המשחק המרכזי של המחזור הקרוב ייערך דווקא בתחתית. אסטון וילה כבר ירדה, ניוקאסל בדרך הבטוחה להצטרף, ובכרטיס השלישי לצ'מפיונשיפ "תזכה" נוריץ' או סנדרלנד. כרגע נוריץ' מובילה ב-4 נקודות אך לחתולים השחורים יש משחק חסר, ובשבת הן נפגשות למשחק שמי שתנצח בו תעשה צעד ענק בדרך להישרדות. במקרה של תיקו האוהדים ימשיכו לכסוס ציפורניים בשבועות הבאים. ובצמרת-עוד אתגר לא פשוט ללסטר בדרך לאליפות, הפעם היריבה היא ווסטהאם שהיא אמנם מהקבוצות הטובות בליגה העונה, אבל נמצאת ברצף של תוצאות מאכזבות ואתמול הודחה מהגביע ע"י קבוצה שמרוואן פלייני משחק בה, תעודת עניות לכל קבוצה. אם השועלים ימעדו, טוטנהאם תתארח בשני בערב בסטוק ותנסה להחיות את המירוץ לאליפות. נוריץ'-סנדרלנד, שבת, 14:45, קארו רואד אברטון-סאות'המפטון, שבת, 17:00, גודיסון פארק מנצ'סטר יונייטד-אסטון וילה, שבת, 17:00, אולד טראפורד ניוקאסל-סוונסי, שבת, 17:00, סיינט ג'יימס'ס פארק ווסט ברומיץ'-ווטפורד, שבת, 17:00, הות'ורנס צ'לסי-מנצ'סטר סיטי, שבת, 19:30, סטמפורד ברידג' בורנמות'-ליברפול, ראשון, 15:30, דין קורט לסטר-ווסטהאם, ראשון, 15:30, קינג פאוור סטאדיום ארסנל-קריסטל פאלאס, ראשון, 18:00, אמירייטס סטוק-טוטנהאם, שני, 22:00, בריטניה
אני קורא את הסיקור ואז רואה שיש צ'לסי-סיטי וחושב 'מה הקטע שלא כתבת על זה?'. ואז אני קולט שזה באמת משחק משמים לגמרי.
המתח היחידי במחזור זה לסטר - ווסטהאם, לפחות בשבילי. יאללה מקווה שלפחות אנחנו ננצח את הקבוצה הכי מצליחה העונה בליגה.
המשחק בין מנצ'סטר יונייטד לבין אסטון וילה בפירוש עונה על ההגדרה כמפגש בין שתי הקבוצות החלשות ביותר בליגה-יונייטד כמייצגת קבוצות הצמרת(למרות שכל קשר בינה לבין הצמרת מקרי בהחלט) ואילו וילה כמייצגת קבוצות התחתית, בעונה הראשונה בתולדות הפרמיירליג אגב שתי הקבוצות הללו נאבקו ראש בראש על האליפות. אם סנדרלנד תפסיד מחר בנוריץ'(צפוי מאוד) אפשר יהיה כמעט בוודאות לסגור את רשימת היורדות לליגת המשנה, ונותר יהיה לקוות שבעונות הבאות נזכה לקצת יותר מתח בתחתית ונמנע מקבוצות נפל עלובות כמו אסטון וילה וניוקאסל ואולי מחר אפשר יהיה לצרף אליהן גם את סנדרלנד.
אז בעצם לואן חאל מגיעים שבחים על כך שהשאיר את הקבוצה השנייה הכי חלשה בליגה, ואף כנראה יגיע איתה לליגה האירופית? ההישג של ראניירי זה כלום לעומתו.
לא סתם לפי הסטטיסטיקות אנחנו מקום 19 מבחינת בעיטות לעבר השער והיחס לשערים. בושה, בושה, בושה! ליברפול של הודסון ודלגליש הייתה פי כמה וכמה רמות מהכדורגל הדבילי הזה של הפילוסוף ההולנדי הנכבד.
היו שנים והיו שנים. היו אליפויות כמו 96 ו-2009 שנלקחו על טהרת 1-0 קטן של קאנטונה/רונאלדו, והיו הדאבל של 94 והאליפויות של 2007 ו-2008 שהציגו כדורגל מהאטרקטיבי ביותר שנראה בפרמיירליג. אני מסכים שהדגש היה יותר על יעילות ופחות על משחק מסירות יפה לעין סטייל בארסה.
משעמם לפעמים זה בעיני המתבונן. ליונייטד לא רק הכי הרבה אליפויות פרמייר ליג אלא גם הכי הרבה עונות בהם הקבוצה כבשה הכי הרבה שערים בפרמייר ליג. מטרת המשחק בסוף זה להבקיע יותר מהיריב. למשל בין 1999 ל- 2001 יונייטד קרעה את הליגה בצורה שאולי אף קבוצה לפני כן באנגליה לא קרעה אם לקחת שנתיים רצופות. לא צריך להזכיר את כמות השערים שהקבוצה הבקיעה גם בשנתיים האחרונות של פרגי.
