המסע לפולין

הנושא בפורום 'פורום אוף טופיק' פורסם ע"י Hotspur, ‏7/12/07.

  1. Hotspur

    Hotspur משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏3/1/04
    הודעות:
    19,692
    לייקים שהתקבלו:
    0
    טוב, זה התחיל בדיון אחר כאן אז חשבתי שיהיה נחמד קצת לעורר את הנושא ולתת לו במה נפרדת כי בכל זאת נושא מהחשובים שקיימים עבור יהודי ובפרט יהודי בישראל.
    אז במקרה שלי אני חייב לומר שהמציאות התגלתה כאפרורית ולא ממש מפילה. נסעתי לפולין בסוף כיתה י"א. אחד הדברים הראשונים שהרגשתי בנסיעה הזו שלא היו לי ממש חברים בטיול, ותתפלאו - זה חשוב. החברים שלי לא נסעו לפולין, כל אחד מסיבותיו, וכך יצא שדי הרגשתי לבד. במסגרת שהיא בסך הכל חברתית, אלפי קילומטרים מהבית ובעיקר כשאתה בן 17 ועניין כזה הוא מאוד מהותי עבורך. היו שם חבר'ה שהכרתי ודיברתי איתם אבל לא היה לי באמת עם מי לחלוק את החוויות.
    מעבר לכך, אני חייב לומר שהטיול לא השפיע עליי כמו שחשבתי שישפיע. כשרואים סרטי שואה זה נראה מאוד מוחשי ואמיתי. אתה מצפה לראות את זה ובסך הכל רואה שממה פולנית. זה נשמע מובן מאליו כשיש למה לקשר אבל עבורי זה היה... אחרת. מיידאנק היה באמת חוויה לא נעימה כי הוא מחנה שנשמר במלואו, כמובן גם אושוויץ ועדיין - זה יותר כמו ללכת במוזיאון, ועבורי זה הרגיש מאוד מרוחק ושונה מהחוויות שחשבתי שאני אעבור. בטיול לא רק שלא בכיתי אלא אפילו לא הייתי קרוב להזיל דמעה.
    לגבי העלויות - אצלנו זה עלה 1,100 דולר שזה בהחלט לא שווה נפש ולא לכל כיס אבל זה גם לא הון תועפות וניתן למימון. האם אני חושב שהמדינה צריכה לסבסד את זה? לא. מלגות מסויימות לאנשים מסויימים (בעיקר עם גליון התנהגות "חלק") אפשר ורצוי לתת כדי שיותר אנשים יראו את זה, אבל בסופו של דבר בעיניי זהו טיול חברתי עם תוסף לימודי (מה ששמעתם, להוציא תיכוניסטים יחד לטיול מידית הופך חברתי, ובאלמנט לימודי שכזה אני בספק אם ניתן לקיים משהו רציף למרות שבסך הכל זהו חלקו העיקרי של הטיול).

    שאלות לגבי הטיול אתם רשאים להפנות אליי או למי שהיה. אז מה דעתכם בנושא? הייתם? יש לכם חוויות? שתפו.
     
  2. Rudess

    Rudess Member

    הצטרף ב:
    ‏22/8/04
    הודעות:
    19,296
    לייקים שהתקבלו:
    0
    הייתי ולדעתי זה משהו שכל יהודי חייב לעשות מתישהו בחיים, אם בתיכון ואם בשלב מאוחר יותר. המחיר הוא אכן לא שווה לכל כיס, והוא כמובן גבוה מאחר וגם התלמידים נושאים בעלות מימון המורים שיוצאים עם המשלחת. לי היה חשוב ליסוע כי סבא וסבתא שלי היו פליטי שואה ותמיד סיפרו לי סיפורים מזעזעים על החוויות הנוראיות שהם עברו במחנות ריכוז. כמעט בכל המקומות שהייתי התרגשתי מאד, במיוחד במיידנק ליד הר האפר ובשאר המחנה, וכמובן באושוויץ ובירקנאו. טרבלינקה-מכונת ההשמדה, דווקא שם לא ממש התרגשתי כי כמעט לא נשאר מה לראות שם ויש שם בעיקר סלעים קטנים שמייצגים קהילות יהודיות. חוץ מזה, מה שהיה טוב במשלחת הספציפית שלנו זה שאחרי שבוע בפולין היינו עוד יומיים וחצי בפראג, וזה שבר לנו את האווירה העצובה.
     
  3. D.Irwin

    D.Irwin Member

    הצטרף ב:
    ‏3/6/07
    הודעות:
    1,422
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אני יצאתי פעמיים בתור מלווה ופעם עם המשפחה בתור טיול שורשים.
    אני חייב להסכים עם הוטספר שזה כמו הליכה במוזאון, עדין מרגש כמובן.

    מה שהכי עזר לי לפחות להרגיש יוותר מחובר למקום זה שרואים סרטים מציאותים כמו הפסנתרן, הבריחה מסוביבור וכו' ואז הולכים למחנות האלו.

    קשה זה לא, יש רגעים קשים אבל לי לפחות זה עשה רק צביטה בלב וגאווה שאנחנו עדין קיימים נושמים ועוד באים לשם.
    בטיול שורשים התרגשתי הרבה יותר כמובן כי זה היה סיפורים אישיים של המשפחה ואתה מתחבר אל זה יותר מאשר אל איש עדות שעדותו מרגשת ככל שתיהיה אתה לא מרגיש שייכות יותר מדי.
     
  4. mrwhat

    mrwhat Member

    הצטרף ב:
    ‏1/8/07
    הודעות:
    741
    לייקים שהתקבלו:
    0
    הדברים המטומטמים שאני עושה הופכים לדיון...

    אני ארחיב יותר מאוחר על איך היה ומה היה.
     
  5. Bensh

    Bensh Member

    הצטרף ב:
    ‏27/1/05
    הודעות:
    6,643
    לייקים שהתקבלו:
    0
    לא הייתי
    לא מתחבר, לא מת על הרעיון, ועם כל הצער שבדבר - ממש לא מעניין אותי כרגע
     
  6. Hotspur

    Hotspur משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏3/1/04
    הודעות:
    19,692
    לייקים שהתקבלו:
    0
    זה כבר רע מאוד, והנימוקים שלך בין כה לא קשורים. זה דבר שצריך לדעת, וממילא איך אתה יכול לדעת שלא תתחבר אם לא היית? להיפך, זה אמור להיות תמריץ עבורך.
     
  7. שגיא

    שגיא Guest

    הייתי כמובן וכל מה שגיא רשם נכון. האמת שאני בהתחלה כלל לא הייתי אמור לצאת (משיקולים כספיים בעיקר) ואחרי בסופו של דבר יצאתי. החברים הטובים ביותר שלי היו שם, מה שהפך את החוויה הזו להרבה יותר מיוחדת, ואני משער שאף קלה יותר.

    בסופו של דבר אני ממליץ לכל אחד לעשות את זה, אבל בהחלט חשוב שהוא ייסע גם עם החברים הטובים שלו. אני לא יודע, גם אנשים שלא התחברתי אליהם ממש לפני הטיסה הפכו לקבוצה אחת מיד עם חזרתו ארצה ובגדול זה מסע שממש גיבש. גרם לי להתחבר לחברים חדשים, וגרם לי לחזק אפילו עוד יותר את הקשר עם החברים שהיו עוד לפני זה.
     
  8. Dimitar Berbatov

    Dimitar Berbatov Member

    הצטרף ב:
    ‏17/1/07
    הודעות:
    7,763
    לייקים שהתקבלו:
    0
    שנה הבאה אני יהיה בכיתה יא', וכבר התחלתי לחשוב על הנסיעה לפולין, והאם כדאי בכלל.
    אני בנאדם שמאוד מתעניין והתעניין בשואה. קורא ספרים, רואה סרטים, אבל אני לא חושב שהנסיעה לפולין תשפיע עליי יותר ממה שהשפיעו עליי הסרטים והספרים שראיתי וקראתי. אני לא חושב שזה הכרחי לכל יהודי ויהודי. אני מאמין שלא חייבים להיות במקום כדי להזדהות ולהרגיש את הכאב של אותם הרוגים, ואת הכאב של כל יהודי. אני חושב שאסתפק בקריאת ספרים בנושא, סרטים וסיפורים של ניצולי שואה.
     
  9. לא מצאתי כינוי

    לא מצאתי כינוי Member

    הצטרף ב:
    ‏22/11/05
    הודעות:
    2,890
    לייקים שהתקבלו:
    1
    אחת החוויות הכי מעשירות וחשובות שהיו לי בחיים, אם לא החשובה שבינהם.


    כדור שלישי לניצולי שואה שבאמת מרגיש מאוד מחובר לנושא ויושב שעות עם סבא ושומע סיפורים - הרגשתי שאני פשוט חייב לצאת למסע No matter what.
    הגעתי לשמה עם תמונות הנספים ז"ל מהמשפחה שלי, צילמתי את התמונות במקומות המרכזיים באושוויץ, במקום בו נספו וההרגשה הייתה עילאית. אני, חגי, האזרח הקטן הדור השלישי למשפחה שרובה נספתה באושוויץ מגיע לכאן כדור לסבא וסבתא רבא משני הצדדים, לאחים, לדודים, לקרובים שנכנסו דרך שער הקשת הארור של אושוויץ ולא יצאו כדי להזכיר את שמם, כדי להוכיח לכולם שאנחנו כאן, כדי להרואת לעולם שההנצחה והזיכרון שהם דבר חשוב מאוד ימשיכו להיות חלק מאיתנו לאורך כל השנים האלו. שסבא שלי ראה את התמונות שלי מחזיק תמונה של ההורים שלו באושוויץ הוא כל כך התרגש שזה פשוט היה שווה הכל.

    לפעמים אתה לא מרגיש ולא מבין בדיוק מה אתה מרגיש בלב שלך, אבל רק אחרי שאתה חוזר לארץ אתה מפנים את הרגשות ומבין הכל.

    אני, שעד לפני המסע זילזלתי כל כך במדינה והרבתי להתלונן על הצרות שיש לנו פה הפנמתי את החשיבות של מדינה יהודית רק אחרי שעברתי את המסע הזה - ואני מאמין שעוד הרבה בני נוער ממוצעים כמוני חשו כך. זה גם מעלה את המוטיביציה בקשר לשירות קרבי, ובין אם אתה דור שלישי או לא, זה חשוב לסוע ולראות מה שהיה, שלא נשכח לעולם.


    וחוץ מזה, המסע לא כזה עצוב ומדכא כל המסע. הוא מגבש אותך בצורה אדירה עם החברים שלך לשכבה, יש הרבה צחוקים ודברים נהדרים אחרים במהלך המסע. זה לא רק מסע למחנות מוות.


    מומלץ לכל אחד.
     
  10. שי

    שי מנהל ראשי מנהל ראשי

    הצטרף ב:
    ‏22/11/06
    הודעות:
    13,739
    לייקים שהתקבלו:
    3,224
    מין:
    זכר
    הייתי אמור לצאת שנה שעברה למסע, אך לבסוף החלטתי שלא. למה? כי אצלנו בבית ספר לא היה מדובר רק במסע עצמו, שאליו בהחלט רציתי לנסוע, אלא גם הרבה מעבר לזה. זה כלל השארות של פעמיים בשבוע עד 7 בערב בבית הספר, הכנת עבודות, דוחות ספרים, ומה לא. מאוד רציתי לצאת למסע הזה, אך כשהוסיפו כל כך הרבה דברים ליד, המסע כבר הפך לשולי. אם התחלנו 120 תלמידים שרצו לצאת למסע, ולבסוף נשארו רק בסביבות ה 70, בגלל אי הגשת עבודות, דוחות קריאה וכו', זה כבר הפך למוגזם.
     
    נערך לאחרונה ע"י מנהל: ‏7/12/07
  11. Igi

    Igi Member

    הצטרף ב:
    ‏25/5/05
    הודעות:
    9,708
    לייקים שהתקבלו:
    58
    נסעתי בחופש פסח של י"א(לפני שנתיים) וזה אמנם לא ממש ריגש אותי והתחבר כמו שחשבתי(הרגיש לי לא מעט פעמים כמו נסיעה לחו"ל יותר מאשר מסע שורשים), אבל כן, היו רגעים שבהחלט היו שווים את הנסיעה... מה שכן, מומלץ לצאת לטיול עם החברים. זה הופך את החוויה למהנה וקלה הרבה יותר.
     
  12. George Best

    George Best Member

    הצטרף ב:
    ‏8/10/05
    הודעות:
    16,733
    לייקים שהתקבלו:
    0
    לא יצאתי כי הנסיעה לפולין הייתה יום/יומיים אחרי שחזרתי מאנגליה(וראיתי צ'לסי - טוטנהאם בברידג' ויונייטד - ליברפול):
    א.לא רציתי ממצב של אושר עילאי להיות עצוב כל הזמן.
    ב.אני לא רוטשילד.
     
  13. Tony Adams

    Tony Adams Member

    הצטרף ב:
    ‏19/12/06
    הודעות:
    5,889
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אני נוסע (כנראה) במרץ, וראיתי אנשים שהיו שם, וסיפורים ותמונות.
    לדעתי זה דבר חובה, אבל אך ורק לאלה שלא יעשו צחוק מהמעמד, ונוסעים רק בגלל שזה "חו"ל". יש כאלה שפשוט לא מתאימים לנסיעה הזאת.
    בנסיעות, ובמלון אפשר להתפרק ולעשות שטויות. אבל כשאתה שם, במחנות? אני בהלם איך אפשר להוציא חיוך.
     
  14. xavi6

    xavi6 Member

    הצטרף ב:
    ‏16/8/06
    הודעות:
    7,893
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אתה לא מיתחבר לעם שלך? להיסטוריה שלו? איך הולך המשפט הזה...עם ששוכח עברו ....?
    זה עצוב, באמת עצוב שאנשים לא מיתחברים לעם שלהם, לא להיסטוריה של העם שלהם והכי גרוע-זה לא מעניין אותם. 6 מיליון מהעם שלך מתו ואותך זה פשוט לא מעניין. אוי ואיי זמיר.
     
  15. Ofek7

    Ofek7 Member

    הצטרף ב:
    ‏12/3/07
    הודעות:
    1,060
    לייקים שהתקבלו:
    0
    הייתי בשנה שעברה בפולין.
    ב-1.11.2006 נחתנו ויום לאחר מכן קיבל אותנו שלג ולאורך כל הטיול היה שלג, ככה שזה נתן עוד תחושה של אותנטיות באוויר, במיוחד במאיידנק ששם המחנה עצמו נשאר כמו שהוא. שם נשברתי לגמרי, זה היה בהתחלת המסע, המראות היו נוראיים והקור היה מקפיא (מינוס 7). באושוויץ-בירקנאו היינו ביום האחרון של המסע. בטרבלינקה היינו ביום השלישי שלנו שם ועשינו טקס שהיה באמת מרגש. חוץ מזה, היינו בקראקוב, יער דורנה וכמובן ורשה ברוב הטיול שנמשך שמונה ימים.

    המסע הזה חשוב. אני אומר שמי שלא היה שם לא יבין מה היה באמת, וגם אז אולי הוא לא יבין. דיברתי מקודם על הקור במאיידנק, שהוא מתגמד כשאתה חושב על היהודים שהיו שם בכותונת ונעלי בית.
    זה מסע שמלכד מאוד, הרגשתי שכל החברים שיצאו איתי במשלחת הם כמו האחים שלי.
    מסע שמלמד אותך איך להבדיל בין השמחה לעצב, מסע שגורם לך להתבגר ואם להיות קיצוני מדי בקטע הזה, מסע שגורם לך לא לצחוק בצפירה לקורבנות השואה או לחללי צה"ל. שלא תבינו לא נכון, אין רק עצב במסע הזה, יש גם צחוקים וכאלה, רק צריך לדעת להבדיל.
    אני אישית לא דור לניצולי שואה, אבל זה היה מסע ששינה בי משהו, את דרך החשיבה, את ההתבגרות.

    מה שמעיב על קיום נסיעת משלחות ישראליות לפולין הוא "הישראלי המכוער" מה שנקרא, שלפני איזה כמה חודשים אני קורא בעיתון שחבורה של מטומטמים מרחו חרא בבית מלון על הקירות של החדר שלהם, כמובן שהם נקנסו, אבל שזה לא יגרום לבתי מלון שם לא לקבל משלחות.

    מומלץ מאוד, חבל לכם לא לצאת, יותר מחצי שכבה שלי הצטערה שהיא לא נסעה איתנו.
     

אהבת? שתף את העמוד עם חבריך!