תקשורת או תשקורת?

אני אגיד משהו נוראי עכשיו, אבל לפני ה-7 באוקטובר שמנו זין על תושבי העוטף. היינו קוראים לטילים שהם חטפו ״טיפטופים״. הדבר היחיד שהטריד אותנו בהקשר של עזה זה הטילים לתל אביב, לא סתם בכל מבצע בעזה הדבר הראשון שתקפו זה את הטילים ארוכי הטווח. עכשיו זה ברור שאם היה עף טיל אחד מקלקיליה לכפר סבא אף אחד לא היה קורא לזה ״טיפטוף״ היינו נכנסים לקלקיליה ועושים שם סדר, בדיוק כמו שעשינו בחומת מגן כשיצאו משם מחבלים מתאבדים. לתושבי העוטף התייחסנו בתור ״בעיה שלהם שהם בחרו לגור שם״. עכשיו זה לא היה רק שפלות זה גם היה טמטום התאבדותי. כי עזה לא היתה לבד, היא היתה חלק מטבעת האש האירנית. אם כל מדינות הציר היו בוחרות לתקוף אותנו ביחד לא היתה היום מדינת ישראל. המזל שלנו זה שסינוואר לא ידע לדחות סיפוקים. אני חושב שבעקבות השביעי באוקטובר הימין עשה עדכון תוכנה. היום אנחנו מבינים שעזה זה לא רק בעיה של העוטף וחיזבאללה זה לא רק בעיה של הצפון וקלקיליה זה לא רק בעיה של השרון, אנחנו מסתכלים על זה בצורה מערכתית, בטח ובטח במדינה שהיא מטר על מטר. שמאל זה יאיר גולן שקורא להקים מדינה פלסטינית, שמאל זה איזנקוט שדוחף להוציא את הכוחות מעזה ולבנון. זה אנשים שפשוט לא למדו כלום מה-7 באוקטובר

 

@אמיר ע הנה עוד קצת על השרלטנות של החבר שלך ניר חסון שמתקרא ״עיתונאי״

לפני שבוע וחצי דווח שחמאס מתכנן עוד קמפיין ההרעבה ממניעים צינים לחלוטין

https://www.ynet.co.il/news/article/r1pkw8rjfl

אז הקמפיין אכן יצא לפועל, ומי רץ לקדם אותו? כמובן ניר חסון

https://x.com/nirhasson/status/2114336025606758691?s=46

 

כתבת הרבה אבל לא ענית לי על אף שאלה, מה גם שאני לא מסכים עם זה, זאת אולי דעתך.

האם נתניהו שלפני ה7/10/23 קידם את מה שאתה מכנה מדיניות ימין?

האם לנתניהו שלפני ה7/10 הייתה גישה התקפית יותר נגד אויבנו מאשר נפתלי בנט או אביגדור ליברמן שמתוייגים היום כשמאל?

האם המצביעים הימניים של ש"ס לא יצביעו להם אם יביעו תמיכה בגוש השני ביום שאחרי נתניהו?

השמאל היום הוא 7-10 מנדטים, זה גם מה שהוא היה בבחירות הקודמות אם מחשיבים את הקולות של מרצ.
ההגדרה היום לשמאל היא כל מי שלא תומך בנתניהו, זה מצחיק.
העיקר שהחרדים הזורמים הם ימין...

 

אני גם מחכה לסוף עידן נתניהו, אז אני אחכה בסבלנות עוד 4 שנים, אולי פחות. בינתיים, בפעם הראשונה אני אצביע אחרי שהשתנתה דעתי מאות מונים מאז שבעה באוקטובר ואני מבין עמוק עמוק איך מתנהלת מדינה ומה האינטרסים.

העם הלך ימינה, התקשורת מצליחה לגרור אותו שמאלה, ולא פלא שבנט, ליברמן ווינטר פתאום הם הכי פופולריים שיש. אבל קשה לי להאמין שהאליטה השתכנעה ללכת לכיוון העם וימינה. בגלל זה אני החלטתי לא להיכנע ללחצים מסביבי ולא להצביע להם.

על זה הבחירות, על מה שלא מדברים בתקשורת. על אליטת ההון וההגמוניה שהיא מסרבת לשחרר. לא באמת אכפת לי אם האליטה הזאת תמשיך לשלוט, יש לי בעיה עם זה שהאליטה הזאת ממשיכה להאחז בכח בעזרת האליטה העולמית שדוחפת למדינה פלסטינית. והכל קשור לכסף ולכח שהוא מעניק.

נצטרך להמשיך להילחם על הזהות של המדינה הזאת שהוקמה כמדינה יהודית, ולא לוותר לגלובליסטים. יש לי על נתניהו המון ביקורת, אבל הוא לא האויב שלי. מעדיף להילחם באויב החיצוני ולא באויב פנימי.

שלטון האליטה, וועדת חקירה ממלכתית שתחזק את מי שתומך בה ותרדוף את מי שמסכן אותה, על זה הבחירות. סזון או צדק. לפחות בטווח הקצר.

לנתניהו יש רק 4 שנים. אחריו יהיה מנהיג אחר לימין. אחרי נתניהו אני רואה את בנט, ליברמן ווינטר חוזרים הביתה, ואז האליטה תצטרך לחפש תירוץ אחר לרדוף אותם אחרי שהם קיבלו הגנה לכמה שנים בשם ההתנגדות לנתניהו.
מעניין באמת מה יקרה בעתיד כשבנט, ליברמן, וינטר, סמוטריץ', פייגלין ואולי גם בן גביר ישבו ביחד. לתקשורת הפתרונים.

 

המנהיג הבא של הימין יהיה בן גביר. לבנט וליברמן אין שום ״בית״ לחזור אליו