בכר חייב לנטוש את המוכר והטוב וללכת על השחקנים החמים. לא היה הגיון בלהשאיר את טוני על המגרש 90 דקות ולהוציא את מליקסון ופקהארט. אגב פקהארט, הויתור (הכואב) על הובאן היה בשביל לאפשר חלוץ זר. בינתיים הוא משתלב לא רע בכלל ואני מאוד אוהב את המשחק שלו, משחק נהדר כפיבוט ויש לו גם ראיית משחק טובה. ברגע שהוא יחדד את השפיץ (כמו אתמול), יש למה לצפות
אתה דיברת על געגוע, איך נתגעגע לשחקן שבשלב הזה במילא פצוע? גם אם היה מאריך את החוזה אצלנו, הוא במילא לא היה זמין ולכן המשפט שלך מנוגד למציאות. ואם בוזגלו לא יתגבר על הפציעה (הלא פשוטה בכלל), ויודיע על פרישה או סתם ידעך כמו שקרה לרבים אחרים לפניו, האם גם אז נתגעגע? לא היינו מתנגדים לשחקן בסגנון של בוזגלו, אבל לבוזגלו עצמו אנחנו לא מתגעגעים, ולא בטוח שבכלל נתגעגע...
הפציעה שלו לא רלוונטית לדיון. פלה פרש מנבחרת ברזיל לפני 40 שנה זה אומר שאף אחד לא מתגעגע אליו כי היום הוא מבוגר מדי לשחק כדורגל. על מה לעזאזל אנחנו מדברים?
אתה מדבר ספציפית על מאור בוזגלו וקיבלת תשובה ספציפית על מאור בוזגלו. איך אפשר להתגעגע למישהו שכרגע הוא פצוע ושלא בטוח בכלל שיחזור להיות מה שהיה? (ולא אמרתי מילה על שרובנו לא נתגעגע כתנאי פתיחה בגלל המשפחה והעובדה שהוא בחר לעזוב למרות שהגשנו לו הצעה להאריך חוזה).
אי-אפשר להגיד 'אם', ואי-אפשר לבטל את הפציעה, ואני חושב שמעבר לכך בוזגלו מיצה את עצמו בבאר-שבע, נתן עונות גדולות ויאללה-ביי. המאיס את עצמו קצת הייתי אומר, אני ואני ואני. הבעייה היא שהתחליף שלו הוא קוואנקה המרגרינה ולא נניח עומר אצילי או אפילו עידן ורד שהיה מועמד בשלב מסוים או לפחות קראתי כותרות על כך. ורד הוא מהשחקנים הטובים בליגה בחודשים האחרונים והוא שחקן של עבודה קשה, כזה שאף עיתונאי לא יגיד שהוא תותח על או יהלל אותו יותר מדי, אבל הוא מאוד מסוכן. לגבי אירופה: מכבי ובאר-שבע היו בסטטוס דומה, ממש לא. באר-שבע עברה שלב וההבדל הקטן הזה הוא הצלחה לעומת כישלון. ומה עם הדבר הקטן הזה, נו - איכות היריבות? מכבי הפסידה לקבוצה הזויה מצפון אירלנד או משהו כזה ודווקא אחרי שהרגה את הפועל בדרבי ההוא. באר-שבע ניצחה פעמיים את אינטר, ולנצח פעמיים את אינטר זה יפה גם אם מדובר בקבוצת הבת של המועדון, בטח בסאן-סירו - ועשה גם ניצחון גדול באנגליה. לבאר-שבע לא היה שום עבר באירופה, עברו איזה 20 שנה מאז המשחקים האלה, בעוד מכבי כבר רגילה למעמדים כאלה. שני דברים נוספים לגבי באר-שבע: 1) אני מבין את החשש של בכר לספסל את נוואקמה בטח כשבאר-שבע בתקופה כזו, ומצד שני הוא יוכל להרוויח אותו לטווח הרחוק, טוני שבע. והוא בהחלט לא חייב לשחק 90 דק' כל הזמן. 2) לדעתי אמנם ברדה נראה פה ושם כמו שחקן עבר, יש משחקים שהוא ממש הרבה יותר איטי מכל שחקן שהוא מתמודד מולו - אבל התחושה שלי היא שכאשר הוא על המגרש זה עדיין מנוע, קפטן, אחד שמדרבן, לא כמו מליקסון לדוגמא. כשברדה על המגרש השחקנים לא מרשים לעצמם ללכת.
איך אפשר? פשוט מאוד: תיזכר בכל הפעמים שבמקום להעלות את בוזגלו מהספסל, העלתם את ניב זריהן או איסק קוואנקה. פשוט.
אחלה שחקן בוזגלו. לא קשור למה שקורה עכשיו. בוזגלו מעולה שהקבוצה רצה, היה גרוע שהקבוצה היתה בתקופה פחות טובה. בכל מקרה הוא לא איזה ברומטר או מנהיג כמו מליקסון או ברדה (עובדתית - לקחנו את האליפות הראשונה בעונה שהוא היה הכי פחות משמעותי וכשיר). אם כבר מדברים על געגועים - זה הרבה יותר הובאן.
קצת סטייה מהדיון - אני די בטוח שרק בישראל מכנים חלוץ פיבוט. זה מונח שבדרך כלל מתייחס לקשר במרכז המגרש בכלל.
raulito רק תיקון: באר שבע עשתה תיקו באנגליה, לא ניצחה. גם מכבי הדיחה את באזל וניצחה את בורדו ופרנקפורט, פעם בכמה שנים קבוצות ישראליות מצליחות להפתיע באירופה לא צריך לעשות את זה יותר ממה שזה
מתחבר לדברים של גיא לוי..זה נראה מוזר אבל דווקא אחריי המשחק הזה יצאתי אופטימי יותר..היכולת הייתה הרבה יותר טובה ואשקלון באמת ניצלו את הטעויות הבודדות והמאוד קריטיות שלנו (כמו בכל מפגש איתם). אני לא רואה תסריט בו אנחנו לא נתמודד על הירידה אבל אני עדיין לא הייתי מסמן אותנו כיורדת בטוחה..בטח לא אחריי 5 מחזורים שעדיין מאפשרים לתרץ את היכולת המנטלית שלנו כמשבר שהגיע מוקדם מאוד. מה שכן יש לי כמה מסקונות ברורות. -עכשיו מתברר כמה אריק ינקו חסר, צור, מוכשר ככל שיהיה לא יכול לספק את הבטחון שינקו סיפק להגנה וחבל מאוד שילד בן 19 צריך לחוות משבר כזה בשלב כלכך מוקדם של הקריירה. -יש שחקנים שפשוט לא מתאימים לאופי של הקבוצה, יש להם כדורגל אבל אין להם שום מחויבות..דור חוגי נכנס לקטגוריה הזו שנה שעברה והשנה אני מצרף אליו גם את רועי שוקרני..משחק בלי טיפת חשק. -הרצליה כתב את זה ואני מחזק אותו-פושה ואבוחצירה ביחד-לא עובד. -לא יודע מה גיא לוי חשב שהוא סיפסל את והבה אבל בלעדיו ההגנה שלנו מביכה.
אגב, לא מסוגל לשמוע יותר על "משחקי האקסים" שדוחפים לנו בכל מקרה. כאילו זה פעם ראשונה שזה קורה. כל השחקנים בליגה הזו עברו בחצי מהקבוצות. מכבי ת"א ובית"ר ירושלים, בית"ר ירושלים ומכבי חיפה, הפועל באר-שבע ומכבי חיפה. בכל מפגש נמצא לפחות 3-4 אקסים.
הכל תלוי בגישה שמכבי חיפה תגיע איתה למשחק. אם כמו בשנים הקודמות וכמו במפגש מול באר שבע העונה היא תגיע בהבנה שהיא הרבה פחות איכותית והרבה פחות טובה כרגע, ושהיא צריכה להילחם כמו אנדרדוג ולנסות לעקוץ במתפרצות כשרוב המשחק היא מתגוננת, אז אולי היא תצא עם משהו מהמשחק. אם היא תבוא בגישה התקפית כאילו היא שווה למכבי תל אביב, היא גם יכולה לרדת מובסת...
וגם הבלם הזר החדש שלכם לא שוס כזה גדול. אני במקום גיא לוי עובר ל3 בלמים מהמשחק הבא כדיי לשפר את משחק ההגנה, אחרת העסק ימשיך להדרדר.
בוא לא נשווה בין הקמפיין שלנו בעונה שעברה לשל מכבי באירופית. שאגב, גם היה מרשים. אבל ממש לא באותם מימדים ועוצמות.
אני חושב שמבין כל מטבעות הלשון שנכנסו לכדורגל בשנים האחרונות, "עוצמות" הכי מאוס. למה הקמפיין שלכם לא בר השוואה בכלל למכבי? בית קשה יותר, כן, אבל גם פחות נקודות, פחות שערים, יותר ספיגות ועלייה שהוכרעה בבית פנימי כשיחס השערים פחות טוב משל השלישית.