טוב, טרום הקדמה. במשך כל העונה שעברה כתבתי סדרת כתבות בנושא הקבוצה שלי בפרט והכדורגל בכלל. בלוג - אם תרצו. סדרת הכתבות התפרסמה באתר הרשמי של ריאל מדריד בישראל במשך כל העונה. לאור השיעמום ההולך והגובר שלי עקב הגימלים האחרונים שקיבלתי, אני מקדיש עוד זמן כתיבה לכתבות חדשות בנושאים הנ"ל. עכשיו, מכיוון שהאתר הרשמי שלנו סובל מבעיות טכניות כאלה ואחרות (בעיקר אחרות, אגב) אני אפרסם פה את הכתבות החדשות שאכתוב. אני מקווה שזה יצדיק פוסט חדש. לדעתי כן, פשוט תיראו בזה כאופציית טוקבקים מתקדמת. תרשו לי להתחיל בכמה כתבות ישנות מהשנה שעברה, שלדעתי לא נס ליחן. תבלו. הרוצח הקפיטליסטי פורסם לראשונה - נובמבר 2006 אנשים עם זקן מעצבנים אותי. במיוחד כשהם מדברים שטויות. ברוכים הבאים לפוסט הענייני הראשון בבלוג ובכבוד לפתוח אותו, זוכה לא אחר מאשר נדב יעקבי. אין לי שום בעיה עם הבחור החביב עליו גדלתי כל השנים האלה, בשידורי הליגה הספרדית, זאת הכתבה האחרונה שלו ב"בלייזר", שעושה לי כאב ראש. לא, לא הכתבה בגנותו של שומאכר, עליה ירקתי מספיק דם עם חברים שהספיקו להסכים איתה. אני מדבר על הכתבה בדבר מותה של הליגה הטובה בעולם - ליגת האלופות. http://soccerlens.com/wp-content/uploads/2007/04/uefa-champions-league-logo.Xxx בקצרה, כדי לא להלאות אתכם באורכה של הכתבה וכדי להימנע מגניבת זכויות יוצרים ולהיתבע על כך ע"י ידיעות אחרונות, אני אדגיש בראשי פרקים על מה מדובר. זה לא כל כך מסובך - בסך הכל החלפת עידן בכדורגל האירופאי. בהתחלה, מיטב הקבוצות מכל מדינה חשובה, נאספו למשחקים יחידים אחת מול השניה ולפעמים במזל, לפעמים בהרבה נחישות, עברו שלבים עד לגביע הנכסף. לקראת שנות ה-90 הידועות לשמצה (לפחות מוזיקלית), התחיל מפעל "ליגת האלופות", אשר נתן הזדמנות לקבוצות קטנות יותר להשאיר חותם ארופאי (מצב אותו פורטו ניצלה עד הסוף, לפני 3 שנים). מה שמבקשים לעשות כיום הוא להקצין את השיטה ולעשות הפרדה מוחלטת בין הקבוצות הגדולות לקטנות. הרעיון הוא לקחת את הקבוצות הטובות בכל ליגה, ולבנות להן ליגה משל עצמן - כלל אירופאית. החלוקה לאזורים או לקבוצות לא מעניינת אותי, מה שכן מעניין אותי היא העובדה שבין להיות שחקן כדורגל ללעבוד בצומת, לא יהיה הרבה הבדל. מדובר על 40 ומשהו קבוצות בכירות באירופה שישחקו ליגה מלאה ב40 ומשהו מחזורים ושוב, אני לא נכנס לפרטי פרטים המדברים על החלוקה שתהייה לבתים וכו'... הנקודה שלי היא ההינתקות של אותן קבוצות גדולות מהליגות הביתיות שלהן, הרי זה ברור כי קבוצה לא תוכל לסחוב 90 משחקים בעונה. פה זה לא ברזיל. http://img.rian.ru/images/6197/76/61977657.Xxx עידן אברמוביץ' (לא, זה לא האחיין הישראלי של האוליגארך) הקצין אופנה חדשה של קניית קבוצות כדורגל והפיכתן לצעצוע עסקי ומרשים. אם מסתכלים על זה באופן שטחי, כלכלי ורדוד, הוא גאון. הוא פתח תחום חדש לחלוטין של עסקים, גרם לכיס העצום שלו לתפוח עוד ועוד, זכה לפרסום וחשוב מכל, הוא היה מקורי. אז בתור החלוץ, יש לו את הפריווילגיה להיות גם הכי טוב בתחום אבל זה עניין של זמן עד שעשירי תבל יתחילו לקנות קבוצות בדוגמת רומן וגלייזר כאילו היו כפכפי קרוקס בצבע חדש. זה יזרים כספים אדירים לענף, איצטדיונים חדשים לרווחת האוהדים, מרכזי לימוד כדורגל לזעטוטים, מתקנים בסדרי גודל קולוסליים ומופעי בידור כמו שרק מיטב הכסף העולמי יכול לקנות עם השחקנים הטובים בעולם. בכלליות - העניין יטפח את המצב לרמה התואמת דת ובנינו, אין דת גדולה מהכדורגל. אז הצד הכלכלי מובטח עם מאות אלפי עבודות ומיליארדי דולרים על זכויות השידור השמנות, הכרטיסים לאיצטדיונים החדשים וכו' אבל הנקודה החשובה והכואבת ביותר נשארת - המסורת. דבר אחד הוא לא לקח בחשבון - כשהוא משחק עם הצעצוע שלו, הוא לא משחק עם מניות, קדימה ואחורה אלא הוא משחק עם רגשות... עם חיים של אנשים.. מיליוני אנשים אשר חיים את הכדורגל יום ביומו, בעשרות מדינות אירופה והשאיפה היא לעשות שינוי כל כך קיצוני, כל כך טראגי, שזה יכול לזעזע את אורך החיים הסוציאלי באירופה. אני אולי קיצוני אבל אני לא מגזים. ההקבלה הכי דראסטית שאני יכול לתת היא לחזור לדת. ניקח לדוגמה את המיתולוגיה היוונית כהקבלה ל"לה-ליגה" הספרדית. במיתולוגיה היוונית יש מספר רב של אלים המחולקים לראשיים ומשניים (כמו הליגות בספרד). מה ייקרה לדת היוונית אם נשלוף משם את זאוס (ריאל http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx ), פוסידון, הרה ואתנה? יישארו לנו אלי הירח, המוזיקה, הריפוי ושאר דברים שמאלניים ומשניים. לאן אני חופר? אתה לא יכול לשלוף מתרבות של עם או מדינה את העיקר שלה. זה פשוט לא עובד, לא כל כך מהר לפחות. http://www.oilempire.us/graphics/Euro_banknotes.Xxx התסריט היחיד לפיו מולטי-ליג כזו תוכל לעבוד היא ליצור אומה אירופאית ענקית (אנחנו ממש לא רחוקים מזה) ואחרי שלאותה סופר-מדינה תהיי תרבות בסיסית, ערכים משותפים מסויימים או אפילו איזשהו מכנה משותף מבחינה סוציאלית, לא יהיה מנוס מלאחד את הליגות, כמו שנעשה בהצלחה עם היורו. כור ההיתוך האירופאי הזה שואב לתוכו כל שארית של ייחודיות אינדיבידואלית שנשארה למדינה, והכדורגל כחלק בלתי נפרד מהתרבות... מהחיים שלנו יהיה הבא בתור. אני לא אומר שזה לא ייקרה, אני רק מצר על כך. לסיכום, הכדורגל יוצא לאנשים מהלב ונכנס להם לכיס, בזה אין לאף אחד ספק... אבל לא ככה. לא בכזו ברוטליות. אולי אני מדבר בגלל הטראומה האישית שלי מפרז, אולי כי אני מהדור הישן שלא נהנה לראות את מפלצות הכסף אוכלות לי את המסורת, אבל שאברמוביץ' יקים לעצמו בלוג משלו וידבר על הטוב שזה עושה לכלכלת העולם. באשר אליך נדב: לא, לא ארצה לראות את וויגאן לוקחת אליפות, בטח שלא את סנטאנדר... אני אשאר עם ריאל. עד הפעם הבאה... ארתור,אוליגארך מילולי.
אני מסתכל על המצב הזה משתי זוויות: הזווית הריאלית והפרגמטית שבי אומרת שכמו ברוב תחומי החיים, הכסף בסופו של דבר ינצח. הכדורגל כבר מזמן הפך לעסק לכל דבר, והרצון של העשיר להתעשר יותר והיכולת של אנשי עסקים טובים לזהות עסק טוב כשהם רואים אותו ולהפיק ממנו רווחים ידחוף לצד כל דבר שינסה לעצור אותו, כולל המסורת וההיסטוריה. אוהדי ליברפול כתבו לצ'לסי ואברמוביץ' בחצי גמר ליגת האלופות ב2005 כי Money can buy trophies but not history.אם הליגה המולטי אירופית הזו תקום, אברמוביץ' יוכיח כי money cant buy history, but it can shove it up your ass, ושהמסורת היא רק מכשול בדרך ליצירת עוד מזומנים. מיותר לציין את ההשלכות של הקמת ליגה כזו על כל המעורבים וקשורים לספורט הזה. המושג "אהדה" ו"יריבויות מקומיות" כפי שאנו מכירים אותו ישתנה לחלוטין, ובמקום כלשהוא זה יהווה את תחילת הסוף של הכדורגל כספורט, ויעבירו למעמד של שואו, ותו לא. וכמובן יש את הצד שבי שאוהב כדורגל ואוהד כדורגל ומקווה שצעד שכזה לעולם לא יצא לפועל. אני מקווה שאני לא צריך להסביר ולפרט למה. וארתור, אם רוביניו היה משחק כמו שאתה כותב הוא כבר היה גדול יותר מפלה.
לא כתבת משהו שאני לא יכול להסכים איתך לגביו, בעיקר המשפט האחרוןhttp://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx אבל הכוונה שלי היתה לא להגיד שבאמת יש אופציה שהיא לא קאפיטליזציה מוחלטת של העולם. לעזאזל, אני תומך בזה.... פשוט כמו שכתבתי - אני מצר על כך. זה הכל. ארתור, אירוני. נ.ב. אין לי פואנטה מוחלטת בפוסטים הבאים, הם כבר פורסמו וכנראה שרובכם קראתם אותם, אני פשוט לא רוצה להתחיל מ-0. עם הפוסטים החדשים יהיה הרבה יותר קל.
אני מצטט את דעתי מתוך שיחתי במסנג'ר עם ארתור: לא אוהב כל כך את הצ'מפיונס בגלל הפרסומות, בגלל שכבר אין שם יריבויות שמרגישות אמיתיות, פעם היה לך אייאקס - מילאן, בארסה מילאן, יונייטד - באיירן, גם הן היו יריבויות לייט אבל היה את האספקט הבין ארצי המיוחד שנתן לזה הרגשה מיוחדת. כיום אם קבוצה אנגלית עפה יש עוד שלוש שמייצגות אותה, ובין כה תמיד אתה מרגיש שקבוצות באות לשם יותר עבור הכסף מאשר המטרה. בגמרים כמעט חצי מהאוהדים נייטרליים מה שכבר מוריד מהאווירה, זה כבר לא מעניין, מותח, מרתק ומרגש כמו שזה היה, וכל הפרסומות לוודאפון באמצע בטח לא ישנו את זה.
אתה באמת מאשים את הפרסומות? במשחק בין קבוצה גרמנית לאנגלית צריכים לשדר קטעים דוקומנטריים מאחת ממלחמות העולם? איזה אופציה יכולה להחליף את הפרסומות?
שובו של הבלוג הלבן. 2 פוסטים חדשים מהשבוע - תהנו. אם ממש משמם לכם, מוזמנים להגיב פה. רובן דה לה רד (קישור לראשון, בתוך הקישור הנ"ל) ארתור, קולות חיים.
