החלוץ...?

הנושא בפורום 'פורום כדורגל ישראלי' פורסם ע"י rainman, ‏5/7/03.

  1. rainman משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/9/02
    הודעות:
    17,976
    לייקים שהתקבלו:
    0
    סיפור מהאגדות..לא בדיוק..
    זה מוואלה,זה קצת ארוך אבל מעניין:
    "כשוויאם עמאשה בן ה-17 ניגש אל חבורת הילדים הקטנים ברחוב המאובק של הכפר בקעתא ומקפיץ את הכדור חסר האוויר על כפכף הפלסטיק שלו, הם מתרחקים מהמקום. חמש דקות מהגבול הסורי ברמת הגולן, מתחת לכתמי השלג האחרונים על החרמון, מציצים בו המבוגרים מפתחי הבתים הנמוכים. איש אינו מנופף בידו לכיוונו או צועק את שמו. התחושה ברורה ומאיימת: האח הגדול הסורי מביט מכל חרך וסמטה.

    הזמנתו של עמאשה לנבחרת הנוער של ישראל והדרישה שנלוותה אליה, שתהיה לו אזרחות ישראלית, גורמת טלטלה בקרב 20 אלף הדרוזים ברמת הגולן. עד היום, רובם מגדירים את עצמם כסורים. מה הם צריכים צרות? הרי בסופו של דבר הרמה עשויה לחזור לידי סוריה ואז מי שיחזיק באזרחות ישראלית ייחשב לבוגד.

    השמועה שעמאשה הצעיר עשוי לבקש אזרחות כדי לשחק בנבחרת ישראל מסעירה את ארבעת היישובים הדרוזיים הגדולים, מסעדה, עין קניה, מג'דל שאמס ובקעתא. הבשורה בדבר החלטתו עדיין לא הופצה ברבים, אבל בעניין אחד כולם תמימי דעים: אם יחליט הכדורגלן הצעיר לקפוץ למים – להצטרף לנבחרת ולהפוך רשמית לאזרח המדינה – יוטל עליו ועל משפחתו חרם דתי וחברתי. גם אם יהפוך לשחקן הכדורגל הגדול בתולדות הדרוזים, ואפילו במזרח התיכון, איש לא יבוא לחתונתו, איש לא ישחק עם ילדיו. בדרמה הזו כבר מעורבים שגרירויות זרות, יועצים משפטיים, מאמנים ואפילו ההתאחדות האירופית לכדורגל אופ"א.

    אבל הקהילה הדרוזית מתבצרת בעמדתה. בכל הרמה אין ולו אדם אחד שמוכן לעודד בפומבי את ויאם עמאשה לממש את עצמו כספורטאי שעשוי להפוך לכוכב בינלאומי. ומי שלא שותק, ממליץ בפניו שיוותר על הכסף, על הקריירה, על הצרות. אבל עמאשה אוהב כדורגל. הוא אף פעם לא הקשיב לקריאות האוהדים. ויאם עמאשה יוצא אל המגרש חסר הרחמים של המאבק האזורי לבדו.

    http://grm.m.walla.co.il/archive/78229-4.Xxx

    זו ההחלטה הכי קשה שהיה עליו לקבל בחייו. "כל הזמן אני מסתובב לבד. קשה לי להיות בבית. אנשים עדיין לא יודעים מה החלטתי. אני לוקח טרמפ עם מישהו והוא אומר לי 'כל הכבוד, יאללה תיקח אזרחות'. אני רק יורד ומישהו בצד קורא לי ככה בשקט עם היד ולוחש לי 'אל תעשה את זה. חבל עלייך, זה מסוכן'. כל הכפר משגע אותי. כבר חודש אני לא מצליח לישון".

    סאגת האזרחות של עמאשה, חלוץ בהפועל קריית שמונה, פתחה מחדש את אותה תיבת פנדורה של אירועי שנות ה-80. ממשלת ישראל חוקקה אז את חוק הגולן וביקשה לאזרח את תושבי רמת הגולן הדרוזים. חוץ מילדי בקעתא, כולם זוכרים את הירי ברחובות ואת תעודות הזהות הקרועות מתגלגלות בסמטאות הכפר. הלחץ המסיבי שהפעילה המדינה נכשל והמעטים שבחרו בזהות הישראלית הפכו למעין קסטת מצורעים שגם המוות אינו משחרר ממנה.

    בעקבות ההזמנה לנבחרת הנוער של ישראל בכדורגל והדרישה להפוך לאזרח ישראלי נקלע הנער הצנום והמתבודד שכל חייו התמסר לכדורגל לדילמה אכזרית במיוחד. כבר שבועות שהוא מתהלך בכפר, חזותו מיוסרת, מבטו מושפל וכל גופו מכונס בתוך עצמו, כמי שמודע לכובד המשקל הרובץ על כתפיו: אם יקבל את תעודת הזהות הישראלית יופעל החרם. ילדים יתרחקו מאחיו הקטנים וכל המשפחה תמצא את עצמה על כורחה במחנה המנודים. ואם יוותר על החברות בנבחרת, הוא עלול לאבד את ההזדמנות החד פעמית לממש את כשרונותיו יוצאי הדופן, ולשקוע באלמוניות.

    "מאז שנת 82' אף אחד לא מוכן לקחת אזרחות", אומר סגן ראש מועצת הכפר בקעתא, האני זהוה, "מי שכבר קיבל אזרחות, מנוכר לחלוטין ונמצא בחרם. 22 שנה אנחנו, כל אלה שהתאזרחו, בחרם. בכפר יש קרוב ל-80 איש כאלה, כולל ילדים. אנחנו באים להלוויות זה של זה וגם לחתונות. אנחנו חברה נפרדת. שילמנו מחיר יקר".

    מה היית מציע לעמאשה לעשות?

    "שלא יתקרב לזה. הוא יתנתק מכל החברה, מכל החברים. כשיבוא השלום נצטרך לחזור לסוריה, ואז נשלם מחיר כבד. יכול להיות ש..." (הוא משתתק).

    שיוציאו להורג?

    "מי יודע. אולי לא יעשו כלום. אולי יעשו. אבל בן אדם צריך לחיות בתוך חברה".

    בביתו שבג'וליס יושב השיח' מוואפק טריף, מנהיגם הרוחני של הדרוזים בישראל. הוא כבר מכיר את הסיפור, הוא כבר שמע על הדרמה. טריף מודע היטב למצוקתם של הדרוזים שקיבלו את האזרחות הישראלית. רק לאחרונה התבצרו בביתו משפחות נואשות על ילדיהן וזקניהן בניסיון להיחלץ מהאזרחות ומהחרם שהחריב את חייהם. שיח' טריף מנסה למצוא פתרון לבעיה הכאובה, אבל יודע היטב מה יהיה המחיר שעמאשה יצטרך לשלם על הישארותו בנבחרת. "אם יוכרז שלום בין סוריה לישראל, הבחור הזה יצטרך להגן על עצמו. אם הוא יקבל את ההחלטה לעשות אזרחות, אז כשהכפר יוחזר הוא יצטרך לעזוב אותו ואת בני משפחתו".

    http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue.Xxx
    עמאשה נולד וגדל על קו התפר בין סוריה לישראל. משפחה גדולה, שהתפרנסה רק ממשכורתו של האב, פארס, מורה בבית הספר המקומי. בילדותו כמעט לא יצא מהכפר. הנסיעה הזכורה לו ביותר היא נסיעתו כילד לאצטדיון קריית אליעזר למשחק האליפות של מכבי חיפה. "כשהקהל פרץ למגרש רצתי גם אני", הוא מספר נבוך מעט, "כשכולם רצו אחרי השחקנים נעצרתי, התכופפתי ונגעתי בדשא. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי דשא במגרש כדורגל. בשבילי זה היה פלא. אצלנו זה היה תמיד או אבנים או אדמה".

    בבית הספר הוא היה תלמיד מצטיין וממושמע, כיאה לבנו של מורה הידוע במשמעת הברזל שהוא מטיל. למרות שמצבם הכלכלי של רבים מבני הכפר קשה, ולא מעטים בו הילדים בני ה-13 שכבר יוצאים לעבוד בחקלאות ובבניין ובערב שבים לכפר ומסתובבים ברחובות חסרי מעש או צופים בטלוויזיה הסורית, התעקש האב שבנו יתמיד בלימודיו. "רציתי ללכת לעבוד, לעזור לאבא", אומר עמאשה, "אבל בגלל הלימודים והכדורגל לא עבדתי. המצב היה קשה. כשנקרע לי הכדורגל, אבא לא קנה לי כדור חדש. כשצריכים דברים בסיסיים, לא מבזבזים כסף על כדור".

    הכשרון שלו התגלה כשהיה בן 11. הוא החל לשחק בליגת הילדים הדרוזים ברמת הגולן, בקבוצה המקומית קסיון (על שם הר בסוריה כמובן). לאות נאמנות למולדת הסורית החליטה העדה שקבוצות הכדורגל המקומיות לא ישחקו עם קבוצות ישראליות, ובאין ברירה הפכו חובבי הספורט הדרוזים את משחק הילדים לזירת הקרב שלהם. כמעט כל משחק פוצץ וקטטות המוניות שליוו אותו היו למחזה שגרתי. כשהיה עמאשה בן 12 הופסקו המשחקים בליגת הילדים בגלל גילויי אלימות והוא יצא לשחק עם בני קצרין נגד קבוצת ליגת הנערים של קריית שמונה. לתדהמת כולם גברו הקצרינים והנער הדרוזי על קבוצת הנוער המקומית.

    כבר באותו היום צלצל הטלפון בבית משפחת עמאשה, וויאם הפך לשחקן קריית שמונה. אחרי שתי עונות שבהן היה מלך השערים שלה הוא הוקפץ לבוגרים. הגול המדהים שהבקיע בדקה ה-92 נגד רמת עמידר קבע את עליית קריית שמונה לליגה הלאומית. רוב העיתונים הכתירו אותו לתגלית השנה.

    תוך חודשים הפך הנער האלמוני מבקעתא לשם החם אצל ציידי הכשרונות. בדצמבר שעבר שמע זאב זלצר, מנג'ר נבחרות הנוער, על התופעה הדרוזית ונסע להתרשם במו עיניו. "המליצו לי עליו. סיפרו שיש ילד מוכשר במסגרת הליגה הארצית בקרית שמונה. באתי, ראיתי, בלשון המעטה הוא מצא חן בעיני והזמנתי אותו. מדובר בשחקן התקפה מהיר, זריז, עם יכולת סיום והתמצאות מצוינת ברחבה. הוא נקלט מצוין, עושה רושם טוב מאוד. אין ספק שהוא שייך לנבחרת".

    תוך זמן קצר הגיעה השמועה על החלוץ הדרוזי גם לאוזניו של סוכן השחקנים חנן שפגט. הוא נסע לצפון והיה לסוכנו של עמאשה. "הגעתי אליו בעקבות המלצה של מישהו מראש פינה שראה אותו משחק. מדובר בסיפור נורא מרגש, על שחקן כשרוני מאוד שמגיע מרמת הגולן, ממקום כמו בקעתא, לנבחרת הנוער של ישראל ובסוף יגיע אולי לנבחרת ישראל". אפילו מנכ"ל מכבי חיפה איתמר צ'יזיק ממתין מהצד לצעדיו הבאים של הנער מבקעתא. "למכבי חיפה אין כרגע עמדה ברורה בנושא. מישהו זרק לנו את השם עמאשה ובסך הכל שאלנו מי הבן אדם, מה הבן אדם. לא יותר מזה. לא שלחנו אף אחד לראות אותו. שמענו את השם
    http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue.Xxx

    בניון צרפתי,רביבו...ברזילאי!


    הכל נראה מבטיח, עד שלפני כחודש התכוננה נבחרת הנוער לצאת למשחקי ידידות ברומניה. כשאסף מנהל הנבחרת את דרכוני הנערים, התגלה לפתע שלעמאשה, חלוץ נבחרת הנוער של ישראל, אין דרכון אלא רק תעודת מעבר. איש מאנשי ההתאחדות לא פגש מימיו שחקן נבחרת עם תעודת זהות ישראלית אבל ללא אזרחות. יועצים משפטיים החלו לעבוד על הסוגיה ומכתבים רצו בין ישראל ואופ"א. כיום ברור לכולם שעמאשה יצטרך להפוך לישראלי כדי להמשיך לשחק בנבחרת. מרגע שהעניין עלה על הפרק סוערות הרוחות בבקעתא, כפר קטן ושליו, המוכר גם בכינויו "כפר רופאי השיניים". הכיבוש הישראלי הניע בזמנו את הסורים להזמין סטודנטים דרוזים מרמת הגולן ללמוד חינם בסוריה ובו בזמן לקבל מהם משכורת (הכל כמובן כדי לחזק את הקשר בין אותם כפרים ובין סוריה ולבלום נטיות פרו ישראליות). עכשיו עלה נושא האזרחות הישראלית לראש סדר היום הציבורי. מדי לילה התקבצו כל בני המשפחה ונכבדי הכפר לדיונים. על המשפחה ועל עמאשה עצמו, שהלך והתכנס בשתיקתו, הופעלו לחצים מצד נכבדים שהפכו לאזרחי ישראל ומצד נכבדים ואנשי דת הקנאים למוצאם. אנשים דיברו על ליבו של האב, פארס, מעלים נימוקים לכאן ולכאן.

    לפי השמועות, הדילמה לא הייתה זרה לאב, שנולד תחת השלטון הסורי ובצעירותו היה גם הוא שחקן כדורגל כשרוני. בכל הרמה דיברו עליו. אבל אז בא הכיבוש הישראלי. פארס הבין שכדי להתקדם יצטרך לשחק בליגות הישראליות ולהסתבך עם האח הגדול מסוריה, והעדיף, כך מספרי, לוותר על הקריירה הספורטיבית ולהפוך למורה. אולי הייתה זאת תחושת ההחמצה האישית שלו שהביאה אותו להסיע את בנו לקריית שמונה מדי יום, כשהוא מודע לקונפליקט הדרמטי שצפוי לבנו אם רק יצליח. בסלון המשפחה הצנוע – קערת דובדבנים גדולה על השולחן ותמונתו של השיח' טריף על הקיר – יושב עמאשה בפנים קודרות, שומר רוב הזמן על שתיקה. תנועות גופו עדינות ומדודות, ההפך המוחלט מהגאווה התמידית שאופפת שחקנים צעירים של הנבחרת. מי שכל חייו היה ממוקד במטרתו והתעלם מכל הכוחות שהשתוללו סביבו, מתקשה הפעם להפגין שוויון נפש. "אף אחד, כולל המאמן של קירית שמונה, לא ידע שאני בלי אזרחות עד לנסיעה לרומניה. אז הם גילו את זה. אני כבר יודע, שאני צריך לעשות אזרחות או לעזוב את הנבחרת".

    ומה תעשה?

    "אני אעשה".

    מה?

    "אזרחות. נכבדי המשפחה אמרו שזו הזדמנות חד פעמית".
    וכמעט בקריצה הוא מוסיף: "נכבדים עם אזרחות, כמובן".

    ואם יחרימו אותך ואת כל המשפחה?

    "תמיד יהיו כאלה שיגידו כל הכבוד וכאלה שינתקו איתנו מגע. יכול להיות שהאחים הקטנים שלי יסבלו, אבל אין מה לעשות. כדי להצליח אני חייב להיות בנבחרת. יש הרבה שאומרים לי שיום אחד אני מאוד אצטער על הבחירה הזו, אבל אני יודע: יש לי במשפחה המורחבת אנשים עם אזרחות ששומרים את זה עד היום בסוד. גם אני לא מתכוון לספר את זה בכפר".

    אתה מרגיש ישראלי?

    "רק ישראלי. בחיים לא הייתי בסוריה. למדתי בבית הספר ביאליק, הרצל, תנ"ך, ויש לי ציונים טובים מאוד".

    היית רוצה לשחק בנבחרת סוריה?

    שתיקה. לפתע הוא מחייך. "בטלוויזיה הסורית יש סדרות דרמה כאלה, נגד הישראלים והיהודים. לי, כמי שגדל עם ישראלים, זה נראה משונה. אבל הכי מוזר זה כשיש משחק של סנטאנדר שבה בניון משחק. הסורים לא אומרים שהוא ישראלי. זה מבייש אותם, כי להם אף פעם אין שחקן שמשחק באירופה, אז הם אומרים שבניון צרפתי. וכשמשדרים משחק עם רביבו, הם מספרים שהוא ברזילאי. מצרים היא הכי טובה באזור, אבל גם הם יפסידו לישראל. ישראל היא הכי חזקה באזור בכדורגל ובשום מדינה אין שחקן דרוזי. אני כנראה אהיה הראשון".

    http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue.Xxx

    בשעות הצהרים מגיעים חבריו של עמאשה. איש אינו יודע איך ינהגו כשיגלו שפניו מועדות לבקשת אזרחות, אם ישמרו על חברותם או יתנכרו לו. בין השאר מגיעים מג'די שמאס, שהיה מאמנו של עמאשה – בן 22, כשרון גדול בזמנו, שריסק ברך כשרגלו נכנסה תוך כדי ריצה לתוך בור במגרש בכפר, ופריד סובח, בן 28, שאוהדים יהודים שברו את עצמות הלחי שלו ואת אפו במשחק האימון הראשון שבו השתתף בקבוצה ישראלית. ניכר בשניהם שהם מעריצים את נחישותו של חברם, אבל אין בכוונתם לעודד אותו לעשות מעשה.

    שמאס, בחור עדין בעל בלורית מעוצבת, חושף מעט מדרמת חייהם של הצעירים הדרוזים. "מאז שאנחנו ילדים מדברים על חזרתה של סוריה. אבא שלי נולד בסוריה ואבא שלו נולד בסוריה. בעצם אסור לנו להצליח, כי מי שמצליח מתפרסם כישראלי". סובח, שעבר כמה ניתוחים לשיקום פניו היפות ועתה הוא בעל אף סולד, מספר: "כשאנשים בבקעתא שמעו שנפצעתי, הם אפילו לא באו לבקר. הם אמרו, הוא רצה לשחק בליגה הישראלית, אז מגיע לו".

    מה אתה מציע לעמאשה?

    "לא דיברתי איתו על זה, כי זה עניין שלו. אני לא רוצה להשפיע עליו. יש אנשים שאומרים שאם הוא חכם, הוא יעשה את זה, ואחרים אומרים שהוא צריך להיות טיפש בשביל לקחת אזרחות. כמה הוא ישחק – עשר שנים? אחרי זה לא יהיה לו לאן לחזור. החרם זה משהו בטוח".

    "עליו, על אבא שלו, אל האימא והאחיות. גם אם הוא ישחק בריאל מדריד ויחזור פתאום לקבוצה של בקעתא בליגה הדרוזית של רמת הגולן, הוא יישב כמה שנים טובות על הספסל. עונש על שהלך לקבוצה ישראלית. הפתרון לכל הטירוף הזה יהיה רק כשסוריה תחזור".

    זהו הסוף..מקווה שנהנתם..
     
  2. ליהי Member

    הצטרף ב:
    ‏8/2/03
    הודעות:
    3,079
    לייקים שהתקבלו:
    0
    קצת ארוך?!?!?!?!!?
    ק-צ-ת???

    לי זה לא חדש. בכל אופן, זאת העדה הדרוזית ואלו הנורמות בה. סיפור קצת עצוב אבל...הוא עשה את הבחירה הנכונה.

    האהבה לכדורגל יותר חזקה מאהבה למשפחה שלא מקבלת את האהבה שלך.
    :love:
     
  3. rainman משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/9/02
    הודעות:
    17,976
    לייקים שהתקבלו:
    0
    לא אני כתבתי..ואני גם לא יכול להבטיח לך שקראתי הכל[את הרוב קראתי..]

    דבר שני המשפחה תומכת..הבעיה ששאר הכפר לא תומך..
    מה שאהבתי אצלו זה זה שהוא מעדיף את ישראל..בכל מקרה אני מאוד מקווה שהוא יעבור אלינו לנוער..כי כמו שרשום בכתבה שמנו עליו עין והוא אוהד שלנו..
     
  4. ליהי Member

    הצטרף ב:
    ‏8/2/03
    הודעות:
    3,079
    לייקים שהתקבלו:
    0
    תשמע
    זה מרגש
    אבל בראסמי
    לא נראה לי שיצא מפה סיפור סינדרלה קורע לב והוא יהפוך למשהו ,בטח שלא במכבי חיפה.
    סתם סיפור נחמד.
     
  5. rainman משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/9/02
    הודעות:
    17,976
    לייקים שהתקבלו:
    0
    רוב הסיכויים שבאמת לא יקרה..אבל יהיה נחמד אם זה יקרה..
     
  6. Roy Member

    הצטרף ב:
    ‏30/7/02
    הודעות:
    1,631
    לייקים שהתקבלו:
    0
    תראו, זו ממש סיטואציה מסובכת, שאני לא מאחל לאף אחד להיות בתוכה.

    כמו שליהי אמרה, אלה הנורמות של החברה הדרוזית, בעיקר הדרוזים שנמצאים בשטחים סוריים לשעבר.

    הלב אומר שעמאשה צריך לעשות מה שהוא אוהב, לצפצף על כל אלה שיחרימו אותו, ולצאת לקריירה של כדורגלן.

    המוח לעומת זאת אומר, שכמו עמאשה, יש עוד לא מעט שחקנים מוכשרים, ומרובם בסופו של דבר לא יוצא כלום. כלומר, לא יוצא משהו שמצדיק חרם תמידי עליו ועל משפחתו במשך שנים רבות.

    מה אני הייתי עושה במידה והייתי "עוד כישרון"? אני מאמין שמוותר על חלום הכדורגלן... אבל עוד פעם, הכל תלוי בכמה הוא באמת מוכשר...
     
  7. rainman משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/9/02
    הודעות:
    17,976
    לייקים שהתקבלו:
    0
    זה שהוא לא ישחק בנבחרת לא אומר שהוא יוותר על הסיכוי שלו להיות שחקן
    הוא פשוט לא ישחק בנבחרת אבל זה לא אומר שהוא לא יכול לשחק בהכח רמת גן ואז להתקדם לשחק בבאר שבע ומשם לחיפה ולאירופה[סתם דוגמא אל תתחילו להסתכל רק על זה.]
     
  8. Roy Member

    הצטרף ב:
    ‏30/7/02
    הודעות:
    1,631
    לייקים שהתקבלו:
    0
    הסיפור שלך נראה כמו סיפור של 1 ל-1000...

    הרי בשלב כלשהו הוא יזומן לנבחרת במידה ויתקדם למכבי חיפה כמו שאמרת, ואם הוא יסרב, אני מבטיח לך שהוא לא יהיה אישיות יותר מדי רצויה בקבוצות היהודיות...

    בכל אופן, כמו שאמרתי- הסיפור שלך מאוד לא הגיוני על "הדרך" אותה הוא יכול לעשות.
     
  9. ליהי Member

    הצטרף ב:
    ‏8/2/03
    הודעות:
    3,079
    לייקים שהתקבלו:
    0
    לא נראה לי שאם הוא יסרב לשחק עבור נבחרת ישראל זה ירתיע קבוצות משמעותית. אולי את ביתר ירושלים ובני יהודה אבל לא ממש את השאר. בסך הכל יבינו לליבו טוב ככה לפחות נראה לי...זה לא ששחקן ערבי זה דבר חדש לנו.

    בכל מקרה אני חושבת שכדאי לו ללכת על זה. אם הוא יוותר על זה הוא יחייה כל חייו בשאלה "אם זה היה כך וכך"/"אם לא הייתי מוותר" וכ'ו.
     
  10. קופירוק Member

    הצטרף ב:
    ‏5/9/02
    הודעות:
    1,767
    לייקים שהתקבלו:
    0
    כתבה מעניינת מאוד וסיפור מאוד נחמד...
    נחלטה קשה מאוד אבל אחרי הכל הוא גר בישראל אז אני לא מוצא סיבה מספיק טובה למה לא לבקש אזרחות.
     
  11. rainman משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/9/02
    הודעות:
    17,976
    לייקים שהתקבלו:
    0
    מה עם הסיבה שכל המשפחה שלו תוחרם והוא בעצם חורץ את הדין לא רק שלו אלא גם של המשפחה שלו???נראה לי סיבה די טובה..
    מה עם הסיבה שלא יהיו לאחים הקטנים שלו חברים בבית ספר והחברים שלו לא ידברו איתו וכל הישג שהוא יעשה לא יהיה מוערך בכפר שלו..
     
  12. ליהי Member

    הצטרף ב:
    ‏8/2/03
    הודעות:
    3,079
    לייקים שהתקבלו:
    0
    ואם יורשה לי להוסיף על דבריו של ריינמן- יש גם את העניין האידיאולוגי שקשה לי להתעלם ממנו. הוא גודל וחונך לשנוא את ארץ ישראל (כי הוא גר בשטח סורי, תאמין לי שגם על הדרוזים הם לא פסחו)

    זה קשה לו,ופוליטיקה וכדורגל הם שני הדברים היחידים שמניעים גברים (חוץ מעוד משהו אבל זה לא קשור),וכשזה מתנגש, אני לא מקנאה בדילמה...
     
  13. rainman משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/9/02
    הודעות:
    17,976
    לייקים שהתקבלו:
    0
    בכתבה דווקא הוא הראה די בבירור את אהבתו לארץ..
    אהבתי במיוחד את זה שהם אומרים שיוסי הוא צרפתי ורביבו ברזילאי..אין גבול לטימטום..
     
  14. קופירוק Member

    הצטרף ב:
    ‏5/9/02
    הודעות:
    1,767
    לייקים שהתקבלו:
    0
    אז שיעברו למקום אחר ושם הוא יהיה כוכב כמו באדיר וגרייב...
     
  15. rainman משתמשים של כבוד היכל התהילה

    הצטרף ב:
    ‏1/9/02
    הודעות:
    17,976
    לייקים שהתקבלו:
    0
    כן...זה מאוד קל לעזוב למקום חדש..
    ויותר קשה מזה זה לעזוב למקום שבו אין דרוזים..וגם אם יש אז אלה לא אותם דרוזים ויהיה להם קשה..
    וזה מאוד קל לעזוב את המשפחה ואת החברים ואת כל מה שהם הכירו עד עכשיו..
    ולמה אתה בטוח שיש להם כסף לעשות כזה דבר?