חוקים שנקבעו בה לפני כ60 שנה בזמן מלחמה כ?רצון העם? הוא מגוחך. הצגת המציאות הזו כנתונה לשינוי בנקל מעידה על הבנה מאוד מוגבלת של המציאות הפוליטית בישראל. לקח עשורים לשנות דברים הרבה יותר גרועים בישראל.  

 

הצבא לא כל כך מעוניין להפוך למקצועני. יותר נח להם המצב הנוכחי.

 

לצבא אין פנים אחידות והוא לא דמוקרטיה - אין לו דעה. אפשר לומר על הצבא שחייליו לא רוצים למות, לא יותר מזה. יש רמטכ?לים, ראשי אכ?א וקציני חינוך שקראו להתמקצעות; אחרים מתנגדים בתוקף. התמיכה במהלך היא מקצועית, ההתנגדות אידאולוגית ולא קשורה לבטחון מדינת ישראל באופן ישיר. האם צה?ל הוא צבא נטו או, נוסף לכך, גם מערכת פוליטית? זה נושא מאוד מסואב ומפותל. ההתנגשות בין צרכי בטחון לענייני מדינה תמיד מובילה למצבים מוזרים ולא חד משמעיים בסופם (בגלל ההצלחה בהשרשת עיקרון גיוס החובה המיותר מביאה לכעס על אוכלוסיה שגיוסה לא יביא לשום תועלת לצבא). 

 

לא חשוב מה אומרים - חשוב מה עושים. קצינים בצה''ל מזן הפכו מאנשי צבא לבירוקרטים רגילים.