אני לא כ"כ זוכר רעש סביב פתיחתה של ליגת הכדורגל האמריקנית לפני כעשור, אמנם מאז כבר שיחק שם מספר מאוד מצומצם של שחקנים אירופים (בעיקר שחקני עבר בינוניים) ואף יוצאו שחקנים אל יבשת הכדורגל המקורית בעצמה (לדוגמת שוער מנצ' יונייטד, טים האוורד או קשר אייאקס אמסטרדם, ג'ון או'ברייאן). אולם, חרף החשש הגדול שהושמע בעבר מכיוונה של יבשת הכדורגל, מעולם לא נקרא גל של מעברים אל כיוון ארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות. האם קיים עדיין סיכוי, לפיו, הכסף הגדול וחלום אמריקה ימשכו אליהם את הכוכבים הגדולים ואת מלוא תשומת-הלב ויצרו אומת כדורגל חדשה(שמהר מאוד תהפוך לגדולה והמושחתת בעולם וכמובן, מכתיבת הקצב, שהרי, מדובר ביהירות האמריקנית אחרי הכל)? להזכירכם, הפופולאריות של ה-MLS אמנם עולה מהר בארה"ב, אבל אפילו שיטת הניקוד שלהם עוד די מפגרת (דומה קצת לסטטיסטיקה של הכדורסל) ולכן יקח זמן עד ליישור קו עם אירופה.
הכדורגל בארה"ב לא יתפוס מכמה סיבות.. 1: יש כמה ענפי ספורט פופולריים מאוד שיהיה לכדורגל קשה מאוד לעבור באהדה שלהן כמו בייסבול ופוטבול שאם תשאלו אותי מדובר במשחקים לניאנטדראלים וסופר משעממים אבל כאלה הם האמריקאים.. 2: לכל ענף ספורט יש את העונה שלו..יש את הפוטבול, בייסבול, כדורסל והוקי..ככה שלא נשאר מקום לאן לדחוף את הכדורגל.. 3: הקושי לשדר ענף ספורט בלי קפיצות לפרסומות מבריח את גופי התקשורת הגדולים ואת הספונסרים ובכך נשארים רק המהגרים בארה"ב כחובבי כדורגל, בעיקר הדרום אמריקאים..
סיבה רביעית: שום מסורת כדורגל סיבה חמישית: אני אצטט את פיטר קניון "באירופה הספורט קודם כל בשביל הספורט, בארה"ב בשביל הכסף" סיבה שישית: אם זה העונה הכי חזקה של הMLS, אני מפחד לחשוב מה היה קודם, אני ראיתי את המשחק של ארה"ב מול קנדה בגביע הזהב לפני כמה ימים, ותהרגו אותי אני לא יודע מה העניין עם לנדון דונובן, שחקן בינוני מינוס, אם כבר, אז דאמארקוס ביסלי זה באמת שחקן טוב. בכל מקרה, הMLS היא ליגה חלשה, אם אתם שואלים אותי חיפה לוקחת שם בכיף, בסופו של דבר, גם הקהל האמריקאי יבין שמוכרים לו לוקשים של כדורגל בכאילו, ספורט כמו כדורגל צריך לבנות על מסורת, כל עוד ילדים לא יתחילו לשחק כדורגל בשכונות אין עתיד לכדורגל בארה"ב, (ובקנדה).
אם המונדיאל ב-94 לא קידם מי יודע מה את הכדורגל בארה"ב,אז הכדורגל שם יתקשה להתפתח ולהשתפר. מצד שני,צמיחת שחקנים מוכשרים תחזק את הליגה ואולי ככה קהל יתחיל להגיע וככה גם הרמה תעלה.
שילדים בארה"ב ישחקו כדורגל בשכונה? אסור להם לצאת מהבית כי ההורים שלהם מפחדים (ובצדק) שסוטי מין יחטפו אותם... בכלל, בגלל כל הסיבות שציינתם לעיל לא משנה עד כמה הנבחרת האמריקאית תתחזק ותשתפר, הכדורגל אף פעם לא יתפוס שם מעמד של ספורט מיינסטרימי כמו פוטבול ובייסבול.
אני אומר לך את זה בתור אחד שגר שם... הילדים פשוט לא יוצאים מהבית. נראה לי שאחוז סוטי המין במדינה הזו גבוה בכמה מאות אחוזים משאר העולם (למעט בלגיה כמובן http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wink.Xxx ) מה שכן, הרבה ילדים בפרברים משחקים כדורגל בקבוצות, זה נחשב למשהו מאוד איני בפרברים הבורגניים המבוססים, אבל אם הייתם רואים את הרמה הייתם מתפלצים. כדורגל נשים שם הולך חזק יותר מכדורגל גברים לדעתי, הרבה בנות משחקות שם כדורגל, ולכן לא פלא שאנשים רואים את הספורט ולא מבינים ממה כל האירופאים מתרגשים...
כמו שאמרו פה אין באמת בארה"ב מסורת וקהל :| ואגב...באירופה ספורט זה ספורט?! פחחחחחחח באירופה ספורט זה כסף!!!! איך אתה מסביר את הגלאקטיקוס למשל ואת המעבר של ויירי?
הרמה של הmls מאוד מאוד נמוכה. מביאים שם כמה קשישים כמו ולדרמה בשביל שיעלו את הרמה, וזה לא עזר. הכדורגל שם פשוט ברמה נמוכה מדי יחסית לרמה של הבייסבול, הפוטבול והכדורסל בארה"ב ולכן אין עניין. אף ילד בארה"ב לא ירצה להיות שחקן כדורגל, רק כדורסל\בייסבול\פוטבול. אם אני עייף ואני לא נרדם, אני שם espn ומקוה שישדרו שם עוד "קרב ענקים" בין קולודרדו לגלקסי, ואחרי 5 דקות אני ישן שנת ישרים. אם לא, תמיד יש את הטור דה פראנס http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/eusa_dance.Xxx .
לא אמרתי שעכשיו זה רק ספורט, נבנה על ספורט, לא על כסף, אף אחד לא שיחק בשביל הכסף בסוף המאה ה19 ותחילת ה20
סוטי מין יש גם פה בשפע. זה לא משהו שיגביל את יציאתם של בני נוער לפעילויות מחוץ לבית. זה תלוי בעיקר באזור בו גרים ומסתובבים בני הנוער הרי ברור שרמת הסיכון במנהטן נמוכה בהרבה מזו שבהארלם. זה כמו להסתובב בלוד לעומת ראשון לציון, ברור איפה בטוח יותר להימצא.
נכון, גם היוניטד\ריאל\מילאן זה כסף אבל אתה יכול להשוות את המסורת של הקבוצות האלה לגרין ביי\סן פרנסיסקו פורטיניינרס\שארלוט הורנטס?...
אני מבקש גילי, זה השארלוט בובקאטס והניו-אורלינס הורנטס... רק ממחיש את הנחיתות של תרבות הספורט האמריקאית http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/dry.Xxx .
תאמין לי כשהייתי בניו יורק הלכתי למשחק של הניקס במדיסון סקוור גארדן בשביל החוויה..גם כן חוויה.. היו בערך 20 אלף איש ויכולת לשמוע את סוליות הנעליים של השחקנים מתחככות בפרקט..בושה. כולם היו עסוקים בבליסה של נקניקיות וסופגניות והמשחק היה משני לכל בולמוס האכילה..
