http://www.asoccer.co.il/index.php?showforum=59 מונדיאל 2010 he avvvi@asoccer.co.il (avvvi) avvvi@asoccer.co.il (avvvi) http://feedvalidator.org/docs/ http://www.asoccer.co.il/index.php?showforum=59index.php?showtopic=27527

הולנד - דנמרק

שני, 14:30, סוקר סיטי סטדיום, יוהנסבורג
שופט: סטפן לנואה (צרפת)

ההולנדים והדנים פותחים את משחקי בית 5 עם מפגש שמעולם לא היה בגביע העולמי. נבחרת האורנג' מגיעים למשחק בכושר נפלא ויכולת נהדרת במשחקי ההכנה, כאשר ניצחו את מקסיקו, גאנה והונגריה בתוצאות 2:1, 4:1 ו6:1 בהתאמה. אך המשותף לשלושת המשחקים, מעבר לנצחונות כמובן, מבטא את הדאגה העיקרית של אוהדי הולנד לקראת המשחק הקרוב והמונדיאל בכלל. הנבחרת ספגה שער בכל אחד מהמשחקים הללו ואין ספק שההגנה האלמונית למדי תהיה העקב אכילס של ההולנדים.
החדשות שכיום מעסיקות את רוב אוהדי כל הנבחרות השונות בגביע העולמי הן, לצערם, החדשות על הפצועים, ובמקרה של הולנד, מי אם לא אריין רובן. הקיצוני השברירי הספיק שוב להפצע, הפעם במשחק הידידות מול הונגריה רק 9 ימים לפני תחילת הטורניר. בתחילה ההערכות של התקשורת היו שהוא מחוץ למונדיאל בוודאות, אך עם הזמן התבהר מעט מצבו. בעוד הרופא שמטפל ברובן מתעקש שרובן יהיה בריא למשחק מול דנמרק, המאמן ההולנדי ואן מרוויק אומר שהוא לא יסכן את רובן וייתן לו לנוח. אך למרות פציעה זו, שותפו להתקפה של רובן, רובין ואן פרסי אופטימי, ואמר בראיון לאתר פיפא את הדברים הבאים: "אנחנו מוכנים לחלוטין, פיזית ומנטלית, והלוואי שהיינו יכולים להתחיל כבר עכשיו. לדעתי אנחנו צריכים להגיע לפחות לחצי הגמר וזאת תהיה המטרה שלנו. מבחינתי זאת חובתנו, במיוחד כשאתה מסתכל על 23 שחקני הסגל והקבוצות שבהן השחקנים הללו משחקים." בהולנד יודעים שאף משחק לא יהיה פשוט, דנמרק נבחרת טובה שיכולה לעשות צרות, אבל אף אחד לא רוצה לחשוב על תסריט שכבר ממחר העיניינים יסתבכו עבור הכתומים.


רובין ואן פרסי. מצפה להגיע עם נבחרתו לפחות לחצי הגמר

ונבחרתו המפתיעה של מורטן אולסן דווקא מגיעה בפורמה רעה לטורניר, אם ניתן להסיק משהו ממשחקי ההכנה לגבי יכולתה האמיתית. דנמרק סיימה את הכנותיה עם שני הפסדים דיי מביכים לאוסטרליה ודרום אפריקה בתוצאה 1:0, והם בהחלט יחפשו להציג יכולת ובעיקר תוצאה טובה יותר נגד ההולנדים הפייבוריטים. אך לדנים האנדרדוגים על הנייר, יש את כל הכלים להפתיע גם את הולנד. עם הגעת החדשות הטובות בנוגע למצבו של ניקלאס בנדטנר, שככל הנראה יהיה כשיר כבר למשחק הראשון של נבחרתו שגם צפוי להכריע את זהות המקום הראשון בבית, הרוחות בקרב אוהדי הנבחרת עלו והאופטימיות פורחת. אך למרות זאת לדנים יש גם הרבה סיבות לדאגה, או יותר נכון עוד שתיים: סימון קייאר ות'ומאס סורנסן. הראשון, שנחשב לבלם הבא של אירופה, עוד לא בוודאות יהיה כשיר למשחק שיפתח את בית 5, ואולסן כנראה עוד שוקל האם לשתפו. בנוגע לסורנסן המצב הוא עוד פחות ברור כאשר השוער הנפלא עדיין מחלים מפציעה קשה במרפק, וגם בנוגע אליו יש חוסר וודאות. השניים הללו בהחלט יבלטו בנוגע למשחק הקרוב, בין אם בחסרונם ובין אם ביכולתם על המגרש, וכל מי שרוצה שדנמרק תהווה יריבה ראויה להתקפה ההולנדית האימתנית יחזיק אצבעות להחלמתם הקריטית להגנת הנבחרת.


האוהדות הדניות. גם הן מחזיקות אצבעות לקייאר וסורנסן

נכתב ע"י תומר (Scouser Tommy)


יפן - קמרון

שני, 17:00, פרי-סטייט סטדיום, בלומפונטיין
שופט: אולחריו בנקוורנסה (פורטוגל)

גם חניכיו של טאקשי אוקאדה וגם אלו של פול לה גוון, מגיעים למשחק הזה עם הידיעה, שאם נבחרתם רוצה לאיים בצורה משמעותית על המקום השני בבית ולהוות אלטרנטיבה לדנמרק, עליה לקחת 3 נקודות מהמשחק החשוב הזה. יפן תמיד מגיעה כסוג של X פאקטור לגביעי העולם. מהמדינות הערביות (הפעם גם אין כאלה) אף פעם לא מחזיקים יותר מדי, אוסטרליה נחשבת באופן מסורתי לקישוט יפה שיעשה בלאגן, דרום קוריאה יחסית חשופה תקשורתית בגלל ריבוי שגרירים באירופה ורק מיפן, שתרשום ביום שני את ההופעה הרביעית שלה בגביעי העולם (והרביעית ברציפות) אף פעם לא באמת יודעים למה לצפות. מצד אחד, אף אחד לא ממהר לסמן אותה כאחת שאפילו תתן פייט רציני על המקום השני, ומצד שני זו נבחרת שבעשור אחרון זכתה פעמיים באליפות היבשת ונחשבת לאחת משלושת-ארבעת הנבחרות החזקות באסיה ללא עוררין. רוב שמות השחקנים לא אומרים לנו הרבה, אבל גם אחרון האוהדים כבר יודע שבמונדיאל זה נתון ששווה לקליפת השום.


חברת קבע בגביע העולם.

את סימני השאלה סביב קמרון אפשר לתמצת ב" האם עדיין יש לה את זה?", פספוס המונדיאל בגרמניה גרם לפער מסויים ביכולת להעריך את כוחה של הנבחרת הזאת שמצד אחד מציגה סגל איכותי ומוכשר, בהנהגתו של הסופרסטאר סמואל אטו, ומצד שני כזה שלא הגיע להישגים של ממש למעט הופעה בגמר אליפות אפריקה ב-2008. בנבחרות אפריקאיות, אולי יותר מבכל יבשת אחרת, ידוע שסכום הכישרון מכלל הסגל הרבה פעמים גדול פי כמה מהשלם המוצג על המגרשים, כך שהיתרון שעל פניו יש לקמרון מול יפן בגזרת השמות והניירות לא מבטיח דבר. עבור קמרון כאמור, אובדן נקודות מול יפן משמעותו הסתבכות קשה מאוד שכן במקרה כזה ניצחון על דנמרק ככל הנראה יהיה הכרחי בשביל להגיע לשמינית הגמר.


כמה דלק עוד נשאר במיכל?

נכתב ע"י מיכאל (Obafemi)


איטליה - פאראגוואי

שני, 21:30, אצטדיון גרין פוינט, קייפטאון
שופט: בניטו ארצ'ונדיאה (מקסיקו)

לאיטליה יש מזל, אין ספק. לאורך רוב הקדנציה השנייה של ליפי הסקוואדרה אזורה לא הרשימה עם כדורגל גדול ולעיתים, כמו בגביע הקונפדרציות לדוגמה, גם התוצאות היו בעייתיות. הכדורגל האפור והלא חינני גרם לשלל האוהדים ברפובליקה לחשוש לגורל הנבחרת במונדיאל, אך התצוגות הבינוניות מאוד של חלק מהנבחרות הגדולות במשחקי הפתיחה, אמורים להרגיע את אוהדי האזורי, להכניס אותם למעט פרופורציות ולהבהיר להם: אתם לא היחידים שנראים רע. הטענות המרכזיות כנגד איכות המשחק של הנבחרת עולות כלפי המאמן ליפי. אלוף העולם המכהן נהנה מאוד מהמעמד ופיתח עקשנות נדירה ביותר בכל מה שנוגע להתנהלותו מול התקשורת ורצונות האוהדים. מהרגע הראשון הוא הלך בקו מסויים ומעט מאוד דברים הצליחו לשנות את דעתו ואת השקפת עולמו - הקולקטיב מנצח. שחקנים זוהרים בסגנון של באלוטלי, קסאנו ומיקולי נשארו בחוץ ואפילו לא קיבלו הזדמנות, כשעל חשבונם הוזמנו שחקנים שיודעים לשלב בין כישרון לעבודה קשה. מאוד. התוכנית של ליפי הייתה לכפר על היעדר היצירתיות של רוב שחקני הסגל בגאונות של המאטסרו פירלו, אך פציעה שלו באחד מאימוני הנבחרת באלפים הכריחה את המאמן להתחיל עם האילתורים. נכון לעכשיו השחקנים היחידים שמקומם בהרכב מול פרגוואי מובטח הם בופון, קנאברו, קייליני וג'ילארדינו. הדבר היחיד שמונע מדה-רוסי להוות באנקר הוא העובדה שלא היה כשיר בימים האחרונים, אך ככל הנראה הוא יפתח במרכז הקישור. לידו צפויים לשחק שניים מתוך גאטוזו, מרקיזיו, פאלומבו ומונטוליבו. בהתקפה המצב דומה כששניים מתוך יאקווינטה, פפה וקוואליירלה אמורים לפתוח לצידו של ג'ילארדינו. בהגנה המצב מעט מסובך יותר, בעיקר בעמדות המגנים. ישנו סיכוי קלוש שקייליני יפתח בעמדת המגן השמאלי, אך הוא כנראה יחבור לקנאברו במרכז ההגנה. אם אכן כך יקרה, סביר להניח שמאג'ו וזמברוטה יאיישו את עמדות המגנים. בכל מקרה, המסורת האיטלקית מציבה תוכנית ברורה - להתחיל לאט ובטוח. תיקו תהיה תוצאה נהדרת, ניצחון זה בונוס, הפסד משמעו אסון.


מרצ'לו ליפי - שמרן ועקשן. אלוף עולם.

נכתב ע"י יותם (Nereo Rocco)

אחרי מסע הכנה ארוך ועמוס באירופה, בו הפגינו חוסר יציבות וסבלו ממספר פציעות, סוף סוף מגיעה ה"אלבירוחה" לפתיחת הטורניר. בגוואראני מביעים ביטחון רב לקראת המשחק מול אלופת העולם המכהנת, דבר שבא לידי ביטוי בהצהרות השחקנים: "אנחנו הולכים על הניצחון ולא על תיקו" (באריוס), "אם נשחק את המשחק שלנו אנחנו יכולים לנצח" (ואלדס), "ננצח 1-0" (סנטה קרוס) ועוד. בצד המקצועי מרטינו ניסה מערכים שונים בהכנה, בהגנה הנושא הוכרע לטובת 4 שחקני הגנה, השאלה הפתוחה עדיין היא האם לשחק עם שלושה חלוצים או שניים, כשבאימון האחרון תורגלו 4 קשרים, אך המאמן הארגנטיני עדיין מתלבט האם לא להכניס עוד חלוץ על חשבונו של קשר. ללא קשר למערך בו יבחר מרטינו, בתקופתו כבר הובחן שינוי אחד בסגנון המשחק, שינוי שיעמוד למבחן בטורניר הקרוב. בניגוד למסורת הפאראגוואית של שחקני הגנה גבוהים וחזקים שמעיפים את הכדור למעלה בכל הזדמנות, האלבירוחה משחקים יותר מתמיד על הקרקע במסירות קצרות מרגל לרגל. אדגר בארטו סיפר לתקשורת שזה נותן להם ביטחון ביכולת שלהם לשלוט במשחק, אך במשחקים הקרובים כשכל הלחץ עליהם, נוכל ללמוד האם ה"חינוך מחדש" של מרטינו יגבר על המסורת. לצד השינוי בסגנון אנחנו רואים גם שהשמות הגדולים יותר של הקבוצה מדרא"מ כיום הם דווקא בחלק הקדמי, האיש החם הוא לוקאס באריוס שכבש 3 שערים ב-3 משחקי הכנה. מקומו בהרכב של מלך השערים של דורטמונד בטוח, אבל מי יהיה שותפו במידה ויהיה רק אחד עדיין לא ברור. על פי האימון האחרון עושה רושם שואלדס, חברו לקבוצה של באריוס, יפתח, כשמקומו של סנטה קרוס תלוי בבחירת המערך (3 חלוצים או 2). שלושת אלו, יחד עם קארדוסו שהתאושש מפציעה שהעמידה את שיתופו בטורניר בספק, מרכיבים חוליית התקפה מצויינת על הנייר, אך במשחקי ההכנה ההגנה הכבדה והקישור האפור לא הרשימו. כשבארטו עדיין בחוץ ולא בכושר, קשה להאמין שמשהו ישתנה בקישור, ככה שאולי האופטימיות של הגוואראניס לא במקום? ביום שני בערב כבר תהייה תשובה לשאלה הזו.


נלסון האדו ואלדס, יפתח בחוד לצידו של חברו לקבוצה באריוס

נכתב ע"י אליאס (sixtobastia) ]]> Sun, 13 Jun 2010 20:27:03 -0400 http://www.asoccer.co.il/index.php?showforum=59index.php?showtopic=27524

אלג'יריה - סלובניה

יום ראשון, 14:30, פולוקוואנה
שופט: קרלוס אלברטו בטרס (גואטמלה)


אם היית שואלים אנשים לפני תחילת מוקדמות המונדיאל האם הם חושבים שסלובניה יכולה להגיע לדרום אפריקה, ככל הנראה שרובם היו אומרים לא, אבל מסתבר שגם נבחרות קטנות יכולות להפתיע, ובעוד בסטייל. אל תטעו, סלובניה לא הגיעה למונדיאל בטעות, היא הקדימה בבית שלה את צ'כיה ופולין ועברה במשחקי הפלייאוף את רוסיה החזקה. אך למרות זאת, בסלובניה מודעים לעובדה שאין להם סיכוי גדול להפתיע ולעלות לשמינית הגמר, אלא רק לחכות למעידות של ארצות הברית, אבל קודם כל היא צריכה לנצח את אלג'יריה, וזה למעשה יהיה משחק המפתח שלה כי השגת שלוש הנקודות יתנו לה דחיפה אדירה להמשך וכמובן יתרון על אחת הנבחרות. למרות שאין לסלובניה כוכבים בסגל, המאמן מתיאז' קק מקווה שהארגון של שחקניו על הדשא והקבצותיות יובילו למקסימום הצלחה או לפחות להימנע מעימותים מיותרים, כפי שקרה במונדיאל 2002 עם הכוכב הבלתי מעורער זלאטקו זאהוביץ' והמאמן סרצ'קו קטאנץ, שגרם לעזיבתו של זאהוביץ' אחרי משחק אחד. מבחינת ההרכב, מתיאז' קק צפוי להמשיך עם אותם אחד עשר שחקנים שפתחו בחמשת המשחקים האחרונים במוקדמות המונדיאל, וגם ככל הנראה יוכל לפתוח עם החלוץ המצויין של קלן הגרמנית, מיליבויה נובאקוביץ', שהיה בספק למונדיאל אך הבקיע צמד בניצחון על ניו זילנד במשחק הידידות ונראה עד כה שהוא כשיר לשחק. כמו כן, גם החלוץ זלאטן ליוביאנקיץ' מחלים מפציעה וככל הנראה ישחק מול אלג'יריה.


זאהוביץ' וקטאנץ בתקרית ב-2002, בסלובניה לא רוצים שהתמונות האלו יחזרו גם ב-2010.

באלג'יריה עוד זוכרים את אירועי מונדיאל 1982, אז הם ניצחו את מערב גרמניה ואת צ'ילה, אך הם לא העפילו לשלב הבא בגלל שהגרמנים והאוסטרים חתמו "הסכם ג'נטלמני" וניצלו את זה שאלג'יריה ניצחה את הדרום אמריקאים יום לפני אותו משחק הבושה, אותו ניצחון גרמני 1-0 שהעלה גם את אוסטריה וגם את הגרמנים לשלב הבא. מאז פיפ"א מקיימת את משחקי המחזור האחרון באותה השעה. "זה הזמן לתקן טעויות מסוימות שנעשו ולנסות לנחם את הכוכבים של 1982. אנחנו גם רוצים לנצח ולעשות דברים טובים גם בשבילנו וגם בשביל התהילה של האומה." כך אמר רבאח סעדאן, מאמן הנבחרת. מג'יד בוגרה, בלמה של ריינג'רס, אלופת סקוטלנד אמר בצורה חריפה יותר: "זה הסקנדל הכי גדול בהיסטוריה של המונדיאלים, ואנחנו עם כל השנים שעברו עדיין חושבים על זה. הפציעות האלה עוד נוכחות בגופנו כבר 30 שנה."
הנבחרת הירוקה חוזרת למונדיאל לאחר בצורה של 24 שנה, להופעה שלישית ובמשחק השביעי שלה בהיסטוריה היא תשחק נגד החבר'ה הסלובנים של האלפים הדינארים. הכושר הנוכחי של הקבוצה מהרי האטלס לא בהכרח טוב, במיוחד בהתקפה: מאז 24 בינואר, הנבחרת של שועלי המדבר לא כבשה שער שדה אחד! עברו 4 משחקים עם הפסדים ובלי שער לרשת היריבה. המשחק הידידות האחרון במחנה האימונים בגרמניה נגד האמירויות הערביות המאוחדות, הסתיים בניצחון מפנדל של קרים זיאני. בנוסף לבעיה הקשה בהתקפה, ענתר יחיא, בלמה של בוכום הגרמנית פצוע והוא לא ישחק בפולוקוואנה נגד סלובניה. השחקן שהבקיע את השער שהביא את אלג'יריה למונדיאל, נפצע באימון יום שישי לאחר שקפץ עם השוער ראיס אמ'בולי ונחת לא טוב על הקרסול. האם בכל זאת, אלג'יריה תפתיע?


שוב יתפוס את הראש? עבד-אל-קדר ר'זאל.

נכתב ע"י יואב (cazzo) ועידן (Number 8)

סרביה - גאנה

ראשון, 17:00, לופטוס ורספלד סטאדיום, פרטוריה
שופט: הקטור בלדאסי (ארגנטינה)

נבחרת סרביה פותחת את המונדיאל הראשון שלה במשחק חשוב מאוד מול גאנה. בהנחה שגרמניה תסיים בראש בית ד' ואוסטרליה לא תהווה פקטור במאבק העלייה, המשחק הזה הוא זה שיכול להכריע את זהות העולה הנוספת מהבית. סרביה מגיעה אחרי שהציגה יכולת חלשה במשחקי ההכנה, בכללם הפסד מביך 1-0 לניו זילנד, והנבחרת של ראדומיר אנטיץ' מקווה שברגע האמת העניינים ילכו יותר טוב עבורה. הבלם הבכיר של הנבחרת, נמניה וידיץ', נעדר ממשחקי האימון נגד פולין וקמרון אך צפוי להיות כשיר ולשחק מחר. מלבדו, אין לסרבים פציעות והיעדרויות והם מגיעים למשחק הראשון בדרום אפריקה על הצד הטוב ביותר מהבחינה הזאת. אחרי הביזיון של סרביה ומונטנגרו במונדיאל 2006, הסרבים מקווים הפעם להסב לעם שלהם אושר עם הופעה מכובדת וכאמור, המשחק מול גאנה הוא משחק המפתח בדרך לשם.


נמניה וידיץ' כשיר למשחק הפתיחה הקריטי

נבחרת גאנה הייתה מההפתעות הנעימות של המונדיאל הקודם. בהופעתה הראשונה אי פעם במונדיאל, הגנאים הפתיעו כשעברו את הבית המוקדם על חשבון צ'כיה, אך בשמינית הגמר החגיגה נגמרה בהפסד 3-0 לברזיל. הפעם, הכוכבים השחורים מגיעים למונדיאל אחרת. לא בתור אנדרדוג, אלא בתור מועמדת רצינית להגיע רחוק, למרות היעדרותו של הכוכב הגדול מייקל אסיין עקב פציעה. בשביל לעשות זאת, עליהם לעבור את בית ד' הקשה והמשחק מול סרביה מאוד קריטי כמובן גם עבורם. סאלי מונטארי מאינטר נעדר ממשחק האימון האחרון של הגנאים עקב פציעה, אך הוא החלים ויוכל לשחק. נתון מעניין הוא שקפטן הנבחרת, סטפן אפייה (לשעבר ביובנטוס), שיחק בשנתיים וחצי האחרונות רק שני משחקים במסגר מועדונים. האם המחסור בכושר משחק ישפיע עליו?


אלוף אירופה, סאלי מונטארי, כשיר

נכתב ע"י אורי (Michael Carrick)

גרמניה - אוסטרליה

ראשון, 21:30, איצטדיון-דרבן, דרבן
שופט: מרקו רודריגז (מקסיקו)


גרמניה, אחת הנבחרות היותר צעירות בטורניר, פותחת את המסע שלה בדרא"פ בהתרגשות רבה ועם המון סימני שאלה. לכמה וכמה חברים בסגל ואף בהרכב זאת תיהיה הופעה ראשונה בטורניר גדול ואפילו לחקלם גם במשחק רשמי במדי הנבחרת הלאומית. לאחר פציעות מרובות של חברי סגל שבראשם הקפטן, מיכאל באלאק, גרמניה מגיעה לטורניר בהרגשה שאין הרבה מה להפסיד ויש הרבה יותר מה להרוויח. הצעירים רוצים להוכיח לעצמם ולכולם שהם מסוגלים לעשות זאת גם בלי באלאק. המנהיג על הקווים, יואכים לאוו, מינה את לאם כיורשו של באלאק בתפקיד הקפטן ואת שווינשטייגר כסגנו. בהגנה מרטאסקר ופרידריך המנוסים ינסו לעזור לשוער נוייר לשמור על רשת נקייה, בעמדת המגן השמאלי עדיין לא ידוע אם זה יהיה מרסל יאנסן או אולגר באדשטובר ובעמדת המגן הימני ישחק הקפטן פיליפ לאם. בקישור המרכזי ישחקו הצמד שווינשטייגר וקאדירה כאשר מקדימה בקישור היצירתי יעלו ויבואו אוזיל, פודולסקי ומולר. בחוד צפוי לעלות מירוסלב קלוזה אשר לטענת יוגי לאוו, הרשים באימונים ומוכן לקרב.


הצעירים רוצים להמשיך את הכדורגל השמח, גרמניה

כשמדברים על נבחרת אוסטרליה ומונדיאלים, הדבר הראשון שמתחבר למרבית האוהדים בעידן המודרני הוא אותו ההפסד של אותה אוסטרליה הלוחמנת של הידינק בשמינית הגמר מול איטליה ב 2006. אם הייתה מתישהו הזדמנות כלשהי להשיג רבע גמר היסטורי עם דור שחקנים טוב ומאמן של פעם בדור, אז זאת הייתה ההזדמנות. האוסטרלים מנסים להתגבר על אותה טרגנדיה לאומית ולנסות לפתוח דף חדש. הנוסחה נשארת דומה כאשר על הקווים ימשיך להדריך את השחקנים מאמן הולנדי, אך הפעם בדומותו של פיטר ורביק שהיה עוזרו של חוס הידינק וכנראה גם למד ממנו לא מעט. לזכותם של האוסטרלים יאמר שנגדם גם ככה אף פעם לא היה קל לשחק. נבחרת לוחמת שיודעת להקשות מאוד על היריב. לאחרונה אף רואים גם ניצוצות של ממש מהנבחרת האוסטרלית כאשר אלו ניצחו את דנמרק במשחק ידידות משער של קנדי המוכשר. למשחק מול גרמניה לא יהיו הפתעות מרעישות כנראה בהרכב. בשער יעמוד שוערה של פולאהם מארק שוורצר ובהגנה לוקאס ניל וקרייג מור. את הקישור יובילו שחקני אברטון ברט מייקל אמרטון וינצ'נצו גרלה ביחד עם ריצ'ארד גארסיה ובחוד יעלו ויבואו כמובן הארי קיואל וג'ושואה קנדי.


הדהים את דנמרק, ידהים גם את הגרמנים? ג'ושוע קנדי

נכתב ע"י סלע (Der Kaiser)

תבלו! ]]> Sat, 12 Jun 2010 21:41:38 -0400 http://www.asoccer.co.il/index.php?showforum=59index.php?showtopic=27522
דרום קוריאה - יוון

שבת, 14:30, פורת אליזבת'
שופט: מייקל הסטר (ניו זילנד)

דרום קוריאה תחגוג מחר את הופעתה השמינית באליפות העולם, תשיעית בסך הכל, עם הרבה ציפיות יחסית. אף אחד לא מצפה ממנה שתעפיל שוב לחצי הגמר כפי שעשתה ב-2002, במיוחד כשאין לצידה את השיפוט ה"ביתי" כביכול כמו במשחקים הידועים לשמצה מול איטליה וספרד, אבל כשהיא נמצאת בבית עם נבחרות כמו ניגריה ויוון, שהן פחות או יותר באותה הרמה שלה, במיוחד אחרי שעברה את בית המוות במוקדמות בהצלחה רבה, הכל אפשרי. כאמור אמנם אין לה מאמן גדול ומצליח על הקווים או אלפי אוהדים דרום קוראינים שיעמדו לצידה לאורך כל הדרך כמו לפני שמונה שנים, אבל יש לה שחקנים מספיק טובים כמו לי צ'ונג יונב מבולטון, לי דונג גוק המכונת שערים המקומי וכמובן ג'י סונג פארק שכבר לא עוד סתם שחקן במנצ'סטר יונייטד, שבהחלט יכולים לעשות את ההבדל בין הופעה מכובדת בשלב הבתים להעפלה לשמינית הגמר והלאה. על מנת להמשיך לחלום, המאמן הו ג'ונג מו ושחקניו צריכים לנצח את יוון, שנחשבת עבור רבים לאחת הנבחרות החלשות במונדיאל, לפתוח ברגל ימין את הטורניר ולהמשיך קדימה אל הלא נודע, ובשביל זה הו ג'ונג מו צריך את לי דונג גוק כשיר לשחק. חלוץ מידלסבורו לשעבר ומלך השערים של הליגה הדרום קוריאנית בעונה שעברה, החמיץ את המונדיאל האחרון בגלל פציעה אבל הפעם הוא לא מוכן לוותר על אף משחק ויש סיכוי לא קטן שישחק מול יוון, למרות כל הדיווחים לפני מספר שבועות שאין סיכוי שיעשה זאת. מי שבטוח לא ישחק זה קוואק טאה-הווי, שנפצע בהפסד במשחק הידידות מול בלארוס.


פרק ג'י סונג, הרבה מונח על הכתפיים הקטנות שלו


למרות הזכייה של היוונים ביורו 2004, אף אחד לא סופר את יוון ובעיניי רבים היא גם אחת הנבחרות הכי חלשות במונדיאל הזה. אמנם נבחרות כבר לא מזלזלות ביוונים כפי שהיה בעבר, אבל עדיין הנבחרת של אוטו ראהגל היא לא אותה נבחרת חזקה מכל הבחינות של 2004, אלא נשאר ממנה רק הבונקריסטיות כמובן ומשנה לשנה היא הופכת ליותר חלשה. הרבה מאיתנו במדינה עקבו אחרי יכולתה של יוון מכיוון שהיא הייתה באות בית איתנו, וכולם ראו נבחרת חלשה להחריד, אחת שגורמת למשחק להיות משעמם, חושבת רק על תוצאה ואוהבת לכער את הכדורגל. הרבה אנשים חושבים שבכלל לא הגיע לה לעלות למונדיאל, אבל בגלל ששיחקה מול נבחרת לא יותר חזקה ממנה בדמות אוקראינה, היא הגיעה לדרום אפריקה. בנוסף להכל, אין לה גם שחקנים נוצצים שמככבים בליגות הבכירות בעולם שיכולים לעשות את השינוי. רק מנוכח העובדה שהיא נמצאת בבית עם ניגריה ודרום קוריאה, שבמשחק אחד הכל יכול לקרות, היוונים אופטימים לגבי העפלה לשמינית הגמר, אבל יחד עם זאת הם גם לא יהיו מופתעים עם הופעה מאכזבת בשלב הבתים. מבחינת ההרכב, ראהגל ייאלץ להסתדר ככל הנראה לא הבלם שלו מבלוניה האיטלקית, ונגליס מוראס, שעל פי דובר הנבחרת, הוא צריך נס על מנת שיוכל להיות כשיר. בנוסף אליו, גם הבלם מליברפול, סטריוס קירגיאקוס נמצא בספק למשחק מול דרום קוריאה, שישפיע רבות על המשך הנבחרת היוונית בטורניר.


אוטו ראהגל, חייב לנצח כדי להמשיך לחלום

נכתב ע"י עידן (Number 8)

ארגנטינה - ניגריה

שבת, 17:00, אליס פארק
שופט: וולפגאנג שטארק (גרמניה)

יחסית לשתי נבחרות מיבשות שונות יש לארגנטינה וניגריה היסטוריה משותפת מעניינת, היסטוריה שהחלה ב-94 אז ניצחה ארגנטינה. 8 שנים מאוחר יותר שוב ניצחה ארגנטינה את ניגריה בשלב הבתים (בסוף שתי הנבחרות הודחו), כשעכשיו שוב הן נפגשות 8 שנים אחרי. בתווך נפגשו הנבחרות פעמיים בגמר האולימפיאדה כשמדליית הזהב הולכת פעם אחת לפה ופעם אחת לשם, כמו גם תיקו מאופס בגביע הקונפדרציות. על פי הדיווחים האצטדיון כבר סולד אאוט יומיים לפני המשחק, לא מפתיע להתחשב בכמות האוהדים שיש לשתי הנבחרות באפריקה.

ארגנטינה ידעה סערות וטלטלות רבות מאז ההדחה הכואבת לגרמניה בטורניר הקודם, פקרמן עזב, קוקו פוטר, דיאגו מונה, מוקדמות קשים, ביקורת ארסית ועוד. אך עכשיו שהטורניר נפתח כל זה עבר ומצפים מהשחקנים והנבחרת להביא את הגביע חזרה לארגנטינה. בצעד מוזר, אך לא בהכרח רע לאור הפציעות, ארגנטינה קיימה משחק הכנה אחד בלבד מאז פורסם הסגל (הרחב), בו הביסה את קנדה 5-0. האלביסלסטה עברה הכנה שקטה למדי, כשמעל הכול בולט הגיבוש הלא אופייני בקרב הסגל מפוצץ הכוכבים, כשהאימונים מתנהלים באווירה מחויכת עם הרבה צחוקים. אך כמו שורון אמר: "כל זה לא משנה אם לא נביא את היכולת למגרש", השחקן הוותיק הוסיף: "לא צריך להטיל את כל האחריות על שחקן אחד (מסי)", "אנחנו מגיעים עם הרבה רצון ובכושר טוב". בצד המקצועי מראדונה צפוי להציג מערך של 4-3-1-2 עם חונאס גוטיארס באגף ימין של ההגנה, כשורון ישחק לצידו של מסצ'ה עם נטייה ימינה. בחלק הקדמי ככל הנראה נצפה בשלישייה המסוכנת של מסי (חופשי מתחת לחלוצים), טבס והיגוואין, שלישייה שמציתה את הדמיון של רבים מחובבי הכדורגל. בימים האחרונים היו שמועות לגבי כשירותו של מסי, אך בסלקסיון מכחישים, טבס והיינסה התאמנו אמש בנפרד אך צפויים לעלות בהרכב. האלביסלסטה מוכנים למונדיאל ומגיעים על מנת להשיג שלוש נקודות מרגיעות וחשובות כבר במשחק הבכורה, אחרי כל הדיבורים בשבועיים האחרונים הגיע הזמן של השחקנים להראות את מה שהם יודעים על המגרש, והם יודעים.


סליחה מכל מי שנבהל - מראדונה בונה על קרליטו ככל הנראה

במחזוריות מדהימה, מאז העפילה ניגריה לראשונה למונדיאל, כל שמונה שנים נפגשות ארגנטינה וניגריה בבית המוקדם. אמנם הפעם כבר לא מדובר בדור הזהב הניגרי, אבל הסופר איגלס בהחלט לא מרימים ידיים מראש ומקווים לפתוח ברגל ימין את הטורניר הראשון שנערך על אדמת יבשת אפריקה. מי שקיוו שיוביל את הסופר איגלס במונדיאל, אובי מיקל, כבר לא שם עקב פציעה, אך לניגרים יש כישרון גדול נוסף בסגל. עושה רושם שהרונה לוקמן בן ה-19 יהיה זה שיכנס לנעליו הגדולות של קשר צ'לסי, בתור זה שינהל את המשחק, הצוות המקצועי מלא מחמאות לכישרון הצעיר ומקווה שיוכל לעשות את ההבדל. אמנם היריבה מרתיעה על הנייר, אך מהנבחרת הניגרית נשמעים קולות של ביטחון רעב וחוסר פחד מהיריבה, "אנחנו כאן כדי לנצח" אמר השבוע אובאסי מהופנהיים. גם חברו הוותיק קאנו הצהיר: "יהיה מפגש צמוד...יש להם שחקנים מצוינים אבל הם גם מכבדים אותנו ויודעים שזה לא יהיה קל". הנבחרת אמנם לא משופעת בכוכבים כמו בעבר, היא גם תחסר את אובי מיקל, אבל אולי דווקא הסגל הצנוע יותר והעובדה שהגביע יערך ביבשת אפריקה, אולי דווקא זה יוביל את ניגריה לניצחון ראשון על ארגנטינה במסגרת המונדיאל? העובדה שחלק מהשחקנים השתתפו בהפסד לארגנטינה בגמר האולימפיאדה האחרונה בוודאי לא מזיק למוטיבציה גם כן.


לוקמן, התשובה של הסופר איגלס?

נכתב ע"י אליאס (sixtobastia)

אנגליה - ארצות הברית

שבת, 21:30, רויאל באפוקנג סטאדיום, ראסטנבורג
שופט: קרלוס סימון (ברזיל)

למרות כל הצרות שפקדו אותה לאחרונה, נבחרת אנגליה עדיין נחשבת, לפחות בעיני עצמה, למועמדת לזכייה בגביע. למרות פרשיות האהבים של ג'ון טרי ואשלי קול, למרות הפציעות של ריו פרדיננד וגארת' בארי, למרות היכולת החלשה בשני משחקי ההכנה מול מקסיקו ויפן (אם כי שניהם הסתיימו בניצחון), אנגליה עדיין סומכת על קאפלו ומצפה סוף סוף להשיג הישג משמעותי נוסף במונדיאל. מחר צפויות להיפתר כמה תעלומות בקשר להרכב הפותח של קאפלו בטורניר-ראשית, מי יעמוד בשער. דיוויד ג'יימס קיבל את החולצה מספר 1, ג'ו הארט פתח במשחקי ההכנה, אך בתקשורת הבריטית מדווח כי דווקא רוברט גרין מווסטהאם הוא הבחירה של האיטלקי לעמוד בין הקורות. שנית, מי יחליף את פרדיננד-זה ככל הנראה יהיה לדלי קינג ולא קראגר או דוסון. שלישית-כיצד יראה הקישור. כאן קאפלו צפוי עקב פציעתו של בארי להחזיר את ג'רארד ולמפארד למרכז יחדיו, על אף ניסיון העבר העגום, ולהציב את ג'ו קול באגף שמאל. אארון לנון יפתח בימין ואמיל הסקי, הזימון התמוה ביותר לסגל, יפתח לצידו של רוני בחוד. רוני, אגב, צריך להיזהר מחר בלשונו-אחרי שקילל את השופט במשחק אימון של אנגליה, הוא הוזהר ע"י פיפ"א, ואף שופט המשחק נשלח לקורס אנגלית מזורז כדי לדעת מתי כוכב מנצ'סטר יונייטד מקלל אותו. האם הוא יעמוד בזה?


"כבוד השופט, לעניות דעתי נפל כאן משגה". רוני יצליח להימנע מקללות?

שישים שנה אחרי הניצחון המפתיע ביותר בתולדות הגביע העולמי, פוגשת שוב ארה"ב את אנגליה במסגרת המונדיאל. על פניו, נראה שהאמריקאים לא מפחדים כלל-מגן הנבחרת, ג'ונתן ספקטור מווסטהאם, הגדיר את המשחק מול אנגליה כקל ביותר מבין השלושה של האמריקאים, שחקנים אחרים כבר החלו לתכנן כיצד הם יוציאו את ויין רוני משלוותו ואפילו ביל קלינטון הצהיר כי האמריקאים הולכים לנצח. על פניו, נראה שיש סיבה לביטחון העצמי הגבוה של האמריקאים-זאת כנראה נבחרת ארה"ב הטובה ביותר אי פעם, מלאה בשחקנים מהליגות האירופאיות הבכירות. ההגרלה האירה להם פנים ונתנה להם בית בהחלט ניתן למעבר. אפילו פציעות משמעותיות אין להם, דבר נדיר במונדיאל בנוכחי. אז האם נבחרת ארצות הברית תדהים את העולם בפעם השנייה? לא, מהסיבה הפשוטה שניצחון על אנגליה כבר לא יפתיע אף אחד. שני שחקנים שכשירותם מוטלת בספק יוכלו לפתוח מחר בהרכב-הבלם אוגוצ'י אוניוו והחלוץ ג'וזי אלטידור. שניהם עברו פציעות לאחרונה אך יכולים לשחק וייתכן והמאמן בוב בראדלי ייתן להם את ההזדמנות לכך. בהרכב לא צפויות הפתעות וכל הכוכבים-הווארד, ספקטור, מייקל בראדלי, דונובן, דמפסי צפויים לפתוח.


פעם שלישית גלידה? בארה"ב בטוחים שהם יכולים

נכתב ע"י אורי (Michael Carrick)

תבלו! ]]> Fri, 11 Jun 2010 19:25:19 -0400 http://www.asoccer.co.il/index.php?showforum=59index.php?showtopic=27520
מבחינה טלוויזיונית- הפקה משובחת! ]]> Fri, 11 Jun 2010 15:26:02 -0400 http://www.asoccer.co.il/index.php?showforum=59index.php?showtopic=27518


תהנו





]]> Fri, 11 Jun 2010 13:18:16 -0400 http://www.asoccer.co.il/index.php?showforum=59index.php?showtopic=27515


















מי שרוצה של נבחרות אחרות שיכתוב פה. תהנו. ]]> Thu, 10 Jun 2010 20:53:23 -0400 http://www.asoccer.co.il/index.php?showforum=59index.php?showtopic=27511


הרגע שכולנו חיכינו לו כבר מגיע. מחר בצהריים, לאחר כמעט ארבע שנים של המתנה, ישובו חובבי הכדורגל להנות מהצבע, הריגוש ובתקווה שגם מהאיכות, של אירוע הכדורגל הגדול בעולם. המשחקים יפתחו כשהנבחרת המקומית תתמודד מול מקסיקו באצטדיון הנהדר סוקר - סיטי. מאוחר יותר בקייפטאון יפגשו מחזיקת הגביע הראשונה בהיסטוריה והפינאליסטית מהטורניר הקודם. דיונים פורים וטורניר מהנה



דרום אפריקה - מקסיקו

שישי, 17:00, סוקר-סיטי
שופט: רבשאן אירמאטוב (אוזבקיסטן)

הרגע הגדול של דרום אפריקה קורה. חלום רחוק של נלסון מנדלה הופך למציאות בשעה 17:00 לפי שעון ישראל. נבחרת הכדורגל של דרום אפריקה תעלה על הדשא באיצטדיון החדיש והמפואר סוקר-סיטי, כאשר היא מארחת את משחק הפתיחה של המונדיאל הביתי, מי היה מאמין לפני שניים-שלושה עשורים שדבר כזה יכול לקרות. בצד המקצועי, רבות דובר על כך שדרום אפריקה הינה אולי המארחת הכי לא ראויה מבחינת רמה הולמת, ושהיא בדרך לשבור שיא שלילי ולהפוך למארחת הראשונה שלא מעפילה משלב הבתים. הסבירות לכך עדיין גבוהה, אבל ריצה של 12 משחקי הכנה ללא הפסד תחת קרלוס אלברטו פאריירה המקתמבק (שבעצמו ישווה ביום שישי את שיאו של בורה מילוטינוביץ' כאשר יוליך נבחרת חמישית בגביע העולם) החזירה את האופטימיות לליבם של האוהדים.

מן העבר השני, מקסיקו, יודעת שכל אובדן נקודות במשחק הזה יכול להיות פטאלי במה שאמור להיות על הניר מאבק משולש (אלא אם דרום אפריקה תהפוך אותו למרובע) על שני הכרטיסים ל-16 האחרונות בינה לבין צרפת ואורגווואי. המקסיקאים עברו תהליך דומה ליריבתם כאשר נראו רע מאוד במוקדמות אך חזרתו של המאמן אגירה שינתה את פני הדברים ומקסיקו שוב מגיעה לגביע העולם עם ראש מורם וחלומות בשמיים. המקסיקאים נראו לא רע גם במשחקי ההכנה כאשר הפגינו יכולת טובה בהפסד 3-1 לאנגליה בוומבלי וגם ניצחו את אלופת העולם איטליה לפני מספר ימים. חלוצה של דרום אפריקה, קאטלגו אמפלה, אמנם הודיע בפומבי ש"מארקז ואוסוריו אינם בלמים כל כך טובים", אך המאצ' אפ שלהם מול סקורר שטרם יצא מהליגה הדרום אפריקאית ללא ספק מאוזן הרבה יותר מאשר זה של ולה והרננדס כנגד בלמי דרום אפריקה. יחד עם זאת, אסור לשכוח שגם את ארה"ב ב-1994, ואת יפן וקוריאה ב-2002 קטלו ערב המשחקים שאין להם מספיק איכות בסגל על מנת לעבור את שלב הבתים, ליציעים הביתיים, כך נוכחנו לגלות כבר לא פעם ולא פעמיים, יש השפעה מיוחדת במונדיאל.


שני מבשרי השינוי בנבחרתם נפגשים. פאריירה ואגירה

נכתב ע"י מיכאל (Obafemi)


אורוגוואי - צרפת

שישי, 21:30, גרין פוינט
שופט: יואישי נישימורה (יפן)

לא הרבה אנשים מודעים לכך, אבל לשתי המדינות האלו יש היסטוריה של שיתוף פעולה וידידות. כבר החל מהמאה ה-19 שאורוגוואי השיגה עצמאות וצרפת הייתה הראשונה להכיר בה, זה נמשך לאורך השנים ואפילו עד לשנות ה-90 הקרובות כשצרפתית הייתה השפה הזרה הנלמדת העיקרית באורוגוואי (מאז החליפו לאנגלית). אבל בכדורגל עסקנו ושם אין ידידות או יריבות מיוחדת. המאזן ההיסטורי בין שתי הנבחרות מאוזן, כשבמונדיאלים אורוגוואי מובילה עם ניצחון ב-66 ותיקו מאופס ב-02, במה שהיה המפגש האחרון בין הנבחרות.

הכנה שקטה באופן יחסי עברה על הסלסטה, מלבד איחור קל בטיסה לקייפטאון הכל התנהל כשורה, יותר מזה טאבארס לא יכול היה לבקש. הידיעה המרעישה הראשונה מהבונקר האורוגוואי נוגעת דווקא להרכב מול ש"אל מאסטרו" יציב לפתיחת שלב הבתים במונדיאל - בחולייה האחורית יחליף ויקטורינו את סקוטי המנוסה, בעוד במרכז השדה אחידיו ארבאלו ריוס, שמגיע מהליגה המקומית, יכנס במקום גארגאנו המוערך. שאר ההרכב הוא כמו שהיה צפוי, כשנאצ'ו גונסאלס מקבל את המפתחות של עושה המשחק על אף שמיעט לשחק בנבחרת ובקבוצות השונות לאחרונה. אז ההרכב ידוע אבל המערך לא, לרוב טאבארס משתמש במערך של שלושה בלמים עם הצמד פריירה כשחקני קו שעוזרים בשני קצוות המגרש, אך מול צרפת, שצפויה לשחק עם שני חלוצי כנף, טאבארס כבר תרגל הסטה של ויקטורינו ימינה כשמקסי פריירה עובר לקישור. משמע, 4-4-2. בכל מערך בו תעלה, ובכל הרכב, אורוגוואי רוצה לפתוח את המוקדמות על ברגל ימין, במהלך ההכנה השחקנים גילו צניעות אך גם הרבה ביטחון. הקפטן לוגאנו הצהיר: "אנחנו רגועים ועבדנו טוב מאוד...אנחנו מגיעים בכושר מצוין ונראה עד איפה נגיע". טאבארס ציין כמה חשוב זה להתחיל את המונדיאל עם ניצחון, אך המסורת נגדו פה, כשאורוגוואי לא מנצחת במשחק הבכורה של מפעל זה מזה 40 שנה, מאז הניצחון על ישראל למי שזוכר. היריבה אמנם חזקה, אבל בסלסטה יש ביטחון ביכולתם להתחיל את המאבק על שמינית הגמר ברגל ימין.


הכנה רגועה עברה על האורוגוואז'וס

רק לפני 4 שנים צרפת הגיעה לגמר המונדיאל, אך מאז עברו הרבה מים מתחת לגשר. הנבחרת הצרפתית נראתה רע במוקדמות והעפילה רק ברגע האחרון, כשגם במשחקי ההכנה היא לא מרשימה עם הפסד לסין הצנועה בין היתר. דומנק הימר בהכנה על מערך התקפי, 4-3-3, אך זה לא עובד לבינתיים וגם השחקנים לא מרוצים. מעבר לביקורות על השיטה, ישנם גם קולות מקרב השחקנים נגד החלטות המאמן בנוגע לשחקנים שיאיישו את ההרכב הראשון, כמו לדוגמא במקרה של הנרי אותו רוצים החברים לראות בהרכב, אך לא רק. עיקר הביקורת היא דווקא על משחק ההתקפה, כשהצרפתים מתקשים להחזיק בכדור במרכז השדה, כמו שנהוג לומר במחוזות שכוחי אל: מרבה בחלוצים לא בהכרח מרבה בגולים. דיארה אמר לאחרונה: "משחקי ההכנה לא עזרו לנו להשתפר, אנחנו צריכים עוד זמן שאין לנו", עכשיו באמת נגמר הזמן כמו שהקשר הבחין. עושה רושם שבנבחרת צרפת, בניגוד ליריבתה למשחק הפתיחה, העניינים לא רגועים והרבה מבעבע מתחת לשטח, אך אסור לשכוח שזו עדיין נבחרת צרפת שמחזיקה בשורותיה שחקנים מצוינים ולא מעט חברה מנוסים שלא ירעדו להם הרגליים. החוליה האחורית נראית יציבה ולמרכז השדה והלאה יש פוטנציאל גדול להתפוצץ במובן החיובי. על הנייר צרפת פייבוריטית לעלות מהבית על אף כל הבעיות, דומנק כבר עשה זאת (כמעט) בגדול לפני 4 שנים, אך גם זיכרון 2002 עדיין צרוב עמוק בעולם הכדורגל הצרפתי, זיכרון שכולל תיקו עם אורוגוואי על מנת להרגיע קצת את התסיסה ושקט נפשי, הטריקולור תהייה חייבת פתיחה טובה מול היריבה מדרום אמריקה.


אווירה מתוחה בטריקולור, ישתנה ביום שישי? ]]> Wed, 09 Jun 2010 20:00:50 -0400 http://www.asoccer.co.il/index.php?showforum=59index.php?showtopic=27489 אנחנו מבחינתנו כמובן נקווה למינימום טעויות.

אפריקה:


קומאן קוליבאלי



מדינה: מאלי
גיל: 39
בינלאומי מאז: 1999
מקצוע: יועץ פיננסי
תחרויות בולטות קודמות: אליפות אפריקה ב- 2002, 2004, 2006, 2008 וב- 2010
משחקים בולטים: גמר אליפות אפריקה ב- 2010 בין גאנה למצרים.

ג'רום דיימון



מדינה: דרום אפריקה
גיל: 38
בינלאומי מאז: 2000
מקצוע: מורה לאנגלית
תחרויות בולטות קודמות: אליפות העולם עד גיל 17 ב- 2003, שופט רביעי במונדיאל בגרמניה 2006, אליפות אפריקה ב- 2004, 2006 ו-2008, המשחקים האולימפיים ב-2008, אליפות העולם עד גיל 17 ב- 2009
משחקים בולטים: חצי הגמר באליפות אפריקה ב- 2006 בין חוף השנהב לניגריה, רבע גמר אליפות אפריקה ב- 2010 בין מצרים לקמרון.

אדי מאייה



מדינה: איי סיישל
גיל: 42
בינלאומי מאז: 2001
מקצוע: רכז שופטים
תחרויות בולטות קודמות: אליפות העולם עד גיל 17 ב- 2003, אליפות אפריקה ב- 2004, 2006 וב- 2008, גביע הקונפדרציות ב- 2009
משחקים בולטים: חצי גמר אליפות אפריקה ב- 2008 בין חוף השנהב למצרים


אסיה:


ח'ליל אל-ר'אמדי



מדינה: ערב הסעודית
גיל: 39
בינלאומי מאז: 2003
מקצוע: מורה
תחרויות בולטות קודמות: אליפות העולם עד גיל 17 פינלנד 2003, אליפות העולם עד גיל 20 הולנד 2005, המשחקים האולימפיים ב- 2008 ואליפות אפריקה ב- 2010
משחקים בולטים: גמר אליפות אסיה לקבוצות ב- 2008, המשחק בין קמרון לזמביה באליפות אפריקה האחרונה.

רבשאן אירמטוב



מדינה: אוזבקיסטן
גיל: 32
בינלאומי מאז: 2003
מקצוע: מדריך בבית ספר לכדורגל
תחרויות בולטות קודמות: אליפות העולם עד גיל 20 בקנדה 2007, אליפות העולם לקבוצות ב-2008, נבחר לשופט הטוב ביותר באסיה לשנת 2008
משחקים בולטים: גמר אליפות העולם לקבוצות ב- 2008 בין קיטו למנצ'סטר יונייטד

סובחידין מוד סאלח



מדינה: מאלזיה
גיל: 43
בינלאומי מאז: 2000
מקצוע: מורה
תחרויות בולטות קודמות: המשחקים האולימפיים ב- 2004, אליפות העולם לנוער בפרו 2005 ואליפות העולם עד גיל 20 בקנדה 2007
משחקים בולטים: שמינית גמר אליפות העולם עד גיל 20 ב- 2007 בין צ'ילה לפורטוגל

יואיצ'י נישימורה



מדינה: יפן
גיל: 38
בינלאומי מאז: 2004
תחרויות בולטות קודמות: אליפות העולם עד גיל 17 בקוריאה 2007 ואליפות אפריקה בגאנה 2008, אליפות העולם עד גיל 20 ב- 2009
משחקים בולטים: גמר אליפות העולם עד גיל 17 ב- 2007 בין ספרד לניגריה, רבע גמר אליפות אפריקה ב- 2008 בין מצרים לאנגולה


אירופה:

אולגאריו בנקרנסה



מדינה: פורטוגל
גיל: 40
בינלאומי מאז: 2001
מקצוע: סוכן ביטוח
תחרויות בולטות קודמות: אליפות העולם עד גיל 17 קוריאה 2007, אליפות העולם עד גיל 20 ב- 2009
משחקים בולטים: חצי גמר גביע אופ"א ב- 2009 בין שחטיור לדינמו קייב, שמינית גמר ליגת האלופות ב- 2009 בין צ'לסי ליובנטוס, חצי גמר ליגת האלופות ב- 2010 בין אינטר לברצלונה

מאסימו בוזאקה



מדינה: שוויץ
גיל: 41
בינלאומי מאז: 1999
מקצוע: עצמאי
תחרויות בולטות קודמות: מונדיאל 2006, יורו 2008, גביע קונפדרציות 2009
משחקים בולטים: חצי גמר אליפות העולם עד גיל 20 ב- 2005 בין ברזיל לארגנטינה, גמר גביע אופ"א ב- 2007 בין אספניול לסביליה, חצי גמר ליגת האלופות ב- 2008 בין ברצלונה למנצ'סטר יונייטד, חצי גמר יורו 2008 בין גרמניה לטורקיה, גמר ליגת האלופות 2009 בין ברצלונה למנצ'סטר יונייטד

פרנק דה בליקר



מדינה: בלגיה
גיל: 43
בינלאומי מאז: 1998
מקצוע: מנהל יחסי ציבור
תחרויות בולטות קודמות: יורו 2004, מונדיאל 2006, יורו 2008, אליפות העולם עד גיל 20 ב-2009
משחקים בולטים: חצי גמר אליפות העולם עד גיל 20 ב- 2003 בין ספרד לקולומביה, רבע גמר ליגת האלופות ב- 2005 בין ליברפול ליובנטוס, גמר אליפות העולם עד גיל 17 ב- 2005 בין מכסיקו לברזיל, רבע גמר מונדיאל 2006 בין איטליה לאוקראינה, חצי גמר ליגת האלופות ב- 2007 בין מילאן למנצ'סטר יונייטד, חצי גמר יורו 2008 בין ספרד לרוסיה, גמר אליפות העולם עד גיל 20 ב- 2009 בין גאנה לברזיל, חצי גמר ליגת האלופות ב- 2010 בין ברצלונה לאינטר

מרטין האנסון



מדינה: שבדיה
גיל: 39
בינלאומי מאז: 2001
תחרויות בולטות קודמות:אליפות אירופה עד גיל 21, אליפות העולם עד גיל 20 ב- 2007, גביע הקונפדרציות ב- 2009
משחקים בולטים: חצי גמר אליפות העולם עד גיל 17 ב- 2003 בין ארגנטינה לספרד, גמר יורו 2006 עד גיל 20 בין הולנד לאוקראינה, גמר גביע הקונפדרציות 2009 בין ארצות הברית לברזיל, משחק הפלייאוף למונדיאל 2010 בין צרפת לאירלנד (משחק היד המפורסם של תיירי הנרי), שמינית גמר ליגת האלופות 2010 בין פורטו לארסנל

ויקטור קסאי



מדינה: הונגריה
גיל: 34
בינלאומי מאז: 2003
מקצוע: מנהל מכירות
תחרויות בולטות קודמות: אליפות העולם עד גיל 20 ב- 2007, המשחקים האולימפיים ב- 2008
משחקים בולטים: חצי גמר ביורו 2005 עד גיל 19 בין סרביה ומונטנגרו לאנגליה, גמר המשחקים האולימפיים ב- 2008 בין ניגריה לארגנטינה, רבע גמר הליגה האירופית 2010 בין וולפסבורג לפולהאם

סטפן לנואה



מדינה: צרפת
גיל: 40
בינלאומי מאז: 2006
מקצוע: איש מכירות
תחרויות בולטות קודמות: אליפות אירופה עד גיל 21 ב- 2007, המשחקים האולימפיים ב- 2008
משחקים בולטים: שמינית גמר גביע אופ"א ב- 2008 בין טוטנהאם לפ.ס.וו איינדהובן, רבע גמר ליגת האלופות ב- 2010 בין צסק"א מוסקבה לאינטר

רוברטו רוזטי



מדינה: איטליה
גיל: 42
בינלאומי מאז: 2002
מקצוע: מנהל בית חולים
תחרויות בולטות קודמות: גביע הקונפדרציות ב- 2005, מונדיאל 2006, יורו 2008
משחקים בולטים: גמר יורו 2002 עד גיל 17 בין צרפת לשוייץ, גמר אליפות העולם 2003 עד גיל 20 בין ספרד לברזיל, חצי גמר גביע הקונפדרציות ב- 2005 בין מכסיקו לארגנטינה, חצי גמר ליגת האלופות ב- 2008 בין צ'לסי לליברפול, גמר יורו 2008 בין גרמניה לספרד, חצי גמר ליגת האלופות ב- 2009 בין ארסנל למנצ'סטר יונייטד

וולפגאנג שטארק



מדינה: גרמניה
גיל: 40
בינלאומי מאז: 1999
מקצוע: בנקאי
תחרויות בולטות קודמות: אליפות העולם עד גיל 20 ב- 2007, המשחקים האולימפיים ב- 2008
משחקים בולטים: שמינית גמר ליגת האלופות ב- 2007 בין ולנסיה לאינטר, חצי גמר אליפות העולם ב- 2007 עד גיל 20 בין צ'ילה לארגנטינה, חצי גמר ליגת האלופות ב- 2009 בין ברצלונה לצ'לסי, רבע גמר ליגת האלופות ב- 2010 בין ברצלונה לארסנל

אלברטו אונדיאנו



מדינה: ספרד
גיל: 36
בינלאומי מאז: 2004
מקצוע: סוציולוג
תחרויות בולטות קודמות: אליפות אירופה עד גיל 19 ב- 2005, אליפות אירופה עד גיל 21 ב- 2006, אליפות העולם עד גיל 20 ב- 2007
משחקים בולטים: חצי גמר יורו 2005 עד גיל 19 בין צרפת לגרמניה, חצי גמר יורו 2006 עד גיל 21 בין צרפת להולנד, גמר אליפות העולם 2007 עד גיל 20 בין צ'כיה לארגנטינה, שמינית גמר ליגת האלופות ב- 2009 בין יובנטוס לצ'לסי

הווארד ווב



מדינה: אנגליה
גיל: 38
בינלאומי מאז: 2005
תחרויות בולטות קודמות: אליפות אירופה עד גיל 21 ב- 2006, אליפות העולם עד גיל 20 ב- 2007, יורו 2008, גביע הקונפדרציות ב-2009
משחקים בולטים: חצי גמר אליפות העולם ב- 2007 עד גיל 20 בין אוסטריה לצ'כיה, רבע גמר ליגת האלופות ב- 2009 בין ברצלונה לבאיירן מינכן, גמר ליגת האלופות ב- 2010 בין באיירן מינכן לאינטר


צפון-מרכז אמריקה והקאריביים:


ג'ואל אגילאר



מדינה: אל סלבאדור
גיל: 34
בינלאומי מאז: 2001
מקצוע: פרופסור
תחרויות בולטות קודמות: אליפות העולם עד גיל 20 ב- 2007
משחקים בולטים: חצי גמר אליפות העולם 2007 עד גיל 17 בין ניגריה לגרמניה, רבע גמר גביע הזהב ב- 2009 בין קנדה להונדורס, רבע גמר אליפות העולם 2009 עד גיל 20 בין דרום קוריאה לגאנה

בניטו ארצ'ונדייה



מדינה: מכסיקו
גיל: 44
בינלאומי מאז: 1993
מקצוע: עורך דין וכלכלן
תחרויות בולטות קודמות: מונדיאל 2006, קופה אמריקה 2007, אליפות העולם לקבוצות ב- 2009
משחקים בולטים: חצי גמר גביע הזהב ב- 1996 בין ארצות הברית לברזיל, רבע גמר קופה אמריקה ב- 1999 בין קולומביה לצ'ילה, חצי גמר גביע קונפדרציות ב- 2001 בין יפן לאוסטרליה, חצי גמר המשחקים האולימפיים ב- 2004 בין איטליה לארגנטינה, גמר אליפות העולם לקבוצות ב- 2005 בין סאו פאולו לליברפול, חצי גמר מונדיאל 2006 בין גרמניה לאיטליה, גמר אליפות העולם לקבוצות ב- 2009 בין אסטודיאנטס לברצלונה

קרלוס באטרס



מדינה: גוואטמלה
גיל: 42
בינלאומי מאז: 1996
מקצוע: מדען
תחרויות בולטות קודמות: מונדיאל 2002, אליפות העולם לקבוצות ב- 2006
משחקים בולטים: שמינית גמר מונדיאל 2002 בין גרמניה לפראגוואי, גמר גביע הזהב ב- 2002 בין ארצות הברית לקוסטה ריקה, גמר אליפות העולם לקבוצות ב- 2006 בין אינטרנסיונאל לברצלונה, גמר גביע הזהב ב- 2007 בין ארצות הברית למכסיקו

מרקו רודריגס



מדינה: מכסיקו
גיל: 36
בינלאומי מאז: 1999
מקצוע: מורה לחינוך גופני
תחרויות בולטות קודמות: אליפות העולם עד גיל 17 ב- 2003, מונדיאל 2006, אליפות העולם עד גיל 20 ב- 2009
משחקים בולטים: חצי גמר אליפות העולם 2003 עד גיל 17 בין קולומביה לברזיל, חצי גמר קופה אמריקה 2004 בין ברזיל לאורוגוואי, גמר אליפות העולם לקבוצות ב- 2007 בין בוקה ג'וניורס למילאן


אוקיאניה:


מייקל הסטר



מדינה: ניו זילנד
גיל: 38
בינלאומי מאז: 2007
מקצוע: קצין
תחרויות בולטות קודמות: אליפות העולם עד גיל 17 ב- 2009
משחקים בולטים: משחק משלב הבתים של גביע הקונפדרציות 2009 בין מצרים לארצות הברית, חצי גמר אליפות העולם 2009 עד גיל 17 בין קולומביה לשוייץ

פטר או'לירי



מדינה: ניו זילנד
גיל: 38
בינלאומי מאז: 2003
מקצוע: מורה
תחרויות בולטות קודמות: אליפות העולם עד גיל 20 ב-2007, אליפות העולם לקבוצות ב-2007, אליפות העולם עד גיל 20 ב- 2009
משחקים בולטים: שמינית גמר אליפות העולם 2009 עד גיל 20 בין גאנה לדרום אפריקה


דרום אמריקה:


מרטין ואסקס



מדינה: אורוגוואי
גיל: 41
בינלאומי מאז: 2001
תחרויות בולטות קודמות: המשחקים האולימפיים ב- 2008אליפות העולם עד גיל 17 ב- 2009
משחקים בולטים: חצי גמר המשחקים האולימפיים ב- 2008 בין ארגנטינה לברזיל, גמר אליפות העולם עד גיל 17 ב- 2009 בין שוייץ לניגריה

הקטור באלדאסי



מדינה: ארגנטינה
גיל: 44
בינלאומי מאז: 2000
מקצוע: איש עסקים
תחרויות בולטות קודמות: קופה אמריקה ב- 2004, המשחקים האולימפיים ב- 2008
משחקים בולטים: חצי גמר גביע הליברטדורס ב- 2004 בין ריבר פלייט לבוקה ג'וניורס, גמר גביע הליברטדורס ב- 2008 בין פלומיננזה לקיטו, רבע גמר המשחקים האולימפיים ב- 2008 בין איטליה לבלגיה

חורחה לאריונדה



מדינה: אורוגוואי
גיל: 42
בינלאומי מאז: 1998
מקצוע: פקיד
תחרויות בולטות קודמות: גביע הקונפדרציות ב-2003, המשחקים האולימפיים ב-2004, מונדיאל 2006, גביע הקונפדרציות ב- 2009
משחקים בולטים: חצי גמר גביע הקונפדרציות ב- 2003 בין צרפת לטורקיה, גמר גביע הליברטדורס ב- 2003 בין סנטוס לבוקה ג'וניורס, גמר גביע הליברטדורס בין אתלטיקו פאראננסה לסאו פאולו, חצי גמר מונדיאל 2006 בין פורטוגל לצרפת, גמר גביע הליברטודרס ב- 2006 בין סאו פאולו לאינטרנסיונאל, גמר גביע הליברטדורס ב- 2009 בין אסטודיאנטס לקרוזיירו

פבלו פוסו



מדינה: צ'ילה
גיל: 37
בינלאומי מאז: 1999
תחרויות בולטות קודמות: אליפות העולם לקבוצות ב- 2008, גביע הקונפדרציות ב-2009
משחקים בולטים: חצי גמר המשחקים האולימפיים ב- 2008 בין ניגריה לבלגיה

אוסקר רואיס



מדינה: קולומביה
גיל: 40
בינלאומי מאז: 1995
מקצוע: עורך דין ומרצה באוניברסיטה
תחרויות בולטות קודמות: מונדיאל 2002, מונדיאל 2006
משחקים בולטים: חצי גמר גביע הקונפדרציות ב- 1999 בין ברזיל לערב הסעודית, גמר קופה אמריקה ב- 1999 בין אורוגואוי לברזיל, רבע גמר מונדיאל 2002 בין טורקיה לסנגל, גמר גביע הליברטדורס ב- 2003 בין בוקה ג'וניורס לסנטוס, חצי גמר אליפות העולם לקבוצות ב- 2006 בין אמריקה לברצלונה

קרלוס סימון



מדינה: ברזיל
גיל: 43
בינלאומי מאז: 1997
מקצוע: עיתונאי
תחרויות בולטות קודמות: המשחקים האולימפיים ב- 2000, מונדיאל 2002 ומונדיאל 2006
משחקים בולטים: שמינית גמר מונדיאל 2006 בין גרמניה לשבדיה, חצי גמר אליפות העולם לקבוצות ב- 2009 בין אטלנטה לברצלונה

]]> Sat, 05 Jun 2010 12:49:47 -0400 http://www.asoccer.co.il/index.php?showforum=59index.php?showtopic=27479


איך הכל התחיל?

אפילו לפני הקמת פיפ"א ב1904, עלה הרעיון על ארגון טורניר בינלאומי בכדורגל לנבחרות. ההתאחדות העולמי לכדורגל הוקמה כאמור ב1904 ושניים מהפעילים היותר בולטים בארגון, הנרי דלאוניי הדני וז'ול רימה הצרפתי דחפו למען הגשמת הרעיון הזה. אך כל ההתחלות קשות, וכך הייתה גם זו, מלחמת העולם הראשונה פרצה כעשר שנים לאחר הקמת פיפ"א והתוכניות נאלצו לחכות. הייתה זו ההצלחה הגדולה של הכדורגל באולימפיאדת פריז 1924 ואמסטרדם 1928 ששכנעה סופית את חברי פיפ"א שהגיע הזמן לארגן אליפות עולם ראשונה, לחובבנים ומקצוענים כאחד.


האיש והחלום שהפך למציאות, ז'ול רימה.



אורוגוואי 1930





המונדיאל הראשון היה גם היחידי שהנבחרות היו מגיעות אליו לפי הזמנות בלבד. ההצלחה המסחררת של גביע העולם 1930 הייתה צעד ראשון מצויין לפיפ"א בדרך לטורניר שאנו רואים היום. למרות ההיענות הדלילה משהו (13 נבחרות בלבד הופיעו כאשר בפיפ"א קיוו להשיג 16), אף אחד לא התלונן. ואיזה סיבה הייתה? בלי טלוויזיה או צופים שמגיעים מארצות אחרות, קהל היעד העיקרי היו כמובן תושבי אורוגוואי, ואין ספק שהם יצאו מהטורניר הזה עם חיוך אחד גדול.

אז איך אירוע כל כך גדול הגיע למדינה כמו אורוגוואי? ובכן, היום אולי אפשר למצוא כמה יעדים יותר ראויים גם בדרום אמריקה עצמה, אבל באותן שנים הנבחרת האורגוואית הייתה ה-דבר בכדורגל העולמי. זהב אולימפי בפריז 1924 ועוד אחד באמסטרדם 1928 אמרו הכל מבחינת היכולות של המדינה הזו. והייתה גם סיבה נוספת, בשנת 1930 אורוגוואי ציינה 100 שנות עצמאות וזהו בעצם היה הקלף האחרון ששכנע את ז'ולס רימה ושאר החבר'ה בפיפ"א שהמדינה ראויה להעביר את גביע העולם הראשון בהסטוריה.

החדשות על הבחירה באורוגוואי דווקא התקבלו בהרבה ברכות ואיחולי מזל טוב ברחבי עולם הכדורגל, אבל כשהגיע הזמן לארוז את הדברים ולצאת למסע לאורך האוקיינוס האטלנטי, הרבה מדינות אירופאיות נאלצו להפר את הבטחתן להתייצב לתחרות. והסיבות ברורות, בימים שהכדורגל עדיין לא היה מקצועני במלואו, והרבה שחקנים היו עובדים בעבודה נוספת, היה זה בעייתי מאוד עבור אותם שחקנים לעזוב את מקום עבודתם לחודשיים ולצפות שבמולדת יחכו לחזרתם. כמו כן נסיעה שכזו הייתה צפויה לעלות לא מעט כסף, כסף שלא הרבה מדינות התלהבו להוציא על עוד תחרות נסיונית של פיפ"א.

חודשיים לפני משחק הפתיחה, ואף נבחרת אירופאית לא הזמינה כרטיסים לאורגוואי. ז'ול רימה נאלץ לעבוד קשה ולהפעיל הרבה מאמצים כדי לשכנע ארבע - בלגיה, צרפת, יוגוסלביה ורומניה, להצטרף אל תשעת הנבחרות מהעולם החדש שכבר הבטיחו השתתפותן (ארגנטינה, ברזיל, צ'ילה, מקסיקו, ארה"ב, פרו, בוליביה, אורוגוואי ופראגוואי). רומניה אגב, היא סיפור פיקנטי בפני עצמו. את הסגל הלאומי בחר המלך קארול בכבודו ובעצמו, ובנוסף לזאת הבטיח לשחקנים שבחר כי אין להם מה לחשוש מלאבד את עבודתם בעת היעדרם. כל ארבעת הנבחרות האלה אם ככה, עלו על אוניית "קונטה ורדה" ב21.06.1930, ויצאו לשיט שהסתיים כעבור שמונה ימים בנמל של ריו דה ז'ניירו.


ז'ול רימה מנופף אל הקהל עם הגעתו למונטבידאו.

13 הנבחרות שהגיעו הוגרלו לארבעה בתים שמתוכן אלופת הבית הייתה עולה לחצי הגמר: בית א' כלל את סגנית האלופה האולימפית ארגנטינה, השכנה מצ'ילה, צרפת ומקסיקו, זהו היה הבית היחידי שכלל ארבעה נבחרות. בית ב' אוייש ע"י ברזיל, יוגוסלביה ובוליביה. בית ג' כלל את המארחת אורוגוואי, רומניה ופרו, ובית ד' את ארה"ב האלמונית, פראגוואי ובלגיה. משחק הפתיחה, צרפת נגד מקסיקו, נערך ב-13 ליולי 1930 לפני 1,000 צופים באיצטדיון ה"פוסיטוס" שבמונטבידאו. יש לציין שהמונדיאל הראשון נערך בדומה לאולימפיאדות של אז, כלומר - בגבולות עיר אחת. והאמת שלא היה צורך ביותר מכך בשלבים אלה. המשחק הסתיים ב4-1 דומיננטי לצרפתים, מה שדי מפתיע כיוון שצרפת איבדה את שוערה אלקס ת'פו ששבר את הלסת כבר בדקה העשירית של המשחק, וכיוון שבאותם ימים המושג "חילופים" פשוט לא היה קיים, הקשר אוגוסטן שאנטרל נאלץ לתפוס את המקום בין הקורות. אבל כפי שנאמר, הוא הצליח דווקא לא רע והצרפתים פתחו ברגל ימין. לוסיין לורן כבש את השער הראשון של כל המונדיאלים (למרות שזה עדיין במחלוקת כיוון שגם ארצות הברית כבשה שער מול בלגיה בערך באותו זמן), ונכנס לספרי ההסטוריה. לורן אגב, לא היה בכלל אמור לנסוע עם הנבחרת לאורגוואי והצטרף אליה רק בגלל פציעה של שחקן אחר מהסגל. הוא גם השחקן היחידי מאותה נבחרת שזכה לראות את צרפת מניפה את גביע העולם ב-1998, ובכלל נפטר רק באפריל 2005 בגיל 98. קפטן הנבחרת הצרפתית ההיא, אלכס וילהפלאן, הוצא להורג ע"י חיילים צרפתיים ב-1944 לאחר ששיתף פעולה עם הגרמנים במהלך מלחמת העולם השנייה.

אחת הנבחרות הפייבוריטיות לזכיה בטורניר הייתה בלי שום ספק ארגנטינה שכאמור הייתה מדליסטית הכסף של אותה אולימפיאדת 1928, וגם אלופת דרום-אמריקה. הארגנטינאים לא התקשו לנצח את כל שלושת המשחקים בבית א', אבל נתקלו בשרשרת אירועים מוזרה שהדגישה בצורה מצויינת את הבעיות של הכדורגל באותן השנים. כך למשל במשחק מול צרפת, הארגנטינאים הובילו 1-0 והשופט אלמיילדה רגו הברזילאי שרק לסיום המשחק בדקה ה84' בלבד. האוהדים הארגנטינאים פרצו לכר הדשא כדי לברך את השחקנים על הניצחון בזמן שהשחקנים הצרפתיים מחו בתוקף. רגו בסופו של דבר הבין שטעה, הקהל פוזר וחלק מהשחקנים נקראו בחזרה למגרש היישר מהמקלחות! התוצאה, בכל מקרה, נשארה זהה גם בסיום החוקי. במשחק השני של הארגנטינאים המזל דווקא שיחק לידהם: הקפטן נול פריירה לא יכל לשחק בגלל בחינה חשובה שהייתה לו באוניברסיטה ונאלץ לחזור לארגנטינה, ג'יזרמו סטאבילה בן ה-25 תפס את מקומו וכבש את השלושער הראשון בהסטוריית המונדיאלים וארגנטינה חגגה 6-3 בסיום. גם הנתון הזה אגב, שנוי במחלוקת מאחר ויומיים לפני כן, ניצחה ארצות הברית את פראגוואי בתוצאה 3-0 כאשר את כל שלושת השערים כבש לכאורה ברט פאטנוד האמריקאי, אך שערו בסופו של דבר נרשם לרעתו של מגן נבחרת פראגוואי ומפאטנוד נשלל הכבוד.


גיז'רמו סטאבילה. ההוכחה שלימודים משתלמים.

בבית ב' כאמור, רק שלושה נבחרות התמודדו על המקום בחצי הגמר, ברזיל בוליביה ויוגוסלביה כאשר אין צורך להסביר מי הייתה הפייבוריטית לעלות. ולמרות זאת, היוגוסלבים הפתיעו עם 2-1 על ברזיל ורביעייה ללא מענה לרשת של בוליביה כאשר החלוץ איבן בק מככב עם שלושה שערים בשני המשחקים. בבית ג' העסק היה חד וחלק כאשר המארחת אורוגוואי גברה 1-0 על פרו, ולאחר מכן 4-0 על הרומנים. אורוגוואי אגב, אירחה כמובן את כל המשחקים בסנטנריו המפורסם, אבל הקטע הפיקנטי לגבי האיצטדיון הוא שבעת פתיחת התחרות ב13.7 הוא עדיין לא היה מוכן ורק עבודה של 24 שעות במשך ארבעה ימים הציבה אותו בזמן למשחק הראשון של הנבחרת חמישה ימים לאחר הפתיחה. ובעוד שאת הנבחרת המקומית בסנטנריו הגיעו לראות לא פחות מ93,000 צופים במשחק בודד אחד, הנבחרות האחרות התקשו מן הסתם לצבור כזה עניין מהאוכלוסיה המקומית. כל הניצחון 3-1 של רומניה על פרו נכנס לספרי ההסטוריה של המונדיאל כמשחק עם הקהל הכי מועט - 300 צופים בלבד. שלושה ימים לאחר מכן, רק 800 הגיחו למפגש בין יוגוסלביה לבוליביה. בית ד' שבצדק נחשב לחלש מבין הארבעה הניב את ההפתעה הגדולה של הטורניר - ארצות הברית, ששחקניה זכו לכינוי לעג מהצרפתים בגלל העובדה שרובם היו מקצוענים לשעבר מאנגליה, ניצחה פעמיים 3-0 את פראגוואי ובלגיה, ועלתה לחצי הגמר במה שעדיין כמובן הישג השיא של המדינה הזו בתחרות.

אך בחצי הגמר המסע של האמריקאים הסתיים עם שישייה ברשת מארגנטינה כאשר סטאבילה נועץ את שערים מספר שש ושבע במונדיאל בעוד שהאמריקאים כובשים רק שער כבוד בודד. באופן מפתיע, אורוגוואי גברה על היוגוסלבים באותה התוצאה בדיוק, 6-1, כאשר פדרו סאה מצטיין עם שלושער. אז הנה, משהו אחד במונדיאל 1930 בכל זאת היה דומה לגרסה האחרונה ב2002, שתי הנבחרות הטובות בעולם העפילו לגמר.


הקפטן הארגנטינאי, מנואל "נולו" פריירה (שמאל), והמקביל האורוגוואי חוסה נאסאצי מוציאים את הנבחרות אל המגרש.

וגם הגמר הזה, איך לא, זכה לרגעי המחלוקת שלו כאשר כל נבחרת רצתה להשתמש בכדור שלה. השופט הבלגי ז'אן לאנג'נוס שחרר החלטה מקורית בסגנון "משפט שלמה" - במחצית הראשונה ישחקו עם הכדור הארגנטינאי, ובשנייה עם האורוגוואי. נשמע מצחיק שהנבחרות התעקשו עד כדי כך על הכדורים שלהן, נכון? ובכן, תשפטו לבד, אבל המחצית הראשונה הסתיימה בתוצאה 2-1 לטובתם של הארגנטינאים (סטאבילה כבש את השמיני שלו במונדיאל וזכה במלכות השערים ופאבלו דוראדו הוסיף עוד אחד), אך במחצית השנייה שכזכור שיחקה עם הכדור מאורגוואי, כבשו המקומיים שלושה שערים מרגליי סאה בדקה ה57', סאנטוס איריארטה בדקה ה68' והקטור קאסטרו בדקה ה89' שהיה שער שיזכר בעיקר בגלל שהכובש שלו היה בעל כף יד אחת בלבד, בעוד שהכף הימנית הייתה קטועה.


קאסטרו (שמאל) כובש את השער הרביעי והאחרון של אורוגוואי.

התגובות היו כמובן מעורבות. בעוד שבאורוגוואי היום למחרת הוכרז כיום חג לאומי והרחובות התמלאו באנשים רוקדים וחוגגים את הזכייה, בארגנטינה אוהדים מקומיים מתוסכלים מההפסד השליחו אבנים ולבנים על השגרירות האורגוואית בבואנוס איירס. התשוקה וההיסטריה סביב הטורניר באורוגוואי לא השאירו שום ספק לבאות: גביע העולם נולד! ]]> Thu, 03 Jun 2010 01:29:58 -0400 http://www.asoccer.co.il/index.php?showforum=59index.php?showtopic=27477 אלו זכרונות לעלום לא תשכחו?
ובכלל כל מה שבא לכם להגיד על המונדיאלים הקודמים.

הנה כמה ארועים מוזרים בתולדות המונדיאל (לקחתי כמה מהבולטים ביותר מהאתר של וואלה)

המונדיאל הראשון ב1930 באורוגוואי:
"במשחק הפתיחה, שנערך במונטבידאו לעיני 1000 צופים..."

"במשחק בין ארגנטינה וצרפת, השופט שרק 6 דקות לפני תום המועד החוקי. לאחר מחאה חריפה מצד הצרפתים, שפיגרו במשחק 1:0 משער שהובקע בדקה ה-81, חידש השופט הברזליאי אלמיידה רגו את המשחק. לא לפני שהחזיר את השחקנים לכר הדשא, חלקם כבר היו רטובים מהמקלחת."

מונדיאל 1934 באיטליה:
"אם במונדיאל הראשון בשנת 1930 בלטו בהיעדרן הנבחרות האירופיות, הרי שהפעם היו אלה נבחרות מדרום אמריקה שלא הגיעו. נבחרת אורוגוואי, אלופת העולם, לא טרחה להגן על תוארה, והשתיים שכן הואילו לחצות את האוקיאנוס, ברזיל וארגנטינה ששלחו סגל מדרג ב', נשרו כבר לאחר הסיבוב הראשון בשיטת נוקאאוט. ברזיל הפסידה לספרד (3:1) וארגנטינה נוצחה בידי שבדיה (3:2). הנבחרת השלישית שחצתה את האוקיאנוס, ארה"ב, הושפלה בידי המארחת "

צרפת 1938:
"אחד המשחקים הטובים בתולדות המונדיאל התקיים בטורניר זה, כשבסיבוב הראשון ניצחה ברזיל את פולין 5:6 לאחר הארכה. לאונידאס, ששכונה "היהלום השחור", הבקיע ארבעה שערים לזכות ברזיל וכל זאת כשהוא משחק יחף. "

"ברבע הגמר ניצחה ברזיל את צ'כוסלובקיה בקרב של ממש: שלושה מורחקים, חמישה פצועים, שניים מהם הובהלו לבית החולים עם צלעות שבורות."

"שלב חצי הגמר הפגיש את איטליה וברזיל, אלופת העולם העיקשת מול מי שהציגה את הכדורגל הכי יפה בטורניר. איטליה עלתה ליתרון 0:1 ולאחר כ-60 דקות משחק נפסק לזכותה פנדל. ג'וזפה מיאצה, הכוכב של איטליה באותם זמנים, כבר מוכן לבעיטה ואז קורה דבר מוזר: הגומי במכנסיו נקרע ואלה נופלים כמעט עד ברכיו. אין זמן לסדר את העניין, צריך לבצע את הבעיטה. מה עושה מיאצה? ביד שמאל הוא מחזיק את מכנסיו, ביד ימין הוא מניח את הכדור על הנקודה הלבנה. הבעיטה כבר לא חשובה, לשוער הברזילאי לא היה סיכוי מלכתחילה. איטליה מנצחת 1:2 ומעפילה לגמר."

ברזיל 1950:
"נבחרת הודו למשל, לא הגיעה לטורניר למרות שהוזמנה, בגלל שפיפ"א לא אישרה לה לשחק ברגליים יחפות."

שוויץ 1954:
"היה זה המונדיאל הראשון בהיסטוריה בו לבשו שחקני 16 המשתתפות חולצות עם מספרים."

"בדרך לגמר הצפוי היא מנצחת בחצי את האלופה מאורוגוואי 2:4, במשחק אלים במיוחד, שהסתיים עם שלושה מורחקים ומכות בחדרי ההלבשה."

שבדיה 1958:
"המונדיאל בשבדיה מהווה נקודת ציון היסטורית נוספת, בהיותו טורניר הגמר הראשון שזכה לסיקור טלוויזיוני בינלאומי. "

צ'לה 1962:
"לאחר הפסקה של 12 שנה, היה זה אך טבעי שהמונדיאל ייערך שוב בדרום אמריקה. אבל צ'ילה? הרבה תהו מדוע ולמה נבחרה המדינה השוכנת למרגלות האנדים, הלוקה באיצטדיונים ובדרכי גישה, לארח אירוע כה גדול וחשוב בעולם הספורט.
צ'ילה הצליחה לגרום הנאה רבה לקהל המקומי, כשהגיעה לשלב חצי הגמר, כשהיא מנצחת ברבע הגמר את ברית המועצות 1:2. המפגש עם ברזיל, שבאמת היתה גדולה עליה בכמה מידות, קטע את החלום הציליאני על סנסציה."

אנגליה 1966:
"כולם כמעט זוכרים את השער השנוי במחלוקת של האנגלי ג'ף הרסט בגמר מול מערב גרמניה, אבל לא הרבה יודעים כי הגביע נגנב לפני הטורניר, שעה שהוצג בתערוכה בלונדון. לשמחת המארגנים, ולשמחתו של ז'ול רימה שהתהפך בקברו, הגביע נמצא כעבור כמה ימים על-ידי כלב בשם Pickles (חמוצים), מתחת לשיח בגינה ציבורית בפאתי לונדון."

מקסיקו 1970:
"המונדיאל של ישראל. לא, לא זכינו בגביע, אבל השתתפנו בטורניר הגמר של הגביע העולמי - הישג שאנחנו עדיין מחכים לשחזר. לפני שנחזור לסיפור האמיתי של הטורניר, נזכיר שמוטל'ה שפיגלר הבקיע את השער היחיד של ישראל בטורניר, במשחק התיקו 1:1 מול שבדיה, ואת הנקודה של ה- 0:0 מול מי שנעצרה רק בגמר - איטליה. כבוד." כיום זה נראה כל כך הזוי שנבחרת ישראל תהיה במונדיאל.

"שני חידושים משמעותיים הוכנסו לראשונה בטורניר: הותרו חילופים של שחקנים במהלך המשחק, הוכנסו לשימוש הכרטיס הצהוב והאדום (שכאמור, נשאר בכיס)."

"הזכיה השלישית, כפי שנקבע בתקנון המונדיאל, שיכנה את גביע "ז'יל רימה" בידי ברזיל לצמיתות. אלא שכעבור כמה זמן נגנב הגביע, ושלא כמו באנגליה 1966 (הגביע נגנב בלונדון ונמצא בחלוף כמה ימים), הגביע לא נמצא. פיפ"א דאגה להנפיק גביע חלופי, זהה למקור, לארון הגביעים של התאחדות הכדורגל הברזילאית."


גרמניה 1974:
"במונדיאל זה הוענק לראשונה גביע חדש – פסל הזהב המוכר גם מימינו אנו – שהחליף את גביע "ז'יל רימה" שהוענק לצמיתות לברזיל, לאחר זכייתה בפעם השלישית ב-1970."

"וחידוש נוסף: שידורי טלוויזיה בצבע!"

ארגנטינה 1978:
"דילמה גדולה עמדה בפני ראשי פיפ"א לפני שהחליטו כי המארחת של המונדיאל ה-11 תהיה ארגנטינה, מדינה הנתונה לשלטון טוטליטארי של גנרל (וידלה), המואשם בהפרות חמורות של זכויות האדם. אבל ראשי הכדורגל העולמי מחליטים לנתק את הספורט מהפוליטיקה ולקיים את המשחקים דווקא שם."

"עם תמיכה נלהבת של רבבות מקומיים, מצליחה ארגנטינה לזכות בתואר הנכסף לראשונה בתולדותיה. לא לפני שהעירה את חשדם של רבים, שעה שבשלב הבתים השני הביסה את פרו בתוצאה 0:6. ארגנטינה נאבקה על ראשות הבית מול ברזיל ונזקקה לניצחון בן 4 שערים לפחות במשחק האחרון. כאמור, היא השיגה שישה."

ספרד 1982:
"כמה שיאים

הונגריה משיגה את הניצחון הגבוה ביותר בתולדות המונדיאל, כשהיא מביסה את אל-סלבדור בתוצאה 1:10. התוצאה במחצית היתה 0:3.

נורמן וייטסייד, שחקנה של צפון אירלנד, הופך לשחקן הצעיר ביותר ששיחק אי-פעם במונדיאל, כשערך את משחק הבכורה שלו בגיל 17 שנה ו-42 יום, מול נבחרת יוגוסלביה (0:0)."

מקסיקו 1986:
"המונדיאל ה-13 אמור היה להתקיים במקור בקולומביה, אך זו הודיעה ב-1983 כי היא לא מסוגלת לארח אירוע גדול כזה ומכסיקו זכתה לארח בפעם השניה את טורניר הגמר. כשנה לפני הטורניר, עברה מכסיקו רעידות אדמה קשות, הגורמות למותם של 20 אלף תושבים. למרות האבל הכבד במדינה, פיפ"א בודקת את האיצטדיונים, שלא ניזוקו, ומחליטה כי המשחקים ייערכו כמתוכנן."

איטליה 1990:
"רוז'ה מילה הקמרוני, ששיחק בספרד 82', עושה קאמבק בגיל 38 ומוביל את נבחרתו עד לרבע הגמר. בדרך מנצחת קמרון את ארגנטינה במשחק הפתיחה (0:1) ואת קולומביה בשמינית הגמר (1:2 לאחר הארכה). "

"סקילאצ'י חלוצה בן ה-25 של יובנטוס, אלמוני למדי עד אז ברמה הבינלאומית הבקיע 6 שערים בטורניר, הרבה לא שמעו עליו מאז."

ארצות הברית 1994:
"רוז'ה מילה שובר את השיא של עצמו – השחקן הכי מבוגר שכבש במונדיאל. הפעם הוא כבר בן 42 ו-32 יום. הוא עושה את זה דווקא בתבוסה לרוסיה 6:1, משחק שספק אם ירצה לזכור. באותו משחק נקבע שיא אחר, שיא כיבושים במשחק לשחקן, כשאולג סלנקו כובש חמישיה לרשתה של קמרון. שתי הנבחרות חזרו הביתה לאחר אותו משחק."

"מונדיאל 1994 היה הראשון בו הונהגה שיטת 3 הנקודות לניצחון.
בטורניר זה "

צרפת 1998:
"מונדיאל העמוס ביותר – 64 משחקים, עם הכי הרבה משתתפות – 32"
"צרפת בשמינית הגמר פוגשת יריב עיקש בדמות פראגוואי, שמצליחה לגרור אותה להארכה. היה זה לורן בלאן הותיק שהושיע את צרפת עם שער הזהב הראשון בתולדות המפעל בדקה ה-113."

יפן ודרום קוריאה 2002 (הייתי שם):
"הפסדה הסנסציוני של אלופת העולם צרפת לסנגל במשחק הפתיחה (1:0), רמז על נפילת האימפריות הממשמשת ובאה. צרפת התקשתה להתאושש מהמפלה, והודחה כבר בבית המוקדם מבלי שכבשה אפילו שער אחד. "

"נבחרת דרום קוריאה עברה לאורך הדרך נבחרות כמו פורטוגל וספרד, אבל הניצחון על איטליה החזקה בשמינית הגמר היה המרגש מכולם. שער הזהב שכבש בנגיחה אן יונג האן שלח מליונים באדום לחגוג ברחובות ואת האיטלקים למחות על שערוריית השיפוט "

גרמניה 2006:
"תשיעי ביולי 2006. האולימפישטדיון בברלין. דקה 110. מצלמות הטלוויזיה קלטו את זינדין זידאן, השחקן המצטיין של הטורניר, נוגח בפניו של מרקו מטראצי ומורחק בעיצומה של ההארכה בגמר בין צרפת לאיטליה. השניים התחלקו גם בשערים שנכבשו בפתיחת המשחק

"מונדיאל 2006 שבר את שיאי הצפייה והפך לאחד מאירועי הספורט הנצפים בתולדות הטלוויזיה."
" ]]> Wed, 02 Jun 2010 15:40:51 -0400 http://www.asoccer.co.il/index.php?showforum=59index.php?showtopic=27475
ונפתח בשאלת חימום קלילה: מי הבקיע את שער הניצחון היפהפה של אירלנד על איטליה בג'איינטס סטאדיום ב-1994? ]]> Tue, 01 Jun 2010 23:54:32 -0400 http://www.asoccer.co.il/index.php?showforum=59index.php?showtopic=27474 אלג'יריה - الجزائر





אלג'יריה בפורטרט:

משחק בינלאומי ראשון: תוניס 1 - 4 אלג'יריה (01-06-1957)
הניצחון הכי גדול: אלג'יריה 15 - 1 דרום תימן (17-08-1973)
ההפסד הכי גדול: מזרח גרמניה 5 - 0 אלג'יריה (21-04-1976)
הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל: מחדין "צ'יקו" מפתאח (107 הופעות)
מלך השערים: עבדלחפיד תאספאוות (35 שערים)


אלג'יריה במונדיאלים קודמים:
שנות השמונים של המאה הקודמת היו תור הזהב בהיסטוריה של הכדורגל האלג'יראי: כבר בהופעה השנייה שלה בגביע אפריקה 1980 היא מפסידה רק בגמר למארחת ניגריה 3-0, ואחרי שנה וחצי היא מעפילה למונדיאל הראשון שלה, בצמד משחקים נגד פחות או יותר אותה ניגריה ובסיכומם התוצאה הייתה 4-1. המשחק הראשון של הירוקים במונדיאל 1982 התקיים ב"אל מולינון" בו משחקת ספורטינג חיחון עד היום, והיריבה הייתה אלופת אירופה דאז, נבחרת מערב גרמניה. את הנבחרת שאותה אימנו ראשיד מחלופי ומחדין מחלף הגרמנים לא ממש ספרו כי היא הייתה לא מוכרת חוץ מכמה שחקנים ששיחקו בליגה הצרפתית. לעיני 42 אלף צופים בחיחון, רבאח מאג'ר ולחדר בלומי מכניעים את האראלד שומאכר וגורמים לשער השיוויון של קארל-היינץ רומניגה להיות מיותר. הניצחון הראשון של אפריקה על אירופה בתולדות המונדיאל גרם לאוסטרים להיות מוכנים ובמשחק השני באוביידו הנבחרת הירוקה הפסידה 2-0 משערים של וולטר שאכנר והאנס קראנקל, את המשחק השלישי נגד צ'ילה, הצפון אפריקאים ניצחו 2-3. המשחק האחרון שנותר בבית הוא בין הגרמנים לאוסטרים והיה ידוע שניצחון גרמני 1-0 או 2-0 יביא להעפלה של צמד הנבחרות לשלב הבא. וכך זה נגמר, הורסט רובש כבש את שער הניצחון בדקה העשירית והמשחק עבר בשריקות בוז, במטפחות לבנות וצעקות "החוצה, החוצה". כמובן בספרדית. רעש גדול נוצר בתקשורת הספורט העולמית ופיפ"א מאז מקיימת תמיד משחקים כאלה חשובים באותה השעה ובמקביל.
המונדיאל השני של שועלי המדבר היה במכסיקו 1986, המשחק הראשון בגוודלחרה הסתיים ב1-1, בעיטה חופשית של נורמן וייטסייד הצפון האירי, ועוד בעיטה חופשית של ג'אמל זידאן. 3 ימים לאחר כך הנבחרת של רבאח סעדאן הפסידה באותה העיר משער שטותי של קארקה. לאחר שברזיל הבטיחה את מקומה בשמינית הגמר, ספרד ניצחה 0-3 את הירוקים באיצטדיון של מונטריי.


האגדה האלג'יראית עוד לפני זינאדין זידאן. רבאח מאג'ר.

הישגים נוספים:
לאחר מונדיאל 1986 שבו רבאח סעדאן זימן ואימן לו את הירוקים, התאחדות הכדורגל האלג'יראית החליטה למנות לעמדת המאמן הראשי, סובייטי בשם ייבגני רוגוב כדי שיוביל את השועלים לקמפיין מכובד יותר בגביע אפריקה של 1988. בשלב המוקדמות הדיחה את את תוניס, והעפילה לטורניר שאירחה מרוקו לאחר שלוב פרשה משלב המוקדמות האחרון. בשלב הבתים סיימה עם אותו מספר נקודות ומספר הפרש שערים ביחד עם חוף השנהב והגרלה הביאה אותה לחצי הגמר, שמה הפסידה לניגריה בפנדלים ופגשה שוב את מרוקו במשחק על המקום השלישי והפעם זכתה בו דרך הפנדלים. אליפות אפריקה לאומות בשנת 1990 נערכה בעיר הבירה אלג'יר ובעיר ענאבה. הנבחרת שאותה הדריך עבדלחמיד קרמאלי צעדה בבטחה לעבר הזכייה הראשונה והאחרונה שלה עד כה בגביע. בשלב הבתים ניצחה את ניגריה 5-1, את חוף השנהב 3-0, ואת מצרים 2-0, בחצי הגמר את סנגל ניצחה 2-1 ובגמר שוב את ניגריה, רק 1-0 משער של שריף וואג'אני. מאז אותה חגיגה של 1990 באלג'יריה לא חגגו כמו שחגגו מאז נובמבר האחרון, למעשה ההישג הכי מוצלח היה להגיע לחצי הגמר באליפות אפריקה האחרונה שהתקיימה באנגולה. בסך הכל 14 הופעות, זכייה אחת, פעם אחת סגנות (1980), פעמיים מקום שלישי (1984 ו1988), ופעמיים מקום רביעי (1982 ו2010).

איך העפילה:
הקדנציה החמישית של רבאח סעדאן כמאמן נבחרת אלגז'איר התחילה באוקטובר 2007, לאחר שהמאמן הקודם, ז'אן מישל קאבאלי לא הצליח לקחת את הירוקים לאליפות אפריקה שנערכה בגאנה ב2008. צמד משחקי הידידות הראשונים התקיימו בצרפת, נגד מאלי זה נגמר בניצחון 3-2 ונגד קונגו המשחק הסתיים בתיקו 1-1. את הקמפיין למונדיאל הדרום אפריקאי, החלה הנבחרת בהפסד 1-0 בדאקאר לסנגל. ומפה אנחנו מגלים את החיסרון הגדול של הצפון אפריקאים במשחקים מחוץ לבית. ההתאחדות לכדורגל החליטה כי את כל המשחקים הביתים תשחק באיצטדיון החדש של העיר בלידה, איצטדיון ע"ש של מוסטפה תצ'אקר. והתוצאות לא אחרו לבוא, ניצחון 3-0 על ליבריה, 1-0 על גמביה ו3-2 על סנגל. אומנם בבירת גמביה היא הפסידה 1-0, אך במשחק האחרון בבית המרובע, הירוקים השיגו את הנקודה הקריטית, אחרי 0-0 באיצטדיון במונרוביה אצל נבחרת ליבריה וגם תודות לסנגל ולגמביה שסיימו גם הן בתיקו. ממש בשיניים, הגיעה ההעפלה לשלב השני. המשחק הראשון בקיגאלי נגד רוואנדה נגמר גם הוא ב0-0, אך שוב האיצטדיון הקומפקטי של בלידה הביא לשועלי המדבר 3 נצחונות קריטים: 3-1 מרשים על מצרים, 1-0 על זמביה ועוד 3-1 נגד רוואנדה ולא נשכח את ניצחון החוץ היחיד, בצ'ילאלאבומבוואה נגד זמביה. לקראת המחזור האחרון בקהיר נגד נבחרת הפרעונים של חסן שחאתה, לא רק עיתונות העולם הערבי הלהיטה את היצרים אלא גם עיתונות הספורט העולמית התחילה להתעניין במתרחש. כדי להעפיל למונדיאל הספיק לאורחים אפילו להפסיד בהפרש שער אחד: למרות ההתפרעויות של אספסוף מצרי במשלחת האלג'יראית, עד הדקה ה95 הצליחו הירוקים להחזיק מעמד, אך ספגו שער עימאד מותאעב. המשחק הזה יצר משחק נוסף ומכריע, פלייאוף מיוחד במינו, ששוחק ארבעה ימים לאחר כך באומדורמאן, העיר הסודנית הגדולה וכל הזמן הזה התקשורת העולמית התעסקה גם במשבר הדיפלומטי שנוצר בין צמד המדינות, בצורה אבסורדית רק עקב משחקי הכדורגל המלהיבים. בסופו של דבר, במשחק מאוד טעון ועצבני, המצרים לא הצליחו לבטא את המשחק ההתקפי שלהם ולכן שער מהאוויר של ענתר יחיא בלמה של בוכום, הביא את כל ארבעים מיליוני האלג'יראים בכל העולם לחגוג.

יציע טיפוסי מכוסה בדגלים. אוהדי אלג'יריה בפעולה.


לוח המשחקים:
13 ביוני, 14:30 סלובניה - פיטרסבורג/פולוקוואנה
18 ביוני, 21:30 אנגליה - קייפטאון
23 ביוני, 17:00 ארצות הברית - פרטוריה
*שעות המשחקים לפי שעון ישראל

סגל השחקנים:

שוערים: לונס גאוואווי (שלף), פאוזי שאושי (סטיף), ראיס אמ'בולי (סלביה סופיה).

הגנה: נדיר בלחאדג' (פורטסמות'), ענתר יחיא (בוכום), מג'יד בוגרה (גלאזגו ריינג'רס), רפיק חליש (נסיונל מאדיירה), קארל מדג'אני (אז'אקסיו), חביב בלעיד (בולון), ג'מאל מסבאח (לצ'ה), עבד-אל-קדר לעיפאווי (סטיף).

קישור: יאזיד מאנסורי (לוריין), קרים מטמור (בורוסיה מנשנגלאדבך), קרים זיאני (וולפסבורג), חסן יבדה (פורטסמות'), עאדלן גדיורה (וולברהמפטון), מהדי לחסן (ראסינג סנטאנדר), ג'מאל עבדון (נאנט), ריאד בודבוז (סושו), פואד קאדיר (ואלנסיין).

התקפה: עבד-אל-קדר ר'זאל (סיינה), רפיק סאיפי (איסטר) רפיק זוהיר דג'בור (א.א.ק אתונה).


האיש על הקוים

רבאח סעדאן



גיל: 64

הקריירה הספורטיבית התחילה בעיר הולדתו של רבאח סעדאן, באתנה, עיר בצפון מזרח הרפובליקה, שמאוכלסת באזרחים ממוצא ברברי-שאווי. בגיל 18 התחיל לשחק בעמדת הבלם בקבוצה המקומית של באתנה והיה חלק מהסגל שהגיע לסגנות הליגה האלג'יראית. בגיל 22 שיחק עונה אחת בקבוצה של העיר קונסטנטין, ולאחר מכן עבר לאחת מיני רבות הקבוצות של הביר אלג'ר, ששמה אל ביאר. רשום כי היה שחקן בראן הצרפתית, אך אין לזה שום סימוכין. סיים את הקריירה בקבוצה של העיר בלידה, עקב תאונת דרכים מפתיעה שפצעה אותו קשה בגיל 27. לאחר 6 שנים, קיבל משרה בצוות הטכני של הנבחרת הצעירה שבאליפות אפריקה לנבחרות צעירות זכתה ולאחר מכן הגיעה לרבע הגמר במונדיאליטו של 1979 שהתקיים ביפן. באיצטדיון האולימפי של טוקיו, שועלי המדבר הצעירים עשו תיקו 0-0 עם המארחת, 1-1 עם מכסיקו, וניצחו 1-0 את ספרד, וברבע הגמר נכנעו לארגנטינה של ראמון דיאס ודייגו מאראדונה. היה גם חלק מהמשלחת בטורניר הכדורגל של המשחקים האולימפים ב1980 שהתקיימו בברית המועצות, אז אלג'יריה הפסידה ברבע הגמר ליוגוסלאביה. סעדאן היה גם חלק מהצוות של הנבחרת במונדיאל 1982 בצפון ספרד, ועם הזמן היה תמיד לחלק אינטגרלי באימון. ב1985 נהיה המאמן הראשי, והוביל את הירוקים לאליפות אפריקה שהתקיימה במצרים ואחר כך היה במונדיאל 1986 של מכסיקו. בסוף שנות השמונים היה למאמן רג'ה קזאבלנקה המרוקאית, ואיתה זכה בליגת האלופות של אפריקה ב1989. באמצע 2003 חוזר סעדאן לעמדת המאמן הלאומי, אך אליפות אפריקה לאומות של 2004 מסתיימת בצורה אכזרית ברבע הגמר שהוא מפסיד למרוקו בהארכה. לאחר קדנציה מוצלחת בקבוצת סטיף האלג'יראית, הוא חוזר לתפקיד הראשי בפעם החמישית!


אנשי המפתח

מג'יד בוגרה



גיל: 27
תפקיד: בלם
קבוצה: ריינג'רס (סקוטלנד)

מג'יד נולד באחד משיכוני העיר דיז'ון, והתחיל לשחק בקבוצות חובבניות של פרברי עיר החרדל מגיל צעיר, לוכדי כשרונות תפסו אותו ובקבוצה אחרת של מחוז בורגון חתם חוזה מקצועני. זאת לא הייתה דיז'ון שהחתימה אותו, אלא גניון מהליגה השנייה, שבגיל 20 הפכה אותו לשחקן מקצועני. בהתחלה היה די קשה, אבל בעונה השלישית פרץ בוגרה לתודעה המקומית ונהיה הבלם בהרכב הפותח של גניון. עוד לפני עונת הפריצה שלו בליג-דו, בוגרה הוזמן בפעם הראשונה לנבחרת הירוקה של אלג'יריה עקב המוצא הצפון אפריקאי של משפחתו, ואת הבכורה שלו עשה נגד זימבבואה ביוני 2004, במשחק הראשון של הנבחרת במוקדמות מונדיאל 2006. בינואר 2006, הושאל לקרו אלכסנדרה מליגת המשנה האנגלית ומיד הרשים ב11 הופעותיו. האוהדים דרשו שישאר, אך הקבוצה ירדה עוד ליגה והבלם החסון והגבוה העדיף לקבל את ההצעה ששפילד וונסדיי הציעה לו ולכן חתם שם וכרטיסו השתייך לקבוצה האנגלית. בעונתו אצל הינשופים משפילד הרשים מאוד אך עזב והחליט לשחק בפרמייר ליג אצל צ'רלטון אתלטיק הלונדונית. עוד עונה מרשימה עברה ומאז קיץ 2008 הבלם מג'יד משחק אצל ריינג'רס גלאזגו הסקוטית, שפילד מהמכירה שלו הרוויחה 2 וחצי מיליון פאונדים. העונה הראשונה הייתה מוצלחת בשבילו והוא זכה בדאבל הסקוטי. העונה שעכשיו נגמרה, הסתיימה אומנם בעוד אליפות, אך עקב ההצלחה במוקדמות המונדיאל עם אלג'יריה וגביע אפריקה (עם שער נגד חוף השנהב בדקה ה90) שהתקיים בינואר, בוגרה רק חצי מהמשחקים בליגה והרגיז את הצוות המקצועי על ההברזות שלו. עדיין, הוא הבקיע שער יפהפה בבכורה שלו בליגת האלופות בשטוטגארט נגד המקומיים בתחילת העונה. הופעה טובה במונדיאל תביא את מג'יק בוגי לעלות עוד מדרגה?

קרים זיאני



גיל: 27
תפקיד: קשר
קבוצה: וולפסבורג (גרמניה)

קרים נולד בתחילת שנות השמונים בפרבר פריזאי לאמא צרפתיה, ולאבא קבילי מהעיר בג'איה שגידל אותו להיות אלג'יראי גאה. כמו רוב שחקני הנבחרת, את החינוך הספורטיבי שלו קיבל בצרפת, אבל זיאני הוא לא עוד שחקן כדורגל. אומנם הוא די נמוך (בקושי מטר שבעים), אבל לטפל בכדור בצורה אומנותית ויצירתית הוא ועוד איך יודע. בגיל 12 הצטרף לקבוצת ראסינג פריז ובצעדים הראשונים עם הכדור התמיד ולכן גם שאביו עבר לטרואה, שיחק שם בקבוצת הנוער עד שעלה לבוגרים ב2001. כבר בגיל הנעורים עשה את הבכורה בליגת הצרפתית הבכירה. בפברואר 2003 עשה את הבכורה בנבחרת אלג'יריה במשחק ידידות נגד בלגיה. כבר בינואר 2004 היה שחקן בהרכב הפותח של הנבחרת בגביע אפריקה שהסתיים בהפסד דרמטי למרוקו ברבע הגמר. הוא בילה צמד עונות בליגה הבכירה ועוד עונה וחצי בליגת המשנה עד שבאוקטובר 2004 הצטרף ללוריין. סיינה גם רצתה אותו, אך בקבוצה הכתומה של חבל ברטאן נהיה אחד משחקני המפתח. בעונת 2005/2006 נבחר לשחקן המצטיין בליגה השנייה, ולוריין סיימה מקום שלישי וחזרה לליגה הראשונה. בסוף אותה עונה חתם בסושו ואת העונה בסושו סיים עם גביע צרפתי ביד: הוא בישל במסירה מדויקת לאנטוני לה טאלק שער שיוויון בדקה ה115 שהביא לפנדלים. מארסיי שכבר לא פעם חיזרה אחריו בעבר, קנתה אותו במחיר של 8 מיליון אירו. בצמד העונות שהיה במארסיי, אומנם שיחק בקביעות אך לא תמיד הרשים גם עקב פציעות חוזרות ונשנות. את העונה האחרונה בעיקר בילה בהתרכזות על משחקי הנבחרת אבל בוולפסבורג לא השתלב, למרות שקנתה אותו ב7 מיליון אירו, ובקושי שיחק. השאלה הגדולה, האם יוכל להשאיר את חבריו לבד מול שער היריב?

עבד-אל-קדר ר'זאל



גיל: 25
תפקיד: חלוץ
קבוצה: סיינה (איטליה)

עבד-אל-קדר מוחמד ר'זאל הוא אחד מיני הילדים הרבים שנולדו בצרפת להורים מהיבשת השחורה. במקרה שלו, משפחתו במקור מאזור תלמסאן והוא נולד באיזה שיכון לא רחוק מליון. עוד כשהיה ילד קטן במועדון הספורט המקומי וואל-אן-ולן, הצטיין בתחרויות האתלטיקה והריצה, אבל החליט שהוא יהיה כדורגלן. בגיל 14 הצטרף לאקדמיה של אולימפיק ליון, אבל עוד לפני שנהיה בגיר, המועדון המפואר שיחרר אותו. הוא חזר למועדון הספורט המקומי, והצטרף לאחר מכן, בגיל 17 לקבוצת סן פרייסט, עוד מועדון ששוכן בליון-רבתי, שמתנדנד בין הליגות החובבניות של צרפת. לאחר עונה מאוד מוצלחת, הוא תופס את ההזדמנות לשחק כדורגל מקצועני. קרוטונה מהסריה בי האיטלקית מגלה אותו, מחתימה אותו על חוזה בקיץ 2005 אבל אחרי כמה הופעות בסריה בי, בינואר 2006 הוא הושאל לביילזה מהליגה הרביעית, ושם הוא כבש 9 שערים בחצי העונה שנשארה. בעונת 2006/2007 הוא הושאל לפרו ססטו מפרברי מילאנו ושם החלוץ מבקיע 13 שערים במסגרת הסריה צ'י, הליגה השלישית. בקרוטונה משתכנעים, והחלוץ נסע דרומה שוב לקלבריה. עונת 2007/2008 קרוטונה מסיימת במקום הרביעי בסריה צ'י, ועבד-אל-קדר הוא סגן מלך השערים עם 20 שערים. מעולם שחקן זר בליגה השלישית באיטליה כבש יותר שערים. אודינזה ופיורנטינה רצו אותו, אך סיינה החתימה אותו ולכן התחיל לשחק בסריה אה. בתחילת אותה עונה ר'זאל הוזמן לשחק בנבחרת אלג'יריה ונהיה אט אט לאחד החלוצים החשובים בנבחרת כמו חלוץ שמשחק תמיד בהרכב של סיינה. הוא ידוע בכינויו ה"צבי" מכיוון שזה הפירוש בערבית, וגם בגלל שהוא מהיר כצבי, תמיד אחד שלוחץ על היריב ועושה המון תנועה בלי כדור. נכס לנבחרת הירוקה.

לשים לב ל...

נדיר בלחאדג'



גיל: 27
תפקיד: מגן שמאלי, קשר שמאלי.
קבוצה: פורטסמות' (אנגליה)

נדיר גם הוא, כמו רוב שחקני נבחרת אלג'יריה נולד ברפובליקה של החירות, השוויון והאחווה, במקרה שלו, קרוב מאוד לז'נבה ולגבול עם שוויץ. מגיל הרך שיחק במועדון הספורט המקומי, ובגיל 15 הצטרף לבזאנסון ראסינג קלאב. רק אחרי שנה גילו אותו נציגים של לאנס בטורניר לאומי והוא עבר לצפון מזרח צרפת. עוד לפני שנהיה בגיר, הופיע פעמיים בנבחרת צרפת מתחת לגיל 18. את הקריירה המקצוענית שלו החל בגיל 20, בקבוצת גניון מליגת המשנה. בסוף העונה השנייה שלו בגניון, החל לשחק בעבור הנבחרת מהעבר השני של הים התיכון, ועשה את הבכורה במשחק ידידות נגד סין באפריל 2004. בסוף העונה השנייה בגניון, נקנה ע"י סדאן, ואחרי צמד עונות די מוצלחות (כולל הופעה בגמר הגביע הצרפתי) עלה עם הקבוצה לליגה הראשונה. העונה הראשונה בליגה הצרפתית הראשונה הייתה לא רעה מבחינתו אבל סדאן חזרה לליגה השנייה. אלופת צרפת דאז, אולימפיק ליון רוכשת את שירותיו תמורת 3 מיליון אירו, אבל אלן פרן, המאמן של הקבוצה מעדיף את פאביו גרוסו על פניו ולכן אחרי כמה הופעות מעטות, בינואר 2008 לאנס קונה אותו תמורת קצת יותר מ3 מיליון אירו ומחזירה אותו לחיקה. את חצי העונה הוא מסיים עם 20 הופעות ואז הוא עובר את תעלת לה מאנש ומתחיל לשחק בפורטסמות' האנגלית, בה הוא גם קונה ניסיון בגביע אופ"א וגם מצליח להופיע בגמר הגביע האנגלי. בנבחרת אלג'יריה תמיד משחק כמגן שמאלי, ועדיין נראה שתמיד הראש שלו בהתקפה, שחקן טכני שבוודאי העוקבים אחרי הנעשה באנגליה מכירים אותו היטב.


עושה רושם, שמאז ה18 בנובמבר, בו הנבחרת הירוקה ניצחה את אלופת אפריקה מצרים באומדורמאן, והעפילה למונדיאל על חשבונה, המתח והלחץ מהנבחרת ירד באופן מאוד דרמטי. שחקני הנבחרת חזרו לאלג'יריה כגיבורים, אוטובוס מיוחד שהסתובב בעיר הבירה הוקצה בשבילם, וכל העם חגג עם השחקנים שהיו על גג הרכב הגדול. הייתה תחושה שאת הדבר החשוב, הנבחרת באמת השיגה, סוף סוף הופעה במונדיאל אחרי 24 שנות בצורת. אך כחודש וחצי לאחר מכן, החלו משחקי גביע אפריקה שהתקיימו באנגולה ושם שועלי המדבר לא ממש הרשימו: במשחק הפתיחה הם חטפו שלישיה ממאלאווי, אחרי בקושי ניצחו את מאלי מנגיחה במצב נייח מראשו של רפיק חליש והבטיחו את עלייתם לרבע הגמר אחרי 0-0 משמים עם המארחת. ברבע הגמר הם עמדו להפסיד 2-1 לחוף השנהב, אך בתוספת הזמן כבשו צמד שערים והעפילו לחצי הגמר מצרים נקמה ברביעיה על אי העפלתה למונדיאל. במשחקי הידידות האחרונים הנבחרת של סעדאן מתקשה מאוד ועדיין לא כבשה שער מאז אותו משחק נגד חוף השנהב. במונדיאל, בצדק, אלג'יריה נחשבת כנבחרת חלשה, והיא מאוד תלויה בקהל הביתי שלה. נגד נבחרות אירופאיות, יהיה לה קשה מאוד והעפלה לשמינית הגמר תהיה הפתעה כבירה.
]]> Tue, 01 Jun 2010 22:29:26 -0400 http://www.asoccer.co.il/index.php?showforum=59index.php?showtopic=27472 נבחרת יפן





יפן בפורטרייט

משחק בינלאומי ראשון: יפן 0 - 5 סין (טוקיו, יפן;9 למאי 1917)
הניצחון הכי גדול: יפן 15 - 0 נבחרת פיליפינים (טוקיו, יפן; 27 לספטמבר 1967)
ההפסד הכי גדול: יפן 2 - 15 נבחרת פיליפינים (טוקיו, יפן ;10 לספטמבר 1917)
הכי הרבה הופעות: מסאמי איהרה (122 הופעות).
מלך השערים: קונשיגה קאמאמוטו (75 שערים).

יפן במונדיאלים קודמים: יפן העפילה לראשונה למונדיאל ב 1998 ומאז השתתפה בכל 3 המונדיאלים הבאים (כולל הנוכחי). בהופעתה הראשונה נוצחה יפן בשלב הבתים בשני המשחקים המוקדמים 0-1 על ידי נבחרת ארגנטינה וקרואטיה וסיימה את הבית במקום האחרון אחרי הפסד מאכזב לנבחרת ג'מייקה 1-2. את השער הראשון של יפן במונדיאל כבש מסאשי נאקאיימה.
את ההישג הגדול חגגה יפן במונדיאל 2002 בדרום קוריאה שהשכילה תחת הדרכתו של המאמן הצרפתי פיליפ טרוסייה, להעפיל עד לשלב שמינית הגמר שבדרך היא מדהימה את נבחרת טוניס ורוסיה וגוברת עליהן. התחנה הסופית של היפנים היתה כעבור בשמינית הגמר עם הפסד 0-1 לנבחרת תורכיה.
במונדיאל האחרון בגרמניה הוגרלה יפן לבית יחד עם נבחרות ברזיל, אוסטרליה וקרואטיה. במשחק הראשון נגד נבחרת אוסטרליה הובילה יפן 1-0 עד הדקה ה 85. בסיום המשחק הראה לוח התוצאות אבל את התוצאה 1-3 לטובת נבחרת אוסטרליה שבמאני טיים נתנה פול גז והשאירה את הנבחרת היפנית פעורת פה. אחרי תיקו מאופס נגד נבחרת קרואטיה והפסד נוסף לנבחרת ברזיל (1-4) סיימה יפן את דרכה במונדיאל בטרם עת כבר בשלב הבתים כמו במונדיאל ב 1998 במקום האחרון בבית.


איך העפילה: נבחרת יפן העפילה אוטמטית לשלב הבתים (סיבוב שלישי) בעיקבות הצלחתה באליפות אסיה. היא הוגרלה לבית 2 יחד עם נבחרת בחרין, עומן ותאילנד. כבר על המשחק הראשון המחישה יפן את הכוונות שלה עם ניצחון משכנע וקליל 4-1 על נבחרת תאילנד. במשחק הבא סבלה נבחרת יפן מחוסר מזל ולמרות עליונות במגרש נוצחה בבחרין 0-1. את הסיבוב הראשון השלימה יפן עם ניצחון ביתי קליל 3-0 על עומן. את הסיבוב השני פתחה יפן בצליעה עם 1-1 בעומן. את שני המשחקים האחרונים ניצחה יפן (3-0 בתאילנד ו 1-0 על בחרין). בעיקבות הניצחון על בחרין במשחק האחרון הבטיחה יפן את ראשות הבית שלזכות 13 נ"ק לעומת 11 של בחרין. בסיבוב הרביעי הוגרלה יפן לבית 1 יחד עם אוסטרליה, בחרין (שוב), קטאר ואוזבקיסטן. אחרי ניצחון גדול בבחרין (3-2) איכזבה יפן בבית שסיימה רק ב 1-1 עם נבחרת אוזביקיסטן. אחר כך ניצחון קליל בקטאר, תיקו ביתי מאופס נגד נבחרת אוסטרליה. את הסיבוב הראשון כמו השני פתחה עם ניצחון על נבחרת בחרין בשיעור 1-0 והמשיכה לניצחון שני רצוף על נבחרת אוזביקיסטן. אחרי שהיה נראה שהמקום הראשון בהישג יד נכשלה יפן בשני המשחקים האחרונים של הבית שסיימה רק בתיקו אחד עם קטאר בבית ובמשחק האחרון של הבית בקרב עם המקום הראשון עם אוסטרליה נוצחה נבחרת של השמש העולה על ידי הנבחרת המקומית 1-2 ובכך סיימה את הבית עם 15 נ"ק במקום השני. למרות זאת הספיק המקום השני להעפלה רביעית רצופה למונדיאל.

לוח המשחקים:
14 ביוני, 17:00 קמרון - בלומפונטיין
19 ביוני, 14:30 הולנד - דרבן
24 ביוני, 21:30 דנמרק - ראסטנברג
*שעות המשחקים לפי שעון ישראל


סגל השחקנים

שוערים: יושיקאטצו קוואגוצ'י (ג'ובילו איוואטה, יפן), סייגו נאזאראקי (נגוייה טראמפוס, יפן), אייג'י קוואשימה (קוואסקי פרונטלה, יפן).

הגנה: יוז'י נקאזווה (יוקהומה מרינוס, יפן), מרקוס טוליו טנאקה (אוראווה רד דיימונדס,יפן), יוקי אבה (אוראווה רד דיימונדס, יפן), יואיצ'י קומאנו (ג'ובילו איוואטה, יפן), יאסויוקי קונו ,יוטו נאגאטומו (טוקיו, יפן), דאייקי איוואמאסה, אצוטו אוצ'ידה (קשימה אנטלרס, יפן).

קישור: שונסוקה נקאמורה (יוקהומה מרינוס, יפו), ג'וניצ'י אינאמוטו, קנגו נקאמורה (קוואסקי פרונטלה, יפן), יאסואיטו אנדו (גמבה אוסאקה, יפן), דאיסוקה מאטסוי (גרנובל, צרפת), מאקוטו האסבה (וולפסבורג, גרמניה), קאיסוקה הונדה (צסק"א מוסקווה, רוסיה).

התקפה: קייג'י טמאדה (נגוייה טראמפוס, יפן), קישו יאנו (אלבירקס נייגאטה, יפן), יושיטו אוקובו (ויסל קובה, יפן), שינג'י אוקאזאקי (שימיזו ס.פולסה, יפן), טקאיוקי מורימוטו (קאטניה, איטליה).


האיש על הקווים

טאקשי אוקדה:


גיל: 53
לאום: יפני

נולד ב 25 לאוגוסט 1956 באוסקה שביפן. בין השנים 1980 ו 1985 הוא היה פעיל כשחקן עבור הנבחרת היפנית וערך 24 משחקים במדים הלאומים ואף כבש שער אחד.
קריירת האימון של המגן הבין לאומי לשעבר אקודה החלה למעשה ב 1997 שלקח את שרביט האימון של הנבחרת היפנית והדריך אותה במונדיאל 1998, ללא הצלחה כעבור. למרות זאת הוא יזכר כמאמן הראשון שהוביל את יפן למונדיאל בצרפת שהיה גם המונדיאל הראשון של היפנים אחרי ניצחון 3-2 בהארכה בפלייאוף על אירן. זמן קצר אחרי האכזבה במונדיאל בצרפת, בו סיימה הנבחרת היפנית אחרונה בבית עם שער זכות אחד בלבד וללא נקודות, החליט אוקדה להתפטר מתפקידו. בהמשך הוא אימן את הקבוצה היפנית קונסאדולה סאפורו מ 1999 ועד 2001, ואת יוקהומה מרינוס (2003-2006). בשנתיים הראשונות ביוקוהמה הוביל אוקדה את הקבוצה שלו לשתי אליפויות ברצף שהקנו לו את התואר מאמן השנה בשנתיים הללו. מזה שנים נחשב אוקדה בעיקר בזכות התקופה הנפלאה שלו ביוקהמה כמאמן היפני הטוב ביותר. אחרי התקפת הלב של מאמן נבחרת יפן, הבוסני איוויצה אוסים בדצמבר 2007, נבחר אוקדה לקדנציה שניה כמאמן הנבחרת, בתקווה שהפעם הוא יזכה להצלחה גדולה יותר מאשר בקדנציה הראשונה שלו ויזכה גם אחרי המונדיאל לשמור על התפקיד שלו. הבחירה באוקדה לא הפתיעה ממש אף אחד בארץ השמש העולה וכך גם הציפיות מהמגן הבין לאומי לשעבר בן ה 53 שיוביל את הנבחרת היפנית למונדיאל הטוב ביותר שלה. אוקדה עצמו ,שאומנם מאד מעריך את העבודה של הבוסני איוויצה אוסים, לא רואה את עצמו כממשיך דרכו של אוסים אלא יותר בדרך שלו. במונדיאל האחרון לדעתו נבחרת יפן תחת המאמן הברזילאי זיקו היתה נאיבית מדי, אלו דברים שלפי אוקדה לא יחזרו על עצמם.


אנשי המפתח

קאיסוקה הונדה


גיל: 23
תפקיד: קשר
קבוצה: צסק"א מוסקבה

אין ספק שאחד מהשחקנים היותר מעניינים שמשחקים כרגע בנבחרת היפנית הוא קאסיקו הונדה. אבל כדי למצות את העסק הזה, נצטרך לחלק את הונדה לשתי התקופות של העונה. לפני המעבר בחורף לאלופה הרוסית, ואחריו.
אז נתחיל בלפני כמובן - אם אתם חושבים שמארדונה הוא אליל נאפולי, באמת שלא ראיתם עיר שלמה בהולנדית סוגדת לכוכב היפני. הקשר האלמוני לקח את הקבוצה מהליגה השנייה לעלייה נכספת לליגה הבכירה תוך כדי הפיכה לכדורגלן הכי בולט בהיסטוריה של הולנד שלא בליגה הראשונה. הוא הבקיע בליגה השנייה 21 שערים (לא חלוץ!!) וסחף את החבר'ה לעונה מופלאה. במחזור הראשון בליגה הבכירה הוא הגיע לאיינדהובן הגדולה והפגין הצגה שעד היום אף אחד לא שוכח. שער ושני בישולים בדרך ל3-3 היסטורי מול הענקית ההולנדית. בהמשך הוא שידרג את עצמו להיות הכוכב הגדול של הליגה הבכירה, כשהצליח להוביל את ונלו לקחת נק' במגרשים קשים ועם נחיתות מקצועית אדירה. הצעיפים ביציעי ונלו לא נשאו את שם הקבוצה יותר - אלה רק את השם קאסיקו הונדה. זאת אולי לא פורומולה 1, אבל זאת קבוצת הונדה, בלי צל של ספק.
בחורף, כל העולם רדף אחריו, כשהגדולות של הולנד במוקד (איינדהובן, אייאקס ופיינורד). בסופו של דבר 10 מיליון אירו הגיעו מהכפור הרוסי לונלו, כשהסכומים האדירים שמקבל היפני מכריעים במאבק בין הרוסיה הגדולה להולנדיות. במוסקבה, הונדה התרגל מהר מאוד למעמד של עוד שחקן, אמנם מוביל, אבל בטח לא בסגידה כמו בהולנד. הוא כבש שלושה שערים עד כה כולל שער ההפעלה של הרוסים לחצי גמר ליגת האלופות - על חשבון סביליה. הונדה הוא ללא ספק מהקשרים המעניינים בטורניר, עם יכולות כדרור מצויינת, בעיטה אדירה מכל הטווחים וראיית משחק ששמורה לגדולים ביותר. אל תפספסו.

שונסוקה נקאמורה


גיל: 32
תפקיד: קשר
קבוצה: יוקהומה מרינוס

נקמורה היפני ולא הצטערה. למרות פציעות חוזרות ונשנות הצליח נקמורה לכבוש 11 שערים ב 81 משחקים במשך התחיל את הקריירה שלו במדי קבוצת יוקהומה בליגה היפנית הבכירה. הכישרון שלו נראה כבר בתחילת הקיירה שלו וב 2002 הוא החליט לנסות אתגר חדש ולעבור לאירופה. רג'ינה קאלצ'ו שרק העפילה לליגה האיטלקית הראשונה הימרה על הקשר שלוש שנים במדי הקבוצה האיטלקית הצנועה שנאלצה למכור אותו ב 2005 לגלאזגו סלטיק הסקוטית. בסקוטלנד חווה היפני המוכשר את שיא הקריירה שלו ואף זכה באליפויות ובגביעים מקומים ואף שיחק בליגת האלופות. כל זה כחלק בלתי נפרד מהקבוצה. במשך 4 שנים היה היפני חביב האוהדים ווהמנוע בקישור הסקוטי, הוא רשם 128 הופעות בהרכב ואף כבש 29 שערים. ב 2009 הוא החליט לשנות את האווירה ואחרי איטליה וסקוטלנד הוא עבר לחתנה שתיהיה גם האחרונה שלו באירופה, בספרד. במדי הקבוצה הקטנה של העיר ברצלונה, אספניול, הוא לא הצליח להשאיר את חותמו. פציעות ופורמה לא טובה וקשיי הסתגלות הם בין היתר הסיבות לכישלון של נקמורה באספניול, שמה הוא שיחק רק 13 משחקים בהרכב שלי שערים ובלי בישולים. בקיץ האחרון הוא חזר הביתה כדי להיות כשיר למונדיאל ולנבחרת שלו, שמה הוא תמיד היה סוג של אס בקישור.

יוז'י נקאזווה


גיל: 32
תפקיד: בלם
קבוצה: יוקהומה מרינוס

הליברו הוותיק הוא אחד מעמודי התווך של הנבחרת היפנית ואחד השחקנים הכי מנוסים שמציג הסגל היפני. את הקריירה המקצועית שלו הוא התחיל בגיל 17 במדי אמריקה מיניירו הברזילאית שמה שיחק עד 1998 אז חזר ליפן. את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הוא חגג בספטמבר 1999 בניצחון על אירן. בנוסף לכך הוא הוא נבחר לשחקן הבולט של יפן במונדיאל 2006 ושותף לאורך כל 90 הדקות במשחקי הבית המוקדם. משנת 2002 הוא משחק בקבוצה הכי גדולה ביפן יוקהומה מרינוס והוא כמובן בעל הבית בהגנה והשחקן עליו אומר המאמן באנקר בהרכב. ב 2004 הוא נבחר אף לשחקן השנה בליגה היפנית. למרות היכולת המרשימה שהפגין ולמרות פניות מאירופה (בין היתר קלן הגרמנית הביעה עניין) הוא נשאר נאמן למולדת שלו. היום שהוא בן 30 הוא יודע שבאירופה הוא לא ישחק יותר וחולם לעבור הפעם את שלב הבתים עם נבחרתו במונדיאל.

שימו לב ל...


אצוטו אוצ'ידה


גיל: 22
תפקיד: מגן ימני
קבוצה: קשימה אנטלרס (יפן)

השחקן הצעיר ביותר בסגל היפני הוא גם אחד הכישרונות הגדולים שידע הכדורגל היפני בשנים האחרונות. כבר בגיל 18 הבחין מאמן נבחרת יפן דאז איוויצה אוסים לכישרון של אושידה וזימן אותו לנבחרת יפן. למרות שהוא לא שולב במשחק הנבחרת, רק הזימון הבהיר שבקרוב מאד זה יקרה. בינואר 2008 הגיע הרגע הגדול של אושידה שהוא נכנס כמחליף במשחק הידידות נגד צ'ילה. כמה שבועות מאוחר יותר הוא כבר שיחק 90 דקות בניצחון על תאילנד 1-4.
אושידה גדל בבית ספר לכדורגל של מזרח שימיצו. מיד אחרי שסיים את לימודיו עבר לקבוצתו הנוכחית קשימה אנטלרס.אושידה הבהיר כבר במספר ראיונות עימו שהמטרה הבאה שלו היא אירופה שהמונדיאל יכול לשמש ככלי יעיל לממש את החלום שלו. כבר עכשיו צצות ספקולציות שמקשרות אהשחקן הצעיר בסגל היפני עם סגנית אלופת גרמניה שאלקה 04. אושידה כמובן הוחמא מאד מהעניין שהקבוצה הגרמנית מגלה בו וציין שסוכנו כבר נמצא בקשר עם הקבוצה.


נבחרת יפן מגיעה בלי הרבה שאיפות למונדיאל. המטרה היא כמובן לשפר את הרושם שהשאירה הנבחרת במונדיאל האחרון בגרמניה ולנסות לשחזר את ההישג ממנודיאל 2002 ולהגיע לפחות לשלב שמינית הגמר. הטורניר החשוב הראשון מזה שנים ללא כוכב הנבחרת הידוטישי נקטה שפרש אחרי המונדיאל בגרמניה יהיה לבטח סוג של מבחם גם למאמן היפני שהדיעות ביפן מאד חלוקות לגביו. הסגל לכשעצמו נראה לא רע וכל זאת למרות שרוב השחקנים משחקים בליגה המקומית. על הנייר תתמודד יפן מול קמרון ודנמרק על המקום השני ותנסה להפתיע את הפיבוריטית הגדולה של הבית הולנד.

]]> Tue, 01 Jun 2010 17:48:18 -0400 http://www.asoccer.co.il/index.php?showforum=59index.php?showtopic=27471




פאראגוואי בפורטרייט:

משחק בינלאומי ראשון: פאראגוואי 1 - 5 ארגנטינה (אסונסיון, פאראגוואי, 11 במרץ 1919)
הניצחון הכי גדול: בוליביה 0 - 7 פאראגוואי (ריו דה-ז'ניירו, ברזיל, 30 באפריל 1949)
ההפסד הכי גדול: פאראגוואי 0 - 8 ארגנטינה (סנטיאגו, צ'ילה, 20 באוקטובר 1926)
הכי הרבה הופעות כשחקן: קרלוס גאמרה (110)
מלך השערים: חוסה סאטורנינו קרדוסו (25)


לוח המשחקים:
14 ביוני, 21:30 איטליה - קייפ טאון
20 ביוני, 14:30 סלובקיה - בלומפונטיין
24 ביוני, 17:00 ניו זילנד - פולוקוואנה/פיטרסבורג
*שעות המשחקים לפי שעון ישראל


פאראגוואי במונדיאלים קודמים

בהתחשב בעובדה שפאראגוואי, תאמינו או לא, סיימה לפני ארגנטינה ואורוגוואי, עם אותו מספר נקודות של צ'ילה (שסיימה שנייה) וכולה נקודה אחת פחות מברזיל, העבר של ה"גוואראני" הוא צנוע מאוד. בפעם הראשונה שהגיעה פאראגוואי למונדיאל הוא היה קרוב לבית – במונדיאל הראשון באורוגוואי 1930. במשחק הראשון שלה אי פעם בגביע העולמי היא קבלה 3 בראש מארצות הברית ואחרי זה פיצתה ב 1-0 קטן על בלגיה משער של לואיס וארגס פנה. הניצחון הקטן הזה הספיק לפאראגוואי למנוחה של 20 שנה עד המונדיאל הבא שלהם.
בדרך למונדיאל השני שלהם, גם קרוב לבית בברזיל (שגם בו אורוגוואי זכתה), פאראגוואי השתתפה בקופה אמריקה והצליחה לסיים שנייה שלוש פעמים ב- 1929, 1947 ו-1947, זה כנראה מה שהיו צריכים הגוואראני כדי להגיע מוכנים לעוד טורניר גדול של פיפ"א. בטורניר השני שלהם התוצאות היו אפילו פחות טובות מהמונדיאל הראשון, תיקו 3-3 עם שוודיה והפסד 3-0 לאיטליה השאיר את פאראגוואי מחוץ לסיבוב הבא ועצר אותה אי שם בבית 3.


בפעם הראשונה, פאראגוואי במונדיאל 1930

אחרי שתי הופעות במונדיאלים בדרום אמריקה, גם מנוחה מהמונדיאל בשוויץ ב-1954 לא עזרה להם, ב-1958 פאראגוואי נוסעת בפעם הראשונה למונדיאל באירופה, בשוודיה הקרה. קצת לפני אותו מונדיאל בשוודיה, הספיקה פאראגוואי לזכות בטורניר הגדול הראשון שלה, ב-1953 זכתה פאראגוואי בקופה אמריקה הראשון שלה אחרי ניצחונות על ברזיל (2-1), צ'ילה (3-0) ובוליביה (2-1), היא גם יצאה בתיקו עם אורוגוואי, אקוודור ופרו וסיימה את הטורניר עם מספר נקודות זהה לזה של ברזיל. מה שגרר אותה למשחק פלייאוף עם ברזיל, שגם אותו היא ניצחה (3-2) וזכתה בטורניר. כשהגיעה פאראגוואי בפעם הראשונה לאירופה זה לא היה פשוט, אחרי שהובילה על צרפת 3-2 במשחק הראשון שלה באותו מונדיאל בשוודיה, היא סיימה את המשחק מובסת 7-3. אחרי זה ניצחון 3-2 על סקוטלנד ותיקו 3 עם שוודיה עצרו את פאראגוואי, שוב, רק בשלב בתים.
בתקופה הבאה שבין 1958 ועד 1986 פאראגוואי לא העפילה לשום מונדיאל וההצלחה היחידה שלה הייתה בזירה המקומית, שם זכתה שוב בקופה אמריקה בשנת 1979 אחרי ניצחון על צ'ילה בגמר. אז אחרי 28 שנה של תקופת יובש במונדיאלים, הגיעה פאראגוואי למקסיקו, לעוד מונדיאל קל"ב מבחינתה. בסגל של אותה פאראגוואי, אגב, היה רולאנדו צ'ילאברט, האח הגדול של חוסה. ניצחון 1-0 על עיראק ועוד שתי תוצאות תיקו, מול מקסיקו ובלגיה, העלו את הגוואראני בפעם הראשונה לשמינית הגמר, שם נוצחו על ידי אנגליה 3-0.
עוד תקופת יובש, 12 שנה עברו ובהם פאראגוואי תפספס שני מונדיאלים עד שהיא תגיע לצרפת 1998. הנבחרת הזו, של 98, היא ללא ספק התחלת 'תור הזהב' של פאראגוואי, אותה נבחרת של חוסה לואיס צ'ילבארט בשער, קרלוס גאמרה וסלסו איילה בהגנה, יחד עם חוסה קרדוסו בהתקפה, הובילה את פאראגוואי לשלוש הופעות רצופות ולהישגים הכי גדולים בזירה הבינלאומית. ב-98 העפילה פאראגוואי מהמקום השני בבית הדרום אמריקאי, כשרק ארגנטינה מקדימה אותה. בטורניר עצמו היא יצאה בתיקו עם בולגריה וספרד, אבל ניצחון על ניגריה השאיר אותה בתמונה והעלה אותה לשלב הבא. בשמינית הגמר פגשה פאראגוואי את צרפת באחד המשחקים הזכורים של אותו מונדיאל, עם הופעה הגנתית הרואית של צ'ילאברט וחבריו. זה כמובן לא עזר לגוואראני'ס שלצערם ראו את לאורן בלאן מבקיע בדקה ה-114 ושולח את צרפת לשלב הבא בדרך להיות אלופת העולם.


חוסה לואיס צ'ילברט, תור הזהב של פאראגוואי

הישגים נוספים: 2 זכיות בקופה אמריקה, מדלית כסף אולימפית.

איך העפילה: סך הכול בסטייל, ממוקמת שלישית לפני אורוגוואי וארגנטינה שעל הנייר יותר נוצצות, עם אותו מספר נקודות של צ'ילה (שסיימה שנייה) ונקודה אחת פחות מברזיל, מובילת הבית הדרום אמריקאי. אז איך עשו את זה הגוואראני? התחילו דווקא בהפסד 2-0 לקולומביה ועוד בבית, אבל משם הדברים השתפרו, ניצחונות על ברזיל (2-0) וארגנטינה (1-0) הם רק חלק מסיפור ההצלחה בקמפיין הנוכחי, ולמרות הפסדים לאורוגוואי, צ'ילה ובעיקר אחרי אחד כואב לבוליביה (4-2) התאוששו הגוואראני, בדיוק מתי שצריך, עם רצף של 4 ניצחונות, ביניהם ברזיל, אורוגוואי וצ'ילה ואז קינחו בניצחון 5-1 על אקואדור.

סגל השחקנים
הסיפור הכי פיקנטי/טרגי של פאראגוואי הוא דווקא על אחד שלא נמצא בסגל - סאלבדור קאבאניאס שמו.
השם ודאי לא מצלצל לכם, אבל הבחור משחק כבר כמה שנים בקלוב אמריקה במקסיקו, אחד הכוכבים של הנבחרת בשנים האחרונות והיה אמור להיות מהחלוצים המובילים של הנבחרת בדרא"פ. אלא שב-25 לינואר 2010 בשעה 05:00, בזמן שבילה במועדון הלילה 'בר בר', הוא נקלע לשוד/תגרה במהלכה הוא נורה בראשו. הרופאים מצאו אותו במצב קשה והצליחו לשמור עליו בחיים, בגלל שהכדור נתקע לו בגולגולת, החליטו הרופאים כי מסוכן מדי לנתח אותו על מנת להוציא את הכדור והחליטו שיהיה עדיף אם יישאר עם הכדור תקוע בגולגולתו. מאז הוא מחלים וחוזר לחיים נורמאלים והרופאים אפילו מגדירים את ההחלמה שלו כמדהימה. חוץ ממנו אפשר למצוא לא פחות מ-4 אקס-ארגנטינאים שהתאזרחו בסגל הרחב. רק שלושה מהם ייסעו למונדיאל (באריוס, סנטנה ואורטיגוסה) בעוד אחד נופה בקיצוץ האחרון (אקינו). השמות שאולי שיצלצלו יותר הם רוקה סנטה קרוס (מ.סיטי) וואלדס (דורטמונד) שהופיעו כבר בבימה האירופית.


שוערים: חוסטו ויאר (ואיאדוליד, ספרד), אלדו בובאדייה (אינדפנדיינטה מדיין, קולומביה), דיאגו בארטו (סרו פורטניו, פאראגוואי).

הגנה: דניס קאניסה (לאון, מקסיקו), דאריו ורון (פומאס, מקסיקו), חוליו ססאר קאסרס (אתלטיקו מיניירו, ברזיל), אאורליאנו טורס (סן לורנסו, ארגנטינה), קלאודיו מורל רודריגס (בוקה, ארגנטינה), קרלוס בונט (אולימפיה, פאראגוואי), פאולו דה סילבה (סנדרלנד, אנגליה), אנטולין אלקאראס (וויגאן אתלטיק, אנגליה).

קישור: אדגר בארטו (אטאלנטה, איטליה), כריסטיאן ריברוס (סנדרלנד, אנגליה), ג'ונתן סאנטאנה (וולפסבורג, גרמניה), אנריקה ורה (ליגה דה קיטו, אקואדור), נסטור אורטיגוסה (ארחנטינוס, ארגנטינה), ויקטור קאסרס (ליברטאד, פאראגוואי).

התקפה: רוקה סנטה קרוס (מנצ'סטר סיטי, אנגליה), נלסון האאדו ואלדס (דורטמונד, גרמניה), לוקאס באריוס (דורטמונד, גרמניה), אוסקר קרדוסו (בנפיקה, פורטוגל), אדגר בניטס (פאצ'וקה, מקסיקו), רודולפו גאמרה (ליברטאד, פאראגוואי).


האיש על הקווים:

חרארדו "טאטה" מרטינו



גיל: 47
רזומה: אלמיראנטה בראון (ארגנטינה) 98, פלאטנסה (ארגנטינה) 99, אינסטיטוטו (ארגנטינה) 00-01, ליברטאד (פאראגוואי) 02-03, סרו פורטניו (פאראגוואי) 04, קולון (ארגנטינה) 05, ליברטאד (פאראגוואי) 05-06, נבחרת פאראגוואי 07 - ?.

בתור שחקן מרטינו הארגנטינאי, "טאטה", היה אליל במועדון הרוסריני ניואלס, הוא אף זכה איתו ב-2 אליפויות לא צפויות והגיע עד לנבחרת ארגנטינה. עד היום טאטה נחשב לאליל בקרב מחצית מתושבי העיר רוסאריו, השאר אוהדי סנטראל כמובן, שאף קראו לאחד מהיציעים באיצטדיון על שמו לאחרונה. אגב, האצטדיון קיבל לאחרונה את שמו של מרסלו ביאלסה, שיהיה במונדיאל כמאמן צ'ילה, שהוא חבר קרוב של מרטינו ומודל לחיקוי בשבילו בתור מאמן. אך למרות ההערצה האדירה למרטינו ברוסאריו, יש מקום נוסף בו הוא דמות מוערכת ולעתים אף מוערצת, הכוונה לפאראגוואי.

מאז הגיע מרטינו לפאראגוואי כמאמן הוא זכה בערך בכל תואר אפשרי בשני המועדונים שאימן, מספר פעמים, והעמיד מאזן נהדר של 8 תארים בזמן הקצר ששהה שם (העונה מחולקת בפאראגוואי). הוא אף זכה לתואר היוקרתי של מאמן השנה בדרום אמריקה לפני כשלוש שנים. גם כמאמן של הסלקסיון גוואראני, החל מ-2007, ידע מרטינו הצלחות עד כה, פאראגוואי נראתה מצוין בתחילת הקופה אמריקה האחרון ולמרות ההדחה המבישה למקסיקו מרטינו קיבל קרדיט על ההופעה. את מוקדמות המונדיאל פתחה פאראגוואי בסערה והבטיחה את עלייתה עוד בשלב מוקדם יחסית, זאת תוך הצגת כדורגל חיובי יותר ממה שהנבחרת הלוחמת הזאת ידעה להציג בעבר, לצד ההגנה הסולידית כמסורת הפאראגוואים. לא פשוט להיות זר בשום מקום, אך מרטינו קנה את אהבת האוהדים המקומיים בזכות עבודה קשה, צניעות, כדורגל חיובי והישגים על כר הדשא. שמו כבר הועלה מספר פעמים בהקשר של המאמן הבא של נבחרת ארגנטינה השכנה, אך במדינה הקטנה לא ימהרו לוותר על מרטינו. למרות ההערכה המקצועית לאחר פרסום הסגל עלו בפאראגוואי טענות, כולל מצד מלך השערים של הנבחרת פפה קארדוסו, על זימונו של באריוס שמעולם לא שיחק או גר בפאראגוואי, כמו גם המתאזרחים האחרים להוציא את אקינו "המקומי". אך עדיין רבה ההערכה למרטינו מכדי שהביקורות יתפסו תאוצה, לפחות עד שלא תעלה סיבה נוספת.


שחקני המפתח


אדגר בארטו



גיל: 25
תפקיד: קשר
קבוצה: אטאלנטה (איטליה)
כינוי: "אדי" (?)

אדגר בארטו כמעט ולא שיחק העונה, הוא הופיע בכמה משחקים ספורים במדי קבוצתו האיטלקית עד שנפצע ברגלו, לקראת סיום העונה הקשר כבר היה בדרך לחזור למגרשים אך נאלץ לעבור ניתוח בברכו. לסגל הסופי נכנס בארטו למרות שלא הופיע עדיין במשחקי ההכנה ולמעשה לא שיחק מאז סוף 2009. עובדה שרק מעידה על חשיבותו בנבחרת הפאראגוואית.

במוקדמות בארטו היה הדינמו במרכז המגרש, הוא האיש שמרטינו ציפה ויצפה ממנו לנהל לו את המשחקים ולחסום את האמצע כשצריך. אדגר אוסבלדו בארטו התחיל את הקריירה המקצועית שלו בסרו פורטניו הפאראגוואית, אחרי שנתיים בלבד עם 26 הופעות ו-4 כיבושים, בשנת 2004, יצא לאירופה, להולנד, לניימיכן שם העביר 3 שנים שכללו 95 הופעות ו-10 שערים. הרקורד הזה בניימיכן עדיין תלוי אצלו בארון בתור המקום בו שיחק הכי הרבה. מקבוצה בינונית בהולנד הוא התקדם בקיץ 2007 לקבוצה בינונית באיטליה - רג'ינה. בעונה הראשונה שלו בקלבריה הוא היה אחד הברגים המרכזיים בהישארות של רג'ינה בסרייה A, שנה לאחר מכן זה כבר לא הספיק לרג'ינה שבסוף עונת 08-09 ירדה לסרייה B. לבארטו זה כמובן היה סימן לעזוב והוא נרכש על ידי אטאלנטה ברגאמו בסכום של 4.5 מיליון יורו. העונה באטלנטה הוא לא שיחק כמעט כאמור, חסרונו היה אחד מהסיבות שלא עזרו לאטאלנטה לברוח מאותו גורל דומה שהיה לרג'ינה. מונדיאל טוב של בארטו יכול בהחלט לעזור לברוח מגורל של ליגה שנייה. יכול להיות שההימור של מרטינו על השחקן המשתקם יתברר כטעות ובארטו לא יצליח לעלות לכר הדשא. אך למרות זאת בחרנו בו כשחקן מפתח, שכן פאראגוואי עצמה תהייה תלויה בכך שהקשר יגיע כשיר ובריא על מנת להצליח. כמו שראינו במוקדמות, בארטו טוב = פאראגוואי טובה, בארטו חסר = משחק תקוע.

נלסון האאדו ואלדס



גיל: 26
תפקיד: חלוץ
קבוצה: בורוסיה דורטמונד (גרמניה)
כינוי: "אל מגניפיקו"

נלסון האאדו ואלדס הוא פרצוף קצת יותר מוכר מבארטו, הוא הגיע לגרמניה כבר ב-2001 כשנקנה על ידי ורדר ברמן מקלוב אתלטיקו טמבטארי הקטנה. בהתחלה הוא שיחק עם ורדר ברמן II, קבוצת הריזרבס של הגרמנים, אבל לאט לאט התקדם ובעונת הדאבל של 03-04 הוא היה כבר שותף לזכייה, למרות שהיה רק מחליפם של קלוזה וקלאסניץ'. אחרי 5 שנים בורדר ברמן, בסוף עונת 05/06, הוא החליט שהוא רוצה יותר הרכב ועבר לבורוסיה דורטמונד, שם בעונתו הראשונה (06/07) הוא באמת ראה הרבה הרכב אבל מעט מאוד רשת, רק כיבוש אחד בכל העונה. במוקדמות המונדיאל התמונה שלו שונה לגמרי ורואים שבונים עליו, הוא שיחק ב-17 משחקים מתוך 18 שכללו 1188 דקות משחק ו-5 כיבושים, שהעניקו לו את תואר סגן מלך השערים של פאראגוואי במוקדמות. אין בכלל ספק שבונים עליו בהתקפת הנבחרת. אגב, היחידי שכבש יותר ממנו במוקדמות בשביל הגוואראניס, הוא סאלבדור קאבאניאס, אותו אחד שנורה בראשו.


שימו לב ל..

לוקאס באריוס



גיל: 25
תפקיד: חלוץ
קבוצה: בורוסיה דורטמונד (גרמניה)
כינוי: "פאנתרה" (להקת רוק שהוא העריץ)

לוקאס באריוס הוא אומנם לא צעיר מבטיח, הוא בן 25 ואת כל הקריירה שלו מלבד העונה הנוכחית הוא העביר בדרום אמריקה, כשקולו-קולו הצ'יליאנית היא הקבוצה האחרונה שלו ובה הוא מגיע למאזן מרשים מאוד של 53 הופעות ו-49 שערים(!) בכל המסגרות במשך עונה וחצי בלבד. מדהים אם לוקחים בחשבון שבארגנטינה, בליגה הבכירה לפחות (שיחק גם בשנייה), הוא כבש צמד ב-14 משחקים. השערים בצ'ילה הספיקו בשביל בורוסיה דורטמונד לשלם 4.2 מיליון יורו ולהביא אותו אליה. השנה התחילה קצת קשה ובאריוס לא הצליח להרשים, עד שכבש את שערו הראשון והמשיך לכבוש בעוד חמישה משחקים רצופים. הוא גם הספיק לכבוש עוד 4 בגביע הגרמני ולסיים את העונה עם 19 כיבושים בבונדסליגה, זאת ב-33 הופעות ליגה. סה"כ 23 כיבושים לבאריוס בגרמניה. למרות הנתון המרשים הזה, עד אמצע העונה לא היה נראה שמרטינו סומך על הארגנטינאי שאימו היא פאראגוואית, אבל אחרי הירי בקאבאניאס, מרטינו לא חשב פעמיים ובאריוס (שאוזרח לבינתיים) זומן במקומו. באריוס ערך הופעת בכורה בגוואראני רק לפני כשבוע, במשחק ההכנה באירלנד שם כבש שער מצמק, משם הוא המשיך וכבש שער יפה מול חוף השנהב - נכון לרגע כתיבת שורות אלו מאזנו בנבחרת עומד על 2 גולים ב-2 משחקים, בהחלט שחקן ששווה לשים לב אליו.

אוסקר קארדוסו



גיל: 27
תפקיד: חלוץ
קבוצה: בנפיקה ליסבון (פורטוגל)
כינוי: "טאקוארה" (כלי נשק דמוי חנית)

אוסקר קארדוסו הוא גם לא צעיר מבטיח, הוא כבר בן 27 וגם הוא בדומה לבאריוס בילה את רוב שנותיו בדרום אמריקה וב-2006 נבחר לשחקן השנה בכדורגל הפאראגוואי בזכות יכולתו בניואלס שבארגנטינה. לבנפיקה זה היה מספיק כדי להפוך אותו לשחקן השני הכי יקר בתולדותיה עם העברה בסכום של 11.1 מיליון יורו. בשנה האחרונה קארדוסו בהחלט הראה שהוא היה שווה את הסכום, 26 כיבושים ב-28 הופעות ליגה, העניקו לבנפיקה את אליפות פורטוגל ולקרדוסו את תואר מלך השערים בפורטוגל השנה. יותר מזה, הוא סיים עם נעל הזהב של הליגה האירופית, זכה שוב בתואר שחקן השנה של הכדורגל הפאראגוואי ואם שכחתי לציין אז בנפיקה זכתה בדאבל, שהוא כמובן שותף מלא. סך הכול 46 הופעות היו השנה לאוסקר שכבש לא פחות מ-38 שערים בכל המסגרות, ללא ספק עונה פורייה ביותר מבחינתו, גם ברגל וגם בתארים. קארדוסו מתאושש מפציעה ולכן לא שותף במשחקי ההכנה עד כה, אבל צפוי להיות כשיר לחלוטין למונדיאל עצמו, שם יתחרה עם רוקה סנטה קרוס ובאריוס על מקום בהרכב.



ובדרא"פ? פאראגוואי מוכשרת מאוד בעיקר בהתקפה, למרות המסורת של משחק קשוח והגנה חזקה (שנראתה לא מרשימה בהכנה עד כה). אומנם אין לה שם נוצץ בהתקפה, אך מספיק להסתכל על חלוצי הגוואראני כדי לראות שיש פה פוטנציאל להרבה נזק. פאראגוואי בהחלט יכולה להסתכל על הבית ולהגיד שהמטרה זה לעלות, לא על חשבון אלופת העולם אולי, אבל בטח שעל חשבון ניו-זילנד. גם אם התחרות עם סלובקיה יכולה להיות קשה, פאראגוואי עדיין יכולה לעבור, בדרך לעוד קמפיין מוצלח ואולי אפילו לעבור את שמינית הגמר.

הסיקור נכתב ע"י עמרי (Bianconeri), קרדיט גם לאליאס וליואב שהפריע קצת. ]]> Tue, 01 Jun 2010 17:33:10 -0400 http://www.asoccer.co.il/index.php?showforum=59index.php?showtopic=27468 סלובניה







סלובניה בפורטרייט

משחק בינ"ל ראשון: אסטוניה - סלובניה 1 - 1 (טאלין, אסטוניה 3.6.1992)
הניצחון הגבוה ביותר: עומן - סלובניה 0 - 7 (מסקט, עומן, 8.2.1999)
ההפסד הגבוה ביותר: צרפת - סלובניה 5 - 0 (סן דני, צרפת 12.10.2002)
שיאן ההופעות: זלאטקו זהאוביץ' (80 הופעות)
הכובש המצטיין: זלאטקו זהאוביץ' (35 שערים)
הופעות בגביע העולם: 1 (ההופעה היחידה במונדיאל בשנת 2002).
הישג שיא בגביע העולם: שלב הבתים (מקום אחרון).
הופעות ביורו: 1 (ההופעה היחידה בטורניר בשנת 2000)
הישג שיא ביורו: שלב הבתים (מקום אחרון).
מיקום במוקדמות מונדיאל 2010: 2 - סלובניה עלתה משלב ההצלבה אחרי שסיימה במקום ה2 בבית ה' במוקדמות. בהצלבה היא הדיחה את רוסיה של הידינק בזכות שערי חוץ.

לוח המשחקים:
13 ביוני, 14:30 אלג'יריה - פולוקוואנה
18 ביוני, 17:00 ארצות הברית- יוהנסבורג
23 ביוני, 17:00 אנגליה - פורט אליזבת'
*שעות המשחקים לפי שעון ישראל


סלובניה במונדיאלים קודמים:

לנבחרת סלובניה אין היסטוריית מונדיאלים מפוארת, כיוון שרק ב1991 זכתה בעצמאותה(אחרי הפיצול של יוגוסלביה) ורק ב1992 שיחקה את משחקה הרשמי הראשון. בתקופת המונדיאלים של שנות ה-90 הייתה עסוקה סלובניה בבניה של סגל חדש, ונכשלה להעפיל לטורנירים בארצות הברית (94') ובצרפת(98'). אלא שזה בדיוק הזמן שהייתה צריכה סלובניה. ההכנות הוכיחו את עצמן כמוצלחות, כשליורו 2000 הצליחה סלובניה להעפיל ושנתיים אחר כך העפילה למונדיאל הראשון בתולדותיה, בקוריאה וביפן ב-2002. הדרך של סלובניה למונדיאל ההוא כללה 0 הפסדים בשלב המוקדמות, והדחה מפתיעה של רומניה בהצלבה.
הבית אליו הוגרלו הסלובנים, היה בית ב' שכלל את ספרד, דרום אפריקה ופראגוואי. ההגרלה זימנה לסלובניה במשחק הפתיחה את ספרד, ובסופו ירדה סלובניה מנוצחת 1-3. את השער הראשון עבור סלובניה במונדיאל כבש חלוץ הפועל תל אביב לשעבר, סבסטיאן צימרוטיץ'. בסופו של דבר, סלובניה סיימה את הטורניר עם 0 נקודות, אחרי שהפסידה גם לדרום אפריקה (0-1) ולפרגוואי (1-3). המקרה הזכור ביותר מסלובניה באותו הטורניר היה העובדה שבמשחק האחרון, בדקה ה87 ספגה סלובניה שער שלישי מפרגוואי, שמשמעותו הייתה העפלה עבור הפרגוואים, והדחה כואבת על חודו של שער עבור מארחי הטורניר הנוכחי, הדרום אפריקאים.




סבסטיאן צימרוטיץ' כובש את השער הראשון בהיסטוריה של סלובניה במונדיאל.



סגל השחקנים

שוערים: סאמיר האנדאנוביץ' (אודינזה), יסמין האנדאנוביץ' (מנטובה), אלכסנדר שליגה (ספרטה רוטרדאם).

הגנה: מישו ברצ'קו (קלן), בויאן יוקיץ' (קייבו), מרקו שולר (גנט), בושטיאן צסאר (גרנובל), מאטיי מאבריץ' (קובלנץ), ברנקו איליץ' (לוקומוטיב מוסקבה), אלבדין דז'יניץ' (מאריבור), סואד פילקוביץ' (מאריבור).

קשרים: רוברט קורן (ווסט ברומיץ' אלביון), אלכסנדר ראדוסבלייביץ' (לאריסה), אנדרז' קירם (ויסלה קראקוב), אנדריי קומאץ (מכבי ת"א), דאליבור סטבנוביץ' (ויסטה ארנהיים), רנה קרין (אינטר), וולטר בירסה (אוקזר).

חלוצים: מיליבויה נובאקוביץ' (קלן), נייץ פצ'ניק (נאסיונל מאדיירה), זלטאן ליוביאנקיץ' (גנט), זלאטקו דדיץ' (בוכום), טים מאטאבז' (כרונינגן).

האיש על הקווים



מתיאז' קק

גיל: 48

הקריירה שלפני:

מתיאז' קק החל את הקריירה שלו כשחקן הגנה במאריבור המקומית. הקריירה שלו כשחקן נמשכה כ-20 שנים( מ79' ועד הפרישה ב99') ואת רובה עשה במועדון ילדותו, מאריבור. עוד כשחקן נחשב קק לדמות מובילה וחזקה, ובמהלך השנים הוליך את קבוצתו לזכיה באליפויות מקומיות, כאשר 2 מבין האליפויות בהן זכה שימש גם כקפטן הקבוצה( תפקיד אותו מילא במשך 5 שנים). בסיום עונת 98/99 החליט לפרוש ממשחק פעיל, והפך לעוזר המאמן בקבוצת ילדותו. אחרי עונה כושלת, פוטר מאמנה של הקבוצה וקק מונה להיות המאמן הראשי. ההצלחה לא איחרה לבוא, וכבר בעונתו הראשונה הוביל את מאריבור לאליפות. בסה"כ עבד קק במשך 6 עונות כמאמנה של מאריבור, ובהן זכה ב3 אליפויות. בשנת 2006 מונה למנג'ר של נבחרת הנוער הסלובנית, וכעבור שנתיים הפך למנג'ר של הנבחרת הבוגרת.

על הקווים:

מאז שנת 2008 קק הוא המנג'ר של נבחרת סלובניה. בדומה מאוד להתחלת הקריירה שלו כמנג'ר של מאריבור, גם עם סלובניה ההצלחה הגיעה מיד. אחרי שסלובניה הוגרלה לבית שכלל את סלובקיה, צ'כיה, צפון אירלנד, פולין וסן מרינו, נראה היה כי המונדיאל בהישג יד, וקק הצליח להוביל את סלובניה לקמפיין שכלל רק שני הפסדים ו-6 נצחונות, שזיכה את סלובניה במקום השני ובכרטיס לפלייאוף מול רוסיה על הזכות להעפיל למונדיאל. בסיכום שני המפגשים מול הרוסים, הסלובנים הצליחו לעלות בזכות שערי חוץ, וקק זכה לתשבוחות רבות על השדרוג המיידי שהביא לנבחרת הסלובנית, שנכשלה עד אותה עת להעפיל למונדיאל 2006 וליורו 2008.



אנשי המפתח

סאמיר האנדאנוביץ'



גיל: 25
תפקיד: שוער
קבוצה: אודינזה (איטליה)

סאמיר האנדאנוביץ' כרגע חווה את הרגעים הכי יפים בקריירה הדי קצרה שלו. השוער הצעיר והגבוה יחגוג 26 אביבים לאחר סיום המונדיאל , אבל עד אז הוא יוכל לקבל יותר הכרה בעולם הכדורגל. השוער נולד באמצע שנות השמונים בבירה של הרפובליקה הסוציאליסטית של סלובניה, עוד שהייתה חלק מהפדרציה היוגוסלבית. אומנם הוא נולד בליובליאנה אך את הקריירה המקצוענית שלו החל בקבוצת הנוער של דומז'אלה, בניגוד לבן דודו המבוגר יותר יסמין האנדנוביץ' שהתחיל את הקריירה באולימפיה ליובליאנה. בעונת 2003/2004, כשהיה בן 19 עשה את הופעות הבכורה שלו בליגה הסלובנית הבכירה, אך לא ממש תפס את עמדת השוער הראשון בקבוצה. באותו הזמן גם החל להופיע לראשונה בנבחרת הצעירה של סלובניה. בקיץ 2004 נודע, כי אודינזה האיטלקית רכשה אותו מדומז'אלה, אותה הקבוצה מהעיר האיטלקית שקרובה לגבול בין צמד המדינות. בעונת הבכורה שלו בביאנקונרי, הופיע בפעם הראשונה 3 פעמים בסריה אה ועוד פעם אחת בקופה איטליה. היה לו קשה לתפוס את מקום השוער הראשון כי ברוב המשחק אז שיחק שוער נבחרת איטליה כיום, מורגן דה סנקטיס. בנובמבר 2004 רשם את הופעתו הראשונה בנבחרת במשחק ידידות נגד סלובקיה. בקיץ 2005 הוחלט כי סאמיר יושאל לטרוויזו, העולה החדשה, הוא פתח את העונה כשוער ראשון וב3 הופעותיו ספג 6 שערים וניסינו הדל היה לעוכריו. אדריאנו זאנקופה החליף אותו, וטרוויזו בינואר 2006 החליפה אותו בתמורה למתאו סרני. בלאציו הופיע רק פעם אחת, במשחק נגד פארמה, בו לא ספג בכלל שערים.
אודינזה הבינה כי כדאי מאוד לתת לשוער הגבוה והחסון גם משחקים שבהם יוכל לקבל ניסיון רב מבלי לחטוף הלם וישר לשחק ברמות הגבוהות ביותר. לכן, הוא הושאל לרימיני מהסריה בי ושם סוף סוף מצא את מקומו. שם הוא מוכיח את כישרונו ואת יתרונותיו כשוער במיוחד במשחקים מול יובנטוס, שם מנע מהביאנקונרי של טורינו איבוד של 4 נקודות. בינתיים בנבחרת סלובניה, סאמיר תפס את המקום של השוער הראשון והוותיק בורוט מאבריץ' שכבר פרש מהנבחרת. ביולי 2007 לאחר שמורגן דה סנקטיס נמכר לקבוצה האנדלוסית סבייה, האנדאנוביץ' נהיה מיד לאחר כמה מחזורים השוער הראשון של אודינזה מכיוון שאנטוניו קימנטי הקשיש לא מצליח תמיד לעמוד בהתקפות היריב. בסוף עונת 2007/2008, הפריולאנים מעפילים לגביע אופ"א גם בעזרת השוער הצעיר. את העונה השעברה גם מילא את מקום השוער הראשון ובין השאר רשם 10 הופעות בגביע אופ"א וביניהם גם קיבל ניסיון מדו קרב פנדלים נגד בורוסיה דורטמונד בו הדף צמד פנדלים והביא את אודינזה לשלב הבתים. גם את העונה שהסתיימה כרגע בסריה אה, שיחק בצורה מלאה עם אודינזה. ולמעשה, מאז מוקדמות היורו האחרון, האנדנוביץ' הפך לשוער הראשון והלגיטימי של הנבחרת מהאלפים הדינארים ועם הזמן הוא רק ממשיך לספור את ההופעות.



רוברט קורן



גיל: 29
תפקיד: קשר אמצע
קבוצה: ווסט ברומיץ' אלביון (אנגליה)

רוברט קורן הוא הדינמו של הנבחרת, והחל מ2009 משמש גם כקפטן. לחובבי הכדורגל הישראלי השם רוברט קורן זכור עוד מימיו כילד בן 20, אז שיחק במחזיקת הגביע הסלובני באותה השנה, פובליקום. במפגש כפול מול מחזיקת הגביע הישראלי, מכבי חיפה, בו נוצחה פובליקום פעמיים, בלט אצלה רק שחקן אחד שנראה כמה רמות מעל קבוצתו, והיה זה קשר האמצע הצנום רוברט קורן. אחרי שחיפה עברה את פובליקום, היא גילתה בבחור הצעיר עניין אך רק פערים כספיים מנעו מעבר של קורן לירוק של חיפה. ומסתבר שבמקרה שלו, כל עכבה לטובה:
מאז, הקריירה של קורן בנסיקה. ב2004 נרכש ע"י לילסטרום הנורווגית, ובמהלך השנים שלו בליגה הנורווגית זכה להרבה מחמאות, כשב2007 עיתונאים בכירים בנורווגיה כינו אותו "הזר הטוב ביותר ששיחק בליגה הנורווגית מאז תחילת המילניום". למרות התעניינות מצד מנצ'סטר סיטי, ב2007 הייתה זו דווקא ווסט ברומיץ' מליגת המשנה באנגליה שזכתה בשירותיו. אחרי עונה שהסתיימה באכזבה, ב08/09 רוברט קורן עלה עם ווסט ברום לפרמיירליג, אחרי שהצליח להתגבר על פציעה שאיימה לחסל לו את הקריירה:
קורן ספג בעיטה חזקה בעין במהלך אימון שגרמה לדימום חמור בעין וגרמה לו לאבד את הראייה באופן זמני. וכמו שהצליח להתגבר על הפציעה החמורה בעינו, בסלובניה מקווים שהוא יצליח להתגבר גם על המשבר המקצועי החדש שנחת עליו. רוברטו די מתאו, מאמנו בווסט ברומיץ', בחר שלא לחדש את חוזהו של קורן, שנגמר בסוף העונה האחרונה, זאת למרות שהיה שותף להעפלתה של ווסט ברומיץ' לפרמיירליג. כרגע קורן נותר שחקן חופשי והוא ינסה להוביל את נבחרתו לקמפיין טוב, בתקווה שיצליח להרשים את כל הסקאוטים הצופים ולמצוא לעצמו קבוצה לעונה הבאה.


מיליבויה נובאקוביץ'



גיל: 31
תפקיד: חלוץ
קבוצה: פ.צ קלן (גרמניה)

מילבויה נובאקוביץ' בן ה31 הוא עוד אחד מהשחקנים שהנבחרת הסלובנית תלויה ביכולתו. מלך שעריה הנוכחי של הנבחרת, החל את הקריירה שלו באולימפיה לובליאנה, ובמהרה הפך הענק הסלובני למטרה מבוקשת באוקראינה, בולגריה וגרמניה. את ההתקדמות המשמעותית ביותר בקריירה עשה בליטקס לובאץ' הבולגרית, בתקופה בה אימן את הקבוצה יצחק שום. הוא היה מלך שערי הליגה הבולגרית, וסחף את קבוצתו לשלב הבתים בגביע אופ"א. קבוצות כמו פ.צ קלן מגרמניה, האלופה הבולגרית לבסקי סופיה ואלופת ישראל ביתר ירושלים הביעו עניין, ואז הגיש נובאקוביץ' בקשה לעזוב את קבוצתו. בסופו של דבר שוכנע להישאר, סיים את הקמפיין האירופאי עם שער אחד עד שנקנה תמורת 1.5 מיליון אירו ע"י פ.צ קלן מהליגה הגרמנית השניה, וסיים את עונת 07/08 כמלך שערי הליגה השניה בגרמניה. עונה לאחר מכן, מינה אותו דאום לקפטן, והוא סיים כמלך השערים של הקבוצה כשכבש 16 שערים בבונדסליגה. אחרי ריב עם חבר לקבוצה, נלקח ממנו סרט הקפטן בסיום אותה עונה. נובאקוביץ' משחק בנבחרת כחלוץ, לעיתים כחלוץ בודד במערך 4-5-1 כהמנג'ר קק מנצל את היותו חלוץ גבוה ורחב (1.92 מ' גובהו).


שימו לב ל...

וולטר בירסה



גיל: 23
תפקיד: קשר התקפי
קבוצה: אוקזר (צרפת)

וולטר בירסה נחשב בעיני רבים מהסלובנים ככישרון הגדול ביותר שצמח שם לאחרונה. הוא רק בן 23, וקורות החיים של הקשר-חלוץ הצעיר יש כבר הישגים לא קטנים. אחרי שבעונת 2005/2006 סיים כסגן מלך שערי הליגה בסלובניה עם 18 כיבושים במדי גוריצה (וזכה פעמיים בליגה הסלובנית במדיה), נרכש ע"י סושו הצרפתית שם שיחק במשך 2 עונות והיה שותף לזכייה בגביע הצרפתי, במהלכן נבחר פעמיים לספורטאי השנה בסלובניה. בינואר 2009 אוקזר השאילה אותו, ואחר שהוכיח את עצמו גם במדיה, בסיום אותה עונה הפכה אוקזר את ההשאלה לקבועה כשרכשה את כרטיסו של בירסה מסושו. העונה האחרונה הייתה מוצלחת במיוחד, הוא כבש פעמיים בבעיטה חופשית, פעם בפנדל, בישל צמד שערים והכי חשוב, אוקזר סיימה במקום השלישי בצרפת, שהקנה לה כרטיס לפלייאוף של ליגת האלופות. בירסה או "ביקי" כמו שמכנים אותו בסלובניה, הוא השחקן הצעיר בתולדותיה של סלובניה שלבש את המדים הלאומיים, כשעשה זאת בגיל 18, כשעוד שיחק בגוריצה, האלופה המקומית. לבירסה שני שערים (הראשון נגד פולין והשני נגד סלובקיה במוקדמות המונדיאל) במדים הלאומיים ב-33 הופעות, כשלרוב הוא מתופקד כקשר מאחורי החלוץ או כקשר באחד האגפים. את תקוותיהם לקמפיין מרשים של הנבחרת במונדיאל תולים האוהדים בין היתר ביכולתו של הקשר המחונן ורגל שמאל המופלאה שלו.


סלובניה מגיעה לטורניר הזה בסגל מלא ועם הרבה רצון להצליח. ההגרלה זימנה לה בית לא פשוט, שכולל יריבה עדיפה בהרבה בדמות נבחרת אנגליה, וככל הנראה סלובניה תאבק על הכרטיס הנוסף לשמינית עם שתי נבחרות לא פחות מוכשרות ממנה, ארצות הברית ואלג'יריה. אומנם הסלובנים הם מדינה עצמאית רק 17שנים , אך הם כבר הספיקו להשתתף בשני טורנירים גדולים, כאמור, יורו 2000 ומונדיאל 2002. בשני הטורנירים הקודמים הסתפקו הסלובנים בפרס הצנוע של השתתפות במפעלים היוקרתיים, כאשר לא ניצחו ולו משחק אחד מבין השישה בסה"כ. בטורניר הנוכחי בדרום אפריקה, ירצו הסלובנים לשדרג את השיא שלהם שעומד כרגע על המקום הרביעי והאחרון בבית בכל טורניר גדול בו השתתפו. כדי לעשות זאת, יצטרכו הסלובנים להתעלות במשחקים הקריטיים שלהם- ומשחק הפתיחה מול אלג'יריה הוא אחד כזה, שיכול לקבוע האם לסלובניה יש מספיק כדי להאבק על הכרטיס לשמינית הגמר.
]]> Tue, 01 Jun 2010 08:57:29 -0400 http://www.asoccer.co.il/index.php?showforum=59index.php?showtopic=27463

סלובקיה

משחק בינלאומי ראשון: 27 באוגוסט 1939, 2-0 על גרמניה בברטיסלבה, סלובקיה
משחק בינלאומי ראשון לאחר הקמת הנבחרת מחדש (פוסט התפרקות צ'כוסלובקיה): 2 בפברואר 1994, 1-0 על איחוד האמירויות בדובאי
הניצחון הכי גדול: 0-7 על ליכטנשטיין (8 בספטמבר 2004, ברטיסלבה); 7-0 על סאן-מרינו (13 באוקטובר 2007, דוביניצה נאד ואהום, סלובקיה); 7-0 על סאן-מרינו (6 ביוני 2009, ברטיסלבה)
ההפסד הכי גדול: 6-0 לארגנטינה, 22 ביוני 1995, מנדוסה, ארגנטינה
שיאן ההופעות: מירוסלב קארהאן, 96 הופעות
מלך השערים: שילארד נמת', 22 שערים


סלובקיה במונדיאלים קודמים:
זוהי הופעתה הראשונה של הנבחרת הסלובקית באליפות העולם, לאחר שכשלה בשלושת הנסיונות הקודמים שלה להעפיל לטורניר. ניסיון ההעפלה הראשון שלה היה לקראת מונדיאל 98' בצרפת. היא הוגרלה לבית קשה למדי יחד עם ספרד, יוגוסלביה החזקה, האחות צ'כיה, איי פארו ומלטה. הסלובקים השיגו מאזן מושלם מול 2 הנבחרות החלשות של הבית, ניצחו את אחד מהדרבים מול צ'כיה וחילצו תיקו ביתי בברטיסלבה נגד יוגוסלביה. כל זאת הספיק לסך של 16 נקודות, צמוד לצ'כיה, אך במרחק 7 נקודות מהסרבו-מונטנגרים של הבלקן שהעפילו לפלייאוף מהמקום השני.

במוקדמות מונדיאל 2002, המשימה של הסלובקים הייתה אמורה להיות מעט קלה יותר: הבית שלה כלל את טורקיה, שבדיה, מקדוניה, אזרבייג'ן ומולדובה. לפחות עד לחצי הדרך, הנבואה הגשימה את עצמה. במחזור החמישי (מתוך 10), סלובקיה הייתה במצב מעולה לאחר 3 ניצחונות על החלשות, שיוויון ביתי עם שבדיה ותיקו יקר מפז באיסטנבול מול הטורקים. במחזור השישי הגיע ההפסד הראשון (בשטוקהולם), ולאחר מכן, מפלה. 4 ימים אחרי ההפסד הצפוי לשבדים, הגיע הפסד מאוד לא צפוי בבאקו, בירת אזרבייג'אן. זו הייתה מכה כמעט אנושה לקמפיין הסלובקי, כשוידוא ההריגה הגיע מחזור אחר-כך עם הפסד ביתי לטורקיה. בשתי המשחקים האחרונים של הקמפיין סלובקיה התפוצצה על מולדובה ומקדוניה (4-2 ו5-0, בהתאמה), אך זה הספיק רק למקום השלישי, 4 נקודות מאחורי טורקיה שהעפילה לפלייאוף. בדיעבד, ניצחון ביתי על טורקיה במחזור השמיני הקריטי היה מעלה את סלובקיה להצלבה ומונע מצאצאיו של אתאטורק לקיים את הסנסציה שבהעפלה לחצי גמר המונדיאל.

בניסיון השלישי של הסלובקים, במוקדמות מונדיאל 2006 בגרמניה, המגמה נמשכה: הבית שוב פעם נהיה קל יותר, והסלובקים ניצלו זאת מצויין. ההגרלה של פיפ"א/אופ"א זימנה לנבחרתו של המאמן יאן קוציאן את פורטוגל, רוסיה, לטביה, אסטוניה, ליכטנשטיין ולוקסמבורג, במה שמועמד לתואר בית המוקדמות החלש בהיסטוריה. כאמור, סלובקיה לא ביזבזה זמן ומיד החלה בדריסה. פרט ל"נפילה" בחוץ מול רוסיה עם תיקו חשוב במחזור השני, הנבחרת השיגה שלושה ניצחונות בארבעת המשחקים הראשונים שהניבו מאזן שערים של 15-3. לאחר ניצחון קטן על אסטוניה במחזור החמישי, אירחה סלובקיה של פורטוגל והוציאה תיקו מכובד, זאת בזמן שהרוסים נופלים מול אותם אסטונים. הפסד בפורטוגל ותיקו מביך בלוקסמבורג לא מנעו מהנבחרת להגיע למחזור האחרון כששיוויון בבית מול הרוסים מעלה אותם לשלב ההצלבה. 0-0 הייתה התוצאה הסופית והסלובקים ממשיכים את ההתקדמות עם הופעה ראשונה בפלייאוף. לצערם, בהגרלת הפלייאוף אלילת המזל קלטה את שעשתה עם הגרלת שלב הבתים והפילה על הסלובקים את ספרד האימתנית. 5-1 בחצי האי האיברי גמר את הסיכויים כבר במשחק הראשון, כשתיקו בגומלין לא שינה יותר מדי. סלובקיה נכשלת לעלות למונדיאל בפעם השלישית משלושה ניסיונות.


יאן קוציאן. המאמן הקודם של הנבחרת (2006-2008) המשיך את ההתקדמות של הסלובקים

הישגים נוספים:
לנבחרת הסלובקית הבוגרת אין הישגים משמעותיים מלבד הופעות מכובדות לרוב בטורנירי המוקדמות למיניהם. לנבחרת הצעירה (U21) יש הופעה אחת באליפות אירופה שהגיעה בשנת 2000 כשאירחה את הטורניר. הקהל המקומי דחף את הצעירים לחצי הגמר, למרות בית קשה שכלל את איטליה, אנגליה וטורקיה. ההצלחה איפשרה לנבחרת להיות אחת מארבעת הנציגות האירופיות באולימפיאדת סידני שהתקיימה באותה שנה, שם סיימה במקום האחרון בבית שאליו שובצה. הישג השיא של נבחרת ה-U19 היה המקום השלישי באליפות אירופה ב-2002. באליפות העולם שנערכה שנה לאחר מכן, הנבחרת הודחה בשמינית הגמר.

איך העפילה:
איך? בהשלמת הצעד האחרון בהתפתחות ההדרגתית של הנבחרת שמייצגת את אחת המדינות הצעירות בעולם. המגמה ברורה: את קמפיין מוקדמות המונדיאל הראשון שלה ב-1998 היא סיימה במקום הרביעי, כשב-2002 היא סיימה במקום השלישי. במוקדמות מונדיאל 2006 היא כבר סיימה כסגנית. אם מתחשבים בהיסטוריה, ההתקדמות של הנבחרת הייתה אמורה לשלוח אותה למקום הראשון בבית ג' של מוקדמות מונדיאל 2010 שכלל פרט אליה את צ'כיה, סלובניה, פולין, צפון אירלנד וסאן-מארינו.

בתחילת הקמפיין סומנו כפייבוריטיות צ'כיה ופולין, שהתחילו את המוקדמות חודשיים בלבד לאחר ההשתתפות שלהן ביורו 2008. כמו שתי הפייבוריטיות וסלובניה, סלובקיה התחילה בצורה יציבה למדי עם ניצחונות על החלשות ותוצאות מעורבות מול שאר היריבות לעלייה. השינוי הגיע באמצע הקמפיין, כאשר בשני משחקים רצופים (שהפרידו ביניהם 5 וחצי חודשים), סלובקיה ניצחה בביתה את פולין ולאחר מכן יצאה והדהימה את האחות הצ'כית הגדולה בפראג. משם והלאה המטרה של הסלובקים הייתה לשמור על יציבות, להשיג תוצאות טובות מול החלשות ותוצאות סבירות מול החזקות. קריסה של הפולנים הקלה משמעותית את מפלס הדאגה של סלובקיה, כשגם הצ'כים מתקשים להחזיק מעמד בקצב צבירת הנקודות של שתי המובילות (האחת סלובניה והשנייה גיבורת הסיקור שאותו אתם קוראים).

כעת המאבק היה על הזכות לסיים במקום הראשון שמוליך אוטומטית לטורניר הגדול מכולם. 2 מחזורים לסיום, הסלובקים שהוליכו את הבית הובילו בפער מבטיח של 5 נקודות על פני סלובניה והעסק נראה סגור, אך סלובקיה שלנו ככל הנראה עלתה בשאננות מסויימת מול היריבה שלה והפסידה לה בביתה 2-0. כשלסלובנים מחכה משחק קליל מול סאן-מארינו במחזור האחרון, הנבחרת של ולדימיר וייס הייתה חייבת ניצחון בחוץ על פולין שכבר סיימה את דרכה. במשחק שנערך בתנאי מגרש קשים ביותר עקב סופת שלגים שהתחוללה בחצר של ילד הכאפות הרשמי של מלחמות העולם, סלובקיה עלתה ליתרון כבר בדקה השלישית משער עצמי של פולני שאפילו אימו לא מסוגלת לבטא את שמו. לחימה אדירה של האורחת תרמה לשמירה על התוצאה עד לסיומו של המשחק. המשימה הושלמה - סלובקיה במונדיאל.


11 הגיבורים, רגע לפני משחק העלייה מול פולין

לוח המשחקים:
15 ביוני, 14:30 ניו זילנד - ראסטנברג
20 ביוני, 14:30 פרגוואי - בלומפונטיין
24 ביוני, 17:00 איטליה - יוהנסבורג (אליס פארק)
*שעות המשחקים לפי שעון ישראל


האיש על הקווים:
ישנה תופעה מעניינת, נדירה ורומנטית בנבחרת סלובקיה. שלושה דורות רצופים שכוללים סב, אב ובנו - כולם בעלי הופעות בנבחרת הלאומית וכולם בעלי אותו שם זהה: ולדימיר וייס. הסב והראשון בשושלת היה ככל הנראה הפחות מוצלח, כאשר רשם רק מספר הופעות בודדות במדי נבחרת צ'כוסלובקיה בשנות השישים. כאשר הנכד עדיין צעיר ועל הפוטנציאל שלו ידובר בהמשך, אין ספק שהאמצעי מבין השלושה הוא המצליח ביותר נכון להיום.

ולדימיר וייס השני נולד ב-1964 בברטיסלבה בירת סלובקיה. קריירת המשחק שלו הייתה מוצלחת למדי והוא כיכב בין 1984 ו-2000 במספר קבוצות מקומיות, כשבתווך צבר 19 הופעות בנבחרת צ'כוסלובקיה (כולל במונדיאל 1990) ו-12 הופעות במדי נבחרת סלובקיה המחודשת שלאחר הפירוק. כבר בשנותיו האחרונות כשחקן בארטמדיה פטרז'לקה הוא תיפקד בתור שחקן-עוזר מאמן ולאחר מכן כשחקן-מאמן ראשי, כשב-2000 הוא פרש ממשחק פעיל והפך להיות מאמן הקבוצה באופן בלעדי. לאחר עונת הפסקה ב-2001/2002, הוא חזר למועדון בקיץ 2002 והוביל את הקבוצה לסגנות בליגה המקומית. את העונה הבאה ארטמדיה בילתה בתחתית, אך עונה מאוחר יותר וייס הוביל את המועדון הצנוע לאליפות ראשונה בתולדותיו. בסיבוב השני של מוקדמות ליגת האלופות עונה לאחר מכן, הקבוצה של וייס הדהימה את אירופה לאחר שניצחה 5-0 בביתה את סלטיק. הקבוצה עברה לשלב הבא שם הדיחה את פרטיזן ועלתה לשלב הבתים היוקרתי. לאחר הקמפיין המכובד וייס חתם בשורות סאטורן הרוסית, אך עזב אותה בתום עונה אחת בלבד שלאחריה חזר הביתה לפטרז'לקה. דאבל מרשים בעונת החזרה שלו הוביל את ראשי ההתאחדות הסלובקית להעניק לו את משרת המאמן הלאומי של הנבחרת בניסיון להעפיל למונדיאל 2010. כידוע, וייס הוביל קמפיין מעולה שבו סלובקיה העפילה אוטומטית לטורניר לאחר שסיימה במקום הראשון בבית המוקדם. המאמן הצעיר (45) עומד כעת בפני האתגר המשמעותי בקריירה שלו. האם וייס ימשיך את שרשרת ההצלחות גם בבמה הגדולה ביותר בעולם הכדורגל?


ולדימיר וייס השני - איך אומרים "wave after wave after wave" בסלובקית?


סגל השחקנים

שוערים: יאן מוחה (לגיה ורשה), דושאן קוציאק (ואסלוי), דושאן פרניש (דאנדי יונייטד).

הגנה: מארק צ'ך (ווסט ברומיץ' אלביון), מרטין שקרטל (ליברפול), יאן דיוריצה (האנובר), פטר פקאריק (וולפסבורג), ראדוסלאב זאבאווניק (מיינץ), מרטין פטראש (צ'זנה), קורנל סאלאטה (סלובאן ברטיסלבה).

קישור: מארק האמשיק (נאפולי), מירוסלאב סטוך (טוונטה אנסחדה), ולאדמיר וייס (בולטון), מארק סאפארה (אנקארגוצ'ו), זדנו שטרבה (סקודה קסאנת'י), יאן קוזאק (טימישוארה), יוראי קוצקה (ספרטה פראג), קאמיל קופונק (ספרטק טרנאבה).

התקפה: רוברט ויטק (אנקארגוצ'ו), פיליפ הולושקו (בשיקטש), סטאניסלאב שסטאק (בוכום), אריק יינדרישק (שאלקה), מרטין יאקובקו (סאטורן ראמנסקוייה).


שחקני מפתח

שם: מארק האמסיק
גיל: 22
תפקיד: קשר
קבוצה: נאפולי (איטליה)
אם באיזשהו שלב של הטורניר תתיישבו לכם על הכורסא כדי לצפות במשחק בנחת ולפתע תיתקלו ביצור מכוער בעל תספורת של סוניק הקיפוד שמתרוצץ במהירות על מסך הטלוויזיה שלכם - דעו שהרגע חוויתם את אחד מהרגעים המשמעותיים בחייכם: מפגש ראשון עם הפלא ששמו מארק האמסיק.
על המראה ההזוי מחפה האמסיק באיכות משחק עילאית. מעבר לכך, הוא אחד השחקנים המגוונים בליגה האיטלקית. כשהגיע לנאפולי מברשיה, המקומיים החתימו אותו על תקן קשר אחורי, אך במהרה התברר שהוא מסוגל לשחק בכל תפקיד על המגרש פרט לזה שבשער ועמדות ההגנה. בנבחרת ובחודשים האחרונים במדי נאפולי, הוא מתופקד בעיקר בתור קשר התקפי שמצטרף מהצדדים או כחלוץ שני. הוא ניחן ביכולת מסירה גבוהה, חוש מעולה לכיבוש שערים (בשתי עונות היה הכובש המצטיין של קבוצתו) ובאופן כללי האמסיק בחור בוגר לגילו וזה מתבטא על המגרש. אה כן, והוא מהיר. מאוד.
בגיל 22 מארק האמסיק הוא קפטן הנבחרת הלאומית של סלובקיה ושחקן המפתח שלה. המשחק עובר דרכו והוא הברומטר הכמעט בלעדי של אוסף השחקנים בכחול-לבן שרצים על המגרש בכל רגע נתון. בניגוד לנאפולי, שם הפוקוס לא רק עליו ויש שחקנים אחרים שיכולים להוריד ממנו את הלחץ, בסלובקיה, לפחות בפן ההתקפי, היריבות יודעות בדיוק לאיפה לכוון את השמירה האישית כדי למנוע מהנבחרת להתרומם. מבחינתו של האמסיק, המוקדמות היוו חימום בלבד. הוא רוצה להוכיח שלהפיל את צ'כיה זה קטן עליו - איטליה היא הבאה בתור. עליו רק לזכור שבפעם האחרונה ששחקן הדיח את איטליה מהמונדיאל, הקבוצה האיטלקית שבה שיחק העיפה אותו...
*הבהרה: על-פי חוקי ההגייה הסלובקים יש להגות את שמו האמשיק, אך השחקן בוחר לקרוא לעצמו האמסיק


הגרסה האנושית של סוניק הקיפוד - מהיר, אבל לא עד כדי כך


שם: מרטין שקרטל
גיל: 25
תפקיד: בלם
קבוצה: ליברפול (אנגליה)
על שקרטל עברה עונה מאוד לא קלה. עוד מתחילתה היה נראה שהסלובקי לא בשיאו, אך בכל זאת בעקבות העדרויות שונות הוא השלים 26 הופעות בליברפול, עד סוף חודש פברואר. ב26 לחודש, במהלך משחקה של קבוצתו נגד אוניראה אורזיצ'ני בליגת האלופות, שבר שקרטל עצם באצבעות רגלו, ופציעה זאת השביתה אותו עד סוף העונה ובעצם ממש עד הרגעים האחרונים לפני המונדיאל, ובזמן הזה שקרטל כמובן איבד את מקומו בהרכב ואף בספק את שיתופו בגביע העולמי - דבר ממש לא קל לראות מהצד לשחקן פצוע.
הבלם, שעד גיל 16(!) בכלל שיחק כחלוץ, עבר גם בעונה שלפני כן בליברפול פציעה לא קלה, בפעם ההיא בברך, אבל כבר אז ובעצם מתחילת דרכו בקבוצה, היה ניתן לראות שמדובר בשחקן עם המון פוטנציאל. שקרטל מתנשא לגובה של 1.91, מהיר מאוד לגובהו, ובעצם אתלט נהדר. הבעיה היחידה שהתחילה להעיב על יכולתו הייתה חוסר הבטחון המשווע שלו לאחר הפציעה הראשונה שעבר בעונת 08/09, ומאז אותה פציעה הוא לא חזר להיות אותו בלם. בגביע העולמי הקרוב יש לו הזדמנות להיות עמוד תווך בנבחרתו, וטורניר טוב שלו בהחלט יכול להרים אותו לגבהים אליהם ציפו ממנו כאשר הגיע לאנגליה בתמורה לסכום שיא לשחקן הגנה בליברפול. ומה שלא יהיה - היכולת של שקרטל תהיה משמעותית מאוד לסלובקיה אם היא רוצה להפוך להפתעה של המונדיאל בדרום אפריקה 2010.


סקרטל. ינסה לעשות את קפיצת המדרגה המיוחלת במונדיאל בקיץ



שימו לב ל...

שם: מירוסלב סטוך
גיל: 20
תפקיד: קשר/חלוץ
קבוצה: טוונטה (הולנד), מושאל מצ'לסי (אנגליה)
"מינו" הקטן, הכינוי של הסופה הסלובקית, הוא ללא ספק מהגורמים לכך שטוונטה אנסחדה הצנועה הדהימה את הולנד כולה וזכתה באליפות היסטורית עם מאז מדהים של שני הפסדים בלבד בכל העונה.
הסיפור של סטוך, כך נדמה, היה נראה שהולך לשום מקום לפני שנתיים. כמו לא מעט שחקנים, סטוך, בצ'לסי הגדולה - לא ממש הצליח להשתחל לרוטציה של הענקית מאנגליה. במהלך, שיתברר כבינגו, הימרה טוונטה על הקיצוני הצעיר והשאילה אותו מצ'לסי בתחילת העונה. התוצרת - הייתה מדהימה ומיידית. סטוך כבש 10 שערים, כשברוב המשחקים הוא מתופקד כקיצוני שמאלי ב4-3-3 של טוונטה. בין השערים שלו אפשר למצוא כאלה סופר חשובים - כמו השער האחרון של העונה, שחתם סופית את זכייתה של טוונטה באליפות. הוא הוסיף עוד 2 שערים בשאר המסגרות, ובכלל, פתח במרבית משחקיה של האלופה ההולנדית השנה. בנבחרת, הבקיע אומנם שער בודד מול סן מרינו בקמפיין המוקדמות, אך "מינו" עלול להיות האס האמיתי של וייס בטורניר. עם מהירות מסחררת על האגף, אחד על אחד קטלניים ויכולות מסירה אכזרית, סטוך, שכבר זכה להתעניינות של אייאקס, עלול בסוף המונדיאל למצוא עצמו, בטעות, ברוטציה של הדאבליסטית האנגלית. ראו הוזהרתם.


רוצה לחזור לסטמפורד ברידג', אך לא על תקן תייר


שם: ולדימיר וייס (השלישי)
גיל: 20
תפקיד: קשר
קבוצה: בולטון (אנגליה), מושאל ממנצ'סטר סיטי (אנגליה)
לא מפתיע שוייס הצעיר משחק באנגליה, מכיוון שתכונותיו מזכירות יותר מכל את שחקני האגף האנגלים הקלאסיים: משחק על הכנף, מהיר מאוד, בעל כוח פריצה וניחן ביכולת הגבהה מצויינת. מה שהופך אותו לשידרוג לעומת האנגלים הקלאסיים וגורם לו להיות יותר דומה לכדורגלנים האוניברסליים של התקופה המודרנית, היא היכולת הטכנית והדריבל שמזכירים יותר שחקנים לטיניים. קשה מאוד לטעון שהיותו שחקן הרכב בנבחרת הלאומית כבר בגיל 20 נובע מהעובדה שאביו מאמן אותה - מנצ'סטר סיטי, שיכולה לקנות בערך כל שחקן בעולם, בונה עליו כשחקן העתיד שלה. זה די מסכם את הפוטנציאל של הילד, דבר שאמור להספיק כדי להיכנס להרכב של נבחרת שבה אין תחרות קשה מדי על העמדה שלו. כמו בבולטון ובריזרבס של סיטי, וייס מתופקד בסלובקיה כשחקן כנף ימין, רק שבנבחרת זה מגיע לרוב כימני מבין חמישיית קשרים במערך 3-5-2. במידה וסלובקיה תצליח להפתיע את כולם ולהצליח בטורניר, אל תופתעו אם וייס יהווה את אחת התגליות של המונדיאל כולו.


על-פי מראהו, יש החושדים שהוא נכדו של מאמן הנבחרת ולא בנו



כשישה מיליון תושבים יחזיקו אצבעות לנבחרת הלאומית שלהם בהופעתה הראשונה אי פעם של סלובקיה כמדינה עצמאית בגביע העולם. בהתחשב בהגרלה שקיבלה סלובקיה, יש לה הזדמנות להעפיל לשמינית הגמר כבר בפעם הראשונה שהיא משתתפת בטורניר בסדר גודל כזה. כדי שחלום שמינית הגמר של וייס ושחקניו יתגשם, סלובקיה תצטרך לצלוח את שני המשחקים הראשונים שלה, הראשון מול מי שנחשבת לנבחרת החלשה ביותר בטורניר, ניו זילנד, והשני מול מי שנראית כמו הקבוצה שתאבק עימה ראש בראש על הכרטיס השני לשמינית הגמר- פרגוואי. עם סקרטל של ליברפול בחלק האחורי, וכישרונות מבטיחים כמו האמשיק, וייס וסטוך, לסלובקיה צפוי קמפיין מעניין מאוד. אם הנבחרת המוכשרת תצליח להתחבר שוב על כר הדשא כמו בשלב המוקדמות, קמפיין דרום אפריקה 2010 צפוי להיגמר עבור הסלובקים קצת יותר מאוחר ממה שחלקים בציבור חושבים.

תוזה לבועז, תומר (Scouser Tommy), ארז (הרצליה עד המוות) ואדם (Nigel de Jong) על תרומתם בהכנת הסיקור ]]> Mon, 31 May 2010 21:51:42 -0400 http://www.asoccer.co.il/index.php?showforum=59index.php?showtopic=27462 ניו זילנד






ניו זילנד בפורטרייט:

משחק בינלאומי ראשון: ניו זילנד - אוסטרליה 3 - 1 (דנידין, ניו זילנד, 17 ביוני 1922)
הניצחון הכי גדול: ניו זילנד - פיג'י 13 - 0 (אוקלנד, ניו זילנד, 16 באוגוסט 1981)
ההפסד הכי גדול: ניו זילנד - אוסטרליה 0 - 10 (וולינגטון, ניו זילנד, 11 ביולי 1936)
הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל: רוברט איוואן ויצ'ליץ' - 65 הופעות
מלך השערים בכל הזמנים: ווהן קובניי - 28 שערים

ניו זילנד במונדיאלים קודמים:
ההיסטוריה של נבחרת הכדורגל הניו-זילנדית במונדיאלים מתחילה באיצטדיון רמת גן, הפעם הראשונה שה"אול וייטס" שיחקו משחק במוקדמות, הם הפסידו לנבחרת ישראל 4-0 בספטמבר 1969. את המשחק השני ברמת גן הם הפסידו 2-0, וישראל לאחר כך מכן גם הדיחה את אוסטרליה והעפילה למכסיקו 1970. במוקדמות מונדיאל 1974 הלבנים הפסידו פעמיים לעירק, פעם לאינדונזיה אבל גם הוציאו צמד תוצאות תוצאות תיקו לאוסטרליה שלצערם העפילה לבסוף לאותו מונדיאל. לאחר ארבעה שנים, ניו זילנד רושמת סוף סוף צמד ניצחונות ראשון, נגד טיוואן החלשה, אבל שוב נכנעת לאוסטרליה השכנה.
הקמפיין הרביעי היה מוצלח ביותר: הבית המוקדם ניו זילנד סיימה ראשונה ובלתי מנוצחת, ובין השאר גם ניצחה בסידני את המארחים הביתיים בתוצאה 2-0. בשלב הבא, הנבחרת שאותה אימן ג'ון אדסהד, נאלצה לשחק את המשחק האחרון לאחר חמישה מפגשים בבית, בריאד נגד נבחרת ערב הסעודית ביודעה כי רק ניצחון 6-0 יגרום לה להעפיל למונדיאל על חשבון סין. המחצית הראשונה בבירת הממלכה הסעודית נגמרה ב5-0 לטובת האורחים ולמעשה כך נגמר המשחק למרות הלחץ וההזדמנויות הקורצות. כווית כבר הבטיחה את מקומה בספרד אבל הקיווי'ז היו צריכים לפגוש בסינגפור את הנבחרת הסינית במשחק מכריע שיקבע את העולה השנייה מאסיה לספרד 1982. ואכן, ווינטון רופר וסטיב וודין הבקיעו את השערים המכריעים ושלחו את ניו זילנד למונדיאל הראשון שלה שנגמר בהפסדים 5-2 לסקוטלנד, 3-0 לברית המועצות ו4-0 לברזיל.


האול וייטס, גירסת ספרד 1982.

הישגים נוספים:
כידוע, ניו זילנד היא מדינה עם מספר מועט של תושבים ורוב תשומת ליבם מופנת לענפי ספורט כמו ראגבי וקריקט. הגיוני שנבחרת כזאת לא תהיה בעל הישגים חשובים במיוחד מחוץ לאזור בה היא מתחרה ומשחקת. בכל אופן, היא רשמה לעצמה זכייה בגביע אוקיאניה הראשון של 1973, וגם הצליחה לנצח את האליפות של 1998 ושל 2002. ולא נשכח גם את הגביע הטראנס-טסמני שהתקיים בזמן שאליפות אוקיאניה לא הייתה פעילה, בה ניו זילנד זכתה פעמיים והפסידה 5 פעמים לאוסטרליה.

איך העפילה:
אליפות אוקיאניה האחרונה של 2008-2007 התקיימה ללא הנבחרת האוסטרלית שפרשה לקונפדרצית הכדורגל האסיאתית, וכך למעשה ניו זילנד ניצלה זאת כדי להעפיל למונדיאל הראשון שלה מאז 1982. בבית בו השתתפו קלדוניה החדשה, ונאוטו ופיג'י, הלבנים ללא בעיה קשה זכו באליפות אוקיאניה הרביעית שלהם. 5 נצחונות רצופים כבר הבטיחו את המקום הראשון בבית ולכן את המשחק האחרון בפיג'י אפילו הפסידו. במשך השנה השעברה, ב-2009, הנבחרת שיחקה ארבעה משחקי ידידות לפני שהופיעה בפעם השלישית בגביע הקונפדרציות (בו השיגה נקודה היסטורית נגד עירק) וחיכתה ליריבה האסיאתית שלה בפלייאוף על מקום בדרום אפריקה. זאת הייתה אמורה להיות סעודיה, אך בחריין, בצורה דרמטית, לקחה לה את המקום עם שער חוץ בדקה ה-94. המשחק באוקטובר האחרון בריפעא הסתיים ב 0-0 ובמשחק המכריע בבירה וולינגטון לעיני 35 אלף קיווי, הנבחרת רשמה העפלה שנייה למונדיאל לאחר שניצחה 1-0 מנגיחה מכריעה שאותה נתן רורי פאלון.

לוח המשחקים:
15 ביוני, 14:30 סלובקיה - ראסטנברג
20 ביוני, 17:00 איטליה - נלספרייט/מבומבלה
24 ביוני, 17:00 פרגוואי - פיטרסבורג/פולוקוואנה
*שעות המשחקים לפי שעון ישראל

סגל השחקנים:

שוערים: מארק נלסון פאסטון (וולינגטון פיניקס), ג'יימס באנאטיין (טים וולינגטון), גלן מוס (מלבורן ויקטורי).

הגנה: ריאן ויליאם נלסן (בלקבורן רוברס), תומאס ג'פרסון סמית' (איפסוויץ' טאון), ווינסטון ווירמו ריד (מידטיילנד), אנדרו בוינס (ניו יורק רד בולס), איוואן רוברט ויצ'ליץ' (אוקלנד סיטי), טוני ג'יימס לוקהד ,בנג'מין רוברט זיגמונד, דייוויד מליגאן (וולינגטון פיניקס).

קישור: מייקל ריאן מק'גלינצ'יי (מאדרוול), ג'רמי ג'ון כריסטי (טאמפה ביי), סיימון ג'ון אליוט (ללא קבוצה), אנדרו בארון (טים וולינגטון), אארון דניאל קלאפהאם (קנטברי יונייטד), טימות'י בראון, לאו ברטוס (וולינגטון פיניקס).

התקפה: כריסטופר ג'ון קילן (מידלסברו), רורי פאלון (פליימות' ארגייל), כריסטופר ווד (ווסט ברומיץ' אלביון), שאיין אדוארד שמלץ (גולד קוסט יונייטד), ג'רמי ברוקי (ניוקאסל ג'טס).

האיש על הקוים

ריצ'ארד לויד הרברט



גיל: 49

על קוי הנבחרת: ב-1999 התמנה ריקי הרברט למאמן הנבחרת הצעירה של האול-וויטס, ב-2001 נהיה עוזר המאמן ולאחר שנתיים אימן את הנבחרת של הנוער. הוא עובד בהתאחדות לכדורגל כבר יותר מעשור ובפברואר 2005, כעוזר מאמן, התמנה למאמן הראשי במקום מיק וואייט. ביוני הבכורה של הרברט כמאמן במשחק נגד אוסטרליה, ובסבב משחקים באירופה ב-2006 הגיע הניצחון הראשון של הקיווי על אדמת אירופה, נגד נבחרת גאורגיה בתוצאה 3-1. הגיע גם תיקו 1-1 עם אסטוניה. בהמשך, הוא הוביל את הנבחרת לזכייה באליפות אוקיאניה 2008 והפרס היה להתמודד עם בחריין על מקום במונדיאל. עוד לפני, ניו זילנד קיבלה עוד פרס: השתתפות בגביע הקונפדרציות שהתקיים לפני שנה בדרום אפריקה, אז הפסידו הלבנים לספרד 0-5, למארחים הדרום אפריקאים 0-2, ועם העירקים הצליחו לקחת נקודת בתיקו 0-0. נגד בחריין אחרי תיקו 0-0 במנאמה, במשחק ההיסטורי בוולינגטון נקבע כי ריקי הרברט הוא המאמן השני שמביא את האומה הקטנה למונדיאל, וזאת לאחר הניצחון 1-0. באותו הזמן הוא גם מאמן את וולינגטון פיניקס מהA-League.

הקריירה שלפני: בשנות השמונים, ריקי הרברט היה אחד מהבלמים של הנבחרת, ואיתה גם היה בין ברי המזל שהפסידו לסקוטלנד, ברית המועצות וברזיל בביקור בספרד שהתקיים בקיץ 1982. למרות שהיה רק בן 21, פתח במשחקים נגד הסובייטים ונגד הברזילאים. בנוסף להצלחות בכדורגל המקומי של ניו זילנד ואוסטרליה, הבלם מאוקלנד הופיע 49 פעמים בצמד העונות שלו בוולברהמפטון האנגלית.


אנשי המפתח

ריאן ויליאם נלסן



גיל: 32
תפקיד: בלם
קבוצה: בלקבורן רוברס (אנגליה).

אומנם הוא לא שיאן ההופעות של הנבחרת כמו הבלם שישחק לצידו, איוואן ויצ'ליץ', אך מסתבר שהוא נהיה השחקן הכי חשוב והכי מנוסה ברמות הכי גבוהות מבין כל שחקני האול-וייטס. ריאן נלסן בגיל 20, לאחר שסיים בית ספר, נסע לגרינסבורו קולג' בצפון קרוליינה וגם קיבל תואר באוניברסיטת סטאנפורד. בזמן שהייתו בארצות הברית הצטיין בצורה משמעותית בטורנירי הכדורגל של המוסדות האקדמאים ובגיל 24 התחיל לשחק ב-MLS במדי די.סי. יונייטד. הוא לא שיחק כקשר אחורי כמו בקולג' אלא כבלם, התפקיד הנוכחי שלו. לאחר ארבע שנים ששיחק בוושינגטון הבירה וגם נהיה קפטן, חתם בינואר 2005 חוזה בבלקבורן רוברס האנגלית. מאז הוא רק השתפר, וכבר אחרי שנתיים הבלם החסון והגבוה נהיה גם הקפטן הקבוע של הרוברס. הניו זילנדי עשה את בכורתו בנבחרת הבוגרת כבר ב-1999 במשחק ידידות נגד פולין, כצפוי הוא נהיה גם המנהיג של הקיווי'ז בשנתיים האחרונות, וכמו כמעט כל בלם גבוה, הוא גם מסוכן במצבים נייחים וכובש את שעריו בראש. אבל רק אוהדי הנבחרת הצנועה פוחדים שיצטרך לחזור לאנגליה באמצע המונדיאל כי אשתו נמצאת בהריון....

כריסטופר ג'ון קילן



גיל: 28
תפקיד: חלוץ
קבוצה: מידלסברו (אנגליה)

כריס נולד בבירת וולינגטון לפני כמעט 3 עשורים ואת הבעיטות הראשונות בכדור העגול בעט ברונגוטאי קולג', אך קבוצתו הראשונה מאז גיל 14 הייתה מיראמאר ריינג'רס, של אותה עיר בה נולד וגדל. המאמן באותה תקופה ארגן מבחני בד לאקדמיית הנוער של מנצ'סטר סיטי וכריס הצליח ונסע לאנגליה הרחוקה בגיל 17. עוד לפני שהחל בגיל 19 בקריירה המקצוענית שלו ברחבי האי הבריטי, הוא עשה את הבכורה בנבחרת במשחק בגביע אוקיאניה נגד טהיטי. מנצ'סטר סיטי השאילה אותו לוורקסהאם הוולשית ששיחקה אז בליגה השלישית, ושם הבקיע שלושה שערים ב-12 הופעות. בעונת 2001/2002 הושאל לפורט וייל, הקבוצה מסטוק, וכבש 6 ב-9 הופעות באותה ליגה שלישית. למרות הצלחתו הוא נקרא לחזור למנצ'סטר ושם מילא מקום חלוצים פצועים והופיע כמחליף פעמים מעטות, ועדיין הצטיין בעיקר בקבוצת המילואים. ביולי 2002 עבר לאולדהאם אתלטיק השכנה שקנתה אותו, אומנם בארבעת העונות שבקבוצה הוא הבקיע 22 שערים, אך עלה כסף רב עקב פציעה ולכן נהיה שחקן חופשי לאחר 3 וחצי שנים. היברניאן הסקוטית תפסה את המציאה, ומיד לאחר חודש בהיבס, כבש שער בניצחון 3-0 על ריינג'רס בגביע הסקוטי באייברוקס. החלוץ הגבוה נשאר גם לעונת 2006/2007 בבירת סקוטלנד אדינבורו, וגם ניצל את העובדה שחלוצים אחרים עזבו ולכן כבש 15 שערים ב-24 הופעות, בין השאר צמד בניצחון 1-2 על ריינג'רס ועוד איזה שער באינטרטוטו. אך עונתו נגמרה די מוקדם, בינואר, עקב קרע בגיד האכילס. לאחר חצי שנה חתם בסלטיק, אך שם לא הצליח להתמודד בקרב על מקום בהרכב עם חלוצים יותר מנוסים ממנו, אך עדיין חגג אליפות ורשם הופעה בליגת האלופות. רשם כמה הופעות בנורוויץ' סיטי בהשאלה ולפני חצי שנה חתם במידלסברו והצטרף שוב למאמנו גורדון סטראכן ואפילו גם כבש איזה 3 שערים. לקראת המונדיאל, מרצ'לו ליפי כבר מכיר את החלוץ שכבש פעמיים נגד נבחרת איטליה באיזה משחק ידידות....

לשים לב ל...

לאו ברטוס



גיל: 28
תפקיד: קשר התקפי
קבוצה: וולינגטון פיניקס (ניו זילנד)

לאונידה חריסטוס ברטוס לא גדל בנמל פיראוס או באיזה אי בים האגאי, אלא גם בוולינגטון כמו עוד כמה מחבריו לנבחרת. בניגוד לכריס קילן הגבוה והנוגח לרשתות, לאו הוא קשר התקפי יצירתי, דבר מאוד נדיר בכדורגל האפרורי והמאוד בריטי של הקיוויז. כבר בגיל 16 התחיל לשחק עם וולינגטון בליגה הניו זילנדית אך גם הוא החל מסע ארוך באנגליה שהחל בגיל 19, כבר מהחתימה בחוזה של בארנסלי, התחיל לשחק בקבוצת המילואים ולאחר חצי שנה עשה את הופעת הבכורה בליגה השנייה נגד פרסטון נורת' אנד, במשחק שנגמר בתבוסה 4-0. עד שעבר לרוצ'דייל בקיץ 2003, שיחק מאוד מעט והופיע רק 13 פעמים והבקיע שער אחד במדי בארנסלי. בליגה השלישית, במדי רוצ'דייל, ברטוס הראה את יכולותיו ושיחק צמד עונות מלאות וכבש 14 שערים ב89 הופעות בליגה השלישית. באוקטובר 2003 הופיע בפעם הראשונה בנבחרת ניו זילנד אבל עד עכשיו ב31 המשחקים במדי האול-וייטס בעיקר בישל שערים ולא כבש אפילו אחד. את עונת 2005/2006 בקושי שיחק כדורגל בליגות הנמוכות של אנגליה אבל נסע לאוסטרליה ושם התחיל לשחק בA-League במדי פרת' גלורי, בצמד העונות הוא הצליח רק לכבוש שער אחד, אך פיצה בבישולים לשערים, במסירות רוחב מעולות ובכדרור מצויין. הרשו לו ללכת למבחן בסקודה קסאנת'י היוונית, אך נכשל וחזר הביתה לוולינגטון וכעת הוא משחק בקבוצת הפיניקס שגם היא בA-League. והדבר הכי חשוב, הוא בעט את הקרן שהובילה לראשו של רורי פאלון שכבש את השער המכריע בפלייאוף מול בחריין, אותו שער שיביא את ניו זילנד לדרום אפריקה.


האול-בלקס, נבחרת הראגבי של ניו זילנד, מבקרים באופן מאוד תדיר בדרום אפריקה, ומשחקים נגד הספרינגבוקס, נבחרת ראגבי המקומית ולעיתים גם מנצחים. נבחרת הכדורגל של ניו זילנד, האול-וייטס בוא נגיד בעדינות, ניצחה בעיקר נבחרות פולינזיות ומלאנזיות והצליחה הרבה פחות מהמקבילה השחורה שלה בעולם, ובטח בביקורים בדרום אפריקה. המשחק הראשון של הלבנים יתקיים בראסטנברג נגד סלובקיה, באותו האיצטדיון בדיוק שהספרינגבוקס לא נבהלו מההאקה של המאורים וניצחו בקרב הזה לפני כמה שנים ספורות. במשחק הראשון נגד הנבחרת המזרח אירופאית נוכל לראות עד כמה הנבחרת של ריקי הרברט תוכל להתאים את עצמה לרמה של משחקי המונדיאל: האם תובס בצורה משפילה או שתפסיד ואפילו תוכל לגנוב תיקו. הציפיות בכלל לא גבוהות עקב הרמה הדי נמוכה בהן שחקני הנבחרת משחקים בדרך כלל, אם זה בליגות הנמוכות של אנגליה או בליגה האוסטרלית. גביע הקונפדרציות האחרון שנערך לפני שנה, מראה כי ספרד ודרום אפריקה ניצחו די בקלות את הלבנים במשחקיהם בראסטנברג. האם זה יהיה צורם או סביר? הזמן יגיד.
]]> Mon, 31 May 2010 19:28:24 -0400 http://www.asoccer.co.il/index.php?showforum=59index.php?showtopic=27460 הונדורס




משחק בינלאומי ראשון: הפסד חוץ 10:1 לגואטמלה ב-14 בספטמבר 1921.
הניצחון הכי גדול: ניצחון בקוסטה ריקה על נבחרת ניקאראגואה 13:0, 13 במרץ 1946.
ההפסד הכי גדול: הפסד חוץ 10:1 לגואטמלה ב-14 בספטמבר 1921.
הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל: אמאדו גבארה, 133 הופעות.
מלך השערים: קרלוס פאבון, 57 שערים.


הונדורס וכדורגל: הונדורס שיחקה את משחקה הראשון נגד גואטמלה ב-14 בספטמבר 1921, שם הם נחלו הפסד צורם 10:1. במהלך משחקיהם הראשונים במרכז אמריקה ובמשחקים הקאריבים, הונדורס השיגה שני נצחונות בשנת 1930 על ג'מאייקה, 1:5, ו 4-1 על אל סאלבאדור, היריבה המרה, כשעל הדרך הם מפסידים פעמיים לקובה ולקוסטה ריקה. הונדורס היא אחת משתי המדינות שבגללן פרצה "מלחמת הכדורגל", השניה כמובן היא אל סאלבאדור, כשהסיבה האמיתית היתה כמובן שטח טריטוריאלי שכל מדינה רצתה לשלוט עליו אבל לאחר שהונדורס הפסידה לאל סאלבאדור במוקדמות מונדיאל 1970 במשחק על העפלה החלה מהומה רבתי ב-14 ביולי 1969 בין מחנות האוהדים. הצבא של אל סאלבאדור שלח טילים אל עבר שטחה של הונדורס והמלחמה, אגב למעוניינים, ארכה שישה ימים. הונדורס זכתה בגביע הזהב בשנת 1981, והעפילה למונדיאל ב-1982 בפעם הראשונה בתולדותיה שעל מעלליה שם תוכלו לקרוא בהמשך. בשנת 1985 ובשנת 1991 סיימה שניה בגביע הזהב. הונדורס משחקת את משחקיה הביתיים באיצטדיון האולימפי בעיר סאן פדרו סולה, שמכיל 45 אלף מקומות ישיבה ונבנה בשנת 1997. הליגה בהונדורס מחולקת לאפרטורה וקלאוסורה והיא מונה 10 קבוצות, הליגה נפתחה לראשונה בשנת 1965. הקבוצה המעוטרת ביותר היא אולימפיה עם 22 אליפויות ו-15 סגנויות, אחריה מוטאגואה עם 11 אליפויות ו-8 סגנויות, כשאחריה ברשימה ריאל אספניאה ומאראתון עם 9 ו-8 אליפויות בהתאמה. האלופה האחרונה באפרטורה אגב, היא מארתון שניצחה 1:2 בגמר כפול את אולימפיה.

הונדורס במונדיאלים קודמים:

הופעה אחת, במונדיאל 1982 בספרד, בה סיימה אחרונה עם 2 תיקו והפסד. היא שובצה בבית 5 עם צפון אירלנד, ספרד המארחת ויוגוסלביה המאוחדת. במשחק הראשון סיימה בתיקו עם המארחת ספרד, אחרי שהובילה 1:0 במחצית הראשונה (המשחק הסתיים בשיוויון 1:1). במשחק השני סיימה בשיוויון 1:1 עם צפון אירלנד אחרי שהשוותה בדקה ה-60 למשחק. במשחק האחרון הודחה אחרי שספגה פנדל בדקה ה-88 והפסידה ליוגוסלביה 1:0.



הנבחרת שעשתה הסטוריה ב-1982.

רגע השיא של הנבחרת: אלופת צפון אמריקה (של הקונפדרציה קונקאקאף) בשנת 1981, טורניר אותו אירחה הונדורס. בשנת 1981 אירחה הונדורס את אליפות הקונקאקאף שכוללת את צפון אמריקה, מרכזה והקאריבים. סה"כ השתתפו בטורניר 6 נבחרות שהשתבצו בבית אחד (הונדורס, היריבה המרה אל סלבאדור, מכסיקו, קנדה, האיטי וקובה). הונדורס ניצחה את שלושת המשחקים הראשונים, האיטי (0:4), קובה (0:2) וקנדה (1:2) כשהיא מסתפקת בשתי תוצאות תיקו מאופסות עם אל סלבאדור ומכסיקו בשביל לזכות בתואר היחיד בתולדותיה. בעקבות הזכיה כמובן, העפילה הונדורס למונדיאל ב-1982.

הישגים נוספים: 15 הופעות בגביע הזהב ואליפות צפון אמריקה. סיימה במקום השני בשנים 1985 ו-1991. בשנת 2001 עקב פרישתה של ארגנטינה מהקופה אמריקה בקולומביה בשל המצב במדינה הדרום אמריקאית שאירחה את הטורניר, הזמינה הקונמבול (התאחדות הכדורגל הדרום אמריקאית) את הונדורס להשתתף במשחקים. הונדורס שובצה עם קוסטה ריקה (הוזמנה גם כן), בוליביה ואורוגוואי. במשחק הראשון הפסידה לקוסטה ריקה 1:0 משער של פאולו וואנצ'ופה, במשחק השני ניצחה 2:0 את בוליביה תודות לצמד ממלך ההופעות שלה בכל הזמנים, אמאדו גבארה ובמשחק השלישי והמכריע ניצחה את אורוגוואי תודות לשער מאוחר בדקה ה-86 של אותו גבארה. ברבע הגמר הדהימה הונדורס את העולם כולו כשגברה על לא אחרת מברזיל 2:0, כנראה שהיתה רק נבחרת אחת שהיתה מסוגלת לעצור את הונדורס באותו טורניר וזו היתה חייבת להיות קולומביה המארחת שניצחה אותה 0:2. במשחק על מקומות 3-4 סיימה הונדורס שלישית אחרי שסיימה בתיקו 2:2 אחרי הארכה עם אורוגוואי וניצחה 4:5 בפנדלים. אמאדו גבארה מהונדורס אגב, נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר.

איך העפילה:

הונדורס התחילה את מסעה אל עבר מונדיאל 2010 בדרום אפריקה בסיבוב המוקדמות השני שם שיחקה מפגש כפול עם פוארטו ריקו. במשחק הראשון הונדורס הביסה את הפורטוריקנים 0:4, כשבגומלין לא נותר לאורחים סיכוי. במשחק הגומלין שהיה די לפרוטוקול בלבד, סיימו שתי הקבוצות בשיוויון 2:2. בסיבוב השלישי שובצה הונדורס לבית מספר 2 ביחד עם מכסיקו, קנדה וג'מאייקה. במשחק הראשון הובילה הונדורס באצטקה 1:0 אבל לקראת סיום, המכסיקנים הצליחו להפוך את התוצאה על פייה ולנצח 1:2, התחלה ברגל שמאל. במשחק השני בחוץ מול קנדה, היתה זו דווקא הונדורס שביצעה מהפך במחצית השניה וניצחה 1:2. במשחק השלישי, היריבה על המקום השני, ג'מייקה הקשתה על ההונדוריאנים אבל אלו הצליחו לפרוץ את הסכר במחצית השניה ולנצח 0:2. במחזור הרביעי הצליחה לנצח הונדורס את קנדה 1:3. במחזור החמישי הפסידה הונדורס 1:0 לג'מייקה אבל ידעה שגורלה בידיה, שכן מכסיקו סיימה בתיקו 2:2 עם קנדה בחוץ והספיק לה ניצחון ביתי על המכסיקנים בשביל לעלות על חשבון ג'מייקה. זה אכן מה שקרה, שער עצמי של אוסוריו המכסיקני נתן להונדורס אות לחגיגות העלייה לשלב הרביעי והמכריע. בסיבוב הרביעי והמכריע בו משחקות 6 נבחרות מתוכן ארבעה עולות אוטומטית ואחת למשחק פלייאוף, שיחקה הונדורס בצוותא עם מכסיקו מהשלב הקודם, קוסטה ריקה, ארה"ב, טרינידאד וטובאגו ואל סלבאדור הזכורה ממוקדמות מונדיאל 1970. גם פה הונדורס פתחה את את השלב הרביעי ברגל שמאל אחרי שהפסידה בקוסטה ריקה 2:0. במשחק השני הונדורס כבר ראתה את הניצחון בכיס אבל שער של היילאנד בדקה ה-90 נתן לה רק נקודה בטרינידד וטובגו. במשחק השלישי הצליחה סוף סוף הונדורס להשיג ניצחון ראשון אחרי שניצחה 1:3 את מכסיקו בבית. במשחק הרביעי הונדורס הובילה בארה"ב 1:0 אבל ספגה פעמיים והפסידה 1:2. בסיום הסיבוב הראשון הונדורס חזרה הבית וניצחה את אל סלבאדור 1:0, בקרב בין שתי יריבות מרות, וכך מצאה את עצמה הונדורס עם 7 נקודות אחרי 5 משחקים. עם פתיחת הסיבוב השני הונדורס כבר הראתה את כוונותיה כשמחצה את קוסטה ריקה 0:4. לאחר מכן שוב כבשה רביעייה, הפעם לרשתה של טרינידד וטובגו 1:4. כשהיא עם 13 נקודות ידעה הונדורס שניצחון על מכסיקו או ארה"ב לאחר מכן ישלח אותה לדרום אפריקה, אבל היא הצליחה להפסיד לשתיהן, זו אחר זו, בפעם הראשונה הפסד 1:0 למכסיקו ובפעם השניה הפסד ביתי לארה"ב 2:3. כך קורה שבמחזור האחרון הגיעה הונדורס לקרב על כל הקופה מול אל סלבאדור בחוץ. שער של קרלוס פאבון בדקה ה-64, שסיים גם כמלך השערים של הטורניר עם 7 שערים, שלח את הונדורס לראשונה מאז 1982 למונדיאל ואת כל תושבי הונדורס לחגיגות עצמאות מספר 2. מה שבטוח, זה שכל העולם נשם לרווחה כשאל סלבאדור החליטה שלא לפתוח במלחמה.


חוזרים לבמה הגדולה בעולם.

לוח המשחקים:

16 ביוני, 13:30 - צ'ילה - נלספרויט.
21 ביוני, 20:30 - ספרד - יוהנסבורג
25 ביוני, 20:30 - שוויץ - בלומפונטיין


האיש על הקוים


ריינאלדו רואדה



גיל: 53
לאום: קולומביאני

את נבחרת הונדורס מאמן מאז ינואר 2007 ריינאלדו רואדה הקולומביאני בן ה-53. בהונדורס הוא נחשב להצלחה גדולה כמובן, לאחר שהצליח להוליך אותה למונדיאל הקרוב. רואדה אימן את קולומביה U-20 בין השנים 2002-2004 ואת הנבחרת הבוגרת בין השנים 2004-2006. תחת הדרכתו כמאמן נבחרת קולומביה הצעירה, הנבחרת המקומית סיימה במקום השלישי במונדיאל מתחת לגיל 20 בשנת 2003. הוא גם הוליך את נבחרת קולומביה מתחת לגיל 17 למקום הרביעי באליפות העולם באותה שנה. לאחר שקולומביה פתחה בצורה זוועתית את מוקדמות מונדיאל 2006 כשהם משיגים נקודה אחת מתוך 15 אפשריות, ההתאחדות הקולומביאנית מינתה אותו למאמן הראשי, אך הוא נכשל בניסיונו להגיע למונדיאל 2006 למרות שהוא עשה השפעה גדולה על הנבחרת. הנבחרת שהייתה כמעט אחרונה סיימה בסופו של דבר במקום השישי. בקולומביה ריינאלדו רואדה אימן את אינדפנדיינטה מדיין, דפורטיבו קאלי וקורטולואה. רואדה הגיע עם נבחרת קולומביה מתחת לגיל 21 עד לסיבוב האחרון של טורניר הנוער בטולון בשנת 2000 ובשנת 2001. בטורניר הראשון, הנבחרת תחת הדרכתו ניצחה את אירלנד 0:1, גאנה 1:4 וחוף השנהב 1:3. את פורטוגל היא ניצחה בגמר 1:3 בפנדלים. ב-2001 תחת הדרכתו שוב הגיעה למשחק הגמר אך הפסידה.


סגל השחקנים:

שוערים: נואל וואייאדארס (אולימפיה, הונדורס), דוניס אסקובר (אולימפיה, הונדורס), ריקארדו קאנאלס (מוטאגואה, הונדורס).

הגנה: מאיינור פיגרואה (וויגאן אתלטיק, אנגליה), ויקטור ברנאנדס (אנדרלכט, בלגיה), אוסקר בוניאק גארסיה (אולימפיה, הונדורס), ג'וני פאלאסיוס (אולימפיה, הונדורס), סרחיו מנדוסה (מוטאגואה, הונדורס), אמיליו איסאגירה (מוטאגואה, הונדורס), אוסמאן צ'אבס (פלאטנסה, הונדורס), מאוריסיו סאביון (האנגז'ו נייבל גרינטאון, סין).

קישור: חוליו ססאר דה לאון (טורינו, איטליה), אדגאר אלבארס (בארי, איטליה), וילסון רוברטו פאלאסיוס (טוטנהאם, אנגליה), הנדרי תומאס (וויגאן אתלטיק, אנגליה), ראמון נונייס (אולימפיה, הונדורס), דאנילו טורסיוס (אולימפיה, הונדורס), אמאדו גבארה (מוטאגואה, הונדורס).

התקפה: אוסקר דויד סואסו (ג'נואה, איטליה), רוג'ר ראמירס (קנזס סיטי וויזארדס, ארה"ב), ג'ורג'י וולקאם (מוטאגואה, הונדורס), וולטר מרטינס (מאראתון, הונדורס), קרלוס פאבון (ריאל אספניאה, הונדורס).


אנשי המפתח


דויד סואזו



גיל: 30
תפקיד: חלוץ
קבוצה: ג'נואה (איטליה)

השחקן הבולט של הונדורס הוא החלוץ המצליח (הכל יחסי כמובן) דויד סואזו בן ה-30, שעבורו, כמובן כמו כל שחקני הנבחרת, מדובר בהישג הכי גדול של הקריירה שלהם. החלוץ הפורה שהתחיל את הקריירה שלו באולימפיה מהליגה ההונדוריאנית, עבר בעונת 1999 לליגה האיטלקית שם הוא עושה חיל עד היום. התחנה הראשונה שלו היתה קליארי במדיה שיחק 255 משחקים וכבש 95 שערים עד שנת 2007. בתחילת עונת 2007 עבר לאינטר, אולם לא הצליח להתאקלם בה ועם שמונה שערים בלבד ב-27 משחקים בשנה וחצי הושאל לבנפיקה הפורטוגלית, במדיה כבש 4 שערים ב-12 הופעות. השנה הועבר שוב בהשאלה, הפעם קרוב יותר, לג'נואה מהליגה האיטלקית במדיה כבש שלושה שערים ב-16 הופעות. במדיה של הונדורס שיחק 50 משחקים וכבש 16 שערים.


ווילסון פלאסיוס



גיל: 25
תפקיד: קשר מרכזי
קבוצה: טוטנהאם הוטספור (אנגליה)

השגריר המצליח של הונדורס כיום בפרמייר ליג, אחד מבין שלושה, ונגיע אל כולם אל תדאגו. ווילסון שיחק בין השנים 2002-2008 באולימפיה ההונדוריאנית, ובעונת 07/08 עבר בהשאלה לברמינגהאם סיטי במדיה שיחק 7 משחקים בלבד. בשנת 2008 עבר לוויגאן אתלטיק במדיה הספיק לשחק 37 משחקים, עד שבאמצע עונת 2009 נרכש על ידי טוטנהאם בסכום עצום יחסית לשחקן מהונדורס, 12 מיליון פאונד. ווילסון שיחק מאז המעבר לתרנגולים 44 משחקים וכבש שער אחד. במדיה של הונדורס שיחק 69 פעמים וכבש ארבעה שערים.


אמאדו גבארה



גיל: 34
תפקיד: קשר התקפי
קבוצה: מוטאגואה (הונדורס)

אמאדו גבארה הוא הקפטן ושיאן ההופעות של נבחרת הונדורס בכל הזמנים. הקשר הוותיק שיחק 133 פעמים בנבחרת הונדורס וכבש 29 פעמים, כאשר גם הוא כמו רבים אחרים מבני ארצו גדל במחלקת הנוער של אולימפיה המקומית, אם כי לא הופיע במדי הקבוצה הבוגרת של המועדון. שיא הקריירה שלו כשחקן היה בואיאדוליד באמצע שנות ה-90 ומאז הוא מבלה בקפיצות בין מכסיקו, הונדורס, קוסטה ריקה וליגת ה-MLS בארה"ב. לאחרונה חזר גבארה לקבוצה בה למעשה החל את הקריירה הבוגרת שלו - מוטאגואה ההונודריאנית. המונדיאל האחרון ככל הנראה יהיה גם הפרידה של גבארה מטורנירים בינלאומיים במדי נבחרתו ואין ספק שזה יהיה רגע מרגש וחשוב עבור הקפטן הותיק כאשר יירשם בדפי ההסטוריה כמי שהנהיג את הנבחרת השנייה אי פעם של הונדורס בגביע העולם לכדורגל.


לשים לב ל...


הנדרי תומאס



גיל: 25
תפקיד: קשר אחורי
קבוצה: וויגאן אתלטיק (אנגליה)

אחד הייצואים היותר בולטים של הכדורגל ההונדוריאני בשנים האחרונות. הקשר האחורי המוכשר, שגדל גם הוא באולימפיה בהונדורס ואף העביר לא פחות מ-8 שנים בקבוצה, חתם בקיץ שעבר בוויגאן אתלטיק והפך במהרה לסיפור הצלחה במדי הלאטיקס. הוא רשם עונת בכורה מוצלחת למדי בפרמיירשיפ עם 30 הופעות ושלל מחמאות. הקבוצה האנגלית ניסתה להחתים את תומאס מעל לשנה, אבל רק בקיץ 2009 התקבל לו אישור העבודה המיוחל לאחר שתומאס הפך לשחקן קבע בהרכב הנבחרת הלאומית. תומאס, בן דודו של החלוץ דויד סואזו, הוא אולי אחת העדויות היותר בולטות להתקדמות הגדולה של הכדורגל ההונדוריאני בשנים האחרונות, לצד שגרירים בולטים נוספים כמו ווילסון פלאסיוס והבן-דוד המפורסם.


שההעפלה רק בדקה ה-90' ממה שנחשב לבית המוקדמות החלש ביותר למעט האוקיאני לא תטעה אותכם - יש כאן בהחלט פוטנציאל להפתעה. זוהי לא טרינידד וטובגו החלשה שעלתה בעיקר בשביל החוויה. הכדורגל ההונדוריאני נמצא בהתקדמות עקבית בשנים האחרונות, התקדמות שמתבטאת לא רק בהישג האחרון, אלא גם בייצוא הולך וגובר של שחקנים לליגות האירופאיות השונות, וההעפלה למונדיאל היא כנראה הצעד האחרון שמבסס את הונדורס רשמית כנבחרת השלישית של צפון אמריקה במקומה של קוסטה ריקה המזדקנת. מבט על יריבותיה של הונדורס בדרום אפריקה מלמד על כך שגם אם לא העפלה לשמינית, הופעה מכובדת שתסתכם בגניבת נקודות ויכולת טובה הן שאיפות בהחלט אפשריות - ספרד היא אמנם מקרה אבוד כנראה, אבל שווייץ האפורה וצ'ילה שטועמת אוויר פסגות לראשונה מאז 98' ויחסית חסרת נסיון, הן יריבות שלא עולות בהרבה על הונדורס, אם בכלל. ב-1982 הנבחרת הדהימה עם שתי נקודות, כולל תיקו עם המארחת ספרד וסיום במרחק נגיעה משמינית הגמר, לכל הפחות את ההישג הזה הונדורס בהחלט מסוגלת לשחזר גם כיום אחרי 28 שנים.


מתמודדת ראויה על המקום השני? ]]> Mon, 31 May 2010 18:50:43 -0400 http://www.asoccer.co.il/index.php?showforum=59index.php?showtopic=27459 צפון קוריאה





צפון קוריאה בפורטרייט:

משחק בינלאומי ראשון: סין 1 - 0 צ. קוריאה (07-10-1956)
הניצחון הכי גדול: צ. קוריאה 21 - 0 גואם (11-03-2005)
ההפסד הכי גדול: בולגריה 6 - 1 צ. קוריאה (25-05-1974), פולין 5 - 0 צ. קוריאה (25-07-1976)
הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל:
מלך השערים:


צפון קוריאה במונדיאלים קודמים:

אוהדי הכדורגל בעיר מידלסברו לא חשבו לרגע, בשנת 1966, שאת השנה הזאת הם לא ישכחו לא בגלל קבוצתם (אז מועדון נודד בליגות הנמוכות באנגליה), ואפילו לא בגלל נבחרת אנגליה עצמה, ממנה ציפו להניף בגאווה את הגביע העולמי. מי שגנבה את ההצגה במידלסברו הייתה לא אחרת מנבחרת צפון קוריאה האלמונית לחלוטין שהעפילה למונדיאל 1966 וכבשה את העיר בה התארחה בשלב הבתים. בדומה להיום, גם אז מצאו את עצמם הקוריאנים בבית לא פשוט. צ'ילה הגיעה לחצי הגמר במונדיאל הקודם (אותו אירחה), בריה"מ נהנתה עדיין מדור הזהב של הכדורגל הסובייטי ואיטליה הייתה כוח שאף פעם אסור לזלזל בו. במשחקה הראשון, "דרבי קומוניסטי" אם תרצו, הובסה צפון קוריאה בקלילות ע"י בריה"מ 3-0 ושום דבר לא רמז על הבאות. כאשר בדקה ה-89' של פאק סונג-ז'ין גירד תיקו מול צ'ילה, לכולם היה ברור שהסיפור של הנבחרת האלמונית מסתיים מהר, שכן היא חייבת לנצח את איטליה בשביל לעלות לרבע הגמר.

ובכן, 36 שנה לפני שהיריבה מהדרום עשתה זאת לאיטלקים בביתה, השיגה נבחרת צפון קוריאה את הניצחון הגדול ביותר שלה בכל הזמנים ואחת מהסנסציות הגדולות בתולדות המונדיאלים - 1-0 קטן על איטליה משער של הגיבור הלאומי הבא, פאק דו-איק, והנה צפון קוריאה, איכשהו מעפילה לרבע הגמר, שם חיכתה לה פורטוגל הגדולה של אאוזביו, שרק לפני כן שלחה הביתה את מחזיקת שני גביעי העולם האחרונים, ברזיל, כבר בשלב הבתים. על המשחק שהתרחש בין השניים נכתבו שורות רבות, וגם הוא נכנס לפנתיאון המשחקים הגדולים בתולדות גביעי העולם. בדקה ה-25, הצופים בגודיסון פארק, שחלק לא קטן מהם היו אוהדים ממידלסברו שהחליטו ללוות את הגיבורים הצפון-קוריאנים שלהם גם למשחק בליברפול, לא האמינו למראה עיניהם - לוח התוצאות הראה את התוצאה המדהימה 3-0 לצפון קוריאה! מה שקרה לאחר מכן, היה ניפוץ אכזרי של סיפור סינדרלה מדהים, אאוזביו, מגדולי השחקנים בכל הזמנים, השתלט על המשחק, כבש רביעייה והוליך את נבחרתו ל5-3 ענק והופעה ראשונה בתולדות המדינה בחצי הגמר. את המשחק אגב שפט הישראלי מנחם אשכנזי. השחקנים מצפון קוריאה, חזרו כגיבורים למדינתם, ולפני מספר שנים באישור מיוחד של הממשל אף חזרו לעיר מידלסברו לביקור נוסטלגי, ביקרו במשחק של הקבוצה וזכו לתשואות מהאוהדים המקומיים.



אחת הסנסציות הגדולות בתולדות המונדיאלים. שחקני צפון קוריאה חוגגים על אדמת אנגליה.


הישגים נוספים: אין. ולא תמיד מסיבות ספורטיביות כמובן. ההתאחדות המקומית אסרה (או יותר נכון, הורתה לאסור) על הנבחרת לעזוב את המדינה מספר פעמים ואף פרשה ממוקדמות גביע אסיה ברוב המקרים והשתתפה בעיקר בגביעים איזוריים. למען ההמחשה, אפילו את המשחק הקריטי מול היריבה המושבעת מהדרום אירחה צפון קוריאה בסין והסיבה? אידאולוגית כמובן. שלטונות המדינה סירבו להניף את הדגל הדרום-קוריאני ולהשמיע את ההמנון של המדינה המושמצת באופן קבוע בפרופגנדה בצפון.

איך העפילה: המסע האסיאתי למונדיאל כולל שלושה (טכנית ארבעה, אבל מבחינת הרוב, שלושה) סיבובי מוקדמות. בסיבוב הראשון והנוח, קיבלה הנבחרת הצפון קוריאנית, שפספסה רק במקצת את ההעפלה למונדיאל 2006 בגרמניה, את מונגוליה החלשה וניצחה בתוצאה כוללת של 9-2 את המפגש הכפול. בשלב הבתים הראשון, נפגשו הקוריאנים עם היריבה השנואה דרום קוריאה, וכמו כן עם ירדן וטורקמניסטן אותן ניצחו פעמיים וסיימו פעמיים בתיקו מאופס עם השכנה. שתי הקוריאות נועדו להיפגש בשנית גם בשלב הבתים השני, הסיבוב הסופי של המוקדמות, כאשר הוגרלו יחדיו לבית מוות של ממש עם איראן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות כאשר שתיים עולות למונדיאל ואחת מקבל הזדמנות להסתנן לדרום אפריקה דרך מספר משחקי הצלבה. צפון קוריאה פתחה עם ניצחון חוץ חשוב 2-1 באמירויות ואז אירחה בשנית את דרום קוריאה בסין מתוקף סירובה להניף את הדגל ולנגן את המנון הדרום בביתה וסיימה עימה בתיקו נוסף, 1-1. המירוץ הוסיף להיות צמוד לאחר שקוריאה הפסידה 2-1 בטהרן אך התאוששה עם 1-0 קטן בבית על ערב הסעודית. למזלה, היריבות מהמפרץ הפרסי לא הפסיקו לשמוט נקודות חשובות וגם ההפסד הכאוב במשחק החוץ בדרום, שלאחר מכן העלה טענות להרעלת שחקנים מצד הצפון, לא מנע מהקוריאנים, שהוסיפו ניצחו נוסף על האמירויות ושתי תוצאות תיקו מאופסות מול איראן בבית וסעודיה בחוץ, להגיע למונדיאל בפעם השנייה בתולדות המדינה.


רגע כאוב שלא יישכח במהרה, שחקני צפון קוריאה מביטים בשכנים מהדרום חוגגים שער ניצחון.


לוח המשחקים:
15 ביוני, 21:30 ברזיל - יוהנסבורג (אליס פארק)
21 ביוני, 14:30 פורטוגל - קייפ טאון
25 ביוני, 17:00 חוף השנהב - נלספרייט
*שעות המשחקים לפי שעון ישראל

סגל השחקנים:

שוערים: רי מיונג-גוק (פיונגיאנג), קים מיונג-איל, קים מיונג-וון (אמרוקגאנג).

הגנה: רי קוואנג-צ'ון, נאם סונג-צ'ול (אפריל 25), פאק צ'ול-ג'ין, צ'ה ג'ונג-היוק (אמרוקגאנג), רי ג'ון-איל, פאק סונג-היוק (סובאקסו), רי קוואנג-היוק (קיונגונגופ).

קישור: אן יונג-האק (אומיה ארדיז'ה סאיטאמה, יפן), קים יונג-ג'ון, רי צ'ול מיונג (פיונגיאנג), מון אין-גוק, ג'י יון-נאם, פאק נאם-צ'ול (אפריל 25), קים קיונג-איל (רימיונגסו), פאק סונג-היוק (סובאקסו).

התקפה: הונג יונג-ג'ו (רוסטוב, רוסיה), ג'ונג טאא-סה (קאוואסקי פרונטלה, יפן), אן צ'ול-היוק (רימיונגסו), צ'ו קום-צ'ול ,קים קום-איל (אפריל 25).


האיש על הקוים

קים יונג-הון



הפורמט במקרה של האיש הזה, יהיה מעט שונה משאר הקולגות שלו בדרום אפריקה. הסיבה לכך, כמו בכלל דבר שקשור לצפון קוריאה למעשה - מעט מאוד ידוע על האיש הזה. נבחרת צפון קוריאה ממעיטה להתאמן מחוץ לגבולות המדינה הסגורה כמעט באופן מוחלט לעיניים זרות ונציגיה עוד יותר ממעיטים להתראיין. קים מסר מעט מאוד הודעות לתקשורת המערבית אחרי ההעפלה למונדיאל 2010 וגם בהן, כמו בכל הודעה רשמית ולא רשמית שיוצאת מהמדינה, הרבה פרופוגנדה ומעט תוכן.

מה שכן ידוע, זה שתחת קים נבחרת צפון קוריאה משחקת כדרוגל הגנתי מובהק, משהו שנע באופן קבוע בין 4-5-1 ל5-4-1 ולאור הבית הקשה אליו הוגרלה ספק אם הנטייה הזאת תשתנה בדרום אפריקה. במהלך השנה האחרונה היו פרסומים רבים על כך שצפון קוריאה רוצה למנות את סוון גוראן אריקסון לאיש שיוביל את הנבחרת במונדיאל, ידיעה שלווה בפרסומים על שבץ פתאומי שתקף את קים, על חילוקי דעות עם המשטר שגרמו להיעלמותו מפני השטח ועדו עוד. את האמת מכל אלה, מה לעשות, לא נדע בזמן הקרוב.

אנשי המפתח

ג'ונג טאא-סה



גיל: 26
תפקיד: חלוץ
קבוצה: קאוואסקי פרונטלה (יפן)

ג'ונג טאא-סה הוא אחד מצמד השחקנים בסגל (כמו גם אן יונג-האק) של הנבחרת שנולדו למעשה ביפן וגדלו על ברכי החינוך הדוגל באידיאולוגיות שחולשות בצפון קוריאה ולא דווקא במדינה הקפיטליסטית בה נולדו. ג'ונג נולד למשפחה ממוצא קוריאני שהחליטה שילמד בבתי ספר שממונים ע"י כסף שמקורו בממשלת פיונגיאנג. טאא-סה משחק בליגה היפנית המקצוענית כבר 5 שנים, במדי קבוצת קאוואסקי פרונטלה שם הוא כבר כבש יותר מ60 שערים בכל המסגרות. למרות שהחזיק באזרחות דרום קוריאנית בגלל מצבם המשפטי של הוריו, תמיד רצה לשחק בנבחרת צפון קוריאה ובעזרת הארגונים החינוכיים והממשלתים, הצליח לקבל דרכון צפון וקוריאנית וככה גם לעשות את הבכורה ב2007. החלוץ הפיזי והגדול כבש את שעריו הראשונים במדי הנבחרת האדומה במוקדמות אליפות מזרח אסיה, ואחר כך גם נגד נבחרת יפן ונגד נבחרת דרום קוריאה במסגרת אותה תחרות איזורית. הבקיע גם שער נגד איראן באיצטדיון אזאדי בטהרן במוקדמות המונדיאל. בראיונות לאחרונה אמר כי לא מספיק שצפון קוריאה העפילה לתחרות, אלא היא גם רוצה להמם את עולם הכדורגל כולו. האם 'ויין רוניי' הקוריאני יגשים את חלומו ויוכל להבקיע נגד ברזיל?

הונג יונג-ג'ו



גיל: 29
תפקיד: חלוץ
קבוצה: רוסטוב (רוסיה)

הקפטן, החלוץ הבכיר ואולי מה שיותר מעניין - הצפון קוריאני היחידי בסגל שמשחק באירופה. כמו שגם בימי בריה"מ אחדים קיבלו אישורים נדירים לייצג את המדינה הסובייטית במדי קבוצה זרה במערב, גם הונג יונג-ג'ו זכה לכבוד הגדול ולובש את מדיה של רוסטוב מהליגה הרוסית. הונג, כנהוג, מלווה רוב היום בסוכנים מהכוחות המיוחדים של מדינתו, שכן עריקה למערב הינה כמובן פיתוי גדול לשגרירי המדינה הענייה. כל נסיון של העיתונות המערבית להתקרב אל השגריר המסקרן נתקל בצורך לקבל אישור מאותם סוכנים ורק מעטים כמובן זוכים לכך. גם כאשר עיתונאי ממגזין הספורט המוביל ברוסיה כבר ניצב מול השחקן, הוא גילה לפניו פטריוט גדול של המדינה והמשטר, אשר מנהל אורך חיים צנוע על גבול העני ביחס לחבריו. בכל הנוגע לצד המקצועי, הרי שהונג, שנבחר לא מזמן לשחקן הכדורגל הבכיר במדינתו (יש תואר כזה בצפון קוריאה) לא בדיוק קורע רשתות ברוסטוב עם שלושה שערים ב30 הופעות עד כה. לפני המעבר לרוסיה שיחק הונג שבעה משחקים בליגה הסרבית השנייה. את הקריירה הוא התחיל בקבוצת ה-25 באפריל והיה כובש מצטיין בליגה המקומית במשך מספר שנים.



לשים לב ל...


קים קום-איל



גיל: 22
תפקיד: קשר \ חלוץ
קבוצה: אפריל 25 (צפון קוריאה)

שני קשיים מרכזיים העיבו על הקטגוריה הזאת. א' - כל שחקן מנבחרת צפון קוריאה, לא משנה מי, על אחת וכמה אחד שמשחק בליגה המקומית, קשה לשים "תחת אור הזרקורים" משום שכמו על כל צפון קוריאני אחר בעצם למעט "המנהיג היקר", אף אחד באמת לא שמע עליו הרבה. הקושי השני, הכרוך בסימונו של קים דווקא כשחקן שכדאי לשים לב אליו בטורניר הקרוב הייתה העובדה שהבחור הצעיר הינו חלוץ, ואחד שהולך להתמודד עם ההגנות של שלוש מהנבחרות היותר חזקות בעולם. ובכל זאת, קים הצעיר היה הבורג המרכזי בזכייתה של הנבחרת עד גיל 20 של המדינה בגביע אסיה עד גיל 20 לפני 4 שנים, ואף נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר. כמו כן קים השתתף עם הנבחרת במונדיאל עד גיל 20 ב-2007, קיבל את סרט הקפטן וכבש את אחד משני שערי נבחרתו בטורניר.



מזל אכזרי יש לה לנבחרת צפון קוריאה. אמנם את האמת על התחושות והמחשבות של הנבחרת הזאת כנראה לא נדע לעולם, אך סביר להניח שהחגיגות על ההעפלה למונדיאל 2010 כמו גם התקוות לרשום כמה תוצאות יפות, גם אם לא כמו אז ב-66', נפסקו עם תום הגרלת שלב הבתים. ברזיל, פורטוגל, חוף השנהב, כמו חומה הן ניצבות מול התקוות הקוריאניות, מסתירות את החלומות מ-1966, ואף פירצה לא נראית בחומה הזאת. קשה מאוד לראות את צפון קוריאה משיגה משהו מהבית הזה על פניו, אך יחד עם זאת, אל תופתעו אם המלחמה של הקוריאנים תהיה עיקשת מבדרך כלל. לא בגלל פחד מבית, תושבי המדינה הקומוניסטית יראו רק קטעים נבחרים ממהלכי הנבחרת במונדיאל ולא חלילה את המשחקים השלמים. ההחלטה הזאת נלקחה עוד לפני תוצאות ההגרלה ועכשיו בדיעבד הרעיון הדיקטטורי מתחיל להיות כמעט מובן. לא, המשחקים של צפון קוריאה כנראה יהיו צמודים משחושבים כי ככה מתנהגות הקטנות של ימינו, טרינידד וטובגו התבנקרה לה ל0-0 הסטורי מול שבדיה, אנגולה סגרה את השער והפסידה רק 1-0 קטן לפורטוגל, ובמקרה של צפון קוריאה - נבחרת הגנתית גם בלי יריבות מהדרג הראשון בעולם, העניין ברור מעליו. הפספוס הגדול שלנו, האוהדים, הוא כנראה שהמשחק מול חוף השנהב, על פניו הסיכוי היחידי של הקוריאנים להפתיע, יהיה רק במחזור האחרון. אמנם אין ספק שאם איזושהי נבחרת תעלה להילחם גם במשחק לפרוטוקול על הגאווה הלאומית זו תהיה צפון קוריאה, אך עדיין קיימת תחושת פספוס על כך שגם אם הנבחרת הזאת עוד יכלה להראות משהו במונדיאל הקרוב, בית המוות אליו הוגרלה מונע ממנה כנראה את האפשרות הזאת. נו טוב, אנחנו נסתפק שחזור פיקנטי של הרבע גמר ב-66 כשהקוריאנים יפגשו את פורטוגל, בלי אאוזביו אך עם כריסטיאנו רונאלדו אחד שטוען לכתרו, והקוריאנים יסתפקו בלראות בפעם הראשונה ואולי גם האחרונה את נבחרת ברזיל מקרוב, גם זה משהו.


הופעה לפרוטוקול בלבד? ]]> Mon, 31 May 2010 15:03:47 -0400 http://www.asoccer.co.il/index.php?showforum=59index.php?showtopic=27454 גאנה




גאנה בפורטרייט:

משחק בינלאומי ראשון: חוף הזהב (גאנה) 1 - 0 ניגריה (21-05-1950)
הניצחון הכי גדול: קניה 0 - 13 גאנה (12-12-1965)
ההפסד הכי גדול: בולגריה 10 - 0 גאנה (02-10-1968)
הכי הרבה הופעות כשחקן פעיל: ריצ'ארד קינגסון (75)
מלך השערים: עבדי פלה (33)


גאנה במונדיאלים קודמים: באופן מדהים למדי, הנבחרת שעד לא מזמן החזיקה בתואר המעוטרת ביותר ביבשת השחורה, לא הצליחה להעפיל לאף מונדיאל. הנאחס נשבר סוף סוף במוקדמות מונדיאל 2006 כאשר גאנה, שפיגרה מאחורי דרום אפריקה בשלב הראשוני של המוקדמות, ניצחה 2-0 את המארחת העתידית של המונדיאל בביתה, טרפה את הקלפים ודהרה כל הדרך להופעה הסטורית בגביע העולם בגרמניה. והכוכבים השחורים ממש לא הסתפקו במחמאות, אלא גם הצליחו להיות הנציגה האפריקאית שהגיעה הכי רחוק באותו מונדיאל, כאשר נצחונות על צ'כיה וארה"ב בנוסף להפסד לאלופת העולם שבדרך איטליה, הספיקו להעפלה לשמינית הגמר, שם ברזיל מלאת הכוכבים הייתה כבר גדולה על הכוכבים השחורים. בכל זאת, גאנה הייתה אחת מההפתעות הנעימות של מונדיאל 2006 בזכות הכדורגל המהנה ששיחקה והתוצאות היפות, ופה בארץ גם קצת בזכות שליפת הדגל ההיא של פנטסיל מול צ'כיה.


האפריקאית המצליחה ביותר ב-2006.


הישגים נוספים: עד שנת 2006 כאמור, גאנה חלקה בגאווה עם מצרים את תואר שיאנית הזכיות באליפויות אפריקה עם לא פחות מארבע כאלו. אלא שהמצרים פתחו אז ברצף הזכיות המטורף שלהם, עם לא פחות משלושה טורנירים מוצלחים, וגאנה הצליחה לרשום רק שני כמעטים מוצלחים, עם חצי גמר ב-2008 וגמר ב-2010. גאנה אמנם ירדה למקום השני בטבלת הזכיות, אך עדיין מחזיקה ברקורד מרשים של 8 הופעות בגמרים ב-17 אליפוית אפריקה בהן השתתפה סה"כ.

איך העפילה: פייבוריטית ברורה להגיע למונדיאל שני ברציפות, דרכה של גאנה לדרום-אפריקה הייתה הרבה יותר תלולה בהתחלה מכפי שאפשר היה לצפות. בית מוקדמות ראשון עם גאבון, לוב ולסותו החלשה התגלה כמוקש של ממש כאשר גאנה אמנם סיימה כראש בית, אבל רק בזכות הפרש שערים עדיף בתיקו משולש שנוצר בינה, לוב וגאבון, כאשר כל אחת השיגה 12 נקודות - ניצחה את כל שלושת משחקי הבית ואת לסותו בחוץ, והפסידה את שתי הנסיעות אל היריבות האחרות. דווקא בבית המוקדמות השני הסיפור היה כבר פשוט יותר. גאנה קיבלה בהגרלה את מאלי, בנין וסודן. לא שקי חבטה, אך גם לא מאריות היבשת. גאנה פתחה מצויין עם 12 מ-12, שלמעשה סללו את דרכה למונדיאל ואפשרו לה לא להצטער על כך שאספה רק נקודה אחת נוספת בשני המשחקים הנותרים בדרך להופעה שניה ברציפות בגביע העולם.


לוח המשחקים:
13 ביוני, 17:00 סרביה - פרטוריה
19 ביוני, 17:00 אוסטרליה - ראסטנברג
23 ביוני, 21:30 גרמניה - יוהנסבורג (סוקר סיטי)
*שעות המשחקים לפי שעון ישראל



סגל השחקנים:

שוערים: ריצ'רד קינגסון (וויגאן, אנגליה), דניאל אג'יי (ליברטי, גאנה), סטיבן אהורלו (הארט אוף ליונס).

הגנה: ג'ון מנסה (סנדרלנד, אנגליה), ג'ון פנטסיל (פולהאם, אנגליה), האנס אדו סארפיי (לברקוזן, גרמניה), סמואל אינקום (פ.צ. באזל, שווייץ), לי אדי (בצ'ם צ'לסי, גאנה), עבדול ראחים אייוו (זמאלק, מצרים), אייזק וורסה (הופנהיים, גרמניה), ג'ונתן מנסה (פרי סטייט סטארס, דרום אפריקה).

קישור: סטפן אפיה (בולוניה, איטליה), סולי עלי מונטארי (אינטר, איטליה), אנתוני ענאן (רוזנבורג, נורבגיה), קוואדוו אסאמוה (אודינזה, איטליה), אנדרה איוו (מארסיי, צרפת), דרק בואטנג (חטאפה, ספרד), קווין-פרינס בואטנג (פורטסמות', אנגליה), קווינסי אווסו-אבייה (אל-סאד, קטאר).

התקפה: דומיניק אדייה (מילאן, איטליה), מתיו אמוה (NAC ברידה, הולנד), אסאמוה גיאן (ראן, צרפת), פרינס טאגואה (הופנהיים, גרמניה).


האיש על הקוים

מילובן ראייבץ



גיל: 56

על קוי הנבחרת: כאשר ההתאחדות המקומית הודיעה על מינויו של ראייבץ למאמן הלאומי, לאחר שבדומה לאבי לוזון, הבטיחו מאמן "בעל שם עולמי", רבים הרימו גבה במדינה ופקפקו ביכולתו של ראייבץ להמשיך את התפתחותה של הנבחרת, שהחליטה על חילופי מאמנים אחרי ההדחה בחצי הגמר מאליפות אפריקה הביתית ב-2008. ראייבץ ביקש רק דבר אחד כשהגיע - להישפט על פי התוצאות, ולפחות בינתיים - הוא מספק אותן. למרות פתיחה צולעת במוקדמות, גאנה השתפרה במהרה ובשלב הבתים האחרון שייטה די בקלות לכרטיס השני ברציפות למונדיאל. ראייבץ ידוע כמאמן הגנתי ולמרות תוצאות טובות עם גאנה ספג ביקורת על סגנונו. מצד שני, ראייבץ שיפר משמעותית את הרקורד ההגנתי של הנבחרת וגם רשם הופעה מוצלחת בגביע אפריקה האחרון שהסתיימה בהפסד בגמר למצרים. שרשרת התוצאות המוצלחות של ראייבץ הופכת אותו כיום, לאחד מהאמנים הלאומיים עם אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר בתולדות המדינה.

הקריירה שלפני: מגן עבר שהעביר את כל הקריירה שלו בליגה היוגוסלבית, ראייבץ העביר את קריירת האימון שלו במספר מדינות שונות אך בלט בעיקר בסרביה מולדתו, שם מונה אף למאמן השנה כאשר לקח את וויוודינה מהמקום האחרון למקום השלישי ואל הופעה הסטורית בגביע אופ"א. ומאוחר יותר רשם הישג דומה עם פ.ק. בוראץ צ'אצ'אק הקטנה, קבוצה שבה גם החל את הקריירה המקצוענית שלו כשחקן. לאחר ההישג עם בוראץ, ראייבץ הספיק לעבור שני סיבובים במוקדמות גביע אופ"א עם הקבוצה לפני שנענה לאתגר מגאנה. ולמרות סימני השאלה שהועלו סביב חוסר נסיונו בקבוצות גדולות וברמה הבינלאומית בכלל, הוכיח במהרה כי הוא איש ראוי לתפקיד.


אנשי המפתח


אסאמוה גיאן



גיל: 24
תפקיד: חלוץ
קבוצה: ראן (צרפת)

החלוץ הבכיר של הכדורגל הגנאי כיום. אסאמוה גיאן רק בן 24 אבל הפך כבר לשם מוכר בכדורגל העולמי בזכות מספרים נאים שהעמיד מדי שנה תחילה באודינזה ומודנה וכיום גם בראן הצרפתית. גיאן אינו נמנה וכנראה לעולם גם לא ייחשב לאחד החלוצים הגדולים באמת, אין לו את את היכולות שהופכות את דרוגבה, אטו וקאלו לחלוצים ברמה עולמית למרות שלפני כמה שנים רבים חזו שיום אחד יעשה את עליית המדרגה לרמה של הנ"ל. משהו בקריירה של גיאן נתקע קצת, פציעה לא קלה בעונת 07-08 הדיחה אותו מההרכב של אודינזה ושלחה אותו כעבר מספר חודשים לצרפת, בעבור סכום נאה של 8 מיליון יורו. בין אם בגלל הפציעה או קשיי הסתגלות או סתם חוסר התאמה כללי, גיאן כבש רק שער אחד בעונתו הראשונה בראן במהלכה גם שיחק רק 16 פעמים, חלקם מהספסל. העונה החלוץ כבר חזר לסורו עם 13 שערי ליגה ב-29 הופעות. דווקא במדים הבינלאומיים גיאן ממשיך לכבוש בכמויות של פעם, שם הוא מחזיק בממוצע של 0.5 שערים למשחק, כאשר אחד השערים היה אותו שער הסטורי מול צ'כיה במונדיאל 2006, הראשון אי-פעם של נבחרתו במונדיאל.



סולי מונטארי



גיל: 25
תפקיד: קשר מרכזי
קבוצה: אינטרנציונלה מילאנו (איטליה)

עם שקיעתו המוקדמת (והמפתיעה) של סטיבן אפיה, ופציעתו של מייקל אסיין שנכון לעת כתיבת שורות אלה צפוי להיעדר לכל הפחות מהמשחקים הראשונים של נבחרתו בדרום-אפריקה, הפך לפתע סולי מונטארי לשחקן המפתח הבלעדי בקישור המרכזי של גאנה. בגיל 18 בלבד מונטארי כבר החל לתפוס את מקומו בהרכב של אודינזה ולא הביט לאחור מאז. חמש עונות טובות באודינזה זיכו אותו במעבר לפרמיירליג לפורטסמות', בתקופה הבזבזנית של המועדון, תמורת 7 מיליון יורו. מונטארי הרשים בפורטסמות', תפס את מקומו בהרכב הפותח וזכה עם המועדון בגביע אנגליה. מאמנו הארי רדנאפ התעקש שלא יוותר על הגנאי המוכשר למרות הצעות שונות שהגיעו כבר אחרי עונה אחת בקיץ 2008, אך 16 המיליון שהציעה אינטר על מונטארי שכנעו את פורטסמות' לוותר. מונטארי הפך לשחקן רוטציה באינטר, עמוסת השחקנים בעמדת הקשר המרכזי, אך עדיין מרבה לעלות מהספסל וזוכה לאמון ממאמנו, ז'וזה מוריניו. בנבחרת הלאומית דווקא, מונטארי צריך לזכות מחדש באמון המאמן והאוהדים לאחר שהיה שותף לפרשה לא נעימה בשנה האחרונה, כאשר פספס בכוונה משחק ידידות מול אלג'יריה יחד עם חברו מייקל אסיין, אך בניגוד לאסיין סירב להיפגש עם המאמן ראייבץ ולהתנצל. מונטארי נזרק מהסגל עד ההתנצלות שהגיעה בסוף, וכעת נושא עמו את חובת ההוכחה מול מדינתו. כפי שזה נראה, בינתיים לפחות, הגורל הולך להעמיד אותו במבחן לא קטן כאשר בידיו המפתחות בקישור המרכזי של הנבחרת.


לשים לב ל...


קוואדוו אסאמוה



גיל: 21
תפקיד: קשר מרכזי
קבוצה: אודינזה (איטליה)

לא ברור מה זורם במים בגאנה שהייצוא הבולט ביותר מהמדינה הזאת בתחום הכדורגל הוא דווקא קשרים מרכזיים, ועוד קשרים מרכזיים בדיוק כמו שאלוהים התכוון - פיזיים, טכניים, 50-50 כמו שכל מאמן אוהב. אפיה, אסיין, מונטארי, ואולי כבר מהמונדיאל הקרוב ילמדו להכיר בכל העולם גם את קוואדוו אסאמוה, רק בן 21 וכבר נחשב ליורש הישיר של מונטארי באודינזה. אסאמוה כבר הוכיח השנה את בגרותו לא רק בהיותו שחקן הרכב במדי הקבוצה בסריה A אלא גם כאשר היה אחד מהמצטיינים של נבחרת הכוכבים השחורים במסעם אל גמר אליפות אפריקה באנגולה. מי יודע, ייתכן שפציעתו של מייקל אסיין, למרות שאסאמוה מעולם לא יגיד את זה, באה כברכה משמים עבור הקשר הצעיר שספק אם היה מופיע בקביעות בהרכב הפותח של נבחרתו אילולא הפציעה. נכון לעת כתיבת שורות אלה, אסיין אמור להחמיץ לכל הפחות את המשחקים הראשונים של נבחרתו ואסאמוה מחכה בכליון עיניים להזדמנות הגדולה לקפוץ מדרגה נוספת.


אנדרה איוו



גיל: 20
תפקיד: ווינגר
קבוצה: מארסיי (צרפת)

שהחלקים הקודמים לא יטעו אותכם, לא רק קשרים הגנתיים טובים צומחים במדינה הזאת. למרות גילו הצעיר, אנדרה איוו סוגר כבר שנה שלישית במדי הנבחרת הלאומית. את הופעת הבכורה הוא ערך בגיל 17 - בדיוק כמו... אביו, עבדי פלה, גדול שחקני גאנה בכל הזמנים ומגדולי השחקנים האפריקאים בכלל. אחרי שחתם במארסיי הצרפתית בגיל 15, ועלה למחלקת הבוגרים כעבור שנתיים, הוחלט במועדון להשאיל את איוו לקבוצות קטנות יותר על מנת שיצבור נסיון. איוו שיחק בשנתיים האחרונות בלוריין וארלה, ובשנה הבאה אמור לחזור לשורות האלופה הצרפתית, למרות שבעיתונות בצרפת ובבריטניה מדברים על מעקב צמוד של ארסן ונגר וסוללת הסקאוטים של ארסנל שייתכן וירכשו את הכישרון הצעיר בקיץ הקרוב.


במקרה של גאנה, מדובר אולי בנבחרת היחידה שלפני הסיקור הזה מצאנו בסגל שלה יותר שחקנים בקטגוריית "לשים לב ל..." מאשר בשחקני המפתח. וזה בעצם גם אומר הכל על נבחרת הכוכבים השחורים - ים כישרון, אבל הכל בסימן שאלה - האם יתחבר? האם חוסר הנסיון של הצעירים יבלוט? מי בכלל יקבל את הצ'אנס מהמאמן רייבאץ'? הרבה שאלות שאת התשובות אליהם נגלה בשלב הבתים. רשימת השמות של הכשרונות של גאנה שעשויים לפרוץ בגדול אינסופית כמעט: בנוסף לאסאמוה ואיוו הנ"ל, יש את האמינו דראמן של לוקומוטיב, החלוצים דומיניק אדיייה ממילאן ופרינס טאגואה מהופנהיים, הפלימייקר אנתוני ענאן מרוזנבורג ועוד רבים אחרים כאשר מעל כולם ה"רכש" הטרי של רייבאץ' - קווין פרינס בואטנג, הקשר ההתקפי של פורטסמות' ששיחק עד כה במדי נבחרת גרמניה הצעירה ואף דחה הצעה לייצג את גאנה במונדיאל 2006, אבל לאחר שהבין כי סיכוייו לשחק באופן קבוע בנבחרת גרמניה הולדתו לא גדולים, החליט לייצג את מדינת הוריו. זה מבלי להזכיר שחקנים ותיקים יותר כמו מכרינו דרק בואטנג וג'ון פנטסיל, או החלוץ מתיו אמוה. כל אלה והשאר, מרכיבים קאדר מספיק רציני שיכול בהחלט להתמודד בבית הקשה של גאנה, אולי החזק ביותר מכל שמונת הבתים. אוסטרליה הייתה מיני סיפור הצלחה במונדיאל הקודם, סרביה נתנה עוד קמפיין מוקדמות מצויין כהרגלה וגרמניה כמו גרמניה מועמדת להניף את הגביע. אבל אם ב-2006, על פניו עם סגל לא יותר חזק, גאנה הצליחה כבר לצאת מבית קשה שכלל את איטליה, צ'כיה וארצות הברית, היא מסוגלת גם הפעם. אפילו חסרונו של מייקל אסיין לפחות במשחקים הראשונים, ללא ספק גדול נציגי הכדורגל הגנאי בתפוצות כיום, לא אמור להיות מורגש בצורה אנושה, שכן מונטארי, ענאן, ואסאמוה, כולם מחליפים ברמה גבוהה. אם מישהו לא הבין את הרמז לפני ארבע שנים, זה צריך להיות ברור היום - אל תהמרו נגד גאנה.


יצליחו לשמור על הרושם הטוב מ-2006? ]]> Sun, 30 May 2010 18:57:44 -0400