קו פרשת המים של העונה הנוכחית היה המפגש בין ארסנל וצ'לסי באמירייטס ב-24 בספטמבר. התותחנים נתנו הצגה גדולה והביסו את יריבתם 3-0, וקונטה, שכבר הפסיד לליברפול בבית שבוע קודם לכן, נראה כמי שמתקשה להתאקלם בפרמיירליג. אבל אז הגיע המפנה, מאותו רגע צ'לסי שינתה את ההרכב והמערך ויצאה לריצה של 14 ניצחונות רצופים, כשהיריבות נשארות הרחק מאחור. בשבת הן נפגשות בברידג', כשצ'לסי יודעת שניצחון יסגור כמעט סופית את סיפור האליפות. וארסנל? גם אם תפסיד, מקומה בטופ 4 לא נראה בסכנה, למרות המבוכה הביתית השבוע מול ווטפורד. עוד במחזור: קרב המאכזבות של העונה כשלסטר מארחת את מנצ'סטר יונייטד. צ'לסי-ארסנל, שבת, 14:30, סטמפורד ברידג' קריסטל פאלאס-סנדרלנד, שבת, 17:00, סלהרסט פארק אברטון-בורנמות', שבת, 17:00, גודיסון פארק האל-ליברפול, שבת, 17:00, KCOM סאות'המפטון-ווסטהאם, שבת, 17:00, סיינט מרי'ז ווטפורד-ברנלי, שבת, 17:00, ויקארג' רואד ווסט ברומיץ'-סטוק, שבת, 17:00, הות'ורנס טוטנהאם-מידלסברו, שבת, 19:30, וייט הארט ליין מנצ'סטר סיטי-סוונסי, ראשון, 15:30, אתיחד לסטר-מנצ'סטר יונייטד, ראשון, 18:00, קינג פאוור סטאדיום
המקום של ארסנל בטופ 4 לא בסכנה? נראה לי שבכל שנותיו של ונגר זאת השנה עם הסיכוי הכי משמעותי שהם יישארו בחוץ. ארסנל, טוטנהאם, ליברפול, מנצ'סטר סיטי - איזה מה4 שתישאר בחוץ לא יפתיע אף אחד.
2011/12 היה סיכוי גדול בהרבה. יונייטד מוכיחה שהיא לא מסוגלת להכנס לטופ 4 ולארסנל סגל עדיף על זה של ליברפול. גם טוטנהאם תמיד נוטה לקרוס בשלבי הסיום של העונה. לגבי סיטי תלוי במידת השטויות שפפ יעשה או לא יעשה. כשארסנל רואה סכנה לטופ 4 הם משחקים עם אש בעיניים וגם תוצאות אחרות נוטות להסתדר.
מה שכתבת לא סותר את הבעייתיות בקביעה ש"מקומה בטופ 4 לא נראה בסכנה". ברור שהוא בסכנה, גם אם ההסתברות היא נמוכה (בעיניי היא לא נמוכה כפי שאתם חושבים, מה גם שקלישאות כמו "משחקים עם אש בעיניים" הן חסרות משמעות).
אש בעיניים - באים מרוכזים למשחקים ומחברים ניצחונות. אם המשחק מול ווטפורד היה קריטי למאבק על טופ 4 והיה משוחק באפריל למשל, סביר להניח שארסנל היו מנצחים אותו בקלות. רוח המפקד להלחם על ההכנסות, לא על אליפות.
תעיף את הסיכוי הכי משמעותי ותחליף אותו בסיכוי משמעותי מאוד בהשוואה לרוב העונות האחרות. זה לא וילה של מרטין אוניל עכשיו, זה 3 קבוצות טובות שמתמודדות איתה. האש בעיניים, אני לא יודע איך להתייחס לזה. זה פסיכולוגי וספק אם זה יעזור בפועל. אני חושב שמנ סיטי היא הקבוצה עם הסגל הכי טוב מבין ה4 אבל אז אנחנו יודעים את כל מה שקרה איתם העונה בינתיים ובנוסף לזה הם היחידים שצפויים להיות ברבע גמר הצ'מפיונס ליג מאנגליה.
לא מעט דברים בארסנל הם עניינים פסיכולוגיים. ונגר אדם לוזר בנפשו(היה כזה עוד במונאקו) וזה מה שהוא משדר לא פעם במאבק על תארים רציניים. לא רואה במה הסגל של טוטנהאם וליברפול עדיפים. הרבה פעמים הוא מבצע עבודה מנטלית גרועה אבל לא כשזה מגיע על מאבק על טופ 4. לפני 5 עונות היה להם סגל הכי חלש מזה 20 שנה לפחות ועדיין השיגו טופ 4. למרות התחרות בטופ 6 אופתע אם ארסנל תשאר בחוץ.
איזה קשקוש זה לקרוא למאמן בעשרים שנים האחרונות של אחד המועדונים הגדולים באנגליה ולפרקים גם באירופה לוזר בנפשו, זה פשוט מביך. לוזרים בנפשם לא מנהלים קבוצות ששוות מיליארדים, הם כותבים בפורום. קצת צניעות בנאדם
להזכירך גם דיוויד מויס אימן קבוצה ששווה מיליארדים... לוזר זו מילה גדולה, אבל ארסנל כארגון שונגר הוא מראשיו במוצהר החליטו להסתפק במועט כבר עשור.
לשם שינוי הקלישאות של אלכס רלבנטיות כי ארסנל היא כולה קלישאה אחת גדולה. יש מועדונים שיש אצלם קו אדום ברגע שהם לא מתחרים על אליפות. אצל ארסנל הנורה נדלקת כשצריך לשמור על הטופ 4. לא יודע אם השחקנים ״עולים עם אש בעיניים״, אבל כשזה מגיע לאפשרות שנאבד את הטופ 4 הכול הולך לנו, גם אם בצורה מכוערת או סתם במקריות. לא הבנתי את הקורלציה. אי אפשר להתכחש ליותר מדי מהלכים ואמירות לאורך הקריירה שהעידו על חוסר תחרותיות מצידו ומצד המועדון (״אני קונה מקום 2 כל עונה ב-20 שנה הקרובות״); כך או אחרת, זה לא מעניין כבר אם הוא ווינר או לוזר. הוא במילא כבר לא רלבנטי - לא כמנג׳ר ולא כמאמן.
מת על הדברים האלה. בעיטה לשער של פוגבה מ30 מטר שלאחריה מוריניו בוכה שזאת החמצה זה שווה ערך לנגיחה של אוריגי מ5 מטר החוצה. אנחנו מגיעים להרבה יותר מצבים ממנ יו, בטוח בזה.
ארסנל כאלה אפסים, לא יכלו לנצח את המשחק במחזור הקודם ככה שלפחות היה סוג של מתח לקראת המשחק מחר נגד צ'לסי? לאורך ההיסטוריה ארסנל עדיין מוליכה על צ'לסי במס' הנצחונות אבל ברור שדברים השתנו. וכשצ'לסי מארחת, ארסנל ניצחה רק 3 פעמים מאז שנת 2000 - ה-5:3 ההזוי עם ואן-פרסי, 2:1 בעונת 2008/09 וכן 2:1 בעונת הבלתי-מנוצחים(ויירה ואדו מחקו יתרון של גודיונסן). את המשחק בסיבוב הקודם כולם זוכרים, תצוגת תכלית של ארסנל עם שערים מדהימים. צ'לסי הייתה כבדה, עייפה, נוראית, תהינו לאן הולך הפרויקט של קונטה. ומאז? ארסנל המשיכה לשחק טוב אבל בהמשך קרסה כמובן וצ'לסי, שזו הייתה נק' השפל וגם נק' המפנה עבורה - שינתה מערך והשאר היסטוריה. לא רואה מצב שארסנל מחלצת מחר אפילו תיקו. שמעתי על היכולת של צ'לסי במשחקים נגד הגדולות, אבל יש הבדל בין משחקי הבית לבין משחקי החוץ מן הסתם, ומעבר לכך - היא לא צריכה לשחק טוב כדי לנצח והיא הרבה יותר בטוחה בעצמה. דייגו קוסטה תמיד מקשה על ארסנל והוא בעונה גדולה ורוצה לכפר על החמצת הפנדל. אני חושב שגם יום גדול של אלכסיס ואוזיל עלול שלא להספיק. לארסנל אין שיטה, היא פשוט עולה למגרש וכמו בשיעור ספורט 'קחו כדור - ותשחקו'. אין חיפוי בקישור האחורי, אין הגנה חכמה. אני רואה את האזרד מקבל שטחים בהתקפות המתפרצות. יודעים מה, גם אם יהיה משהו מפתיע וארסנל תנצח איכשהו - היא לא תחזור למאבק האליפות.
חשבתי שזה רק הטמטום המולד שיש באוהדי יונייטד בעולם להעריך את טיב הקבוצה שלהם לפי כמות ההזדמנויות מול השער שהיא מגיעה אליהם במשחק שלם(רובם יגידו לכם שזה מה שעושה להם את זה ומלמד על תהליך). אותי הרבה יותר מושך קליניות וקילר אינסטיקנט שיש לאלופה הקרובה ולקבוצות גדולות שהיו לנו בעבר. כלומר לדעת להתיש את היריבה בצורה טקטית, להגן כמו שצריך ובטיימינג הנכון לתקוף, לדקור, לכבוש. לכמה הזדמנויות אתלטיקו מדריד למשל מגיעה בממוצע למשחק? מישהו יכול להגיד שכבר חמש שנים היא לא אחת מ5 הקבוצות החזקות ביבשת? חוץ מזה שאנשים שכחו גם את החודשיים וחצי הראשונים שלנו בעונה, בימים שבהם התלהבנו מלחבר 2 פסים בחצי של היריבה, את המצבים באותה תקופה היה קל לספור על פני רצף של משחקים.