כן זה מה שנהייה מהערוץ, ויש להם מזל שצ'רלטון מכרו להם את המשחק המרכזי בליגת העל והמשחקים המשניים, אם לא היו אפילו במצב יותר גרוע.
ארתור עם 1440 דקות בליגה, דמבלה עם 1699. זה ממש לא "מלא". בצמד המשחקים נגד ליברפול שתסכים איתי שהיו סופר מכריעים ארתור זכה לרבע שעה בסך הכל ,בזמן שדמבלה זכה ל.....2 דקות. בסופו של דבר ולורדה בחר ללכת עם הותיקים. ועוד לא דיברתי על מלקולם וקרלוס אלנה שמספר הדקות שלהם שואף לאפס.
מבלי להתייחס לזבל שבתוך הסרטון כי זה באמת מיותר. פרק הפתיחה הביא 5000 ומשהו צפיות שזה גם לא משהו, מאז כמות הצפיות ירדה משמעות. בפרק הרביעי והאחרון זה כבר ירד מהאלף. זאת תופעה ידועה אצל תכניות כושלות, שהפרק הכי מצליח בהן הוא הפרק הראשון שבו אנשים צופים רק בשביל לראות במה מדובר. כלומר לא רק שמדובר בתכנית נוראית אין לה אפילו ביקוש! וזה לא רק כמות הטאפיק החלשה אלא ה-0 הייפ ברשתות החברתיות. בערוץ הספורט כנראה לא הפנימו שציבור שוחרי הכדורגל רוצה איכות, רוצה שבאמת ידברו על כדורגל. בערוץ עדיין חושבים שאם יראו את רז זהבי נופל לבור זה יביא להם רייטינג, הם מתייחסים לחובבי הכדורגל כאל בבונים. אגב לפי הרישיון של הערוץ הוא לא אמור להתעסק רק בספורט. מה הקשר בין הריאליטי הזה לספורט? ולא זה שפרימו ושרון פרי דוחפים את השם של מסי לא אומר שזאת תכנית ספורט.
בסדר, אז בחרת 2 משחקים ויצרת מהם תיאוריה שלמה. צר לי, אתה עדיין לא יודע על מה אתה מדבר. ארתור ודמבלה קיבלו "מלא" קרדיט מואלורדה. האם הם שיחקו כל משחק? לא. האם הם צריכים לשחק כל משחק? גם לא. האם הם בנויים פיזית ומנטלית לשחק כל משחק? גם לא. כשחקנים צעירים(אחת בעונתו הראשונה בכלל באירופה, והשני בעונתו הראשונה שהוא לא פצוע כל העונה) במועדון גדול הם עדיין לא שחקני הרכב וטוב שכך. שניהם סובלים מעליות וירידות בכושר משחק ומכך שהם לא מצליחים לשמור על עצמם מפציעות. כל זה כמובן לא מעניין אותך, כי הם לא פתחו נגד ליברפול. נו באמת.
מוזר, אני לא מנוי וזה נפתח לי. בכל מקרה הטענה שלו היא שבהיעדר זכויות שידור אטרקטיביות, ערוץ הספורט מנסה להישאר רלוונטי בכך שהוא משתף פעולה עם צה"ל ובכך מסמן את עצמו כחלק מהקונצנזוס הלאומי.
נמאס לי לשמוע את אבי נמני בכל משחק שהוא "מפרשן" מעביר חצי מהשחקנים לקבוצות אחרות.. זה קורה כל הזמן, בכל משחק ובכל מסגרת.
יום אחד נגלה שעמיחי שפיגלר משמיע בשידורים הקלטות שהכין מראש. האופן המלאכותי בו הוא מרים את הקול בשערים שנכבשים כבר בלתי נסבל.
הוא רוצה לתת משפטים שייכנסו לפנתאון. אבל הוא לא מבין שמשפטים כאלה צריכים לבוא באופן טבעי, ולא כאלה שהוא חשב והתאמן עליהם.