תחילת שנה, איפשהו בין הקנייה של הנרי לעזיבה של מוטה..."ירדן בא לך לבוא לראות משהו?" "כה בא לי. מה יש לך להציע?" "אני רואה סקס והעיר הגדולה העונה הראשונה..." "לא, אני אוהב בנות לא בנים, תודה. רגע, יש שם הרבה סקס?" "בערך.." "עוד 20 דקות, אני משכיב את נעמה לישון..." יום שבת, סוף השנה הזאת, תחילת הקיץ, אתה קם לעוד "בוקר" טיפוסי. החתול יושן קרוב אליך, ההורים מתחילים לצעוק והשעה 2 בצהרים. אתה אחרי ערב ענק עם כמה בחורות והחברים ופוקר בבית של איזה ילד עשיר בשכונות החדשות. הבוקר מתחיל כמובן בהיתעוררות של חצי שעה שאתה מציק לחתול שגורם ליד שלך להיות אדומה לגמרי מהשריטות, אבל לפחות מיתעורר. אתה מתגעגע לימי שבת שבהם היית קם ב-6 לפנות בוקר כדי להיתכונן למשחק של שבת, אבל ככה זה אחרי שאתה פורש, אתה רק יכול להתגעגע. ההורים מתחילים לצעוק אחד על השני אז אתה קם מהר, מצחצח שיניים ומתקלח, ואחותך עוברת מולך במיזדרון. ישר אני שואל "שרון, אני חייב לצאת מהבית הזה, את באה אליך לדירה נראה סרט\סדרה?". היא עונה "כן. אני מבינה שאני צריכה לעוף מפה גם, באתי לנשנש משהו אין לי במקרר כלום. נזמין גם את רעות ויצחק? מסכנים, הדירה שלהם צמוד לחלון של ההורים..." אני בתשובה "הם נסעו כבר לים נראה לי, חכמים שתי אלה. עזבי את רעות ויצחק, מתי נעמה היום באה מצרפת? עוד 4 שעות נכון?" "תרגע, עוד 5 שעות, אל תזיל ריר, אחותך הקטנה תחזור ותהיה בטווח ראיה. אתה כזה סבא". אחרי כמה דקות היינו אצלה בדירה "מה הפעם רואים?" היא שואלת, "אני מת לסיים את סקס והעיר הגדולה, אני בדיסק האחרון, 4 פרקים אחרונים! את קולטת, סיימתי, סוף סוף" "אני באמת מודה לאלוהים שסיימת, היתנחלת לי בדירה יותר מידי זמן..." אחרי 2 פרקים אני מתחפף חזרה לבית כי חבר שלה בא. הבית ריק, ההורים הלכו והבית נראה כאילו עבר מלחמה. נו טוב, למי אכפת? בוא נפתח את המזגן, נביא משהו לנשנש ונראה מה קורה עם הרוסי וקרי. בקצרה? הרוסי הציע לקרי לעזוב לפריז, היא מחליטה לעזוב, ורגע לפני הארוחה האחרונה עם החברות היקרות מר ביג מופיע, הבחור שתמיד היה בחייה אבל לעולם לא יכל להגיד לה שהוא אוהב אותה. היא מנפנפת אותו בכעס באמצע הרחוב שליד בייתה, ועפה לפאריז... http://img124.imageshack.us/img124/6417/largesexandthecity2bm8.Xxx ארבעת השחקניות מסקס והעיר הגדולה. האמת? מזכירות לי משהו אחר. הסיום כיאה לאמריקקים, היה קיטשי ותלוש מהמציאות (גם הסדרה תלושה מהציאות-בחורה שרק רוצה סקס, היא בת 40+. הבגדים שקרי לובשת שווים כמו כל הבית שלי, ובחורה שתתגייר למען קירח שעיר!?) כאשר מר ביג אחרי שיחה עם החברות של קרי מגיעה לפריז כדי להחזיר אותה, ומבין כל מלונות פריז-הוא נכנס למלון של קרי, בידיוק אחרי שהיא מחליטה לעזוב בגלל ריב עם הרוסי. נו באמת, אתם רציניים? חשבתי יהיה משהו טוב, סוף ענק לסדרה ענקית. חרטה ברטה, לא היה כלום, שיעמומום צפוי מראש שאיכשהו סחט ממני דמעות. אבל הדמעות לא היו בגלל הסיום-אלא בגלל הסיטואציות שהיו שם לקרי. הבחורה לבד בפריז, רחוק מהחברות, רחוק מהחיים ורחוק מכל חייה, והיא מרגישה כמו בתוך בית כלא לעשירים. הייתה לה הרגשה של סוף עידן, ואז ניזכרתי-עידן... איך אפשר להיפרד מעידן? זה אפשרי? איך בכלל מנציחים עידנים והאם צריך להנציח אותם? לא מין הראוי שנשאיר זכר לעידן? ואיך קורה שפתאום נגמר עידן בכזאת קלילות, אחרי שהוא נבנה בכ"כ הרבה זמן וסבל? ולמה גם בלהיפרד ממנו צריך לסבול שנתיים\יותר? כ"כ הרבה שאלות עלו לי ברגע שהכתוביות של הפרק האחרון היו על הטלויזיה. אולי כדאי בכלל להיזכר איך העידן הזה התחיל, העידן הכי טוב מאז היותי אוהד ברסה, וזה קרה לפני הרבה שנים. וואי, באמת הרבה שנים, אכלנו יותר מידי חרא בשנים האלה עד שהגענו למה שרצינו, וככה אנחנו נפרדים מזה? מה עובר על האוהדים האלה שיושבים בקאמפ, הם יותר קרובים לברסה מאשר אי פעם נהיה, למה הם לא יכולים לחשוב על זה לשנייה? כל שחקן שעזב בשנתיים האחרונות סימן את בואו של סוף העידן הזה, זה היה נראה כאילו הם רוצים להכאיב לנו טיפין טיפין אחרי כל שריקת בוז שהאוהדים בקאמפ שרקו להם. אחרי ההצלחה המסחחרת בעונת 06\05 הייתה ההרגשה שאפשר עוד, לא באמת חשבנו שזה נגמר, הרי למה נחשוב שזה נגמר אם בחלומות שלנו זה רק התחיל? http://img387.imageshack.us/img387/6651/3504199ry6.Xxx חייבים להשאיר זכר! עזבתי את כל השאלות האלה, נשאיר אותם לכם. ההשוואה בין קרי לאטו חלחלה לי בראש. אטו יכול לעזוב אם הוא רק רוצה באמת, אבל הוא רוצה להישאר. מה הבעיה? ברסה איננה מסוגלת להגיד שהיא רוצה אותו. כול האוהדים רוצים אותו, החברים שלו רוצים אותו, רק מי שאטו הכי רוצה שירצה אותו-לא אומר לו את זה. האם אנחנו, האוהדים נצטרך לסבול עד שאטו באמת יעזוב בשביל שההנהלה תתפוס את עצמה ותגיד לפני שיהיה מאוחר מידי "אנחנו רוצים אותו"? ובכלל, איך בידיוק הגענו למצב שאטו מחכה שירצו אותו? הרי אטו הוא הלוחם הכי גדול בקבוצה, עם הפה הכי גדול, לא מוותר אף פעם ופועל רק מתוך רגשות נטו. האם המוח של הקמרוני באמת התחיל לפעול והוא מקשיב גם לראש יותר מאשר ללב? או שבכלל הוא מקשיב לשניהם בו זמנית? אני בכל אופן יודע דבר אחד-אטו צריך וחייב להישאר, לא רק בגלל שהוא השחקן הכי טוב שיש לנו בעמדת החלוץ ושאין לו תחליף בשום מקום אחר בעולם, אלא גם בגלל שהוא זכר לאותה קבוצה מדהימה שנקראת "הדרים טים2". חייבים להשאיר משהו של הקבוצה ההיא, פשוט חייבים. אם תחשבו על זה, אפילו זכר לדרים טים1 נמצא איתנו, על הקווים.... אז מה דעתכם? אטו צריך להישאר או לא? צריך לנסות להביא מחליף אחר? האם בכלל יש לו מחליף? ומה בדבר העזיבות של דקו ורונלדיניו, טובות או לא? לטיפולכם.
טוב, אמנם קראתי את זה בפורמט ששלחת לי במסנג'ר, בלי התמונות אז היה לי יותר קל לקרוא את זה... אבל ברצינות, זה כתוב יפה מאוד. אני לא מתחבר לזה אפילו לשניה, אבל אני יכול לראות את הנקודות שאת מצליח להעביר טוב מאוד. ח"ח. חוץ מזה, השאלות הרטוריות שלך בסוף קשורות לדיון בארסה. אני מקווה שכולם הפנימו שלא באמת צריך לדון בהם פה. ארתור, 3>
העזיבות של דקו ורונאלדיניו היו בריאות לקבוצה מקצועית, חברתית, מנטלית וכמו כן בריאות לצמד האגואים שלפי מה שראינו בשנתיים האחרונות חייבים לשנות אווירה כדי לתת מעצמם את מה שהם נתנו פעם לברצלונה. לא מצטער אפילו לשניה על העזיבות של שניהם (טוב, אולי על של רונאלדיניו, אבל זה מבחינה רגשית וחסרת היגיון נטו) אטו חייב להישאר! ואם לא כי הוא כל כך אוהב את המועדון, ואם לא כי הוא אחד מאחרוני השחקנים שנלחמים על המגרש מאהבה נטו, ואם לא בזכות כוח הרצון והנחישות שאף פעם לא נגמרים, ואם לא בזכות ההתאמה המקצועית המושלמת, כמעט מולדת שלו אלינו, ואם לא בגלל שעכשיו שרונאלדיניו ודקו הלכו הוא לא ירגיש מאוים מהאגו של אף אחד, ואם לא כי אין לנו מספיק ניסיון בהתקפה (אוי ואבוי אם מסי יפצע ונעלה עם הנרי, בוז'אן ופדריטו או השם יודע מי) ואם לא משום שאין שחקן אחד בעולם עם קומבו של היכולות שיש לאטו ושברצלונה דורשת מחלוץ כרגע, אז לפחות בזכות "Madrid, cabron, saluda al campeon!"
ארתור, בדיון של ברסה שיגיבו על משחקים ודברים אחרים, פה אני רוצה שיגיבו על מה שאני כותב. זה צריך דיון מיוחד בשביל זה.
