ריאל מדריד 2017/18:: הסטוריה! ריאל זוכה בצ'מפיונס בפעם השלישית ברציפות! המלכים של אירופה

והדעה שלך שואלוורדה 'הפסיד בכוונה' היא הגיונית, נו, אתה מאמין לעצמך? ברור שהליגה חשובה יותר, אף-אחד לא עוצם עיניים. אתה באמת מאמין שהמצ'אפ של ריאל מול בארסה זה כמו ה-3:0 בברנבאו? ריאל רצתה את אמבפה אגב והייתה מוכנה להשתולל בסכום ההעברה אבל לא הסכימה לשלם לו כמו לתותחים הכבדים בסגל. וסגל שזכה בדאבל שנה אחת קודם לכן הוא ראוי לצ'אנס. הבעיות הן גדולות יותר מעוד שחקן התקפה שהיה צריך להגיע.

 

בסדר, אתה גם קוטל את אסנסיו עד היום למרות שהוא שחקן נפלא, יש לך אינסוף תלונות לזידאן שעוד יכול להביא 3 זכיות רצופות בצ'מפיונס וקידם הרבה מאוד שחקנים - קאסמירו, לוקאס ואסקס, אסנסיו, אפילו איסקו, נאצ'ו ועוד ועוד ועוד. הבעיה היחידה המציקה היא בנזמה, והעונה ראינו שקארים פה ושם ירד לספסל. אתה יכול לחפש את הפוסטים הקודמים שלי אם יש לך זמן ולנגח כמה שאתה רוצה. הצטערתי על עזיבת מוראטה ורציתי שחקן נוסף לחלק הקדמי. לא חשבתי שצריך להשתולל עם המחירים בשוק - לדוגמא אמבפה או ניימאר, משום שהסגל שלנו היה טוב מאוד, סגל שהביא אליפות וצ'מפיונס וטבעי לבטוח בו. אנחנו ריאל מדריד אבל גם עבור ריאל מדריד זכייה בליגת האלופות היא לא מובן מאליו, אם וכאשר. כשאתה זוכה בליגת האלופות, אם וכאשר - אתה לא יכול להגיד שהעונה כושלת, מצטער.

 

כותרות העיתונים הבוקר:: אחרי סלטה


http://estaticos02.marca.com/imagenes/2018/05/13/portada/marca_papel/g1305.3b7b9afb15b5addfc17277d003129fb0.Xxx

'מסר מכריע בשביל קייב'| עם התמונה של בייל חוגג את השער הראשון(עדיין אדיש כביכול) - נכתב שהוולשי רוצה לפתוח בהרכב בגמר הצ'מפיונס בקייב| ריאל מדריד מחצה את סלטה| פארטידזו של בייל עם צמד - פותחת את הדלת עבורו להרכב?| בסיקור באתר נכתב 'בייל הציג וולש אקספרס ומשחק גדול כלל גם מספרים - שני שערים נפלאים. בייל, כמו אשרף, קיבל את הציון הגבוה של 3 כוכבים. נכתב שהברנבאו ראה קצת כדורגל טוב בפרידה שלו מהקבוצה, אבל זה רק מראה את גודל הפספוס וש-4 תוצאות תיקו ו-3 הפסדים בליגה זה בלתי-נשכח ובלתי-נסלח. 'הקבוצה הייתה צריכה להתמודד על אליפות עד הסוף, זה המינימום', כתבו.

ב-AS כתבו 'הם מתנדבים להגיע לקייב' - בייל הבקיע צמד ענק ופתח את הדלת, ומנגד איסקו שמר על מקומו עם גולאסו משלו. נכתב שאשרף הציג את משחקו הטוב ביותר העונה והעביר מסר לגבי העתיד - מקומו כמגן מחליף, ושסלטה ויגו הייתה די עצלנית ומביכה. בשער העיתון הוסיפו ציטוט של זידאן שאמר שהוא שמח עבורו.

כמובן שבייל ואיסקו תפסו את מרבית הכותרות. גארת' בייל היה נפלא. 'כשאתה רואה את בייל מחובר ומשחק ככה אתה תוהה האם זה נכון להעמיד אותו עם המזוודות כדי שיעזוב?', נכתב בסיקור. 'בייל הגיש את המועמדות להרכב בקייב. ואם לא יהיו מרווחים הוא צריך ליצור אותם', נכתב והוסיפו שהוא מנייה בטוחה של גולים, רק שימשיך להיות בריא. מעבר לכך במארקה כתבו שהברנבאו מחא כאפיים בטירוף לבייל כאשר הוחלף ותהו האם זו הייתה הפרידה? מה שבטוח, 18 שערים ב-37 משחקים כן יש לו. ב-AS הוסיפו שבייל הציג את כל היתרונות שלו בשערים - המהירות(32 קמ"ש בגול הראשון) וסיומת. 'האם סיום העונה של בייל מצדיק את הישארותו בריאל מדריד?' תהו במארקה.

איסקו גילה לאחר המשחק שהתעקש לשחק נגד באיירן עם כאבים ולכן המצב שלו החמיר. הוא סובב גולאסו לחיבורים בדיוק בזמן וגם רשם בישול אתמול. "לצערינו הפסקנו להילחם על האליפות עוד מזמן אבל רצינו להשאיר טעם טוב בברנבאו ולהתכונן כמו שצריך לגמר ואני שמח על כך", אמר איסקו שדיבר ברוח של 'לא תמיד מה שאתה רוצה - מסתדר'. "אני שמח לחזור עם שער ולהתכונן לגמר, הכדורגל היה חסר לי. רציתי מאוד לשחק נגד באיירן ולעמוד לרשות הקבוצה אבל פגעתי בעצמי כנראה כששיחקתי כשלא הייתי כשיר. זה מאחוריי". על הגמר - "זה יהיה המשחק הכי חשוב העונה, כולם רוצים לשחק". כתבה אחרת על איסקו הייתה ברוח 'דבר אחד בטוח - איסקו בהרכב בגמר', ואפילו כתבו על 'איסקו ועוד עשרה'.

https://www.realmadrid.com/img/horizontal_940px/h_marcelo_presi_he29192.Xxx

גם מרסלו היה באור הזרקורים אתמול למרות משחק די 'שקט'. עם סרט הקפטן, בהופעתו ה-450 בקבוצה, בידיוק ביום-הולדת 30. הקהל שר למרסלו 'יום-הולדת שמח', התענג על עצירת כדור נהדרת שלו וגם השחקנים העלו ברכות ברשתות החברתיות. בסיום המשחק מרסלו קיבל את החולצה הקדושה עם הכיתוב 450 - כמיטב המסורת, ואמר - "אני שמח שיש לי את הזכות לשחק במועדון הכי טוב בעולם כבר זמן רב, זה הדבר החשוב ביותר. אני נותן ואמשיך לתת הכל למען הסמל והחולצה הזו". מרסלו אמר שהעונה הייתה קשה בעיקר בתחילתה אבל הסיום הוא טוב". על הצ'מפיונס הוא לא הסכים לדבר, אלא רק על ויאריאל - "התחושות טובות ונרצה לסיים את הליגה עם ניצחון".

המאמן זידאן סיכם:"זה יהיה כאב ראש גדול לבחור את ה-11 לגמר בקייב, אבל כמובן שאני מעדיף כך". כשהמאמן נשאל על ההרכב - "אני לא יודע, מה פתאום, בכלל לא". יש לו עוד זמן עד קייב. זידאן החמיא לקבוצה ששיחקה טוב מההתחלה ועד הסוף, אמר שבייל היה מצוין וקיילור בכושר שיא. על התקופה שלו במדריד - "השתפרתי כמאמן, אני משוכנע בכך אך יש לי עדיין מה ללמוד. זה מאוד עוזר לי להיות עם הקבוצה הזו ועם השחקנים האלה

 

זידאן קידם לפחות חצי משחקני הסגל ואתה נתפס על נאצ'ו. הסגל שלנו מצוין אבל גם לו יש חסרונות, שחקנים שהם מעבר לשיא, כולל כריסטיאנו שהוא עדיין מפלצת. הוא כובש בנגיעה, ברחבה, וכבר לא מייצר כלום לבד. המאמן זכה ב-8 תארים בשנתיים, שחרר ממנו. אף-אחד לא האמין שהוא יזכה באליפות ופעמיים בצ'מפיונס. גם הזלזול בלוקאס ואסקס גובל בפשע, הוא אחלה שחקן ספסל והוא מבשל בכל עונה מספר דו-ספרתי של שערים. אסנסיו לא נוגע בכדור מליון פעם אבל הוא כובש במשחקים גדולים. בתחילת העונה איסקו ואסנסיו שיחקו יותר יחד. אנצ'לוטי לא היה נשאר אם ראמוס לא היה נוגח ומשווה בדסימה. ככה זה כדורגל, ההבדל בין הצלחה לכישלון הוא דק. העונה שלנו בליגה קטסטרופה, וכתבתי בשלב מסוים 'עונת הבלהות', אבל העונה הזו היא לא רק הליגה. עאלק 'אם זידאן ממשיך במועדון', מזל שלא אתה זה שמקבל את ההחלטות, עוד היית מפטר אותו.

******

https://scontent-lht6-1.xx.fbcdn.net/v/t1.0-9/32664340_1427260830708260_439194447926788096_n.Xxx?_nc_cat=0&oh=c381fc7b146409a21de8c25a4c6d94fc&oe=5B9D9622

במארקה דיברו אתמול על 2 מתוך 5: קארים בנזמה, גארת' בייל, איסקו, לוקאס ואסקס ואסנסיו מתחרים על שני מקומות בהרכב בגמר נגד קייב. מהי הבחירה שלכם?

 

ה-15 במאי: 'לה-נובנה'

ה-15 במאי הוא תאריך קדוש בהיסטוריה של ריאל מדריד. היום בו היא זכתה ב-'לה-נובנה' אחרי גמר מרתק נגד לברקוזן בשנת 2002. הגמר של זידאן והוולה, איקר וההצלות והדמעות, המלך ראול ואיך לא - ריאל מדריד של ליגת האלופות. 'לה-נובנה' - הסיפור המפלא לפניכם..

http://realmadrid.co.il/Images/TopicLa-Novena200215052018.Xxx

גביע אירופה סומן כמטרה הגדולה של ריאל מדריד בשנת המאה להיווסדות המועדון ולשם כך בקיץ היא החתימה את השחקן היקר בעולם - זינדין זידאן שהגיע מיובנטוס. את סיפור המפית בערב הגאלה של אופ"א אתם ודאי מכירים. ריאל הוגרלה לבית די נוח עם רומא, לוקומוטיב מוסקבה ואנדרלכט, וכבר במשחק הראשון עשתה צעד גדול למקום הראשון כשניצחה 2:1 בחוץ את אלופת איטליה של קאפלו, עם כדור חופשי מושלם של פיגו ושער של גוטי. ריאל ניצחה בכל ארבעת המשחקים הראשונים ויכלה לנוח, כשזידאן עצמו סוחב עונש הרחקה מיובנטוס ועורך את הפרמיירה האירופית שלו רק במחזור החמישי. שלב הבתים השני היה קל אפילו יותר - פנאתינייקוס, ספרטה פראג ופורטו(של מוריניו) היו היריבות, וריאל סיימה ללא הפסד. אלא שבהגרלת 1/4 הגמר פגשה ריאל את באיירן מינכן החזקה, אלופת אירופה הגאה, זו שהדיחה אותה בחצי הגמר בעונה לפניכן.

ריאל הובילה באצטדיון האולימפי שנחשב למנחוס שלה בזכות שער מפתיע של ג'רמי ושיחקה כדורגל טוב שסחט תשואות מהגרמנים, אבל באיירן הפגינה אופי והפכה עם שערים מאוחרים של אפנברג ופיזארו. ובכל-זאת, עם הפסד 2:1 - ריאל ידעה שתשלים את המלאכה בברנבאו. באיירן החנתה את האוטובוס, זידאן פגש את המשקוף, קאן משך זמן ואיבן הלגרה גאל אותנו מייסורינו אחרי רוחב של רוברטו קרלוס, כשגוטי משלים את הניצחון בדקה האחרונה אחרי מסירה של ראול, 2:0 ולחצי הגמר - שם מחכה ברצלונה. בתזמון מושלם השיגה ריאל ניצחון ראשון בקאמפ-נואו מאז 1983/84 - שתי הקפצות, שני שערי חוץ, 2:0 ומקדמה לגלאזגו. זידאן כבש ראשון בצ'יפ נפלא אחרי מסירה של ראול, ומקמנמן המחליף הכפיל. בגומלין בברנבאו ראול בעט לחיבור וריאל השתעשעה, כשבארסה משווה ל-1:1 משער עצמי של הלגרה. הגמר: ריאל מדריד נגד הפתעת העונה, הסינדרלה באייר לברקוזן שעברה בדרך קבוצות כמו ליברפול ומנצ'סטר יונייטד ושרדה שלב בתים שני אימתני עם ארסנל, יובנטוס ודפורטיבו לה-קורוניה.

http://realmadrid.co.il/images/leverkusen2002-4.Xxx

* שנת המאה. ריאל סימנה V קליל על הסופר-קופה הספרדי אחרי תיקו 1:1 עם סראגוסה בחוץ כשבברנבאו ראול כובש שלושער וריאל מנצחת 3:0. הליגה נפתחה ברגל שמאל עם הפסד במאסטייה ובמחזור השלישי ריאל נכנעה גם לעולה החדשה בטיס. ריאל רשמה עשרה הפסדי חוץ בעונה קטסטרופלית שלה. בסיום הסיבוב הראשון היא ניצחה 3:1 את דפור במשחק מחשמל בברנבאו והעפילה למקום הראשון, אך חוסר היציבות פגע בה וכמובן - כל הביצים בסל של הצ'מפיונס. בדיוק בתאריך חגיגות מאה השנה להיווסדות המועדון - ריאל פישלה בגדול ונכנעה 2:1 לדפורטיבו בגמר הגביע בסנטיאגו ברנבאו כשראול כובש שער מצמק. הליגה הייתה צמודה מאוד לאורך כל הדרך ובמחזור ה-33 ריאל ו-ולנסיה היו בשיוויון נק' - 63. ריאל נכנעה לאוססונה ובהמשך גם ניצחון על טנריפה לא הספיק, כשולנסיה מובילה בנק'. בשלושת משחקי הליגה האחרונים היא לא הצליחה לנצח ואף התדרדרה למקום השלישי. בקיצור: גמר ליגת האלופות היה: למות או לכבוש את ההר!

* 11 הנבחרים. המאמן ויסנטה דל-בוסקה שכמובן התמיד בכדורגל התקפי, רצה להפתיע את לברקוזן ושלח להרכב את סנטיאגו סולארי במקום קונססאו. ריאל הייתה חלשה מאוד במרכז השדה ולא הסתדרה עם מחלץ כדורים אחד בלבד - קלוד מקאללה. זידאן ניסה לסייע באמצע בעבודות ההגנה. מעבר לכך, פיגו, בגמר הצ'מפיונס הראשון שלו - היה קטסטרופלי עד כדי כך שדל-בוסקה נאלץ להחליף אותו ולהעלות מהספסל את סטיב מקמנמן. גוטי לצערו שוב לא התלבש ונותר מחוץ לסגל כמו בשני גמרי הצ'מפיונס הקודמים שלו. המשחק התנהל בשליטה ברורה של לברקוזן בכדור. ממש לא המשחק הרגיל של ריאל.

https://www.realmadrid.com/en/special-features/shirts-and-kits/assets/images/content/milestones/2001/hitocamiseta01.Xxx

* ראול, מיסטר צ'מפיונס. כל העולם זוכר את הוולה של זידאן וההצגה של איקר בין הקורות, אבל גם במשחק הזה היינו יכולים לראות את הגאונות שבפשטות. הגאונות של ראול. בדקה התשיעית שוב ריאל תפסה את הגנת לברקוזן לא מוכנה: רוברטו קרלוס שלח הוצאת חוץ ארוכה, ראול עשה תנועה אלכסונית גדולה ודפק בריצת אמוק, הצליח לבעוט בכדור מהאוויר והכניע את בוט שזייף בסגירת הפינ - הכדור ברשת, נשיקה לטבעת. 1:0 לריאל מדריד, גמר אירופה שני שהמלך ראול כובש בו, מיסטר צ'מפיונס. זה היה השער ה-34 שלו בליגת האלופות, יותר מכל אחד אחר. ראול הקריב את עצמו ועשה המון עבודת הגנה. והשואו שלו בסיום המשחק עם הדגל של ספרד ותנועת ה-'מטאדור?' - אחת התמונות הזכורות שלו בקריירה.

http://realmadrid.co.il/images/leverkusen2002-1.Xxx

* שער המאה. איך הגדיר זאת שגיא כהן? 'ריאל מדריד הרגישה שקל לה מדי'. היתרון החזיק מעמד בדיוק 4 דק' עד שלוסיו הבלם-חלוץ הברזילאי השווה במצב נייח, אבל עזבו אתכם, זה לא באמת מעניין. זה היה הערב של זינדין זידאן, שכבר אחרי עונה אחת כתב את שמו באותיות של זהב בהיכל התהילה של ריאל מדריד, ואנחנו קופצים לדקה ה-44:

נולד לו מושג חדש באותו הערב - 'אגף שמאל המיתולוגי - קרלוס-סולארי-זידאן'. זה היה נראה כמו מהלך מסורבל ליד קו החוץ. סולארי שלח כדור לשטח ורוברטו קרלוס הפעיל את המנוע ובלי להסתכל שלח מסירה לאחור. זידאן הריח את המצב, הכין את הגוף בצורה מושלמת ואנחנו הרגשנו כאילו העולם עוצר מלכת, פריז כמו בסרטים. זידאן שלח וולה מדהים לחיבורים של בוט, 'אין גולים כאלה', צעק השדר, גם באנגלית מילמלו משהו(פנטסטיק!), ושער כזה שווה זכייה תשיעית ברציפות בגמר ליגת האלופות. באותו הרגע זינדין זידאן, השחקן היקר והטוב בעולם, היה אלוף העולם עם צרפת(1998), אלוף אירופה עם צרפת(יורו 2000) וגם אלוף אירופה עם ריאל מדריד, כשהוא זוכה בתואר היחיד שנשאר לו ומנפץ את תדמית 'הלוזר' במפעל.

http://realmadrid.co.il/images/leverkusen2002-2_1.Xxx

* קדוש כבר בגיל 21. בגמר 'הלה-אוקטובה' בשנת 2000, ילד צעיר בשם איקר קסיאס(19) עמד בין קורות של ריאל מדריד, שמר על שער נקי ופרץ בבכי אחרי הניצחון 3:0. דמעות היו גם הפעם, אך היה תפנית בעלילה, כאילו התסריט היה מהוליווד. דל-בוסקה חשש ממשחק הגבוה הלקוי של איקר וכן מחוסר היציבות שהפגין וכנראה זכר את צמד המשחקים נגד באיירן ב-2001 בהם לא היה בשיאו. לכן הוא הפקיד את המפתחות בידיו של סזאר סאנצ'ז בשלבי ההכרעה בצ'מפיונס באותה עונה. סזאר שיחק מצוין והיה שוער יציב, אבל נפצע ואחרי ניסיונות כושלים - זרק את האפודה ונאלץ להתחלף, ואיקר עלה בדקה ה-68.

איקר היה מובטל עד שסמוך לתוספת הזמן המשחק ממש התנהל ברחבה שלנו. בדקה ה-88 באשטורק 'העלים' את סאלגדו ושלח פצצה בחצי גובה - ואיקר הדף לקרן. את אותה הקרן אתם זוכרים היטב. לפני שהקרן המרגשת ביותר הייתה זו בה מודריץ' מרים לראמוס - הייתה קרן אחרת. ברבאטוב נגח בתוך העירבובייה ואיקר, בעזרת רגל ימין, איכשהו - הוציא את הכדור מהמסגרת, ובהמשך, והקלוז-אפ עבר לאוהדי לברקוזן ההמומים ביציע. גם הם יודעים: אלוהים נגע בכפפות של איקר, שהספיק להדוף עוד נגיחה מסוכנת לפני שריקת הסיום הגואלת. 'והשאר היסטוריה'. קניזארס נפצע מבקבוק האפטר-שייב ואיקר נכנס לשער של נבחרת ספרד במונדיאל.

http://realmadrid.co.il/images/leverkusen2002-3.Xxx

* השושלת והמיתוס. ריאל מדריד אלופת אירופה בפעם התשיעית בתולדותיה. ב-1998 החזירו מיאטוביץ', היירו, ראול ושות' את הגביע עם האזניים הגדולות אחרי 32 שנים בגלות, ומאז ריאל מדריד חזרה להיות המלכה של אירופה. היא השלימה זכייה שלישית ברציפות תוך חמש שנים והוכיחה שוב עד כמה ריאל מדריד היא ליגת האלופות וליגת האלופות היא ריאל מדריד, ושאין שום קשר לתוצאות המאכזבות בליגה. המדרידיסימו קיבל באותה עונה את כל מבוקשו - כדורגל סוחף עם הדימיון והטכניקה של זידאן, המהירות של פיגו, הגולים של ראול ורוברטו קרלוס נגד חוקי הפיזיקה - וכמובן הגביע החשוב מכל.

בתקשורת כתבו 'התשיעי עם קסיאס'(AS) ומארקה ציינו - 'איקר הדף הכל ושלח את המדרידיסימו לחגוג'. "זה גביע אירופה השלישי שלי עם הקבוצה ואנחנו לא נחים לרגע, אנחנו רוצים עוד", אמר רוברטו קרלוס. "אנחנו חוגגים את שנת המאה של המועדון בדיוק כמו שרצינו - עם גביע אירופה התשיעי. ריאל מדריד היא הגדולה בהיסטוריה", אמר ראול, שלא סיפק אמירות נוצצות כאלה בדרך-כלל. זו הייתה הקבוצה הגדולה של ראול. ועכשיו זו הקבוצה הגדולה של כריסטיאנו. עוד 11 ימים לגמר גביע אירופה בקייב..

http://realmadrid.co.il/images/leverkusen2002-5.Xxx



תגובות

 

כותרות העיתונים הבוקר:

'ריאל מדריד - במלואה לקייב'. ריאל מדריד חזרה להתאמן בולדבבאס לקראת משחק סיום העונה במדריגל בשבת, אבל בעיקר לקראת גמר ליגת האלופות. זידאן ייהנה מהסגל מלא לקראת הגמר בקייב(חמסה חמסה חמסה), דבר בהחלט לא שכיח העונה או בשנים האחרונות. איסקו כבר חזר לעניינים נגד סלטה ויגו ביום שבת. כריסטיאנו התאושש לחלוטין מהנקע שספג בקלאסיקו וגם קרבחאל כמעט קיבל את הפטור הרפואי והוא יהיה בריא. בכתבה במארקה סקרו את הפציעות של ריאל מדריד לאורך העונה. כבר באוגוסט נפצעו שלושה שחקנים, ביניהם חסוס ואייחו, ובספטמבר המס' עלה לשבעה שחקנים, ובעיקר גארת' בייל שנעדר זמן רב בשל שתי פציעות שהתחברו, ואסור לשכוח את הפציעה של קובאצ'יץ' במשחק נגד אפועל ניקוסיה. עוד פצועים בשלב הזה של העונה היו בנזמה, ואראן, טוני קרוס, מרסלו.

בסה"כ כפי שמספרת תמונת הפציעות למעלה - ריאל מדריד סבלה מ-36 פציעות, כשדווקא בייל מאז ינואר יחסית בריא כל הזמן, אולי הריצה הארוכה בקריירה שלו. ריאל סבלה מ-22 פציעות שריר, ו-20 שחקנים נפצעו. אפילו נאצ'ו סבל מפציעה ראשונה בקריירה שלו. הקפטן ראמוס נעדר בסה"כ חודש וחצי בגלל פציעות. רק אסנסיו ולוקאס ואסקס יצאו בזול יחסית כמו גם אשרף שתמיד היה בריא. קאסמירו לא נפצע, טפו טפו טפו. אפילו השוער קיילור היה פצוע והמשיך במסורת שלו מהעונה שעברה.

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/05/15/15263616245275.Xxx

כתבה אחרת במארקה דיברה על 'האובססיה' של בייל: לפתוח בהרכב בגמר ליגת האלופות. בעונה שעברה בשל פציעות נגנז ממנו החלום לשחק נגד יובה בגמר על ארץ מולדתו והוא שולב רק כמחליף זוטר. הפעם בייל מקווה לפתוח בהרכב כשגם המחשבה על עתידו עוברת בראש. קיים דיסוננס גדול מצד בייל. בצ'מפיונס הוא לא משמעותי. הוא פתח בהרכב רק נגד יובה בשלבי הנוק-אאוט והוחלף במחצית, כשלא שולב בכלל בגומלין נגד פאריס, בטורינו וכן נגד באיירן. מצד שני בליגה הוא מציג ריצה יפה, כולל שער שיוויון בקלאסיקו והגולאסוס נגד סלטה. נכתב שלאחרונה בייל מראה את הגירסה הטובה ביותר שלו במדריד, ומזכיר למה הנשיא פרס היה אובססי להחתימו. נכתב שאם ריאל תזכה, יזכרו שבייל כן היה חלק מקבוצה גדולה שזכתה בגביע אירופה 4 פעמים בחמש שנים.

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/05/13/15262299792522.Xxx

אבל גארת' בייל הוא לא היחיד. כאב הראש של זידאן: מחמישה ייצאו שניים! כולנו סופרים את הדקות עד לגמר הצ'מפיונס בקייב. אחרי המשחק נגד סלטה זידאן אמר בפשטות ובגילוי לב - "יהיה לי כאב ראש לבחור את ה-11". קיילור נאבאס, דני קרבחאל, סרחיו ראמוס, רפאל ואראן, מרסלו, קאסמירו, טוני קרוס, לוקה מודריץ' וכריסטיאנו רונאלדו הם הבטוחים בהרכב. ולגבי היתר? שאלה טובה. גארת' בייל, לוקאס ואסקס, קארים בנזמה, מרקו אסנסיו ואיסקו נלחמים על מקום נוסף. הרוב מאמינים שגם בנזמה די בטוח בהרכב לאור הצמד נגד באיירן והמחצית הטובה נגד בארסה.

'ריאל מדריד משחקת את כל העונה שלה ב-26 במאי. ב-27 במאי יש שתי אפשרויות: הסיבלס או ספסל הנאשמים. ועבור המשימה הזו, זידאן חייב לבחור בקבוצה הטובה ביותר, כדי לנטרל את הפצצה ששמה ליברפול'. הראש של זיזו עובד שעות נוספות. במארקה ניסו להסביר. אם זידאן רוצה לרוץ מהר - יש לו את בייל שנמצא בכושר מעולה. אם זידאן רוצה לשלוט בקצב ולתסכל את ליברפול בהנעת הכדור - איסקו שגם חזר יפה - הוא הפיתרון. אם זידאן רוצה מחויבות ואמינות - לוקאס ואסנסיו תמיד עשו את המוטל עליהם, והם מציגים גמישות במערך. את בנזמה לא צריך להציג. 'כאב הראש של זידאן - מיגרנה מבורכת לקראת קיב'.

https://ep01.epimg.net/deportes/imagenes/2018/05/13/actualidad/1526233308_756665_1526233480_noticia_normal_recorte1.Xxx

בימים האחרונים התראיינו לא פעם חלק משחקני ריאל מדריד שהיו שותפים לגמר המאכזב נגד ליברפול ב-1981. אתמול ב-'אל-פאיס' הציגו ראיון קצר עם דל-בוסקה וקמאצ'ו, ששניהם גם עמדו על הקווים. "באותם ימים ריאל מדריד הייתה חלשה כלכלית, לא מעצמה כמו היום, המצב לא היה טוב", אמר קמאצ'ו, ודל-בוסקה מוסיף - "לורי קניגנהם היה ההשקעה הגדולה שלנו - 190 מיליון פזטות שהן 1.1 מיליון יורו". שניהם גאים בקבוצה שהפעילה לגמר, סיפרו ארוכות על האכזבה שהייתה ובטוחים שריאל מדריד הזו פשוט קבוצה טובה יותר ממה שהייתה אז. "חואניטו, סנטאינה, גארסיה - נאבאס, אנחל, שני זרים ועוד שחקנים מקסטיליה, זו הייתה הקבוצה", סיפרו. ריאל לא זכתה באליפות ספרד באותה עונה אבל שניהם מחייכים ואומרים שהקינטה דל-בויטרה עוד תשלוט ביד רמה.

דל-בוסקה:"היינו קבוצה כל-כך צנועה, אפילו המאמן לואיס מולוני אכל סנדוויצ'ים פשוטים. זו לא היתה ריאל מדריד שכולם מכירים". קמאצ'ו, מגן שמאלי, הוסט לקישור בדקות מסוימות ו'מתגאה' - "אני הייתי זה שיצר את האיום המסוכן ביותר על השער של ליברפול". הם נשאלו על סגנון המשחק ודל-בוסקה אמר שהפילוסופיה כן הייתה כזו שהמדרידיסימו היה גאה בה - כדורגל התקפי. "והיה לנו מלך - סנטיאנה", הצהיר קמאצ'ו, שהוסיף - "אבל אם היה לנו כריסטיאנו או מסי - ליברפול היו צריכים להיזהר". מנגד, הוסיפו - אז היית צריכה לזכות באליפות כדי להשתתף בצ'מפיונס, אלה זמנים שונים". "זה היה אתגר גדול עבורינו להגיע לגמר, כמובן שההיסטוריה של ריאל מדריד תמיד הייתה שם, אבל ריאל לא הייתה גדולה כמו היום. לא עמדנו באתגר". קמאצ'ו אומר עד עכשיו שלמרות משחק לא מבריק - "הייתי משוכנע שנצליח להגיע להארכה". "אף-אחד לא כעס בחדר ההלבשה כשנגמר המשחק, לא, לא", מסכם קמאצ'ו.

ועל הגמר הנוכחי, מה הם אומרים? דל-בוסקה משוכנע שהיתרון נעוץ בקרוס ומודריץ' ואילו קמאצ'ו אהב את קאסמירו הגרזן. דל-בוסקה מציין גם את כריסטיאנו ודווקא את משחק האגפים עם לוקאס ואסנסיו. קמאצ'ו הזכיר דווקא את החיסרון של פפה, הבוס בהגנה. לסיום קמאצ'ו התבדח - "שיחקתי 34 משחקים מלאים באותה עונה ולא הורחקתי ולו פעם אחת"(כשנשאל על שופטים), ושאל את דל-בוסקה מי הורחק פעמיים והיה מלך האדומים.

 

במארקה כבר נתנו לקהל אפשרות לסכם את העונה, לטעמי עוד מוקדם מדי לפני הגמר שזה משמעותי:
1.לתת ציון לקבוצה.
2. בחירת השחקן המצטיין.
3. ציון לזינדין זידאן.
4. על הרכש שנעשה בקיץ.

כמוכן בתקשורת דיווחו בחגיגיות שדני קרבחאל וכריסטיאנו התאמנו כרגיל עם הקבוצה, הם צפויים לקבל דקות במשחק סיום הליגה בויאריאל בשבת, והם כמובן יהיו בגמר בקייב. ריאל אמורה להגיע עם סגל מלא, טפו-טפו-טפו.

וקצת שבירת שיגרה:



כנראה שזה עובר בגנים. תראו את ההקפצות של השחקנים בזה אחר זה והחגיגות והשטויות אחרי שהכדור נכנס 'לסל'. וגם את התגובות למטה ‘גם אני רוצה להיות הבן של מרסלו’. החבר’ה משתעשעים בחדר ההלבשה ומציגים רמה גבוהה. ‘המהלך המדויק’ על שם בוני גנצבורג.

 

כותרות העיתונים הבוקר:: העשירייה של כריסטיאנו, וגם: קיילור


https://scontent.fsdv1-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/32804406_1431076256993384_114816385766391808_n.Xxx?_nc_cat=0&oh=e0dc01fd706db85abe6cd20d17210726&oe=5B870369

איזו כותר מרגשת במארקה. כריסטיאנו מחפש את מס' 10 המושלם - אחרי חמש זכיות בכדור הזהב, הוא מחפש את גביע אירופה החמישי שלו. ואולי, בתקווה לגמר טוב נגד ליברפול ויכולת גבוהה גם בגביע העולם הממשמש ובא עם פורטוגל - הוא יוכל לפנטז על כדור הזהב השישי ולעקוף את ליאו מסי! 'עשר זה מספר יפה בחיים ובטח בכדורגל. וזה הסכום אליו כריסטיאנו שואף. הוא רוצה שבוע מושלם - 10 - חמישה כדורי זהב וחמש זכיות בצ'מפיונס. הוא יוכל להשתוות לדי-סטפאנו במס' הזכיות בצ'מפיונס ולמסי במס' כדורי הזהב. עשירייה כזו מעולם לא נרשמה בכדורגל. לליאו מסי למשל יש כרגע 5 זכיות בכדור הזהב ו-4 בצ'מפיונס. כריסטיאנו התחיל את הירידה בכושרו אבל הוא ממשיך לקטוף תארים. מאז ה-5 בפברואר כשהגיע לגיל 30, הוא כבש שני כדורי זהב ועוד פעמיים צ'מפיונס.

כריסטיאנו משלים עשור בטופ של הטופ של הכדורגל, והעונה הגדולה הראושנה שלו החלה ב-2008. הוא זכה בצ'מפיונס עם יונייטד ובכדור הזהב והשווה את שיא הפריימרליג עם 31 שערים. כריסטיאנו שוב רוצה לזכות בצ'מפיונס ולהיאבק על כדור הזהב גם בגיל 33. למרות ריצה מטורפת מחודש ינואר, בתחילת העונה כריסטיאנו לא היה יציב. עד לדסימה ביקרו את כריסטיאנו על מאזן התארים הדל, אבל מסתבר שהחתונה הקטולית הזו מוצלחת - היה לכם ספק? 3 זכיות בצ'מפיונס עם שאיפה לזכייה רביעית, וארבעה כדורי זהב. כריסטיאנו אגדה בלבן, כמו די-סטפאנו.

זו הייתה אולי העונה הקשה ביותר שלו בריאל מדריד. ובטח יש לכם דז'ה-וו, כי קראתם את זה גם בעונה שעברה. הפעם המספרים בליגה ירדו עוד וכריסטיאנו פתח את העונה כשהוא מושעה. אבל באירופה הוא היה בלתי-ניתן לעצירה כבר מההתחלה. את כריסטיאנו אסור להספיד, בכל שנה הוא עולה, כשהגלים מתחזקים - החזקים מתגלים. בסופו של דבר הוא שוב חצה את רף ה-40 השערים והגיע לשער אחד יותר מהעונה שעברה(43). הוא מחכה לקייב כדי לשים את האות הסופית, ה-26 במאי, והוא רוצה להתפאר ב-10 המושלם. וגם רוסיה וגביע העולם מחכים..

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/05/17/15265828154600.Xxx

קיילור מחפש את 'ההצלה' השלישית. ומהחלוץ האימתני - לקצה השני של המגרש, האיש בין הקורות. מילאנו...קארדיף..ועכשיו קייב. קיילור חולם על 3 מתוך 3. שלושה גמרים בליגת האלופות עם אותו השוער, זה המצב של ריאל מדריד. והשוער שלה תמיד נמצא בזכוכית מגדלת. הוא חולם על צ'מפיונס שלישי ברציפות והשוואת מס' הגביעים של איקר. קיילור שיחק רק 180 דק' בשלב הבתים ב-2014/15 אבל עונה אחר-כך שמר על השיא. הוא לא ספג בחמשת המשחקים בהם שותף. הוא הוציא שלושה כדורים מהרשת באותה עונה - שניים נגד וולפסבורג בגרמניה ואחד בגמר. קיילור של הצ'מפיונס זה סיפור אחר.

בכתבה הזכירו גם את ההצלה הנפלאה שלו לבעיטה החזקה של פיאניץ' בגמר בקארדיף, כדור חזק לפינה אותו קיילור ראה רק ברגע האחרון. גם עבור קיילור מדובר בעונה קשה מאוד בספרד. שמועות על שוערים אחרים, כרגיל, כמו קאפה, טעויות, חוסר יציבות, מחלוקת מצד הקהל. החודשים האחרונים היו קשים. אבל הוא תמיד הצליח לעמוד על הרגל האחורית. זידאן אמר שהוא השוער של ריאל מדריד. "הוא נתן לנו את החיים, אנחנו מרוצים ממנו", אמר זיזו אחרי המשחק הנפלא נגד באיירן בברנבאו כשהדף את לבאנדובסקי, חאמס, אלבה, טוליסו וכולם. מאז שקיילור הפך לשוער הראשון של ריאל הוא מגיע בכל עונהב לגמר. והוא רוצה בכל עונה לנצח. ולנצח גם את השמועות על עתידו...

 

פדג'ה מיאטוביץ':"מה שריאל מדריד הזו עושה קורה פעם במאה שנה"

אלה הימים בהם פדג'ה מיאטוביץ' תמיד מתראיין, ומחר נציין 20 שנה מאז ה-'לה-ספטימה', אז בכלל. הפעם בראיון ל-AS הגיבור של הגמר נגד יובה באמסטרדם ארינה, 1998, אומר: "הקבוצה הזו של ריאל שמצליחה ככה בצ'מפיונס זו קבוצה של פעם במאה שנה. אני מרגיש קצת שייך בגלל הזמן שלי כמנהל ספורטיבי שם - בגלל כריסטיאנו(רצה להחתים אותו) ומרסלו". הנה דבריו::

https://as01.epimg.net/futbol/imagenes/2018/05/19/champions/1526688600_081299_1526688750_noticia_normal.Xxx

האם מה שעושה ריאל מדריד הזו מקטין את ההישג של ריאל מדריד שלך?

- "אממ לא, זה לא נכון. מה שהם עושים, ההצלחה הרציפה הזו באירופה זה משהו שקורה פעם במאה שנה. במקרה של ריאל מדריד זה קרה פעמיים במאה שנה. הם כבר השיגו את זה בצורה עגולה יותר עם חמש הזכיות הרצופות של די-סטפאנו, פושקאש וחנטו, הקבוצה האגדית שגדלנו עליה בעצמינו".

מה ההסבר שלך לתור הזהב הנוכחי?

- "המועדון בוחר בשחקנים שהם לא רק כדורגלנים ברמה גבוהה אלא גם גברים, גיבורים, כאלה עם אופי ותעצומות נפש. לא קל להצליח בריאל בגלל הלחץ. יש להם לא רק יכולת מקצועית אלא גם מנטאלית. זו קבוצה בריאה מאוד. אני מרגיש חלק קטן מכל מה שקורה עכשיו בשל התקופה הקצרה שלי כמנהל ספורטיבי - סייעתי בהחתמת מרסלו וכמובן כריסטיאנו שרצינו אותו. זו הרוח הגדולה של ריאל מדריד, כמו משפחה גדולה, זהו הסוד".

האם גם לקבוצה 'של הגביע השביעי' הייתה את הרוח הזו?

- "היינו להוטים לעשות היסטוריה, לא זכינו במשך 32 שנה בגביע. היו עוד דורות שעשו היסטוריה, עבורי יש חמש קבוצות של ריאל מדריד שיזכרו. הקבוצה של די-סטפאנו, קבוצת ה-'יה-יה', מאוחר יותר הקינטה דל-בויטרה ואז הקבוצה שלנו. וכמובן הקבוצה הנוכחית שזוכה בהכל. כמה קבוצות בעולם יכולות להתפאר בזה?"

איזה ערך נותן זידאן?

- "הוא עושה עבודה נהדרת. אנשים מזדהים לרוב עם מאמנים שזכו בהרבה תארים והרבה ניסיון, אבל זידאן עדיין טירון. הכדורגל שונה ממה שהיה לפני עשור. צריך לדעת איך להגיע ללב של השחקנים ולשלב גם צעירים, להניע אותם לעשות הכל בחיוך ובצורה נורמלית?

ובזמנו?

- "אני חושב שקאפלו היה אחד המאמנים הטובים בעולם. הוא אימן אותנו שנה לפני הזכייה. אני לא יודע אם הוא היה מסתּדר עם הכדורגל של היום, הוא היה צריך לעשות את ההתאמות והשינויים אבל ברור שיש לו את היכולות".

עד כמה יש למאמן השפעה במדריד לעומת שחקני הכדורגל?

- "בשבילי תמיד החשובים ביותר הם השחקנים. אני יודע שבארסה תמיד הייתה קבוצה עם כדורגל טכני בזכות קרויף או גוארדיולה, אבל מאמן יכול רק להתוות דרך ולנסות, הוא לא יכול לכבוש. זידאן מנהל את הקבוצה נפלא וכולם מרוצים אבל ראמוס שכובש בליסבון ברגע האחרון או כריסטיאנו והגול המטורף נגד יובה - אלה הגיבורים".

ובכן, השנה השביעית הייתה ידועה בבעיות עם המאמן?

- "זה נכון כי לא הצלחנו בליגה אבל אסור היה לוותר על היינקס, והוא היה חכם מאוד. כמה מאמנים יכולים להיות חיוביים וממוקדים כשברור שהם לא ימשיכו? הוא הרשה לנו לדבר זה עם זה ולצחוק וסימן את הגביע כמטרה. עשינו היסטוריה יחד ואני מאוד אוהב אותו וכך גם האוהדים".

האם היה קשה יותר לזכות בגביע אירופה בזמנו לעומת עכשיו?

- "אני חושב שכן, ללא ספק, בין היתר כי בעבר היית חייב לזכות באליפות כדי לשחק בליגת האלופות. נניח לדוגמא את ליברפול, מתי הפעם האחרונה שהיא זכתה באליפות? בימים עברו הם לא היו משתתפים במפעל".

איזה גמר אתה מצפה שיהיה בקייב?

- "מבין שלושת הגמרים האחרונים, שניים מול אתלטיקו ואחד עם יובה - הייתי אופטימי. אני עדיין אופטימי ולא משתמש במילה 'חשש' אבל יש לי הרבה כבוד לליברפול". פדג'ה מפרט:"כי זו קבוצה מטורפת במובן החיובי של המילאן, יש לה איכות ומהירות בהתקפה, הם מסוגלים לכבוש חמישה שערים ב-20 דקות אבל גם לספוג. זה מפחיד מאוד כי אין להם מה להפסיד. באנגליה גם יש עליות ומורדות במשחקם ואתה לא יודע למה לצפות". על קלופ:"הוא מאמן נהדר, הוא יודע מתי לתת בראש ולכעוס ומתי לרקוד עם השחקנים. ליברפול היא כמו דורטמונד מתקדמת יותר. קלופ כבר שיחק בגמר והפסיד ויש לו יותר ניסיון והוא מסוכן".

האם סאלאח הוא הדבר הגדול הבא אחרי מסי וכריסטיאנו, יחד עם ניימאר ואמבפה?

- "ראשית אני רוצה להחמיא לו על התשוקה והעונה הגדולה שלו, יש לו את כל מה שכדורגלן על צריך. אבל מצד שני המסלול קריירה שלו מוזר: היה מעולה בבאזל, לא שיחק בצ'לסי, היה טוב ברומא אבל לא ברמה כזו והיום הוא נפלא. אני לא יודע אם ריאל צריכה להשתגע עליו כרגע כי יש לה שחקנים צעירים וטובים כמו איסקו ואסנסיו ולחלקם יש מאפיינים דומים, וגם בייל בתמונה. בריאל מדריד קשה יותר להצליח מאשר בכל מקום אחר, לכו תדעו איך סאלאח יסתגל".

 

חותמים עונה: המספרים של ריאל מדריד בליגה

https://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2018/05/19/15267624271887.Xxx

# ריאל מדריד סיימה את העונה עם 76 נק' - מאזן 22-10-6, יחס שערים 94:44. זו העונה הכי גרועה של ריאל מדריד מבחינת צבירת הנקודות מאז עונת 2005/06 עם לופז קארו, העונה האחרונה של זידאן כשחקן.

# לראשונה בעידן כריסטיאנו רונאלדו - ריאל מדריד לא חוצה את רף מאה שערי הליגה בעונה. אשתקד היו לה 106 שערי ליגה.

# מלך השערים הוא כרגיל כריסטיאנו רונאלדו, כמו בכל עונה מאז הגיע לקבוצה. עם השער הערב הוא הגיע ל-26 שערי ליגה(27 משחקים) לעומת 25 בעונת האליפות אשתקד. הסגן: גארת' בייל עם 15 גולים.

# כריסטיאנו בסיבוב הראשון: 4 שערי ליגה בלבד; כריסטיאנו בסיבוב השני - 22 שערי ליגה, כולל דרבי וקלאסיקו. והוא נח נגד סביליה, וסלטה, ואספניול ועוד ועוד.

# שיאן ההופעות: לוקאס ואסקס עם 34 משחקים, ואחריו מרקו אסנסיו עם 33 הופעות. עוד משלימים את הטופ5 - קארים בנזמה(32), ואיסקו וקאסמירו(30)

# הניצחון הכי גבוה: 7:1 על דפורטיבו לה-קורוניה בברנבאו בפתיחת הסיבוב השני - גארת' בייל, כריסטיאנו רונאלדו ונאצ'ו כבשו צמדים בין היתר. הניצחון השני הכי גבוה: 6:0 על סלטה ויגו בברנבאו, במחזור ה-37.

# מאזן בית: 40 נק' בלבד - 12-4-3, הרקורד הרביעי בליגה במידה ו-ולנסיה תנצח מחר| מאזן חוץ: 36 נק' - 10-6-3(שלישי בטיבו בליגה).

# הנחמות היחידות: אם בארסה לא תכבוש מחר שלושה שערים - ריאל תסיים כקבוצת הבית ההתקפית הטובה בליגה(54 שערים); כמוכן, בסיבוב השני ריאל מדריד לקחה הכי הרבה נקודות - 41.

# סוף לנאחס: ריאל ניצחה את ולנסיה במאסטייה(4:1) לראשונה מאז עונת 2012/13 ושמה קץ לרצף העצוב שלה במגרש הזה.

# משחקים ללא שער: סה"כ שישה: בטיס, ברצלונה ו-ויאריאל| אתלטיקו מדריד, אתלטיק בילבאו ואספניול במשחקי החוץ; בשנה שעברה: אין חיה כזו

# שער נקי: מעט מידיי - לה קורוניה(ח), אספניול(ב), אייבר(ב), לאס-פלמאס(ב), אתלטיקו מדריד(ח), אתלטיק בילבאו(ח), סביליה(ב), אלאבס(ב), לאס-פלמאס(ח), סלטה ויגו(ב). סה"כ עשרה משחקים; אשתקד: אותו הדבר.

# הכי הרבה שערים: המשחק המשוגע נגד ג'ירונה בו ריאל מדריד ניצחה 6:3 עם רביעייה של כריסטיאנו רונאלדו; בעונה שעברה: ה-6:2 על דפורטיבו לה-קורוניה בריאזור במחזורי הסיום.

# רצף הנצחונות הכי ארוך: 4 נצ' בלבד, וזה קרה פעמיים: מחזורים 6 עד 9: ניצחון 2:1 על אלאבס, 2:0 על אספניול, 2:1 בחטאפה ו-3:0 על אייבר, ומחזורים 22 עד 25, כדלקמן: 5:2 על סוסיאדד בברנבאו, 5:3 על בטיס בחוץ, 3:1 בחוץ על לגאנס ו-4:0 בבית על אלאבס.

# קבוצות שלא הצלחנו לנצח העונה בכלל: ברצלונה(נקודה אחת), אתלטיקו(2 נק'), בילבאו(2 נק') ולבאנטה(גם כן פעמיים תיקו).

# ההתפוצצות: חמישייה נגד סביליה בברנבאו במחצית אחת; ועוד: רביעייה נגד סוסיאדד תוך 37 דקות, במשחק שהסתיים בניצחון 5:2, ולוקאס ואסקס כבש את השער המהיר ביותר העונה אחרי פחות מדקה.

 

http://realmadrid.co.il/Images/topicRamos-Capitan19052018.Xxx

קפטן אירופה

הקבוצה הגדולה השלישית של ריאל מדריד תיזכר בעיקר כקבוצה של כריסטיאנו רונאלדו. אבל גם של הקפטן הכל-יכול ראמוס, האיש והדסימה, זה 'שהיה שם' גם בשנים הגרועות של נאחס שמינית הגמר. פחות משבוע לגמר בקייב - בחרנו את עשרת הרגעים הגדולים של ראמוס במפעל.

הסיפור של סרחיו ראמוס סובב סביב 'הדקה ה-90'. עוד לפני הגול בדסימה ושאר הרגעים המרגשים, היסודות הונחו כבר בהתחלה. כך היה כשחצי שעה לפני סגירת חלון ההעברות, פלורנטינו שם על השולחן את סעיף השחרור של הבלם הצעיר והמבטיח של סביליה. לימים יגיד מונצ'י המנג'ר הספורטיבי, שכששמע על כך הוא פשוט פרץ בבכי. 'רכש העשור', סימנו את ראמוס כבר אחרי מחצית אחת, בהופעת הבכורה שלו בברנבאו. וכמה סמלי שראמוס הוא זה שירש את החולצה מס' 4 של פרננדו היירו האגדי. הם לא שיחקו מעולם יחד אבל נראה כאילו שכן, ממש קופי-פייסט. אפרופו המספר 4 - מדובר במספר החזק.

הקפטן ראמוס, קפטן אירופה, רודף אחרי גביע אירופה שלישי ברציפות כקפטן וחולם על הרביעי בסה"כ, יחד עם הדסימה כמובן. במידה וזה יקרה, ראמוס, שעתיד לעקוף את היירו במס' ההופעות בעונה הבאה - 'יבנה' קטגוריה משל עצמו בספר השיאים של ריאל מדריד. ארבעה גביעי אירופי, אם וכאשר - ישימו אותו בשורה אחת מעל אותו היירו, מעל ראול, מעל קסיאס, מעל רוברטו קרלוס. וראמוס היה שחקן חשוב מאוד בכל זכייה, אולי החשוב ביותר חוץ מאיש אחד. 'ריאל מדריד של כריסטיאנו', אנחנו מגדירים את הקבוצה הזו, וזו גם ריאל מדריד של ראמוס, ללא ספק. האיש 'שהיה שם' גם בכשלונות ובעונות החרא של שמינית הגמר, כפי שאמר נגד באיירן. ביום שבת ריאל תזדקק לראמוס של הצ'מפיונס, האיש שרשם כבר 113 הופעות. בכל כדור קרן אנחנו נרגיש שיש משהו באוויר, אבל אם לא זה - לפחות משחק הגנה אחראי ושקט מול הסילונים של ליברפול. ולקראת הגמר, החלטנו לכתוב עבורכם עלעשרת הרגעים הגדולים של ראמוס עם ריאל בצ'מפיונס. קפטן אירופה, מ-ת-ח-י-ל-י-ם:

1. הופעת הבכורה בצ'מפיונס

https://www.sergioramos.com/wp-content/uploads/2016/02/050913RAMOS-822x1024.Xxx

אחרי סיום עונה אופטימי במיוחד על אף שלא זכתה בתארים, ריאל מדריד 'הצעירה' של וונדרלי לושמבורגו, מחוזקת בעיקר ברוביניו, בפטיסטה וראמוס, קיוותה שהפעם זה יהיה אחרת. היא שוב פתחה את העונה האירופית במשחק חוץ, שנה אחרי התבוסה בבתים לבאייר לברקוזן(3:0). לצערינו זו הייתה אותה גברת בשינוי אדרת. ריאל ספגה שלישייה מליון שבהחלט תהיה מעין כבשה שחורה שלנו באמצע העשור הזה, כשהצרפתים כלל לא התאמצו(בליץ' של 10 דקות) ועוד החמיצו פנדל, אבל עבור ראמוס, שלאו דווקא היה חלש מחבריו אלא הפגין אגרסיביות ואופטימיות ולא ויתר ולו לרגע - היה מדובר ביום מרגש. הוא פתח במרכז ההגנה לצד הלגרה ורשם את הופעת הבכורה שלו בטורניר החשוב מכל. שם התחילה האגדה של ראמוס באירופה.

2. השער הראשון

https://www.sergioramos.com/wp-content/uploads/2016/02/051206-RAMOS-1ER-GOL-UCL-1024x968.Xxx

מן הסתם, אותו משחק שינה את התוכניות של ריאל וכעת הקבוצה הייתה צריכה להתמקד קודם כל בהבטחת ההעפלה לשמינית הגמר - מהמקום השני. בטח כאשר 'בגומלין' בברנבאו היא הסתפקה רק ב-1:1 נגד ליון. במחזור הנעילה של שלב הבתים התארחה ריאל בפיראוס אצל אולימפיאקוס, והיה לה כבר מאמן חדש על הקווים - קוראים לו לופז קארו, המאמן של קסטיליה. דייגו לופז, חאבייר בלבואה, רובן דה לה-רד, סולדאדו ואפילו ראול בראבו היו חלק משחקני ההרכב, כמו גם ראמוס. בדקה השביעית ראול בראבו העלה כדור חופשי לרחבה וראמוס הראה את חוש הכיבוש שלו כשנגח לרשת. 1:0 לריאל מדריד ושער בכורה לבלם בלבן, וגם בליגת האלופות. בהמשך היוונים ביצעו מהפך וניצחו 2:1 אבל זה לא עניין אף-אחד. ראמוס סיים את עונת הבכורה עם שישה שערים בכל המסגרות.

3. ראמוס עושה חואניטו

קפצנו בזמן עד לעונת 2012/13, וריאל מדריד של מוריניו שוב נפלה בחצי הגמר. לא שופט שערורייתי(בארסה - 2011), לא פנדלים(באיירן - 2012) אלא חוסר ריכוז והיעדר הגרוש ללירה. ריאל עוד סיימה בתיקו את המחצית שלה בדורטמונד אבל בהמשך התפרקה מול לבאנדובסקי והובסה 4:1. מעטים נתנו לה סיכוי בברנבאו כשלא הצליחה למצוא את השער המצמק עם החמצות מסמרות שיער במשחק בגרמניה. אבל בריאל מדריד לא מוותרים לעולם. המועדון הוציא את הפרומו המרגש הבא לקראת המשחק, הקהל דחף את האוטובוס בטירוף לפי המשחק והברנבאו היה מלא עד אפס מקום והמגרש רעד. הבעייה הייתה שהיגואין, כריסטיאנו ואוזיל, לאו דווקא בסדר הזה - החמיצו מצבים קורצים בעשר הדקות הראשונות. כשאיקר סופסל כמובן, ראמוס ענד את סרט הקפטן.

https://cdn-s3.si.com/s3fs-public/si/dam/assets/13/05/01/130501150506-sergio-ramos-single-image-cut.Xxx

השחקנים נתנו הכל, ובעיקר ראמוס. הוא ניצח באינסוף מאבקים והתגבר על לבאנדובסקי, דחף קדימה בטירוף ולא נתן לאף אחד להשפיל מבט. מוריניו עבר לשלושה שחקני הגנה וקאקא ובנזמה שעלו מהספסל בנו את ה-1:0 שהיה די מאוחר - בדקה ה-82 הברזילאי העביר כדור רוחב וקארים דחק לרשת, הנה ה-1:0. התנועה הייתה חד-סטרית לשער של דורטמונד, ויידנפלר עבד קשה והדף הכל, ובדקה ה-88 הרגשנו שהלא-יאומן מתקרב. רמונטדה מארץ הרמונטדות? בנזמה השתלט על כדור גובה ברחבה ומסר אחורה והקפטן ראמוס, בשתי נגיעות ופצצה אדירה לחיבור ברגל שמאל - כבש את השער השני. ריאל לחצה ולחצה ולחצה אבל השער השלישי לא הגיע. ראמוס, חואניטו של המאה ה-21, מירר בבכי על כתפו של איקר בסיום המשחק ואנחנו בכינו יחד איתו. "מה שווים החיים בלי רגש", כתבתי אז באתר ובפורום, אין כמו לראות שחקן כדורגל לוקח ללב, גם אם היום אנחנו בצד העצוב. אין דבר, בעוד שנה מהיום זה יהיה אחרת..

4. משחק הגנה מושלם נגד באיירן - עונת הדסימה.

ריאל מדריד הגיעה לקלאסיקו הגדול של ספרד בברנבאו כשהיא מובילה על פני בארסה. עם הטירוף של הברנבאו המטרה הייתה להגדיל את הפער בדרך להחזיר את כתר האליפות. המשחק ידע מהפכים רבים ובמצב של 3:2 לריאל - ראמוס חסר האחריות נרדם, איבד את ניימאר וספג אדום. הביקורות שוב קטלו את ראמוס - זה קרה ב-23 במרץ. בדיוק חודש ימים אחר-כך, ראמוס הראה שבחודש אפריל אפשר להרים לו טלפון. עוד לפני שנכנס לזון ההבקעות הוא טיפל במשימה העיקרית שלו - עבודת ההגנה. ריאל אירחה את באיירן המפלצתית, הטרבליסטית הגאה, בחצי הגמר הראשון. ריאל הציגה משחק הגנה מטורף והשאירה את הגרמנים על מצב וחצי לאורך כל המשחק. ראמוס ופפה, יחד עם צמד המגנים - הציגו משחק מושלם וכה לא אופייני.

5. הצמד נגד באיירן

במשחק הראשון ראמוס היה מעל כולם בעבודת ההגנה, ובמשחק הגומלין הוא מצא זמן לסגור חשבון. כשריאל רמסה את באיירן 4:0, במשחק שעד היום, ארבע שנים אחרי, הידיים רועדות מעצם ההתעסקות בו - אחד המשחקים הגדולים ביותר שראינו כאוהדים - ראמוס נתן בראש, תרתי משמע. ריאל הגיעה עם יתרון שברירי לגומלין. בדקה ה-16 כדור קרן נחת בדיוק על הראש של ראמוס שנגח בעוצמה מטורפת לרשת, 1:0 לריאל מדריד. ארבע דקות חלפו, כדור חופשי של די-מאריה, פפה משפשף את הכדור לאחור וראמוס שוב נמצא שם ונוגח לרשת, והפעם אחרי ה-2:0 הוא חוגג בטירוף, מסמן לקהל - אנחנו ריאל מדריד, אנחנו כאן, אנחנו נהיה בגמר!

http://img.fifa.com/mm/photo/world-match-centre/clubfootball/02/32/59/28/2325928_big-lnd.Xxx

שנתיים קודם לכן הוא היה מהגיבורים הטראגיים אחרי הפנדל לשמיים מול נוייר שגם התבטא בצורה מזלזלת לאחר המשחק, ולאחר-מכן ראמוס סגר חשבון. ריאל כבשה עוד שני שערים, תוצרת כריסטיאנו - אחד במתפרצת מחשמלת לפני המחצית והשני בבעיטה חופשית ערמומית 'עם הבאזר', והבטיחה את ההעפלתה לגמר ראשון מאז ה-'לה-נובנה' של זידאן ב-2002. 'הגיהנום של באיירן', כתבו בתקשורת לאחר המשחק כתשובה להתבטאות השחצנית של רומינגהה. בתזמון מושלם השיגה ריאל ניצחון בכורה על באיירן בחוץ. 'ריאל שרפה את באיירן', היו עוד חלק מהכותרות וראמוס סיכם "אנחנו משחק אחד מלהחזיר את ריאל מדריד למקומה הטבעי ונרגשים מאוד על כך". או.קיי, הטירוף הזה היה רק הפריויו לדסימה..

6. ראש הזהב

אולי עדיף לתת לראמוס עצמו לדבר על הגול. 'הייתי צופה בוידאו מליסבון שוב ושוב ומתרגש מחדש', אמר ראמוס, מי כמוהו יודע. 'אני מקדיש את השער למיליוני המדרידיסטאס', אמר סופר-סרחיו שאחרי הגול רץ להתחבק ארוכות עם איקר. ראמוס היה החלוץ המרכזי שלנו בסיום עונת הדסימה, כשכריסטיאנו התעייף והשאר גם כן היו פצועים וחבולים ונפלו מהרגליים. באותו יום, מאז אותה הקרן - ראמוס הפך עבורי לקדוש, וגרם לי להאמין שכל קרן יכולה להסתיים בשער. אנחנו זוכרים את זה מצד אחד במעורפל ומצד שני בדיוק לפרטי-פרטים. קרן של מודריץ', בשנייה הקסומה השעון יראה 92:48 - ראמוס עולה לנגיחה במצב לא פשוט ונוגח עם כל הלב לרשת כשהזרוע הארוכה של קורטואה משאירה רק חצי סנטימטר לכדור, וראמוס תקע אותו בדיוק מושלם. דמעות של אושר.

http://blog.topeleven.com/wpcteblog/uploads/2015/07/Ramos-joy.Xxx

בהארכה לא היה לאתלטיקו סיכוי. ראמוס היה יכול לקבל את תואר ה-MVP אבל זה הלך לדי-מאריה, אין דבר. ראמוס קיבל תהילת עולם וכתב את שמו באותיות של זהב בהיסטוריה של ריאל מדריד. 'קשה לי לעכל מה שקרה, זה לא שער שלי אלא שער של מליוני המדרידיסטאס', אמר ראמוס על הרגע הגדול בקריירה שלו, וארבע שנים אחרי אמנם הוא רשם עוד ועוד רגעים לפנתיאון - אך כמו הדסימה בליסבון לא היה ולא יהיה. ראש הזהב.

http://www.sergioramos.com/wp-content/uploads/2016/02/140525D%C3%89CIMA-1920x1280.Xxx

אף אחד לא היה יכול לכתוב תסריט טוב יותר, מושלם. הדרבי הראשון בגמר ליגת האלופות הבטיח וקיים המון ולא איכזב. 120 דקות מורטות עצבים נגד אלופת ספרד הגאה והכבשה השחורה שלנו מאז גמר הגביע ב-2013 ועד לתאריך הקדוש הזה ה-24.5; כל אגדות העבר היו במגרש - ראול, היירו, חנטו, די-סטפאנו לפני שנפטר. התפרצות של שמחה שכל אחד מכם חווה, לא משנה בין אם היה בר מזל להיות במגרש, ראה את המשחק בחור בצבא, סתם בבית, בפאב עם האוהדים לכו תראו את הסרטון של האוהדים בברנבאו ברגע שנכבש השער. זה היה גמר שהכל היה בו מוזר - איקר, מלך הגמרים - עושה טעות אומללה; בייל מחמיץ מתוך הקו של השער; אנצ'לוטי מגדל ביצים ומוציא את מוראטה; אתלטיקו משחקת הגנה טובה למרות שלא עשתה פאולים. ואתלטיקו שזכתה ב'דסימה' בספרד - אליפות מס' 10, על חשבונינו - הולכת הביתה עצובה ובוכיה. המועדון הגדול בעולם חוזר אל מרכז הבמה ולא מוכן להסתפק בשום דבר פחות מהטוב ביותר

7. הקשר ראמוס - נגד אתלטיקו

http://english.ahram.org.eg/Media/News/2015/4/23/2015-635653937437965838-796.Xxx

"אני בלם עם נפש של חלוץ", אמר תמיד ראמוס וגיבה את זה עם המספרים. המאמן אנצ'לוטי התלוצץ יחד איתו והוסיף שיום יבוא וראמוס יתופקד כחלוץ. בגומלין 1/4 גמר הצ'מפיונס נגד אתלטיקו בברנבאו(עונת 2014/15), אחרי תיקו מאופס ומתסכל בקאלדרון כשאולבק הודף הכל - אנצ'לוטי היה בבעייה. המנוע מודריץ' נפצע ואסייר יירמאנדי היה חלש מדי. וכך החליט קרלו: ראמוס ישחק כקשר אחורי כשטוני קרוס מקדים אותו. ראמוס אמנם לא כבש במצב נייח באותו ערב אך עשה כל שביכולתו ובכל-זאת חלומו כמעט התגשם. אתלטיקו החנתה את האוטובוס והעיפה כדורים למעלה וסמוך לסיום צ'יצ'ריטו דחק לרשת וגאל אותנו מייסורינו עם 1:0 קטן-גדול. "דיברתי עם ראמוס על כך ולא היה לי ספק שהוא יהיה הפיתרון", אמר אנצ'לוטי. "הוא נתן לנו כוח גדול באוויר ומלחמה במרכז וגם סיוע לאגפים". נגד יובה בטורינו זה עבד קצת פחות..

8. הגביע הראשון של קפטן ראמוס

https://naijaextra.com/wp-content/uploads/2016/05/Sergio.Xxx

איזה ערב גדול זה היה בסאן-סירו. ראמוס שוב הופיע בסיוטים של אתלטיקו. זה היה הרפרטואר של ראמוס בגמר הצ'מפיונס הראשון שלו כקפטן, ובטח לא היה לכם ספק שהוא לא ייתן לצ'אנס הזה לחמוק ממנו: שער יתרון בדקה ה-15 בדחיקה כמו חלוץ גדול אחרי בישול של בייל - גמר צ'מפיונס שני בו הוא כובש, כמו אגדות כמו ראול וכריסטיאנו(לפני קארדיף); פנדל מוצלח בדו-קרב הפנדלים עוצר הנשימה מול אתלטיקו, כשהיה הבועט הרביעי שלנו, צ'אפחה וברכה לכריסטיאנו לפני הפינאללה וכמובן הנפת הגביע המרגשת. ראמוס שוב הוכיח שהוא איש של גמרים, ועונה שהחלה עם קיץ קשה וארוך במו"מ לחידוש חוזהו ואיום 'ויברח' למנצ'סטר יונייטד, חוסר תקשורת עם בניטס ותבוסה בליגה בקלאסיקו כשלראמוס יש חלק מסוים - הסתיימה בטעם המתוק ביותר.

"עבדנו קשה מאוד לזכות בגביע גם היום וגם בליסבון והמשחק הוכרע בצורה דרמטית. אנחנו שמחים ומאושרים. זו הייתה עונה לא קלה עבורי, בעיקר בגלל פציעות. זה כיף ופריווילגיה גדולה עבורי לכבוש שוב בגמר, זה היה סיום עונה טובה לקבוצה ולי. זידאן הפך שחקנים שלא זכו בתואר בעבר - לאלופי אירופה". "זוהי זכות להניף את גביע אירופה בתור קפטן ריאל מדריד, התענגנו על ליסבון יותר מידי זמן", סיכם הקפטן שכל חמשת שעריו האחרונים בצ'מפיונס עד אז נכבשו בחצי הגמר או בגמר - מטורף. ראמוס טיפס על הסיבלס כמיטב המסורת והפעם הוא לא נתן לגביע ליפול(בניגוד לחגיגות בגביע המלך ב-2011).

9. הערב נגד נאפולי: צמד(?) והופעה מס' מאה!

http://e00-marca.uecdn.es/assets/multimedia/imagenes/2017/03/07/14889228342767.Xxx

אחרי ניצחון 3:1 מהמשחק הראשון בברנבאו, ריאל הגיעה לגומלין בנאפולי במטרה להעפיל לרבע הגמר. הגיעה או לא הגיעה? דאריו מרטנס פתח את החגיגה והטריף את הקהל המקומי עם שער יתרון(24') והמשוואה פשוטה - עוד גול אחד של האיטלקים - ואנחנו בחוץ! המערך של זידאן עם ה-B-B-C כשל לחלוטין, ה-2:0 היה באוויר אבל לריאל מדריד יש תשע נשמות. ויש לה את סופר-סרחיו ראמוס. בדקה ה-52 הסדר שב על כנו כשהקפטן נגח לרשת מכל הלב אחרי כדור קרן של קרוס והשווה את התוצאה. בהמשך הוא כבש שער נוסף, בעונת שיא מבחינת כיבושים - שהפך בסוף לשער עצמי ע"י מקבלי ההחלטות של אופ"א. ראמוס התמרמר אבל אין דבר. ריאל ניצחה בסופו של דבר 3:1 ואת ההופעה המאה בצ'מפיונס אף-אחד לא יקח לו. 'כמו תמיד - סרחיו ראמוס', סיכמו במארקה. ראמוס אמר - "אין דרך מיוחדת יותר עבורי לחגוג את ההופעה המאה", כשהוא דורג אז במקום החמישי.

10. הגמר נגד יובה

'שלחתי כרטיסים לפיקה לקראת הגמר והוא לא ענה לי', אמר הקפטן בהתבטאות משעשעת לתוכנית ה-'טרנזיסטור' בספרד. ראמוס היה נחוש להיות הקפטן הראשון שמניף פעמיים ברציפות את גביע ליגת האלופות. 'יש לי זיכרון מיוחד מהשערים ההיסטוריים שהבקעתי בריאל מדריד', הוסיף, אבל הפעם זה לא קרה. הפעם ראמוס הסתפק בהנפת הגביע. הקפטן עבד קשה בדקות הראשונות במאבקי הגובה עם היגואין ומנדג'וקיץ' שכבש שער שיוויון נפלא, אבל המחצית השנייה הייתה לפרוטוקול בה לראמוס גם היה זמן לחצי הצגה מול קוואדראדו מה שהוביל להרחקתו. ראמוס ניטרל את היגואין בקלילות והיה הראשון לרוץ להתחבק עם כל אחד מכובשי השערים - מכריסטיאנו, קאסמירו וגם מרקו אסנסיו ילד הפלא.

https://images.enca.com/encadrupal/styles/600_383/s3/WEB_PHOTO_MADRID_030617.Xxx

לפני המשחק הוא אמר 'אנחנו יודעים שזה יהיה נפלא לחוות עוד רגע קסום'. אז אחרי שהניף את הגביע החשוב מכל, ראמוס עדיין שמר את הטוב ביותר לסוף, לחגיגות ה-DouDecima בברנבאו. בהצגת השחקנים, בזה אחר זה, ראמוס הגיע עם כתר של מלך ולבש אותו על הראש וסחט תשואות מהברנבאו. ראמוס השתווה לאגדות עבר כמו ראול, היירו, קסיאס ורוברטו קרלוס, עם שלושה גביעי צ'מפיונס, והיד עוד נטויה. העונה הגדולה בקריירה שלו מבחינת הבקעות הסתיימה בצורה הטובה ביותר. "מהרגע הראשון של העונה הרגשנו שנעשה משהו גדול. תהנו מהימים האלה, לקח לנו הרבה זמן לזכות בדאבל".

נשארו בחוץ: שמינית הגמר נגד ארסנל ב-2006 - אז נכון שתיירי הנרי חלף גם על פניו במהלך שער הסולו הנפלא שלו בברנבאו, אבל עבור ראמוס הצעיר זה היה משחק גדול ראשון באמת בטורניר החשוב מכל. מה לעשות שבאותו הזמן זה לא היה כוחות. מאז, אף שחקן לא עבר את סופר-סרחיו בכזו קלות| השער הגנוז נגד באיירן - אתם זוכרים את זה? גומלין 1/8 גמר הצ'מפיונס נגד באיירן ב-2007, כל מה שהיה יכול להשתבש - השתבש, ותוכנית הבונקר של קאפלו אכלה כאפה לפנים. ברגע האחרון, במצב של 2:1 לבאיירן - ראמוס, ששבר את אפו באחד המאבקים עם רוי מקאיי, השתלט על כדור שחזר מההגנה ובעט נפלא לרשת, 2:2! אלא שהשופט פסל את השער בצדק בשל נגיעה קלה ביד| המספרת נגד אפועל ניקוסיה - מחזור פתיחת שלב הבתים השנה, והקפטן ראמוס עולה להתקפה בראבאק - אחרי העונה שעברה קיבל תיאבון. בדקה ה-61 הוא כבש בחצי מספרת, הכובש השני הכי טוב שלנו אחרי כריסטיאנו| המשחק נגד יובה בטורינו העונה - ראמוס כפני הקבוצה - ראמוס של הליגה זה לא ראמוס של הצ'מפיונס. הוא הציג צמד משחקים נהדר נגד פאריס, ונגד יובה אולי הבנו כמה הוא גדול רק כשהיה חסר בגלל ההשעייה. ראמוס היה מעוז ההגנה בטורינו. דיבאלה כבר חשב שהוא משווה את התוצאה וקונה את עולמו - אבל ראמוס הגיע בגליץ' ענק וסגר את הזווית. ותיסכל גם את היגואין וחבריו והיה שחקן חשוב במהלך הניצחון.

ועכשיו נותר עוד רגע גדול אחד, 90 דק' או אולי יותר. להמשיך לעשות היסטוריה. 'אני תמיד מאפס את מונה התארים שלי בכל תחילת שנה', אמר ראמוס. גם אנחנו. שכחנו מהזכייה ה-10, 11 ו-12. אנחנו רוצים את הגביע ה-13