רמי וייץ יודע איך להגות נכון את השם של סבתא של אינסיניה, אבל כשהקהל בסן סירו שורק בוז לבונוצ'י לא תשמע ממנו מילה. רובוט.
הוייץ הזה פשוט הפך ליצור בלתי נסבל. למה אני צריך כל המשחק לשמוע את ההתבכיינויות שלו? מה הוא תורם לי לחווית הצפיה? הבן אדם כבר מזמן היה צריך לתלות את המקרופון, חבל שהמונדיאל האחרון שבו הפך לשק החבטות הלאומי לא רמז לו לעשות כך.
וייץ שונא כדורגל איטלקי וכל הזדמנות שיש לו לשדר את איטליה או משחק מהליגה האיטלקית הוא מקטר כמה זה משעמם ואפור. כל המשחק הוא רק מלכלך על איטליה בסוף המשחק הוא קינח עם "יש באיטליה נופים, בחורות אבל אין כדורגל"
אבינעם פרת בחר את 11 השחקנים הטובים אי פעם מהמגזר הערבי. נאתכו ביניהם. פלא שאחר כך 90 מהנוער המטומטם שחי כאן לא מבין את ההבדלים בין דת, מוצא או לאום.
זה לא רק כדורגל איטלקי. כל פעם שהוא משדר משחק לא משהו הוא רק מבאס אותו עוד יותר. ועוד הוא חותם את המשחק ב"סוף סוף נגמר השיעממון הזה" חתיכת חוצפן מישהו הכריח אותך לשדר את המשחק? יש אלף שדרים שהיו עומדים בתור כדי לשדר את ה"שיעמומון" הזה. ועזוב את זה שהמחצית הראשונה ממש לא היתה שיעמומון. הוא הפך להיות חתיכת זקנה פולניה שלא מפסיקה לקטר. על זה אני משלם כסף? מילא אם הוא היה יודע לזהות את ברארדי.....
'לאחוז במקל משני קצותיו' קלאסי. מצד אחד, "הקריירה קצרה וצריך למקסם אותה כלכלית". מצד שני, מתנהלים כלכלית כאילו הקריירה נמשכת לנצח.
אני יכול לספור על כף יד אחת את הפרשנים בישראל שאשכרה יש להם תשוקה למשחק והם נהנים לשדר. רובם במקרה הטוב יורדים על המוצר שהם מנסים למכור במשך 90 דקות ומזלזלים בהכל, במקרה הרע משדרים את המשחק בחוסר חשק כאילו מכוונים להם אקדח לרקה. בלתי נסבל וזלזול בלתי נתפס.
מילא זה שוייץ לא נהנה מהמשחק, אבל אתה מרוויח משכורת גבוהה, עובד בעבודה מאד נוחה יחסית, ועוד אתה מרשה לעצמך להתבכיין? ועוד לאוזני הצופים? Fake it or leave it
והוא עוד שידר יום אחרי יום את כל המשחקים הבכירים: קרואטיה-ספרד, הולנד-צרפת, איטליה-פורטוגל מעניין מי ישדר את שווייץ-בלגיה ואת גרמניה-הולנד...אני די בטוח שלפחות אחד מהם הוא ישדר.
פשוט המנג’ר והמאמן הקרואטיים רצו להשביח שחקנים ישראלים צעירים (זוסמן, לוי ואבדיה) על חשבון תוצאות, הגיע רכז זר על חשבון פארגו באיחור והוא הגיע רק אחרי מצב קשה, לפני הפציעה בכלל לא רצו רכז זר. ההבדל בין המועדונים זה הקהל, פה מבינים ועושים ופה עוד לא.