נבחרת איטליה- חלום הדאבל תם

הנושא בפורום 'פורום יורו 2008' פורסם ע"י Nesta, ‏29/5/08.

  1. Nesta

    Nesta Warden of Milano היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏9/1/03
    הודעות:
    15,930
    לייקים שהתקבלו:
    174
    מין:
    זכר
    איטליה- אלופת העולם מחפשת דאבל היסטורי
    [​IMG]

    תעודת זהות:

    כינוי- "לה נאציונאלה", "אזורי".
    קפטן נוכחי- פאביו קנאברו.
    השחקן בעל מספר ההופעות הרב ביותר- פאולו מלדיני 126
    מלך השערים- לואיג'י ריבה - 36 שערים
    דירוג פיפא הנוכחי- 3
    משחק הבכורה של הנבחרת- איטליה 6- צרפת 2- 15.5.1910.
    הניצחון הגבוה ביותר- איטליה 9- ארה"ב 0 -2.8.1948
    ההפסד הגבוה ביותר- הונגריה 7- איטליה 1- 6.41924.
    הישגים באליפות העולם (המונדיאל)- אלופת העולם ארבע פעמים (1934,1938,1982,2006)- 16 הופעות
    הישגים באליפות אירופה- (היורו)- אלופת אירופה ב-1968- 6 הופעות.


    היסטוריה:

    ההתחלה – העליונות של הנבחרת האיטלקית הפשיסטית בכדורגל הבינלאומי
    איטליה הפכה במשך השנים לאחת מאומות הכדורגל הגדולות בתבל, הכדורגל באיטליה הפך לאמונות אמיתית, מלחים וסוחרים אנגלים הביאו את הכדורגל ופיתחו אותו בצפון איטליה והקימו קבוצות כדורגל, כמו ג'נואה, מילאן ועוד. ההתאחדות של הכדורגל האיטלקי (F.I.G.C) נוסדה בשנת 1898 ב-1910 שחקה איטליה את משחקה הראשון בהיסטוריה נגד צרפת במילאנו, בו הסקוודרה אצורה הביסה את נבחרת צרפת 6-2.
    ההצלחה של האצורי התחילה כבר עם תחילת הטורנירים הראשונים שנערכו בין נבחרות לאומיות, הסיבה העיקרית הייתה הקמת ליגה מקומית ומאורגנת שידועה היום בשם "הסרייה A" והיא משכה אליה צופים ושחקנים מכל רחבי העולם והפכה להיות אחת הליגות הטובות בכדורגל האירופאי. במונדיאל הראשון בשנת 1930 באורוגוואי איטליה כמו רוב הנבחרות האירופאיות סירבה להשתתף בו (בגלל שהנסיעה הייתה יקרה מדי), ארבע שנים לאחר מכן איטליה אירחה את המונדיאל והצליחה לזכות בגביע העולם והפכה להיות הקבוצה השנייה שזוכה בתואר הזה לאחר 1-2 על צ'כוסלובקיה בגמר ברומא. ובמונדיאל 1938 היא שוב זכתה בגביע העולם והפעם בצרפת בזכות ניצחון על הונגריה בגמר 2-4 כבש צמד באותו משחק סילביו פיולה מלך השערים של הליגה היאלטקית בכל הזמנים. עוד בשנת 1936 הנבחרת האיטלקית השיגה את מדליית הזהב באולימפיאדה שנערכה בברלין, איטליה הוכיחה את העליונות והשליטה שלה בכדורגל הבינלאומי בשנות ה-30 בהנהגתם של לואיסיטו מונטי (השחקן הארגנטינאי והבלם של יובה ששחק בגמר הראשון של המונדיאל באורוגוואי בשנת 1930 ובמדי ארגנטינה ובשנת 1934 שחק בגמר במדי איטליה), ג'ובאני פרארי (שזכה 8 פעמים בסקודטו), סילביו פיולה, וירג'יניו רוזטה (אחד משחקני ההגנה הכי טובים בהיסטריה של הכדורגל האיטלקי) ואיך שלא ג'וזפה מאצה האגדה של הכדורגל האיטלקי.
    [​IMG]
    שחקני איטליה חוגגים באותם ימים את גביע העולם הראשון

    אחרי מלחמת העולם השנייה – תקופת יובש
    אך אחרי מלחמת העלום השנייה הנבחרת האיטלקית התקשתה להיות אותה נבחרת מלהיבה של שנות ה-30, בעיקר בגלל תאונת התרסקות המטוס של קבוצת טורינו אלופת איטליה באותו זמן, במטוס היו 31 אנשים בהם היו 10 שחקנים שהרכיבו את ההרכב הראשון של הנבחרת הלאומית, כולם נהרגו באותה תאונה כמובן (זיכרונם לברכה), וגם כמות הזרים בליגה האיטלקית שהשפיעה על הנבחרת הלאומית, מה שהוביל לתקופת יובש שנמשכה עד שנות ה-60 ולמרות שאז הקבוצות האיטלקיות במיוחד שתי המילאנזיות השתלטו על המפעלים הבין-יבשתיים. כתוצאה מכך חל איסור על שחקנים זרים לשחק בליגה האיטלקית משנת 1964 עד לשנת 1980.

    בסוף שנות ה-60 – אלופי אירופה וסגנית אלופת העולם
    היורו בשנת 1968 נערך באיטליה, ובו הנבחרת האיטלקית ניצחה את יוגוסלביה בגמר (המשחק הראשון הסתיים ללא שערים ובמשחק החוזר איטליה ניצחה 2-0), בכך איטליה הצליחה לזכות באליפות אירופה בפעם הראשונה וגם האחרונה שלה, שנתיים לאחר מכן במונדיאל שנערך במקסיקו איטליה הוגרלה לבית שכלל בו את אורוגוואי, שבדיה וישראל, למעשה המשחק בין איטליה לבין ישראל הסתיים בתיקו מאופס שערים, ברבע הגמר איטליה השלימה מהפך 1-4 ענק נגד המארחת מקסיקו שהובילה 1-0, ובחצי הגמר איטליה פגשה את מערב גרמניה המשחק שנקרא על ידי רבים כמשחק המאה ה-20 וכמשחק הכי טוב בהיסטוריה של הכדורגל העולמי, שהסתיים לאחר קמבק אדיר של האיטלקים, באותו משחק הובקעו חמשה שערים בתוספת הזמן, באותו משחק האגדה הגרמנית גרד מילר כבש צמד אבל טארצ'יזיו בורגניץ', לואיג'י ריבה {החלוץ האגדי של קליארי}, ג'אני ריברה (ילד הזהב המילאנזי) העלו את איטליה לגמר ולראשונה האיטלקים יצאו לרחובות בכל רחבי ארץ המגף לחגוג את הניצחון ההיסטורי שעד היום נחשב לאחד הניצחונות הכי טובים בהסיטוריה של הכדורגל האיטלקי. אך בגמר היא פגשה את ברזיל ובאותו גמר באצטדיון האצטקה לעיני כ-110 אלף צופים היא הוכנעה לברזילאים בהנהגתו של פלה והובסה 1-4, רבים טוענים שהטעות של המאמן פרוצ'ו ואלקארג'י הייתה בזה שהוא פתח עם מאצולה אחד מגדולי שחקני אינטר ולא עם ריברה (למרות שהוא נכנס כמחליף בדקה ה84 אבל זה היה כבר מאוחר מדי).

    שנות ה-70 – דור הזהב הביא אכזבה גדולה
    ביורו 1972 ו-1976 ובמונדיאל 1974 איטליה לא הצליחה והודחה בשלבים מוקדמים למרות נוכחותם של לואיג'י ריבה, ג'אני ריברה, סאנדרו מאצולה וג'אצ'ינטו פאקטי (דור ענק של שחקנים איטלקיים), ולמרות ניצחונות על נבחרת ברזיל ועוד אחד על אנגליה (באותו משחק פאביו קאפלו כבש את השער היחיד במשחק בוומבלי, תראו כמה אירוני !!) לפני הטורניר שבישרו יכולת טובה של איטליה, אבל התגלה ההפך מאוחר יותר.

    בשנת 1982 – אלופי העולם בפעם השלישית
    עידן חדש עם כמה שחקנים חדשים, בשנת 1977 עלה לנבחרת ילדון בן 21 בשם פאולו רוסי שחקנה של ויצ'נזה ופרוגיה לאחר מכן, בנוסף למרקו טרדלי ואנטוניו קאבריני שידועים בזכות תקופתם ביובנטוס, אלסנדרו אלטובלי וג'וזפה ברגומי האגדות של אינטר. בגביע העולם בשנת 1978 אותו אירחה ארגנטינה, איטליה הוגרלה לבית המוות עם ארגנטינה המארחת, צרפת והונגריה. בכל זאת איטליה הצליחה לנצח את שלושת הנבחרות הללו ולעלות מראש הבית ביחד עם ארגנטינה לשלב הבא אז היה עוד שלב בתים בו איטליה הפסידה להולנד במשחק האחרון והמכריע ששלח את הולנד לגמר, בעוד שאיטליה הספיקה להפסיד גם לברזיל והסתפקה במקום הרביעי. ביורו 1980 אותו איטליה אירחה, היא סיימה במקום הרביעי לאחר שהפסידה בפנדלים לצ'כוסלובקיה במשחק על המקום השלישי.
    לפני גביע העולם שיתקיים בספרד, באותו קיץ הייתה פרשת שחיתות והימורים בה פאולו רוסי היה מעורב וקבל השעיה של שנתיים, הוא חזר בדיוק לפני גביע העולם, עיתונאים ואוהדים איטלקים רבים הטילו ספק והיססו ביכולתו של פאולו רוסי וטענו שהוא לא נמצא בכושר מספיק טוב בשביל זימון לסגל הנחברת בספרד. בקושי איטליה הצליחה לעבור את שלב הבתים ועלתה מהמקום השני רק כי היא הבקיעה יותר שערים מקמרון שהיה לה את אותו מאזן נקודות ואת אותו הפרש שערים. בשלב הבתים השני איטליה הצטרכה לעבור את ארגנטינה מחזיקת התואר ואת ברזיל הפבוריטית לזכייה בתואר. במשחק הראשון איטליה גברה על ארגנטינה ועל מראדונה בזכות שערים של טארדלי וקבריני, ואז הגיע הרגע של פאולו רוסי שנתן את הופעת חייו וכבש שלושער שהדהים את הברזילאים אחרי קמבק אסטרונומי בו איטליה העפילה לחצי הגמר ושלחה את המועמדת מספר אחד לתואר הביתה. הכושר המדהים של פאולו רוסי המשיך גם בחצי הגמר נגד פולין, פאולו כבש צמד באותו משחק, ובגמר איטליה פגשה את מערב גרמניה, ובזכות שערים של רוסי, טארדלי ואלטובלי שנכנס כמחליף, הביאו את התואר לאיטליה, קמפיוני דל מונדו בפעם השלישית בהיסטוריה.
    [​IMG]
    דינו זוף בן ה-40 מניף את גביע העולם והפך להיות השחקן המבוגר ביותר שזכה בגביע העולם

    אך החגיגה לא נמשכת ומייד ביורו 1984 האצורי לא הצליחה להעפיל ליורו, ובשנת 1986 איטליה הודחה על ידי הצרפתים בשמינית הגמר. ביורו 1988 הפסידה הסקודרה אדזורה לברית המועצות 2-0.

    1990-1998 – קללת בעיטות העונשין
    את מונדיאל שנת 1990 נבחרה איטליה לארח, ובו סלבטורה 'טוטו' סקילאצ'י ביחד עם רוברטו באג'ו הצעיר הובילו את ההתקפה הכחלוה, האיטלקים היו המועמדים לזכייה בתואר כאשר נחברת איטליה הגיעה עד חצי הגמר בלי לספוג אפילו שער אחד, איטליה נאלצה לשחק עם ארגנטינה ומראדונה הכוכב של נאפולי באותם ימים ועוד באיצטדיון של נאפולי הסאן פאולו, מראדונה ביקש מהנאפוליטאנים לעודד דווקא את נבחרת ארגנטינה, ואכן זה השפיע על תוצאת המשחק, כאשר ארגנטינה החזיקה מעמד עד הפנדלים שם היא ניצחה את איטליה 4-3, איטליה ניצחה את אנגליה לאחר מכן והסתפקה במקום השלישי. ליורו 1992 שנערך בשבדיה איטליה לא הצליחה לעלות. עוד דו-קרב פנדלים בגמר המונדיאל בשנת 1994 בארה"ב מנע מאיטליה לזכות בגביע העולם הרביעי שלה, ביורו 1996 איטליה עפה משלב הבתים לאחר שג'אנפרנקו זולה החמיץ בעיטת עונשין במשחק מכריע נגד גרמניה, ובצרפת נגד צרפת בשלב רבע גמר במונדיאל 1998 איטליה שוב הפסידה דו-קרב פנדלים והפעם למארחת שזכתה בתואר בסוף הטורניר.
    [​IMG]
    רוברטו באג'יו שולח את הכדור לשמים ומעניק את התואר לברזילאים

    2000-2004 – לוזריות שאין כמוה
    ביורו 2000 לאחר שסוף סוף איטליה ניצחה בדו-קרב פנדלים מול הולנד המארחת בחצי הגמר לאחר הברקה של טולדו השוער של האצורי באותם ימים, בגמר לאחר שהובילה במשחק ואט אט התקרבה איטליה לתואר האירופי השני שלה, שער בדקות האחרונות של המשחק של ווילטורד, השאיר את הצרפתים בתמונה, בהארכה כולם זוכרים את דויד טרזגה שכבש את שער הזהב והעניק לצרפת את התואר בסוף. במונדיאל 2002 איטליה שוב הודחה על ידי שער בדקה ה-90 ושער זהב והפעם זה היה מול המארחת דרום קוריאה בשלב שמינית הגמר, וזה היה אחרי סקנדל בשיפוט שהביאה לסערה תקשורתית רחבה בעולם הקאלצ'ו. היורו האחרון הביא כישלון נוסף של הנבחרת האיטלקית תחת הדרכתו של המאמן ג'ובאני טראפטוני שעזב את אימון הנבחרת לאחר אותו יורו.

    2006 – Campioni Del Mondo
    היה זה מרצ'לו ליפי שנוטלה עליו המשימה להחזיר את ההצלחה ואת הכבוד לארץ המגף, כבר לפני הטורניר הייתה תחושה של פסימיות לאחר פרשת השחיתות באתו קיץ, ליפי תמיד אמר שזה לא ישפיע על הכושר של הנבחרת, באותו גביע עולם בגרמניה כל הסגל של ליפי היה מהסרייה A, כולם שחקו באותה ליגה, זה השפיע לטובה כמובן, כאשר הסקוואדרה אדזורה הציגה בפני כולם תצוגה של כדורגל מתוחכם שהעניק לאיטלקים בסוף כוכב רביעי.
    [​IMG]

    הדרך ליורו

    איטליה הוגרלה לבית מוקדמות קשה שתואר בעת ההגרלה כבית המוות של מוקדמות אליפות אירופה כאשר לצד אלופת העולם הוגרלו הפינאליסטית צרפת, אוקראינה, סקוטלנד, גיאורגיה, ליטא ואיי פארו. ההתחלה לא הייתה טובה ובמשחק הראשון שהיה גם משחק הבכורה הרשמי של דונאדוני על הקווים נראתה איטליה רחוקה מאוד מהיכולת שלה בגרמניה וסיימה בתיקו 1-1 עם ליטא כאשר לאחר מכן זכתה צרפת לנקמה קטנה על איטליה שבשיחזור חם של גמר 2006 ניצחה צרפת 1-3.
    בהמשך ניצחה איטליה חמישה משחקים ברציפות (0-2 על אוקראינה, 1-3 על גיאורגיה, 0-2 על סקוטלנד, 1-2 על איי פארו, 0-2 על איי פארו). בגומלין עם הצרפתים שהגיעו הפעם למילאנו לג'וזפה מאצה שם התפתח משחק מאוד חם וצמוד אבל הסתיים ללא הכרעה.
    שני נצחונות רצופים על אוקראינה (1-2) וגיאורגיה (0-2) הביאו את איטליה לנקודת הכרעה בהאמפדן פארק שבגלזגו כאשר באיטליה חששו משיחזור ההיסטוריה, כזכור אחרי הזכייה ב-1982 באליפות העולם כשלה איטליה להעפיל לאליפות אירופה ב-1986. סקוטלנד הגיעה בכושר מדהים ואיימה ממש על האיטלקים אך האזורי לא נתנו להיסטוריה לחזור על עצמה וניצחה 1-2 משער נגיחה דרמטי של כריסטיאן פאנוצ'י הותיק בתוספת הזמן שנתן לאיטלקים את חותמת ההעפלה ובמשחק לפרוטוקול בלבד ניצחה איטליה את איי פארו 1-3 וסיימה את בית המוקדמות במקום הראשון שהיא מקדימה את יריבתה צרפת בשלוש נקודות.
    [​IMG]

    מדוע הנבחרת האיטלקית משחקת במדים כחולים ואף מכונה "הנבחרת הכחולה", אם בדגל האיטלקי הצבע הכחול לא מופיע ולו פעם אחת?
    הכחול הוא הצבע שייצג את המשפחה המקורית סאבויה אשר איחדה את איטליה (שבזמנו הייתה מחולקת לממלכות) במאה ה-19 והפכה אותה לממלכה מאוחדת אחת. הדגל הנוכחי של איטליה בעל שלושת הצבעים הוא מעין מתנה מנפוליאון, והופיע במרכזו הסמל של סאבויה (ראו תמונה למטה). לאחר מלחמת העולם השנייה איטליה הפכה לרפובליקה והסמל הורד (מה שהפחית את הדומה בין דגל איטליה לזה של מקסיקו), והיום אנו עדים לדגל הנוכחי.

    המאמן: רוברטו דונאדוני::
    [​IMG]

    רוברטו נולד ב-6.9.1963 בצ'יזאנו ברגאמאסקו פרובינציה קטנה על יד העיר ברגמו.ככדורגלן צעיר גדל במחלקת הנוער של הקבוצה הבכירה של ברגמו הלא היא אטאלנטה עד שעבר למילאן שם בילה את רוב הקריירה שלו ובנה את שמו.
    דונאדוני החל את הקריירה המקצועית שלו ב-1982 באטאלנטה שם שיחק במשך ארבע עונות וצבר 52 הופעות במדים השחורים-כחולים אך לא כבש שערים עבור מועדון הבית שלו. ב-1986 החליט לעבור למילאן שם שיחק בשתי קדנציות שונות, בראשונה שלו בין השנים 1986 ועד 1996 שיחק בדרך כלל בצד השמאלי של הקישור ועזר לקבוצה לזכות בחמישה תארי סקודטו (האליפות האיטלקית), שלוש אליפויות אירופה, שלושה גביעי סופר קאפ אירופאים ופעמיים בגביע הבין יבשתי (כיום אליפות העולם למועדונים).

    עושה רושם שדונאדוני ששיחק באליפות העולם שנערכה ב-1994 בארצות הברית התאהב במדינה אליה עבר בתחילת עונת 1996/7 אל הניו-יורק מטרוסטארס ואפילו זכה להיכלל בהרכב העונה של הליגה אך בתום 1997 החליט לחזור לאיטליה, אל מילאן שם שיחק טרם עזב לארצות הברית ובקדנציה השנייה שלו במועדון הרוסונרי זכה בעוד סקודטו. ב-1999 החליט דונאדוני לעלות על הרכבת אל המזרח התיכון והיה לאחד מראשוני הכדורגלנים שגילו את ארצות הערב והכסף הגדול שלהן וחתם באל איתחאדד הסעודית אך עונה אחת הספיקה לו במדינה עתירת הנפט ובתום 1999/2000 החליט לפרוש מכדורגל מקצועני ולחזור הביתה.

    במהלך שנותיו ככדורגלן זכה דונאדוני לשרת את מדינתו במדי האזורי שם הופיע 63 פעמים וכבש חמישה שערים.
    כבר ב-2001 חזר דונאדוני לתודעת אוהדי הכדורגל באיטליה כאשר החליט להתחיל בקריירת אימון, הקבוצה הראשונה שבה בחר להתחיל הייתה לקו הקטנה, בתום העונה עבר לאמן בליבורנו למשך עונה אחת בטרם עבר לאמן את ג'נואה שגם שם שרד רק עונה אחת(או שלושה משחקים ליתר דיוק). ב-2005 חזר דונאדוני אל ליבורנו שם עשה עם הקבוצה עבודה מצויינת והביא את ליבורנו אל מרכז הטבלה ולכדורגל יפה לעין מה שלא הספיק ככל הנראה לנשיא הקבוצה אלדו ספינלי שלא הספיק לבקר את עבודתו ובתום העונה 2005/6 החליט דונאדוני להתפטר.
    התקשורת עשתה חיים קשים למרצ'לו ליפי טרם אליפות העולם שנערכה בגרמניה בקיץ 2006 ולמרות שזכה בגביע והפתיע רבים בכל העולם החליט ליפי להתפטר מאימון הנבחרת, באופן מפתיע מונה לתפקיד במקומו רוברטו דונאדוני שמשימתו הראשונה הייתה לנווט את הנבחרת אל אוסטריה ושוויץ שם תיערך אליפות אירופה של 2008.

    דונאדוני עשה את הבכורה על הקווים ב-16 באוגוסט 2006 ששיחק מול קרואטיה בארמנדו פיקי, ליבורנו עם סגל שלא כלל אף שחקן מהסגל שזכה באליפות העולם למעט השוער השלישי ושחקן ליבורנו מרקו אמלייה. אותו משחק ייזכר בעיקר באומללות הנבחרת שהפסידה בסוף 0-2.
    לאחר מכן החל "הרומן" של המאמן החדש עם התקשורת האיטלקית שעשתה לו חיים קשים לאורך כל קמפיין המוקדמות. דונאדוני המשיך רע לאחר ההפסד לקרואטיה עם תוצאת שיוויון מול ליטא והפסד 3-1 קשה ליריבה צרפת מה שגרם לעיתון "לה נאציונלה" לתהות איך הוא מצליח להרוס את עבודת האמן של ליפי בשלוש שבועות בלבד. דונאדוני השתיק ולו במעט שהוביל אחר כך את האזורי לחמישה נצחונות רצופים במסגרת המוקדמות אך הביקורת המשיכה מצד התקשורת שתהתה מדוע הוא לא מצליח להחזיר את טוטי למדי האזורי (יש לציין שטוטי ונסטה פרשו מהנבחרת כדי להתרכז במדי קבוצותיהן) ובסופו של דבר הצליח המאמן המושמץ לסיים את קמפיין המוקדמות בהצלחה שסיים במקום הראשון מעל צרפת ואוקראינה.
    כעת מגיע דונאדוני לאוסטריה ושוויץ שאומה שלמה עדיין מפקפקת ביכולותיו להוביל את הנבחרת לשיחזור ההישג של צרפת ב-2000 שעה שזכתה באליפות אירופה אחרי שלקחה שנתיים לפני כן את אליפות העולם. סביב דונאדוני היה עניין גדול בנוגע לחוזה שמסתיים מיד בתום הטורניר ושאלות רבות עלו מצד ההתאחדות שדחתה את הדיבורים על הארכת החוזה שלו כמאמן הנבחרת עד לסיום הטורניר, מה שהזמין את התקשורת להאמין שהם מכינים את עצמם לאפשרות כישלון בטורניר כדי להחזיר את מרצ'לו ליפי שצילו עדיין מרחף מעל הנבחרת או להחתים מאמן אחר אולי אפילו את קרלו אנצ'לוטי של מילאן. האם יצליח לעשות את הבלתי ייאמן עם איטליה? האם הקדנציה שלו באימון איטליה תיזכר לפיאסקו שהאיטלקים ירצו לשכוח? התשובות ייענו בחודש יוני.

    סגל השחקנים::
    [​IMG]

    השוערים –

    ג'אנלואיג'י בופון {יובנטוס}, מרקו אמליה {ליבורנו}, מורגאן דה סאנקטיס {סבייה}.

    ההגנה-
    אנדראה בארזאלי {פאלרמו}, פאביו מאמרטו קנאברו {ריאל מדריד}, ג'ורג'ו קייליני {יובנטוס}, פאביו גרוסו {אולימפיק ליונה}, מארקו מטארצי {אינטר}, ג'אנלוקה זמברוטה {ברצלונה}, כריסטיאן פאנוצ'י {רומא}.

    הקישור-
    אנדראה פירלו, ג'נארו איוואן גאטוזו, מאסימו אמברוזיני {מילאן}, דניאלה דה רוסי, אלברטו אקווילאני, סימונה פאסקואלה פרוטה {רומא}, מאורו חרמאן קמוראנזי סרה {יובנטוס}.

    ההתקפה-
    אנטוניו די נטאלה, פאביו קוואליארלה {אודינזה}, אנטוניו קאסנו {סמפדוריה}, מארקו בוריילו {ג'נואה}, לוקה טוני {באיירן מינכן}, אלסנדרו דל פיירו {יובנטוס}.

    שחקני המפתח-
    פאביו קנאברו

    תפקיד:
    בלם
    תאריך לידה: 13.9.1973
    קבוצה: ריאל מדריד, ספרד.

    [​IMG]
    קנאברו נולד בנאפולי שם גם החל את הקריירה המקצועית שלו ככדורגלן בין השנים 1992-1995, לאחר מכן שהזדקקה למזומנים נאלצה נאפולי למכור אותו לפארמה שם עשה את שמו העולמי כאחד מהבלמים הטובים בעולם יחד עם שותפו היום להגנת הנבחרת בופון ותוראם והפכו את הגנת פארמה לאחת הטובות באיטליה ובכל אירופה. קנאברו מהר מאוד הפך לאחד השחקנים החשובים והאהודים על אוהדי פארמה ושוב מקרה של חוסר מזומנים אילץ אותו לעבור בשנית והפעם לאינטר ב-2002 שם לא נשאר מהר ועבר ליובנטוס שם גילה את עצמו מחדש ועזב כאשר הקבוצה הורדה ליגה לריאל מדריד.
    הקפטן של האזורי כמו כל בלם איטלקי בניכר הוא גירסא חיוורת של עצמו בליגה האיטלקית, קנאברו עבר עוד שנה חלשה עבורו ברמה האישית על אף האליפות השנייה שלו עם ריאל מדריד. בספרד יש קונסנזוס בכל הנוגע לבלם האיטלקי שהוא פשוט בינוני אולם הסיפורשונה לחלוטין וקנאברו יודע להתעלות על עצמו בכל פעם שהוא מגיע להופיע במדי הנבחרת .
    ב-2006 התעלה קנאברו והראה יכולות הגנה כה מרשימות שזיכו אותו בזכייה בתואר כדור הזהב ושחקן השנה בעולם, הישג ענק לכל הדעות לבלם בזמנים שלרוב זוכים בתארים אלו שחקני התקפה. ללא אלסנדרו נסטה צריך קנאברו להנהיג את מרכז ההגנה האיטלקי עם זה לצד מטראצי או ברזאלי ואיטליה כולה סומכת על הקפטן שלה שינווט אותה לזכייה בתואר אלופת אירופה עם אותה יכולת.

    דניאלה דה רוסי:
    תפקיד: קשר אחורי
    תאריך לידה: 24.7.1983
    קבוצה: רומא
    [​IMG]
    דניאלה דה רוסי נולד ברומא והתחנך במחלקת הנוער של סגנית אלופת איטליה וכרומאי גאה משחק בקבוצת נעוריו עד היום ולא מזמן הצהיר שהוא רוצה כמו אלילו פרנצ'סקו טוטי להישאר בקבוצה עד סוף הקריירה שלו וככזה דה רוסי אמור להיות הקפיטאנו הבא של קבוצתה של עיר הנצח. כזכור, בהופעת הבכורה שלו בנבחרת נגד נורבגיה בפאלרמו, הוא כבש שער חשוב ביחד טוני, שהחל את הקמפיין המופלא בראשו של מרצ'לו ליפי. העונה נדמה שעבר מעוד שחקן טוב לשחקן מצויין והוא אחד הנכסים הבולטים של קבוצתו ובליגה בכלל וכעת לדעתי לפחות יהפוך גם לאחד המובילים בנבחרת.
    עם היחלשותו של ג'נארו גאטוזו העונה והספקות שיש לגבי היכולת של הקשר הדומיננטי של מילאן דה רוסי שעברה עליו עונה נהדרת אמור להיות זה שיעזור לאנדראה פירלו בחילוץ הכדורים מההגנה ותיסכול היריבות אך גם יוכל להוות אלטרנטיבה אם לבסוף יפתח על הספסל.

    אלסנדרו דל פיירו
    תפקיד: קשר התקפי/ חלוץ לעת הצורך.
    תאריך לידה: 9.11.1974
    קבוצה: יובנטוס.
    [​IMG]
    האיש והפולמוס. ב-2000 עמד במרכז הויכוח באיטליה בין האוהדים לבין דינו זוף, האוהדים רצו את דל פיירו אך שוער העבר העדיף את טוטי, ב-2002 קראו האוהדים מהבית לדל פיירו להציל את המולדת אבל היה זה טראפטוני שלא הקשיב לאוהדים והעדיף להתעלל בדל פיירו מה שחזר על עצמו גם ב-2004. במונדיאל ב-2006 הויכוח המפורסם אולי מעט נשכח, דל פיירו מילא חלק משני בהצלחה של אלופת העולם אבל מי יכול לשכוח את השער הנפלא מחצי הגמר מול המארחת גרמניה?

    השנה הכל חזר שוב, אלסנדרו דל פיירו שוב עמד העונה בקו העימות כאשר לפחות לתקשורת היה נראה שמקומו בנבחרת לא בטוח בכלל והיא התגייסה שוב להזכיר לדונאדוני שהוא חייב להכלילו בסגל למרות שלדעתי מקומו תמיד היה בטוח.
    דל פיירו נולד בפאדובה שם גם החל את קריירת המשחק שלו, לאחר שנתיים זיהו ביובנטוס את הפוטנציאל והוא עבר לגברת הזקנה והפך במהרה לאחד השחקנים החשובים והאהודים. היום מתפקד דל פיירו כקפטן הקבוצה ושבר את שיא ההופעות בקבוצה שעומד כיום על 557 כשכבש 241 שערים עבור יובה.
    באליפות הנוכחית דל פיירו יהיה חייב לקחת יותר על עצמו ולהמשיך את היכולת הנהדרת מהעונה בליגה שבה סיים כמלך השערים, הציוות שלו עם טוני בחוד יכול להביא שערים רבים ובסוף גם את התואר הנכסף.


    כדאי לשים לב...-

    לוקה טוני וארקטה דלה קאבה:
    [​IMG]

    למלך השערים האיטלקי הראשון של הבונדסליגה יש סיפורים די פיקנטים ומעניינים על הקריירה שלו, סיפור סינדרלה שיכול להפוך לאגדה אמיתית שתישאר לעולם בהיסטוריה של הכדורגל.
    ב1990, לוקה הוא ילד בן 13 קצת מגושם וקצת עקום לפי איך שחבריו קראו לו, 'טורטלינו' על שם הפסטה הממולאת. אז הוא מחליט לנסות את מזלו במחלקת הנוער של מודנה, ושם עד גיל 17 עולה לקבוצה הבוגרת שנלחמת על חייה בסריה צ'י1, הליגה השלישית. הקנריות הצהובות כחולות של העיר מודנה, איכשהו נשארות עוד עונה בליגה השלישית, זה היה בעונת 1995-1996. בצמד העונות האלה טוני כבש 7 שערים אבל החליט לעזוב ולנסות את מזלו את אצל לוצ'אנו ספלאטי שאימן את אמפולי. כעולה חדשה מהסריה צ'י לסריה בי, אמפולי הפתיעה את כולם ועלתה עונה אחרי זה שוב ליגה, לסריה אה. אך, ספאלטי לא ממש נתן ללוקה מרחב, והוא כבש רק שער אחד שתרם לאמפולי לעלות לליגה הבכירה, וזה רק מתוך שלושה הופעות במדים הכחולים. למרות זאת החלוץ האמיליאני אומר: "הוא היה מאוד מאורגן ורציני, שאני אז עוד לא הייתי בגיר, הוא דיבר איתי הרבה והשפיע. הוא מזכיר לי פראנדלי."
    אמפולי בינתיים עלו לסריה אה, ובקיץ 1997, הבגיר הטרי מחליט לעשות צעד די פזיז. לוקה חוזר לאמיליה אך מצפין מעט לכיוון פיאצ'נזה, הוא חותם בקבוצה של פיורנצואולה ד'ארדה, עיירה קטנה בת 15 אלף תושבים. הוא שוב משחק בסריה צ'י1 אך סובל מיחס "מחפיר", לטעמו של הילד, מצד מאמן הקבוצה אלברטו קאוואזין. לוקה משחק בהתחלה וכובש רק צמד שערים מתוך 26 הופעות ומזלזל ביחס לעתידו ככדורגלן. "אז התחלתי ללכת לדיסקוטקים, כי אחרי חודשיים-שלוש אמרתי מספיק. הייתי ילד טוב, עכשיו אהיה רע. במקרה במילאנו אני מוצא את מארטה צ'קטו, אותה הכרתי שנה לפני, אבל רק אז התחלנו להתחבר. אז היא התחילה להמריא בקריירה שלה כדוגמנית, היא אפילו הופיעה בפרסומות."
    בסיום אותה עונה, פיורנצואולה חוזרת לסריה צ'י2, כלומר לליגה הרביעית. קאוואזין פוטר. אבל לוקה טוני חשב לפרוש מכדורגל מקצועני ולחזור לשכונה ולשחק עם החברים במודנה, באיזה ליגה חובבנית. "בגיל 20 חשבתי לעצמי, אם בקושי אני משחק בליגה השלישית, כנראה שזה לא המקצוע שלי. הייתי די מבואס, אבל מארטה שיכנעה אותי לא לוותר, וערב אחד החלטנו לעבור לרומא לנסות את המזל שוב."
    אומנם הוא נשאר בליגה השלישית, אך חותם בלודיג'אני, הקבוצה השכונתית של רומא. תחת המאמן גואידו אטארדי, הוא מתגלה כהפתעה נעימה בגיל 21. הוא כבש 15 שערים לזכותם של האדומים מרומא ולוקח חלק גדול בהשרדותה של הקבוצה. עונה אחר כך, ב1999-2000 הוא חוזר לסריה בי אבל הפעם לצפון, הוא חותם אצל טרוויזו שם הופך לחלוץ מרכזי ופותח ברוב המשחקים. המאזן העונתי מפליא, 15 שערים וטוני אומר שוב: "מארטה היא הקמע שלי, רק מזל היא מביאה לי."
    בראשון לאוקטובר 2000, הבחור הצעיר מפאבולו נל פריניאנו מגשים את חלומו. ויצ'נזה העולה החדשה רכשה אותו מטרוויזו, ושם הוא מופיע בפעם הראשונה בסריה אה, איך לא, בסן סירו מול מילאן. הרוסונרי מנצחים 2-0 את העולה החדשה, שגם יורדת בחזרה לסריה בי {אז לוקה כבש במדים האלה תשעה שערים ראשונים בסריה אה}. אך טוני נשאר בסריה אה כאשר ברשיה שמאמנה קרלו מאצונה הנודע, דאז, מחתים אותו בסיפרה הכי גבוהה אי פעם בתולדות המועדון: 20 מיליארדים של לירות - כיום מדובר בכמעט 10 מיליון אירו.
    העונה הראשונה בברשה, עברה לא רע, 13 שערים והשרדות בנקודה אחת משאירים את הכחלחלים מלומבארדיה עוד עונה. עונת 2002-2003 הייתה די רעה מבחינתו של החלוץ האמיליאני, הוא כובש רק פעמיים וסובל מפציעות רבות. אם תשאלו את אוהדי הקבוצה, הוא אף פעם לא היה פופולרי כמו דאריו הובנר או רוברטו באג'ו.
    מאז הסיפור ידוע לכולם, הוא עובר לפאלרמו ומביא איתה את אליפות הסריה בי וזוכה במלכות השערים עם 30 כאלה מתוך 45 שערים. ההופעה השנייה שלו בנבחרת איטליה הייתה באיצטדיון הסיציליאני, בו הבקיע שער מכריע נגד נורבגיה. העונה השנייה בסריה אה עברה גם היא מעולה עם 20 שערים, אך חותם בפיורנטינה החדשה של האחים דאלה וואלה. מאז הוא שנוא האוהדים הפאלרמיטאנים, וגם בפיורנטינה הוא שובר שיאים עם המבנה הפיזי העצום שלו, זוכה במלכות השערים בעונה הראשונה ובסך הכל מבקיע רק שלושה שערים פחות מאלה שעשה בפאלרמו. בנבחרת עד עכשיו עם 15 שערים מתוך 33 הופעות, כלגיונר בווארי אצל באיירן מינכן.

    אלברטו אקווילאני-
    [​IMG]

    השחקן הכמעט הכי צעיר בנבחרת (כמעט בן 24) הועדף על פני מונטילבו על ידי דונאדוני ויהיה בסגל הסופי של נבחרת איטליה ביורו תודות לכושר הנהדר וליכולת הפנטסטית שגרמו לאוהדי רומא להתאהב בתכשיט החדש שגדל להם בבית וזה שכבר כמה עונות דוחה הצעות מכל רחבי איטליה ואירופה. רק לאחרונה דחה הצעות מיובנטוס, ארסנל וצ'לסי.

    אקווילאני נולד ב-7 ביולי ב-1984 למשפחה עמידה בפרברי רומא והתגלה לסקאוטים של רומא בגמר גביע מקומי שהוא כובש במשחק שער מבעיטה חופשית והוסיף עוד שני בישולים כאשר בסופו של דבר קבוצתו של אלברטו ניצחה 1-3 וזוכה כמובן בגביע.
    בתור ילד לשחק במחלקת הנוער של רומא. אקווילאני החל את הקריירה בתור קשר התקפי אבל הבחור לא פראייר ומראה ורסיטליות רחבה כאשר הוא יודע גם לשחק במרכז הקישור ובאגפים.
    ב-2001 כשהיה בן 16 בלבד צ'לסי שלחה סקאוטים לעקוב אחרי הכישרון הצעיר והם החליטו לפתות אותו בעזרת חוזה מבטיח אבל הילד הצעיר כמו אלילו פרנצ'סקו טוטי סירב לעזוב את קבוצת האם שלו בטענה שהוא רוצה להגיע לבוגרים וללבוש את חולצתה של רומא.

    את הבכורה בליגה ערך ב-2003 במשחק מול טורינו אך את עונת 2003/4 בילה בכלל בהשאלה בטרייסטינה וחזר לרומא ב-2004/5.את החותמת הרשמית לכך שהוא אחד מאהודי הקהל קיבלו באיטליה שכבש את השער השני בדרבי בניצחון ששבר את שיא הנצחונות דאז וכך הרבה כתרים נקשרו לבחור אך לרוע מזלו דווקא אחרי הזימון ההיסטורי לנבחרת הוא נפצע ונעדר לתקופה ממושכת של מספר חודשים אבל הספיק לחזור בזמן לנבחרת הצעירה כדי לעזור באליפות אירופה ב-2007 שנערכה בהולנד שם כבש בבעיטה חופשית מול הצ'כים וגם הספיק להיבחר לנבחרת הטורניר.
    שיש לך שחקנים כמו פירלו, גאטוסו,פרוטה או אמברוסיני שמשחקים בעמדה שלך ושהם בעלי יכולת מוכחת במדי הנבחרת לא ידוע עד כמה דונאדוני יחליט להשתמש בשירותיו של הרומאי הצעיר אבל דעתי היא שאם הוא יחליט לקחת את הסיכון הנבחרת וכל אוהדיה ירוויחו.


    ובגדול...
    אלופת העולם מגיעה לאליפות אירופה שלמרות התואר העולמי היא לא הפייבוריטית לזכייה, גרמניה היא המרעננת הרשמית של אירופה מאז הטורניר אצלה בבית, ספרד הכשרונית התמידית וצרפת עדיין נמצאות מעליה במחשבותיהם של המהמרים וזה נוח לאיטלקים להגיע שוב להגיח מאחור בניסיון לכבוש את אירופה ולסתום את הפה (שוב) לכל המבקרים.
    רוברטו דונאדוני יוביל את האיטלקים עם סגל בלי הרבה הפתעות מיוחדות, ההגנה האיטלקית תחסר אמנם את אלסנדרו נסטה שבחר לפרוש אחרי 2006 אך אסור לשכוח שהנבחרת זכתה בלי שחסרונו יורגש יותר מידי ולצד קנאברו יופיע כנראה אנדראה בראצלי שמוכר היטב לפחות לאוהדי האיטלקים בארץ הקודש.
    בשורה התחתונה לאיטלקים יש הרבה כישרון והם מציגים חוליית התקפה חלומית עם מפציץ כמו טוני וכישרונות כמו די נטאלה, קאסנו ודל פיירו אמורים לעשות את העבודה בדרך לזכייה ראשונה זה ארבעים שנה באליפות אירופה ועושה רושם שמה שעלול לקלקל את החגיגה הוא שוב כפתור ההשמדה העצמית, שוב מובילים ומסתגרים עד שסופגים את אותו השער שמקלקל הכל. האם האיטלקים יפתיעו את עולם הכדורגל שוב? או שמא הקיץ הזה מי שיהיה שמח הם בעיקר אוהדי מילאן?


    תסריט אופטימי: משתיקים את אירופה וזוכים בדאבל מדהים, טוני מנפץ את השיא של פלאטיני והאיטלקים שוב נוגחים בצרפתים החוצה.
    תסריט פסימי: מתחילים לחשוב על ייצור פרשיית שחיתות חדשה לקראת המונדיאל בדרום אפריקה.

    * תודה ללואי ויואב שתרמו רבות בהכנת הסיקור של הנבחרת האיטלקית. Forza Italia!
     
    נערך לאחרונה ע"י מנהל: ‏30/5/08
  2. XabiAlonso

    XabiAlonso Member

    הצטרף ב:
    ‏9/2/06
    הודעות:
    2,834
    לייקים שהתקבלו:
    2
    קודם כל, ברכות על הסיקור!

    על קנבארו כתבת שהייתה לו עונה חלשה ברמה האישית על האליפות של ריאל מדריד, אבל כאן אתה דווקא טועה.
    קנבארו נתן עונה סולידית, והיה טוב ברוב המשחקים ששיחק העונה במדים הלבנים. להגיד שהייתה לו עונה חלשה, לא יהיה דבר נכון.
     
  3. Raulito

    Raulito Madridista מנהל

    הצטרף ב:
    ‏22/11/05
    הודעות:
    28,050
    לייקים שהתקבלו:
    2,562
    מין:
    זכר
    אני מבסוט שדונאדוני זימן לסגל של איטליה את אנטוניו קאסנו. השחקן הזה חזר לפורמה העונה לאחר שנתיים חלשות שלו בריאל מדריד(הוא אשם באופן גדול, אך לא מלא) ולטעמי הוא יכול לעשות את ההבדל בין איטליה משעממת לבין נבחרת שמציגה כדורגל מעניין, דבר שאיטליה עשתה במונדיאל הקודם בשלבים מסויימים. כמובן שאין לוותר על טוני ודל-פיירו(עונה אדירה של שניהם, מלכי השערים של הבונדסליגה לצידו של מלך השערים של הסרייה א'), לכן הייתי מנסה לשלב את קאסנו בעמדה קצת מתחתיהם.
    הקישור במרכז השדה פנטסטי. האם הבעייה של האטלקים היא דווקא החלק האחורי, זה שהצטיין בשנה שעברה? פרט לקנבארו(אל תקשיבו לקשקשת בתקשורת, הוא היה מצויין במדי ריאל מדריד העונה), אף שחקן הגנה איטלקי שמיועד להרכב אינו נמצא בכושר טוב. אני לא הייתי מהסס להשתמש בפאנוצ'י שחווה עונה יפה. מצד שני, אני לא פסימי כל-כך עבור האיטלקים. זאמברוטה בנבחרת הוא לא חלש כמו בברצלונה ודבר נוסף: קנבארו משפר את שחקני ההגנה שלידו. כמו שמטראצי היה נפלא במונדיאל, יכול להיות שבראצלי(שמעתי עליו דברים חיוביים) יספיק.
     
  4. idos87

    idos87 Member

    הצטרף ב:
    ‏14/1/08
    הודעות:
    743
    לייקים שהתקבלו:
    0
    כדאי לשים לב גם למרקו בוריילו שמשחק בג'נואה. שחקן מצויין ששיחק בעבר במילאן ועזב בגלל שנכשל בבדיקת סמים. עכשיו הוא עושה קאמבק בג'נואה וקיבל זימון לנבחרת.
     
    נערך לאחרונה ע"י מנהל: ‏30/5/08
  5. פרנקו בארזי

    פרנקו בארזי Member

    הצטרף ב:
    ‏7/2/08
    הודעות:
    1,459
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אין לי זמן כרגע לתגובה ארוכה ומפורטת,
    אז רק אומר לך נסטה - פשוט ח'ח/ צל"ש/שאפו ע-נ-ק-י על התגובה הפותחת.
    כל כך הרבה מידע, כל כך מקצועי ורהוט.
    stupire! magnifico! fantastico!
     
  6. Football God

    Football God Member

    הצטרף ב:
    ‏31/3/07
    הודעות:
    628
    לייקים שהתקבלו:
    0
    לא התעצלתי וזהו הסיקור הראשון שקראתי.יופי של כתיבה וניסוח.
    אני מקווה לראות מאיטליה נבחרת עם כדורגל זורם ושוטף,כי יש לה את הכלים לזה.יש להם סגל פשוט פנטסטי עם כוכבים עולים,לצד שחקנים ותיקים,וזה מה שיפה.
     
  7. FC_Bayern

    FC_Bayern Member

    הצטרף ב:
    ‏7/4/08
    הודעות:
    1,305
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אני לא רואה את איטליה נותנת שוב את אותן תצוגות הגנתיות שראינו במונדיאל הקודם, אך בהחלט מדובר בנבחרת מצויינת עם סגל עמוק ומבטיח, ואחת מ-3 הפייבוריטיות שלי לזכייה ביורו. לדעתי הפעם איטליה יותר תסתמך על הצד ההתקפי שלה בניגוד לסטריאוטיפ שלה כנבחרת הגנתית. לוקה טוני הוא בהחלט חלוץ שיש לכל ההגנות סיבה לפחד ממנו, ופירלו את גאטוזו- זה צמד שכל נבחרת הייתה רוצה במערך שלה. מה גם שלאיטליה יש את השוער מס' 1 בעולם. נבחרת חזקה מאוד, שאני אישית מאוד לא אוהב (בלשון המעטה). בגלל שאני אוהד את...
     
  8. EsheD

    EsheD משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏6/10/05
    הודעות:
    7,519
    לייקים שהתקבלו:
    1,211
    מין:
    זכר
    אמת שדונאדוני לקח את השחקנים הכי טובים שהוא היה יכול ליבחור..
    הבעיה היא שהסגל הוא כל כך אפור..כבר הרבה שנים לאיטליה לא היה סגל כל כך אפור וחלש (יחסית לטורנירים הקודמים).
    ללא טוטי,נסטה,והגנה שמבוגרת שהיכולת של כל הרבעיה האחורית בנסיגה גדולה מאוד,קישור אפור ללא טיפה של יצרתיות (אם כל הכבוד פירלו ודה רוסי הם לא שחקנים מהסוג שיכולים להכריע משחק במהלך גאוני),ורק ההתקפה שהרבה תלוי בטוני (במונדיאל הוא די איכזב),גם דל פיירו בכושר טוב,אבל הוא אף פעם לא מביא את היכולת הטובה מיובה לניבחרת,אולי קאסנו יפתיע. על הנייר ההתקפה ניראת החלק החזק של הניבחרת.
    ביכלל הסגל הוא מאוד מבוגר,יש לא מעט שחקנים שכבר עברו את גיל 30,והאמת שזה די מדאיג.
    אין לי טעות לסגל שדונאדוני לקח הוא בחר את השחקנים הכי טובים שעומדים לראשותו,אבל לטעמי זה פשוט לא יספיק,ולצעיר הרבה אני לא רואה את איטליה מגיע לשלבים הגבוהים.
     
  9. FC_Bayern

    FC_Bayern Member

    הצטרף ב:
    ‏7/4/08
    הודעות:
    1,305
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אתה נקבת בדיוק בבעייה של הנבחרת, שגם אני חשבתי עליה למען האמת. הגיל בנבחרת מאוד גבוה, בקצב הזה לאיטליה לא יהיה מה למכור במונדיאל הבא, והחבר'ה צריכים לשים לב לזה. הלבמים בנבחרת קשישים, טוני כבר לא יהיה אותו טוני בעוד שנתיים (אני מקווה שהוא כן יהיה, כי הוא משחק בקבוצה שאני אוהד) ודל פיירו עוד שנתיים כבר ילך על קביים.
     
  10. EsheD

    EsheD משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏6/10/05
    הודעות:
    7,519
    לייקים שהתקבלו:
    1,211
    מין:
    זכר
    לא רק דל פיירו..
    פאנוצ'י,אני לא יודע איך לאכול אותו,היה נידמה שזהו אחרי היורו בפורטוגל לא ניראה אותו לובש שוב המדים של ניבחרת איטליה ואז דונאדוני החזיר אותו לקראת סוף המוקדמות (והוא גם כבש שער חשוב נגד איזו ניבחרת שאני מיקשה ליזכור את שמה),לדעתי למרות העונה המצויינת שהייתה לו ברומא,לעמדה הזו צריך להכניס דם חדש.
    ורק כדי שנשים לב אלה השחקנים שעברו כבר את גיל 30:
    קנאברו (34),מאטרצי(34),זאמברוטה(31),פאנוצ'י(34),דל פיירו(33),קאמורנזי(31),גרוסו(31),וטוני(31).

    מדאיג...
    אני מקווה שניסיון פה יהיה יתרון ולא חיסרון.
     
  11. ג'ורדי נלסון אגדה

    ג'ורדי נלסון אגדה משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏11/10/04
    הודעות:
    10,074
    לייקים שהתקבלו:
    1,779
    סלחו לי, אבל אתם מדברים מבורות. שחקני כדורגל מזדקנים עם הזמן, אין צורך להפוך את זה לעניין דרמטי - זהו טבעם של יצורים חיים. למה בורות? כי אתם מתייחסים לעניין כאילו שברגע שהשחקנים מזדקנים ומאבדים מיכולתם, אין שום דור המשך שיכול להמשיך את הקו.
    קילייני, גמבריני, ברזאלי (יימח שמו), אקווילאני, דה-רוסי, אמליה, קסאנו, בוריילו, קוואליירלה - לכולם יש עוד הרבה שנים לתת. וזה רק הדור שמוכן כבר עכשיו לרמות הכי גבוהות. אני לא מדבר על השחקנים שצעירים מאותה חבורה בשנתיים-שלוש שרק אתמול זכו בטורניר הנוער הכי יוקרתי בעולם.
     
  12. EsheD

    EsheD משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏6/10/05
    הודעות:
    7,519
    לייקים שהתקבלו:
    1,211
    מין:
    זכר
    אל תישכח שהשחקנים הצעירים שכן נימצאים אין להם שום ניסיון בינלאומי,תוציא את קאסנו ששיחק ביורו בפורטוגל,ודה רוסי (שמונדיאל הוא הורחק כמעט מכול המשחקים בטורניר),ותיראה ששחקנים כמו קואליירלה,אקווילאני וברויילו (יש לו ביכלל הופעות בניבחרת ?!) אין ניסיון.
    ואם כל הכבוד לשחקנים הוותיקים היכולת של רובם בנסיגה,קאנאברו נתן עונה סבירה בריאל לא יותר מיזה,מאטרצי היה פצוע כימעט כל העונה (לדעתי תיהיה טעות ליפתוח איתו,בארזגלי יהיה חייב ליפתוח !!),זאמברוטה לא מזכיר ביכלל את אותו מגן שהיה ליפני שנתיים,וגרוסו בצניחה חופשית מאז המונדיאל.
    דל פיירו וטוני בכושר שיא,אבל השאלה אם הם יצליחו להביא את אותה יכולת גם לניבחרת (במונדיאל זה לא קרה,גם אז טוני בא אחרי עונה מטורפת בפיורנטינה עם 31 שערים)
    למרות שאם דונאדני יצליח לשלב נכון בין הצעירים לוותיקים זה יכול להצליח,אבל כמו שאמרתי אני לא רואה את איטליה מגיעה רחוק בטורניר הזה.
     
    נערך לאחרונה ב: ‏30/5/08
  13. ג'ורדי נלסון אגדה

    ג'ורדי נלסון אגדה משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏11/10/04
    הודעות:
    10,074
    לייקים שהתקבלו:
    1,779
    אתה מציין שטוני ודל-פיירו בכושר שיא, אבל אז מטיל ספק ביעילות של העניין תוך כדי טענה שלא בטוח שזה יתבטא בנבחרת. מצד שני, אתה מציין שקנאברו, גרוסו וזאמברוטה נתנו עונות בינוניות במועדונים שלהם, אבל משוכנע ששם דווקא זה כן יתבטא בנבחרת. למה שזה לא יהיה הפוך? למה לא להתייחס לכך שלמרות הופעות בינוניות ברמת המועדונים (מי יותר ומי פחות), קנאברו וגרוסו תמיד מתעלים כשהם לובשים את מדי האזורי?
     
  14. yonmu

    yonmu Member

    הצטרף ב:
    ‏28/6/07
    הודעות:
    5,462
    לייקים שהתקבלו:
    819
    אני ממש לא מסכים עם הטיעונים שאיטליה נבחרת אפורה. על הנייר, אפשר להציג הרכב כזה:
    ------טוני------
    קסאנו\דל פיירו-די נטאלה
    גאטוזו\אמברוזיני-פירלו-דה רוסי
    זמברוטה-קנאברו-מטראצי-גרוסו
    --------בופון-----------

    טוני חלוץ שפיץ מעולה, אמנם לא חלוץ נסוג אבל הוא לא מוגבל לגמרי כמו ג'ילארדינו, לדוגמה.
    על קסאנו, דל פיירו, ודי נטאלה לא צריך לדבר. שחקנים אדירים עם המון טכניקה, ובכלל לא אפורים.
    בקישור יהיה את פירלו שתמיד מצוין באיטליה ונראה חופשי יותר מאשר במילאן, ועליו אי אפשר להגיד "אפור", דה רוסי אמנם גרזן, אבל הוא לר חסר טכניקה. רק הקשר השלישי (גאטוזו\אמברוזיני) יהיה חוטב עצים, ויש גם שני מגנים לא רעים בכלל שיוכלו להצטרף להתקפה.
     
  15. Chievo

    Chievo Member

    הצטרף ב:
    ‏26/8/06
    הודעות:
    2,891
    לייקים שהתקבלו:
    6
    בשנת 1964 חל איסור על שחקנים זרים לשחק בליגה האיטלקית על מנת לעזור לשחקנים המקומיים לפרוח, האיסור התמשך עד שנת 1980. לאחר הסקאנדל ב2006 רבים אולי טוענים שהליגה נחלשת, אבל תראו דווקא הרבה שחקנים צעירים גדלו ופרצו מאז גם במקרה הזה. האצוריני מוכשרת בטירוף, ממש אבל ממש בימים אלה אתם לא חייבים לדאוג לעתיד הנבחרת. אקווילאני, קייליני ומונטוליבו (שכמעט זומן לסגל) רק לפני שנה שחקו באליפות אירופה לנבחרות הצעירות, היום אלברטו אקווילאני, וקייליני עלו לנבחרת הבוגרת, ואני בטוח שמונטוליבו, ג'וזפה רוסי ועוד כמה יצטרפו אליהם בשנתיים הקרובות. ניסיון? יצברו עם הזמן, כמו שאמר יותם, מדובר בתופעה טבעית לחלוטין, מחליפים דורות, מרעננים שחקנים...
     

אהבת? שתף את העמוד עם חבריך!