עוד כתבה מוואלה. והפעם על השחקן הכי התקפי אולי קלצנקו לא כזה גרוע? "הרבה שחקנים זרים עברו בכדורגל הישראלי. יעקובו איגביני וסטפן שאלוי, שני שחקנים התקפיים, היו מהזרים הבולטים יותר ששיחקו כאן. אולם לאורך השנים, השחקנים הזרים המוכשרים יותר היו דווקא שוערים ושחקני ההגנה. בשנים האחרונות הבינו מרבית המאמנים בארץ כי את התרומה הגדולה ביותר לקבוצתם עשוי להביא קשר אחורי טוב, כזה שיחזק את ההגנה, יחלץ כדורים ויתרום את חלקו למשחק ההתקפה. ובדרך כלל, מי שענה על הדרישות, היו זרים שהגיעו ממזרח או מרכז אירופה. בחלק מהקבוצות - כמו מכבי חיפה או הפועל תל אביב - שיחקו לעתים אף שניים או שלושה זרים בתפקיד הקשר האחורי. גם ההנחה - נכונה או לא זה סיפור אחר - לפיה שחקני התקפה ישראלים יש בשפע, גרמה למאמנים לחפש בעיקר קשרים אחוריים. אבל יש גם כאלה שהוכיחו אחרת. איגביני ושאלוי הם אמנם המוכרים יותר, אבל גם מילאן אוסטרץ הצליח בישראל, כך גם אישטוואן פישונט בתקופה בה שיחק בבית"ר ירושלים. הדבר נכון גם לגבי שלושה שחקנים שעדיין נמצאים כאן - ננאד פראליה, ג'ובאני רוסו ורודריגו גולדברג. פראליה כנראה שלא ישחק יותר במכבי חיפה, גם המשך העסקתו של רוסו בקבוצה החיפנית בספק, ורודריגו גולדברג זכה, כך טען, בהצעה מעליבה ממכבי תל אביב והחל לחפש קבוצה אחרת. אולם על פי המדד המשוכלל שהפיקה חברת "שגב סטטיסטיקה", שבודק יעילות לפי דקות משחק, מדובר בשלושה מחמשת הזרים הטובים ששיחקו העונה בישראל, לפחות בכל הקשור למשחק ההתקפה. מבין שלושתם, רוסו מהווה דרגה בפני עצמה. רוסו, השחקן הזר הוותיק ביותר בישראל המשחק בחלק ההתקפי, היה מעורב ב-19 שערים - כמות שערים שרק ולאדימיר אנדונוב מבני יהודה השיג. הוא איים על שערי היריבות 96 פעמים (למסגרת), כמעט כמו ההספק של אנדונוב. אולם הנתונים הבולטים ביותר מבחינת רוסו הם מספר העבירות אותן הוא סופג ומספר הכדורים שהוא מכניס לרחבות הקבוצות היריבות, מספרים ששחקנים זרים אחרים כלל לא מתקרבים אליהם. ורוסו הוא אחת הסיבות לכך שמכבי חיפה היא הקבוצה ההתקפית ביותר בליגה העונה. בין עשרת הזרים המובילים בטבלה יש רק קשר אחורי אחד - ברונו הייס ממכבי תל אביב. שלושת השחקנים שמובילים את הטבלה אינם חלוצים, אלא שחקני קישור. דוגמה הפוכה היא ישמעאל אדו ממכבי נתניה, שעל אף היותו חלוץ מיעט למסור כדורים לרחבה ולבשל שערים. אדו הוא חלוץ מרכזי קלאסי, אבל אולי כדאי לו, שילמד משהו מסרגיי קלשצ'נקו או מאנדראס פורחננקובאס בכל הקשור לסיוע למשחק ההתקפה. כאמור, המדד מתייחס לכמות הדקות של השחקנים, ולפיכך אין לדעת האם פראליה, למשל, היה מצליח להפיק מעצמו אותה תרומה אם היה משחק יותר מ-2,500 דקות. מצד שני, ייתכן שאם לאדו היה יותר זמן להתאקלם בליגה הישראלית, היה מצליח לשפר את מאזנו, אפילו ביחס לדקות המשחק. נתון אחד אינו מוטל בספק - מלבד אנדונוב ואנדז'י קוביקה, כל שחקני ההתקפה הזרים היעילים הגיעו מקבוצות צמרת. למכבי פתח תקוה, הפועל פתח תקוה, מ.ס. אשדוד, עירוני ראשון לציון והפועל כפר סבא, אין אפילו נציג אחד בטבלה. אז נכון שקשה יותר לבוא לידי ביטוי בקבוצות קטנות, אבל תשאלו את יניב אברג'יל, שי הולצמן ואלון מזרחי, שלהצליח אפשר גם בקבוצות התחתית. http://grm.m.walla.co.il/archive/58812-4.Xxx כתבה על המאמן הטוב-האם טעינו לגבי שום ופנא צדקו? "הנבחרת תקפה והגיעה להמון מצבים", רטן המאמן אברהם גרנט אחרי המשחק נגד סלובניה. אבל קשה להגיד שהוא הצליח להסיר את הספק שמרחף מעל משחק ההתקפה של הנבחרת. התיקו 0-0 מול סלובניה חשף שוב את הבעייתיות הטמונה במשחק ההתקפה של השחקן הישראלי. שחקנים בנבחרת מספרים שהמאמן הלאומי הקודם, ריצ'רד נילסן, דרש מהם להעביר כמה שיותר כדורים לצד המגרש של היריבות. פעם, כשביקשו הסבר לדרישה, הוא אמר: "ככל שהכדור יהיה קרוב יותר לשער היריבה, כך תגבר הסכנה לנבחרת שמולך". נילסן לא המשיך בנבחרת, אבל לא בגלל שאיפתו לקרב את הכדור לעבר שער היריב, אלא משום שהסתפק במשחק התקפי ללא חלוץ. משחק התקפה נכון הוא תורה שצריך לדעת. בכדורסל יש מאמנים המתמחים בעיקר במשחק ההגנה (דייויד בלאט למשל) ויש כאלה שמתמקדים בהתקפה (פיני גרשון). באן.בי.אי. יש מאמנים מיוחדים להגנה ולהתקפה. בכדורגל החלוקה לתפקידים כאלה היא עניין נדיר. בישראל יש מאמנים הידועים כמי שדוגלים במשחק זהיר. גרנט הוא דוגמה מצוינת למאמנים מהסוג הזה. אחרים, כמו אלי גוטמן, מתמחים בשמירת לחץ. דרור קשטן זוהה פעם עם המשחק ההתקפי וכיום שמו נקשר למבחר שיטות הגנה. יצחק שום ידוע מאז ומעולם כמאמן הדוגל בשיטת משחק התקפית ולא בכדי כבשה מכבי חיפה 75 שערים העונה. האלופה היוצאת ידעה לתקוף וסביר שגם פנאתינייקוס תהיה בעונה הבאה אחת הקבוצות ההתקפיות ביוון. למכבי חיפה היו העונה כמעט 43 התקפות במשחק בממוצע - כמעט כפול מעירוני ראשל"צ ובית"ר ירושלים והרבה יותר מהאלופה, מכבי תל אביב. בטבלת ממוצע ההתקפות הובאו בחשבון ניסיונות לאיים על השער שהסתיימו בחדירת הכדור לרחבת היריבה או בהגבהה לרחבה. אבל הנתון החשוב ביותר בנתונים ההתקפיים של קבוצות ליגת העל בעונה החולפת הוא מספר הניסיונות לאיים על שער היריבות. חיפה רשמה יותר מ-19 ניסיונות איום במשחק בממוצע, כמעט ארבע פעמים יותר ממכבי ת"א. קבוצה מאומנת היטב צריכה לא רק לדעת לתקוף, אלא גם להימנע מלהיתפס בנבדל. כשבודקים את הנתון הזה, מתברר ששום זכאי לעוד כמה מלים טובות. שחקני מכבי חיפה נתפסו בנבדל פחות משלוש פעמים במשחק, פחות מכדורגלני מכבי ת"א ומכבי נתניה. שחקני מכבי פ"ת ועירוני ראשל"צ נתפסו כמעט ארבע פעמים בממוצע במשחק, ושתי הקבוצות הן מהפחות התקפיות בליגה. שיטת האימון המקנה לשחקנים את הידע הדרוש כדי להימנע מנבדלים מיותרים היא מסובכת ודורשת לא מעט ניסיון מקצועי. ואכן, ארבע הקבוצות ששחקניהן נתפסו בנבדל יותר מכל השאר אומנו על ידי מאמנים צעירים וחסרי ניסיון. גיא לוזון אימן זו השנה השנייה את מכבי פ"ת, זיו פלגי ואיתן שלום את עירוני ראשל"צ, חנן אזולאי את בית"ר ירושלים ותמיר בן חיים את כפ"ס. הפועל פ"ת היא היוצאת http://grm.m.walla.co.il/archive/76232-4.Xxx ועכשיו-גרנט תקרא טוב..קצת על החלוצים ועל ניצול מצבים-שתי דברים שלא יזיקו לנבחרת "בתחילת העונה", סיפר לא מכבר אלון מזרחי, "סיכמנו אני ויניב אברג'יל כי כדאי שכל אחד מאיתנו יפרגן לשני. כך כל אחד משנינו ירוויח וגם הקבוצה תהנה משיתוף הפעולה". מזרחי ואברג'יל, שניים מהחלוצים היותר מהירים ומוכשרים בישראל האמינו כי יצליחו לפרגן איש לרעהו לאורך זמן. הם התראיינו ביחד, הצטלמו מחובקים. הכל נראה ורוד. שני השחקנים שיותר מכל אוהבים את הרשת סימנו לעצמם עוד שתי מטרות והמטרות קידשו את האמצעים ככל שחלפו המחזורים. אברג'יל רצה להיות מלך השערים העונתי. מזרחי רצה להיות מלך השערים של כל הזמנים. אברג'יל הצליח במשימתו, וגם מזרחי התקדם לעבר עודד מכנס. הקבוצה נפלה לליגה השניה, אך כנראה שלא באשמת צמד החלוצים. בטח שלא באשמת אברג'יל. אחוז ניצול המצבים של יניב אברג'יל הוא הראשון בטיבו בכדורגל הישראלי העונה. פעם אחת מכל 4.5 הזדמנויות הוא כובש, לא כולל בעיטות עונשין מ-11 מטרים. אברג'יל כבש 14 שערים ברגליו, 2 בראשו ו-2 נוספים מהנקודה הלבנה. אברג'יל בעט 51 פעמים מתוך הרחבה, 8 פעמים נגח לשער ו-15 פעמים ניסה כוחו בבעיטות מרחוק, מחוץ לרחבת ה-16. שי הולצמן, שותפו לתואר מלך השערים העונה, כבש גם הוא 18 שערים, אך הבקיע שבעה מהם מהנקודה הלבנה. אברג'יל פתח העונה בהרכב ב-29 משחקי ליגה. בשניים נוספים נכנס כמחליף. רודריגו גולדברג למשל, שגם לו ממוצע מצוין בניצול מצבים, פתח בהרכב ב-13 משחקים בלבד וב-15 נוספים נכנס כמחליף. נתון מרשים, אבל עדיין הממוצע של אברג'יל מכובד יותר. קצת הסברים על הטבלה. "טבלת הכובש המצטיין בליגה" מדגישה את כמות האיומים לה זקוק השחקן בכדי לכבוש. מדד זה מנטרל את ההשפעות הקבוצתיות (קבוצה איכותית, משחק התקפי וכד') ומציג את רמת הדיוק של השחקנים בנסיונות הכיבוש. בעיטות העונשין מ-11 מטרים לא נלקחות בחשבון מכיוון שהסיכויים לכיבוש גבוהים והם עשויים להציג מצב לא מדויק של חלוץ מסוכן. בטבלה נלקחו בחשבון רק שחקנים שכבשו העונה 8 שערים (כולל מ-11 מטרים) ומעלה, לשמחתו של יניב קטן למשל. העובדה ששחקנים של הפועל באר שבע, מכבי חיפה ומכבי תל אביב מדורגים בחלק העליון של טבלת אחוז ניצול המצבים האישי הובילה גם את קבוצתם לצמרת הדירוג בקטגוריה זו. גם מכבי פתח תקוה נהנתה מליאור אסולין וקובי רפואה עם אחוזי ניצול סבירים בהחלט. אם בהפועל תל אביב מחפשים את הסיבה לאי היכולת להקביע יותר היא בעיקר בדירוגו הנמוך של פיני בלילי בטבלה. בכלל, בהפועל תל אביב ובמכבי חיפה, המצליחנים והמדויקים יותר הם דווקא הקשרים. אלון מזרחי ויוסי רוזן הם שחקני הליגה היחידים שניסו העונה את כוחם 100 פעמים או יותר בכיבוש שערים. איציק זוהר היה העונה מתון יותר מבעונה שעברה, אז ניסה את כוחו 134 פעמים בכיבוש שערים. רוזן הוא סיפור מרתק בפני עצמו. חמישה שערי שדה הוא הבקיע עונה, ארבעה מהם עד המחזור הרביעי. מאז, במשך 26 מחזורים בהם פתח בהרכב, הוא ניסה עשרות פעמים את כוחו ולא כבש ולו פעם אחת. במחזור ה-30, במשחק חסר חשיבות מול מ.ס אשדוד, חזר הקשר הפתח תקואי לכבוש. אף שחקן שסיים את העונה בעירוני ראשון לציון לא התברגבין 25 הכובשים המצטיינים. אך הולצמן שיחק חצי עונה בקבוצה, עד שעזב ל-מ.ס אשדוד. מעבר שאולי עלה לראשון לציון בכרטיס ללאומית ותרם רבות לקבוצה של אלישע לוי. בעונה שעברה היו חלוצי הליגה טובים ומדויקים יותר. אסי טובי סיים את העונה עם שער בכל 3.9 נסיונות. יעקובו איגביני כבש אז באחד מכל 4.5 נסיונות. עירוני ראשון לציון דורגה בתחתית הטבלה גם בעונה שעברה ובמקום הראשון סיימה מכבי חיפה עם שער אחד מכל 7.8 נסיונות. http://grm.m.walla.co.il/archive/76036-4.Xxx http://grm.m.walla.co.il/archive/76037-4.Xxx http://grm.m.walla.co.il/archive/76038-4.Xxx http://grm.m.walla.co.il/archive/76039-4.Xxx ובאמת תודה לוואלה..וכל הכבוד להם.
