יום הזכרון לשואה ולגבורה - המסע לפולין שלי.

הנושא בפורום 'פורום אוף טופיק' פורסם ע"י שגיא, ‏29/4/03.

  1. שגיא Guest

    אז ככה, היום חל יום זכרון, לשואה לגבורה.

    6 מליון יהודים. יש לכם מושג בכלל מהמספר הזה?
    אתם יודעים מה כולם עברו שם?

    אני מאמין שרובכם הגדול לא ממש מתחבר לזה בצורה רצינית. לכן פתחתי את הדיון הזה, אני אספר סיפור אישי.
    ביממה האחרונה קיבלתי מספר פניות לספר את החוויות, לכן פתחתי את הדיון הזה, בו תשתתפו גם אתם, מי שכבר היה במשלחת כזאת, מי שפיספס, מי שמתכנן ליסוע, תנו את דבריכם.
    כפי שחלקכם יודעים, בשבוע האחרון הייתי במסע לפולין (זו סיבת היעדרותי).
    מסע שאליו הגעתי בלי הרבה מושג, עם שאלות ותהיות, וחזרתי עם יותר שאלות ותהיות. למה?!

    המסע לפולין זה דבר של פעם בחיים, דבר שלדעתי כל אחד צריך לעבור.
    לצערי לא אוכל להעביר לכם את כל מה שחוויתי שם, אך אנסה להעביר כמה מהרגשות שהרגשתי.

    אין לכם מושג איזה הרגשה זאת לעמוד במחנות, ליד האנדרטאות, לקיים טקסים, ולשיר בסוף את התקווה בגאווה, כאשר אני נושא את דגל ישראל על גבי, וחולצת המשלחת.
    לראות את המחנות העצומים, הצריפים ההרוסים, המשפרות, תאי הגזים, אלו דברים שרק שמעתי מעדויות, ומסיפורים, ומסרטים שראיתי, אף פעם לא ממש החברתי לזה, כי לא באמת ידעתי מה הלך שם, איך התנהלו הדברים, ומה חוו אותם אנשים.
    הגעתי בלי הרבה מושג, מה גם שאין לי קרובי משפחה שנספו בשואה, אך לאחר כמה מאבקים, שלי עם החברים, שלי עם ההורים, החלטתי לצאת למסע, אחרי שכבר הייתי בחוץ, לאחר שנסגרה ההרשמה. בסופו של דבר הצטפרתי.

    אחרי שזחרתי אני ייכול להגיד שאני כלל לא מצטער, ואף שמח מאוד על כך שנסעתי לפולין, עם כל הזוועות, המראות הקשים, של 800000 זוגות נעליים בתוך אחד הצריפים, של שערות גזורות בחלון ענקי באחד הצריפים באושוויץ'. זה דבר שקשה לתאר במילים, רק מי ששם, מי שהיה שם, יודע אולי על מה אני מדבר.

    אני חוזר בנאדם אחר, אחרי לגמרי, רמת המועדות שלי, וההבנה הרבה יותר גדולות. רמת החשיבות לחיים מבחינתי גדלה פלאים, אין לכם מושג כמה, פשוט אין לכם מושג.
    המסע הזה עשה אותי באנדם חזק יותר, גם אני - מישהו בכלל לא רגיש - הזלתי דמעה בפולין, ולא אחת.

    קצת קשה לי לתאר את הכל, לכן, מי שרוצה לבקש משהו, לשאול, לדעת, שישאל אותי פה, ואני אענה, גם כאלה שהיו כבר יכולים להצטרף.

    בכל מקרה, הרגשתי צורך עז לפתוח את הדיון הזה אחרי שחזרתי, ומה שאני יכול להגיד לכולם, למי שלא נסע עדיין - תסעו ומהר. ומי שנסע - כל הכבוד, אני מאמין שגם עליכם זה השפיע.

    בכל אופן, אני פנוי לשאלות שלכם בכל עניין, אני אשתף אותכם.
     
  2. ofer16 Member

    הצטרף ב:
    ‏24/11/02
    הודעות:
    2,339
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אחרי שהייתי בטוח שאני לא נוסע לפולין בסוף השנה, דיברתי עם שגיא, ועכשיו אני שוקל אם לנסוע או לא.
    יש לי מניעים רבים למה לא לנסוע, אבל הייתי רוצה לשמוע הרבה סיבות למה כן לנסוע.
     
  3. Sir Alex Ferguson משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏8/8/02
    הודעות:
    26,602
    לייקים שהתקבלו:
    6,940
    גם אני אסע לפולין עם הבית ספר(בתחילת שנה הבאה).
    ואם אתה יכול תספר את החוויה הכי גדולה שלך בטיול..........
     
  4. Julian Joachim Member

    הצטרף ב:
    ‏30/7/02
    הודעות:
    7,506
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אני מתכנן להצטרף למסע.

    היום המורה המשוגעת שלנו לספרות ניהלה איתנו שיחה על המסע, ועל הלבטים של אחדים מאיתנו האם ליסוע או לא, ומה אנחנו מרגישים ומדוע אנחנו נוסעים...

    בכל מקרה - השיחה די חיזקה את ההחלטה שלי ליסוע.

    אני בנאדם די חזק (רגשית), ואני מאמין שאני אוכל לעמוד בזה (יש אנשים שמראש מוותרים כי הם פוחדים להתמוטט). מאוד מסקרן אותי לראות הכל מקרוב, בלי צנזורה, במו עיניי ולא דרך מצלמה או עיניים של מישהו אחר. סבא וסבתא שלי מצד אבא הם ניצולי שואה שהצליחו להמלט מהרכבות או ממחנות ריכוז ועבודה מספר פעמים, ואני מניח שתהיה למסע חשיבות גדולה גם להם.

    עוד אספקט שהיום חשבתי עליו, הוא שהיום אנחנו עומדים במצב דומה (הכל יחסי). יש שנאה כלפי היהודים בכל הסביבה שלנו ואנחנו חיים במציאות יומיומית קשה מאוד, והמסע הזה יכול להיות מסקרן כדי לראות את האנטישמיות בזמן אחר של ההסטוריה.

    בכל מקרה, בתור אחד שעושה בגרות מורחבת בהסטוריה אני מרגיש שאני "חייב" לעשות זאת, בנוסף על הרקע האישי שדי דוחף אותי לכיוון.

    אשמח לשמוע קלייברט איפה בדיוק הייתם, והאם הגעתם למקומות לפי בקשות של תלמידים.
     
  5. שגיא Guest

    אוקיי...

    קודם אתחיל עם בקשתו של פולדש, ואז אגיע לשיא מבחינתי, אותו משה רצה.

    איפה היינו?
    מיידנק, טרבלינקה, אושוויץ', בירקנאו, וורשה, ועוד מספר מקומות שאני לא זוכר את שמם.
    היינו בבית קברות יהודי, אין ספור מצבות.

    בכל אנדרטה ליד כל מחנה עשינו טקס, כלכך מרגש זה לא יאומן, כאשר בסוף כולם שערים בקולי קולות את התקווה, זה היה פשוט ענק, לעמוד שם עם דגל ישראל, אלו היו מספר רגעים חזקים ביותר.
    כל המסע עבר לנו מהקל אל הקשה, כל יום שעבר היה מעט יותר קשה, וביום החמישי למסע, הגענו לשיא.
    אושוויץ, המחנה הזה פשוט ענקי, לא נגמר, אין לכם מושג כמה הוא גדול.
    עוברים בין הצריפים, רואים את המיטות, עשרות מיטות בצריף לא גדול, ואנשים היו נדחסים שם, שירותים שזה דבר לי יאומן, עשרות עיגולים כאלה שבהם עשו את צרכיהם, ואגב השירותים היה מן מקום מפלט, שכן רק שם יכלו היהודים להיפגש עם האחרים ולספר, לדבר, להחליף וכו'...
    מורה שהצטרפה למשלחת, ועוד תלמיד אחד, היה להם את מספר הצריף בו חי קרוב המשפחה שלהם, מצאנו את שני הצריפים, הם הדליקו שם נרות נשמה. היה מדהים, כלכך מרגש. אנשים שקרובים אליך, ואתה פשוט מתחבר אליהם, זה לא יאומן.
    אז כפי שאמרתי, כל היום הזה היה שיא. כאשר השיא הגדול היה בסוף, הגענו לחדר שנקרא "חדר התחייחדות". הדלקנו שם עשרות נרות נשמה, בצורת מגן דוד, ו"ישראל". כל מי שרצה קם והקריא את שמות קרובי המשפחה שלו שנספו בשואה, שם פשוט היה השיא. כולם בכו שם, כמעט כולם. יצאנו משם, מלאי דמעות. ואתה מתחבק עם החברים, החברות, האנשים הקרובים לך, שעם המסע הפכו לעוד יותר קרובים, ואני, כמו פולדש, בנאדם מאוד חזק רגשית, בכיתי כאשר חיברתי שתיים שבכו לי בידיים, בכיתי איתן יחד. זה היה מרגש, השיא פשוט, לא יאמן כמה דמעות, כמה בכי, כמה עצב. זה היה היום הכי קשה שלנו. פשוט אין מילים לתאר.
    אחרי זה קיבלנו שני ימים קלים על מנת שנוכל להמשיך את הטיול.

    מקווה שעניתי לכם.

    ושוב אני אזכיר, תסעו לשם, אין לכם מושג מה זה עושה.

    ואם יש לכם עוד שאלות, בבקשה.
     
  6. ליהי Member

    הצטרף ב:
    ‏8/2/03
    הודעות:
    3,079
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אבל אתה יודע שגיא, השכבה שלי חזרה מהמשלחת עוד לפני פורים והם ממש לא התלהבו ממה שראו. לפי מה שהבנתי, רק כמה פרחות בכייניות הזילו דמעה והשאר אמרו שזה סתם גדרות ועצים (והרבה הרבה קמצנות על הצ'יפסים בחדר האוכל בבית המלון).
     
  7. שגיא Guest

    אני לא ממש יודע איפה השכבה שלכם היו...
    באיזה צורה הם באו, וכו'...

    אצלנו המסע היה פשוט מצויין מכל הבחינות.