לפי מה שאומרים זה היה רשום מראש בליין-אפ של האירוע, ואנשים שהיו שם מספרים שהדוברת שלה הייתה מוכנה עם המצלמה כדי לתעד את היציאה הדרמטית מהאולם. אבל גם אם לא מתוסרט, מה הטעם במהלך הזה? מה הוא אמור להביע?
סבבה. מחאה על מה? הנה מילות השיר: אֲני עֲרָבִי. מִסְפָּר תְּעוּדַת הַזְּהוּת שֶלִי הוּא חֲמִישִים אֵלֶף. יֵש לִי שְמוֹנָה יְלָדִים וְהַתְּשִיעִי יָבוֹא אַחֲרֵי הַקַּיִּץ! זֶה מַכְעִיס אוֹתְּךָ? תִּרְשוֹם! אֲני עֲרָבִי. תרשום, גם אני ערבי. אבל בניגוד לדרוויש מחמוד אני ערבי מן אל יאהוד תרשום, גם אני ערבי. ערבי מקולקל, מקולל, מבולבל ועברתי דרך שלל זהויות עד שהחלטתי מה להיות; יהודי ערבי עם שאיפות משיחיות, הקוזאק הנגזל שבוכה באנגלית על טיהור אתני במדינה היהודית תרשמו, אנחנו ערבים. ולמרות שאנו חיים בין מצרים ללבנון ממשיכים להאמין ללא שום הגיון שאנחנו באירופה, לא במזרח התיכון. ערבים שלא מסלסלים ברבעי טון ערבים שלא למדו את הז'רגון, מדברים על שוויון, דו קיום וחירות וחופש של דת וחינוך ותרבות אך פוחדים ומתעלמים באופן עקבי מהמקף שמחבר בין יהודי לערבי. מה מכעיס פה? מה פה קורא להשמדת מדינת ישראל? כלום. להפך, זה אפילו תואם את האג'נדה של השיח המזרחי שרגב אוהבת לאמץ. כן, הם לקחו כמה שורות מדרוויש כדי לחדד את המסר שלהם. וואו.
תוכן השיר הוא לא הסיפור פה. המחאה של רגב היתה על עצם זה שדחפו לשם קטע של דרוויש,גם אם אותו קטע ספציפי לא מסית, זאת מחאה לגיטימית. זה כמו שיש אנשים שלא מוכנים לשמוע וגנר,או כאלה שמחרימים את רוג'ר ווטרס ופינק פלויד. לגיטימי, אם אתה מסכים ואם לא(אני אישית חוטא בפינק פלויד ONCE IN A WHILE) זכותם של אנשים לא לעשות את ההפרדה בין האדם ליוצר. מעניין שהנאורים האלה שקוראים לרגב לא לפסול שירה של אדם רק בגלל מי שהוא אלה אותם אנשים שקראו לשלול מאריאל זילבר את פרס אקו"ם. ובוא לא ניתמם. השנאה של הברנז'ה למירי רגב היתה קיימת כבר לפני, הם רק חיפשו את הגפרור הקטן כדי להיכנס בה.
במקום לממן סרטים היא תממן עוד פסטיבלי מזרחית,בשני המקרים אנחנו יוצאים מופסדים. שתשקיע את הכסף בספורט במקום לבלבל את המח. Sent from my ONE E1003 using Tapatalk
רגב עשתה סיבוב על החבר'ה שמקבלים כסף ממשרד התרבות בדרך לעוד 10000 קולות בפריימריז. החבר'ה שמקבלים את הכסף שיתפו פעולה בדרך להענקת הקולות לגברת רגב. טוב יעשו החבר'ה אם יפתחו עצומה שלא לקחת כסף מהממשלה, וכך יגאלו את כולנו מלממן תרבות סוף כל סוף. הבעיה במירי רגב שבעבר שרי התרבות סתמו את הפה ולפחות לא הגדילו את תקציב המשרד. מירי רגב לא רק שלא מפסיקה לדבר היא העלתה את תקציב התרבות, כך שנוכל להמשיך לממן את הקולנוע הישראלי, במקום שיממן את עצמו כפי שראוי. מדינת ישראל אינה צריכה להשקיע בתרבות, כפי שאינה צריכה להשקיע בקבוצות כדורגל מקצועניות.
בכדורגל מקצועני בטוח לא. גם תרבות יש ערך בלממן ברמה מסויימת, אי אפשר שכל צריכת התרבות והספורט שלנו תתבסס על רווחיות, כי א' זה מדיר אוכלוסיות חלשות מהתחומים וב' יש ערך לתרבות גבוהה. הפנים שלנו בעולם הם בחלקם גם דרך התרבות שאנחנו מפיצים. מה לעשות שאנחנו מדברים שפה שמדברים אותה לכל היותר 10 מיליון אנשים.
אני שם קצוץ על דרוויש ועל שירתו אבל, אותי מכעיסה התמונה הזו. מכעיס אותי במיוחד אפסים שאיבדו את הזהות והדרך, תוך כדי התרפסות וליקוק התחת לאויב ושנאה עצמית של אוטואנטישמים בעם היהודי שלי. לא,אל תחשוב שזה משהו שהמצאתי. כתב על זה ברל כצנלסון ממנהיגי תנועת העבודה את המילים הבאות. "היש עם בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל יסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אוייב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות? אכן, ברוסיה ב-1881, בעצם ימי הפרעות, ישבו בנים ובנות לעם ישראל והדפיסו בחשאי מתוך מסירות נפש, פרוקלמציות, הקוראות לפוגרומים, מתוך תקווה שהדם היהודי שישפך יעזור להתקוממותו של המוז'יק הרוסי. אכן יודעת ההיסטוריה העברית כל מני רנגטים ודגנרטים. צורות של שמד. כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל, ילד שטופח על-ידי יסורי הדורות ומשא הנפש של דורות, וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, של 'עבדות בתוך המהפכה', ויטרפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלשתינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפיגיון שבמזרח - אל ידע מצפוננו שקט." https://fbcdn-sphotos-e-a.akamaihd.net/hphotos-ak-xfa1/t31.0-8/14425530_176378826134779_894858582962372250_o.Xxx
אין דבר שמוציא אותנו טוב יותר מאשר להראות שלכל אחד יש זכות דיבור במדינה. אז מה נפיק רק סרטים שרואים ציפורים שרות וכמה כיף בפריפריה, זה לא אומנות זה תעמולה, מוציאים על זה מספיק כסף גם ככה. גם ההגדרה לאנטי ישראלי היא בעייתית. במצב הנוכחי גם בנאדם שבעד תחבורה ציבורית בשבת הופך לאנטי-ישראלי כשזה מתאים להסתה הימנית.
כשאתה צופה בסרט אתה נשאב לתוכו,אתה לא חושב על מאחורי הקלעים שלו. כלומר, כשהאירופאי צופה נניח ב"שומרי הסף" הוא אומר לעצמו "וואו איזה כיבוש מזעזע" הוא לא אומר לעצמו "וואו איזה פלורליזם יש בישראל שמפיקים סרט כזה". זאת הרי כל המטרה של הבמאי, להגדיל את המודעות בעולם ל"עוולות" שמתרחשות בישראל.
יש מציאות והיא בעייתית, זאת הדרך לגשת אליה. גם בסרטים לא של חובבי ישראל, לפחות הטובים שביניהם ולא אלו שמפיקים במצרים, התמונה של המציאות היא מורכבת. יש סרטים על הפשע בברזיל, האלימות המשטרתית בארה"ב, אין מה לעשות, עושים סרטים על דברים שנויים במחלוקת. כשמתחיל דיון אז אפשר גם להגיב אליו ולהתייחס אליו.
אין שום דבר מורכב בסרטים האלה,הם חד צדדים לחלוטין-מפילים את כל האשמה על ישראל ומתעלמים לחלוטין מהצד הפלסטיני. זכותם של ישראלים להפיק סרטים כאלה,אנחנו מדינה דמוקרטית,אבל לא מהכסף של המדינה שאותה הם משחירים,זה אבסורד
