אני לא יודע מאיזה שנה ראית אותו, אבל בסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים הוא היה השחקן הכי מפחיד על המגרש ושחקן ההגנה הטוב ביותר שראיתי בחיים (את רג'י וויט תפסתי בסוף הקריירה אז אין לי יכולת השוואה). לקרוא לו FRAUD זה ממש ממש לא הוגן וכנראה קשור לסוף הקריירה שם הוא עשה פרובול על מוניטין בלבד. (אם הFRAUD קשור לזה שהוא רוצח, זה דבר אחר)
מקצועית צריך להיות אידיוט רציני כדי לא להחשיב אותו לטופ 5 היסטורי בעמדה ואולי למנהיג הטוב ביותר שדרך על מגרש פוטבול. התכוונתי לאישיות נטו. לא יודע איך אפשר לקחת ברצינות בן אדם עם היסטוריה כל כך פישית שמרגיש שהוא בעמדה לחנך מישהו או להטיף בכל הזדמנות ופלטפורמה אפשרית לשלום ואחווה ואהבה ושאר מילים יפות ומפוצצות. הסופ"ש הוא אפילו העז להוציא מהפה את ההטרלה הבאה: "שיעור הפשיעה בבולטימור ירד כששיחקתי פוטבול". אם זו לא ההגדרה המילונית ל-fraud אני לא יודע מה כן. וזה לא רק הספק רצח ספק מעורבות ברצח ספק אנאעארף. זה העשן הכולל. יש עוד כמה מקרים מתחילת הקריירה שלמזלו טוטאו שלא לומר טוייחו ברוח התקופה כמו המקרים האלה למשל: https://i.imgur.com/bObXDvr.Xxx Arrest of Lewis shocks teammates - Washington Times Ray Lewis Pregnant Girlfriend | Ravens' Lewis is denied bail in Atlanta slayings - Page 2 - tribunedigital-baltimoresun
ראיתי קצת את רוזן במשחק של אריזונה נגד הצ'רג'רס. מה לעזאזל אלווי חשב לעצמו כשויתר עליו? יש איזה הסבר שיכול לסבר את הדעת למה לותר עליו?
פחות או יותר את מה שהוא חשב כשבחר בסיבוב שני את ברוק אוזוויילר או כשעשה טרייד אפ בסיבוב הראשון בשביל פאקסטון הוק (צפית בו הלילה? לא חושב שזה יהיה מוגזם לומר שמדובר ב-QB סיבוב ראשון הגרוע ביותר בהיסטוריה. הוא אשכרה חסר תקנה ותקווה ותקומה.) או כשזרק 25M$ מובטחים על חיקוי של טרבור סימיאן (צפית בהם הלילה? אני לא יודע מי משניהם אמור להיעלב יותר מההשוואה) או כשישב לריאיונות עבודה עם קייל שאנהאן ו-ואנס ג'וזף ובחר באחרון. כשאין לך מושג מה אתה עושה - אלה התוצאות.
אני לא חושב שאין לו מושג. כאילו סימיאן כבחירה בסיבוב שביעי זה בחירה סבירה מאוד. בסופר בול חלק ניכר מהשחקנים היו פשוט גניבות(טרייביטון, מרשל, ג'קסון, האריס) מה שגרם לכך שהשגת הגנת ברזל במחיר בדיחה, זה לא מאפיין של GM אימבציל. לדעתי, אלווי פשוט לא יודע לבחור שחקני התקפה, במיוחד קיובי. אני מניח שיש לו פחד כבר מבחירה של קיוביס בנוסף לזה שיש לו איזה אובססיה עם קיוביס בסיבובים הראשונים בדראפט שצריכים להיות ג'מוסים וכשהג'מוס היחיד ששוה בחירה הולך לפני כן (דארנולד) הוא פשוט הולך לבחירה הקלה.
אני יודע שזה קשה לעיכול אחרי הריצה עם פייטון אבל כבר שלוש שנים יש מציאות חדשה בשטח שצריך להכיר בה. זה סרט אחד לתמרן ולתת נגיעות אישיות כשיש לך שריף כזה שמריץ את הקבוצה ומבטיח 10+ ניצחונות by default וסרט אחר לגמרי כשאתה נאלץ להתחיל מאפס. מאז הסופרבול עברנו כבר שלושה off-seasons ואפשר לאמוד על כף יד כרותת שלוש אצבעות את מס' ההחלטות הנכונות שהוא עשה בדראפט/פרי אייג'נסי (ג'סטין סימונס, וויל פארקס. איתם זה מתחיל ואיתם זה נגמר). וזה רק בפן הכמותי. על איכות והאימפקט של ההחלטות הבאמת קריטיות שעיצבו וממשיכות לעצב את הקבוצה אין צורך להרחיב בכלל את הדיבור. כישלון קולוסאלי מהדהד שהיה צפוי מקילומטרים והיה בר מניעה לא פעם ולא פעמיים ולא שלוש. אלוויי החמיץ את כל ההזדמנויות. בגלל שאין לי זין לחזור על הטיימליין שוב אני אעתיק את מה שכתבתי לך ערב הדראפט: זה לא "רק" שחקנים התקפיים וזה לא "רק" QB (למרות שגם אם היה "רק", עם כל הכבוד - זו העמדה שלשמה התכנסנו כאן, לא וויקסייד ליינבקר וסייפטי מחליף.). זו פילוסופיה שלמה והתפיסה שלו את הענף ב-2018. אלה המאמנים שהוא מינה ובעיקר אלו שפיספס והעיף. זאת זחיחות וקהות חושים שלא זיהו וניצלו אינספור הזדמנויות פז שנקרו בדרך. כשאני כותב חסר מושג אני לא מתכוון לבאסטיונר ששלפת עכשיו משוק הכרמל ונתת לו להריץ קבוצה. הכל מן הסתם יחסי. אין GM אחד בליגה שברזומה שלו 100% שטויות/100% הצלחות. אבל אני לא יודע איך אוהד דנבר יכול לנתח את העבודה שלו בשלוש שנים האחרונות ולהרגיש שקט שלבן אדם יש דרך או מושג מה הוא עושה. באמת שאני לא רואה איך זה אפילו נתון לוויכוח יותר. עד לפני שנה-שנתיים עוד הבנתי. החצי שנה האחרונה הייתה צריכה להבהיר את התמונה העגומה.
אני מקווה רק שאתה מודע לכך שאם מתישהו אחד מהתקפי הלב האלו יגמרו אותי, אתה עלול למצוא את עצמך יושב בכלא על הריגה. ואין מצב שגרין ביי יגמרו איתו. עשו אותם פייבוריטים לדעתי פשוט בגלל הקומבינציה של קונטנדרית + שתי בחירות סיבוב ראשון בדראפט הקרוב. אין בגרין ביי אנשים עם ביצים להוציא לפועל מהלך כזה.
מסכים לצערי. התרחישים היחידים שאני עוד יכול איכשהו לראות את זה קורה הם 1) פנייה של אוקלנד לגרין ביי ספציפית via מקינזי 2) פציעה משמעותית של אחד מפרי/CMIII. גרין ביי אירגון מפוצץ יצורים זחוחים שבטוחים כל טריינינג קמפ שיש להם סגל עמוק בכל עמדה עם תותחים צעירים שהם מצאו וגידלו ופיתחו ושיהיה איתם בסדר. ואז העונה מתחילה וג'רונימו לא מצליח לנצח יותר מ-2 ראוטים בממוצע למשחק (לא אשמתו)/מרטינז נאנס מול כל סקרין/רולינס נכנס לפאניקה בכל דיפ בול לא מוצא את הידיים והרגליים. אבל השנה זה יהיה אחרת עם קאמרו/בורקס/ג'קסון (מג'איר אני לא דואג. יהיה תותח). אולי כן ואולי לא אבל לא הייתי עוצר את נשימתי, במיוחד לא בהתאם לציפיות שאמורות להיות לקונטנדרית כמו גרין ביי והמאבקים שמצפים להם במחנה ההשמדה שמכונה "NFC". בגדול כל התקווה שלי לגביהם העונה קמה ונופלת על פטין. אני לא יודע למה לצפות ורק יוצא מתוך נקודת הנחה שיותר גרוע מקייפרס לא יהיה. אבל לא יכול לפסול על הסף שיהיה גרוע באותה מידה או רק טיפה פחות. ואז לא עשינו פה כלום.
קילקל קצת עם ה-diss לביג בן ולאק והליקוקים לווטסון וקירקוש אבל כל אחד שאומר את האמת על מאטי דיקאפריו ופיליפ בעלי הוא בן בית במשפחת ספריוול.
