http://www.goal.com/resultsimg/1758.Xxx הנה הטורים הקודמים: מחזור 1 - חימנסיה חוחוי מחזור 10 - טיגרה מחזור 13 - בוקה אזהרה: הטור הבא הוא הגרוע מבין כולם http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx ריבר - אולימפו, מחזור 18, סיכום: Si si senores, yo soy de river! Si si senores, de corazon! Porque este ano, aca de Nunez, aca de Nunez, Sale el nuevo CAMPEON! http://valechumbar.com/files/2008/06/rivercampeon.Xxx אחחחחחחחחח.... טירוף, אי אפשר לתאר בדרך אחרת. איזה כיף, איזה כיף!!! 4 שנות בצורת, אחרי 15 טורנירים כושלים וכואבים, דייגו סימאונה מצליח לעשות את הבלתי ייאמן, את הדבר שלשמו הוא הובא: להביא תואר לריבר. ולא סתם. הוא עשה זאת באמצע תקופת שפל שהמועדון לא ידעה כמותה כבר שנים רבות, עם הנהלה מושחתת, עם בעיות פנימיות בתוך הסגל ובתוך גרעין האוהדים, כאשר הכוכב הגדול שלו לפני הטורניר - הקפטן, הסמל והמנהיג, אריאל ארנאלדו אורטטגה - חזר לבקבוק הוויסקי ולמסיבות. דייגו סימאונה אתמול חיזק את מעמדו כאחד המאמנים המבטיחים ביותר בארגנטינה, מאמן ווינר. הוא מחק גם היסטוריה בריבר, מועדון שמעולם לא זכה בתואר בשנה שמסתיימת בספרה 8. זו כבר הייתה קללה של ממש, בדיוק כמו מסורת הזכיות בליברטדורז בשנים שמסתיימות בספרה 6. פאסרלה דאג להרוס את המסורת החיובית, כמו כל כך הרבה שיאים שליליים שהוא הרס; אחרי עשרות שנים, ריבר מצליחה לשבור את המנחוס, והכל תודות לאיש הזה. לאורך כל העונה ביקרתי את דייגו סימאונה, האיש שבא עם הרבה רעש וצלצולים, הגואל, מי שיביא את המשחק ההתקפי. לטעמי, כמו אברהם גרנט, הוא לא באמת עשה זאת. אבל בניגוד למאמן הישראלי שאין לי כל כוונה להתייחס אליו בטור שלי, דייגו סימאונה שינה לחלוטין את פני הקבוצה שלו. כי ריבר של פעם התאפיינה במסירות יפות, בכדורגל שמח, אבל לקתה לחלוטין בחוסן מנטלי ובאופי, ברוח הלחימה ובאיכפתיות. דייגו סימאונה בנה קבוצה בצלמו ובדמותו כשחקן, קבוצה שאולי לא הכי אטרקטיבית - אבל בסופו של דבר מצליחה, תוך הרבה הקרבה ונחישות. אני אפסיק עם הסגידה, למרות שקשה לי. אני רוצה להתייחס קצת למשחק - ריבר פלייט סוף סוף נתנה תצוגה יפה יחסית, ולשמחתי שער האליפות המרגש לא הגיע במצב נייח, לשם שינוי (אם כי מחצי נבדל). קאריזו היה טוב כהרגלו ויהיה כואב להיפרד ממנו, האגפים בהגנה טובים בהחלט עם צמד מגנים שהגיעו מרוסריו סנטרל והתבססו בקבוצה בצורה טובה - פרארי שהיה כבר קפטן איבד מעט מהמעמד, ויז'אגרה שהיה רכש של פאסרלה אבל לא שיחק אצלו כמעט, היה תגלית הטורניר הזה. צמד הבלמים שליווה את הקבוצה היה בעיקר טוציו המנוסה והטוב בעיניי, וקאברל שפתח בצורה איומה ולאט לאט בלט פחות לרעה. הקשר האחורי הפרובלמטי אהומדה, שחוץ מלקבל אדומים במשחקים מכריעים הוא גם דאג לפתוח פה על האוהדים, אבל שיחק עם הרבה לב ונשמה; וגם כמובן עם אריאל אורטגה, השיכור שטוב יעשה אם יפרוש בשיא, אחרי הטורניר הזה, כגואל של ריבר שסיים את הבצורת בהינף רגל בבישול לגמד - תפרוש עכשיו אריאל, אנחנו אוהבים אותך, זה הרגע! וכמובן כלי נוסף בקישור היה "הגמד", שחקן שלא כל כך תפסתי ממנו בהתחלה כמו שקרה לי עם מסי, אבל לאט לאט הוא הוכיח כמה גדול הוא. איזה תענוג, הלוואי שיישאר עוד, אבל יהיה קשה להחזיק בו. בהתקפה היה לנו את פלקאו "הנמר", שחקן נחמד אבל לדעתי סוג של בלוף, שחקן שלא מייצר לעצמו יותר מידי מצבים. אשמח שנמכור אותו למרבה במחיר. וכמובן יש את סבסטיאן וושינגטון אבראו, החלוץ הגבוה כל כך שהאוהדים למדו לשנוא. ארקדי, לארוז לך אותו? מצידי קח בחינם. לא ציינתי פה שני שחקנים טכניים מאוד, אגוסטו פרננדז ואלכסיס סאנצ'ז, שלא סיפקו את הסחורה אצל סימאונה. זה לא אומר שהם שחקנים רעים, אבל הם לא התאימו למערך של צ'ולו. כנראה שהם משחקים יפה מידי בשביל זה. אגוסטו כבר יעזוב וזה בדוק, כנראה בגלל זה הפסיק להתאמץ. אלכסיס גם ככה לא שייך אלינו ואני שמח שלא הוא היה גיבור הטורניר, אלא ילד מהבית כמו בואוננוטה, שגם שייך אלינו (חלקית). אסיים בפיטו אבלאייארס, "בקהאם מנונייז", הבחור שלא יודע לעשות שום דבר חוץ מלהרים כדורים חופשיים ולבעוט אותם. אני עדיין חושב שהוא לא שחקן כדורגל ואני אשמח מאוד שהטורניר הזה יעלה את המחיר שלו, אבל כל עוד סימאונה בקבוצה - אבלאייארס חייב להישאר. הוא פשוט בורג חשוב מידי במערך המגעיל של סימאונה. אני יודע שהמאמר לגמרי מאבד כיוון, אני פשוט פורק את כל מה שאני חושב ומרגיש, מסכם בלי יותר מידי סדר אלא כותב הכל על הנייר. למרות השמחה הענקית, אני חושב שאני בן אדם אובייקטיבי. לריבר הגיעה האליפות הזו לא כי היא הייתה הכי טובה, אלא כי היא הכי רצתה וכי היא עשתה זאת בצורה של נס, שלא נופל בעיניי מהזכייה של לאנוס אשתקד. ריבר הייתה הרוסה, הפסידה בסופרקלאסיקו, התרסקה בליברטדורז, היו בעיות כל כך רבות... ועדיין יצאנו הווינרים. ופה הקרדיט לצ'ולו, לא שום דבר אחר. אינני אומר שהוא מאמן רע או שהוא לא מבין טקטית; נהפוכו, אני מאוד מעריך את מה שהוא עושה. אבל לדעתי הוא נכשל בגדול בניסיון להביא כדורגל יפה. אבל בינינו, מי משחק כדורגל יפה בימינו? זה כבר לא באופנה. אז היינו מגעילים, אבל גם תואר כזה אני לוקח ובשתי ידיים. מה צופן העתיד? לא ברור. סימאונה כנראה יישאר לפחות עוד טורניר, הסגל שלו ישתנה. קאריזו, פלקאו, אגוסטו פרננדז ואלכסיס סאנצ'ז עוזבים כמעט וודאים, רובם ככולם; עוד עוזבים פוטנציאליים הם אהומדה, פרארי, ארצ'ובי (שיט!) ובטח גם בואוננוטה, ויז'אגרה או אבלאיירס, "התגליות". למעשה, מעט מאוד שחקנים הם באנקר לעתיד. גם אורטגה אולי יפרוש. אני רק מקווה שהזכייה הזו תעזור להחזיר טיפה מניות למועדון הקורס הזה, ושאולי השמן חוסה מריה אגילר יפסיק לגנוב. בחייאת, תמכרו שחקנים אבל תשאירו קצת למועדון. ב-2009 יגיע נשיא אחר, ואולי גם תקוות חדשות. העתיד לא נראה ורוד בכלל, לדעתי ריבר תחזור לדשדש. אבל בוא נסתכל על ההווה: ריבר אלופה, בוקה ללא תואר, סאן לורנסו והבוגדים התפרקה. אורטגה יכול לפרוש עם חיוך על הפנים. מה צריך יותר מזה אוהד ריבר? Veni, Veni! Canta conmigo, Que un amigo vas a encontrar, Que de la mano, de Simeone, Todos la vuelta VAMOS A DAR!!! http://valechumbar.com/files/2008/06/ortega-campeon.Xxx
השגתי כרטיס ב-60 פסו בקופות האיצטדיון יומיים לפני המשחק, למקום מאחורי השער. להשוואה, כרטיס למשחק ליגה שגרתי בין בוקה לארסנאל שבוע לפני כן עלה 24 פסו.
mehmet, אני מקווה שנהנת במשחקים. כשתחזור ותוכל, תרחיב יותר לגבי החוויה. chico, אחלה טור. אמרתי לך שצ'ולו סימאונה יביא תואר. בעונה הבאה הוא כבר יהיה מחויב לנפק גם כדורגל התקפי. מרגע שריבר זכתה באליפות לא מפסיקות לרוץ ידיעות בקשר לעזיבה של שחקנים שלה. מה שבטוח, השוער קאריסו עובר ללאציו (בהנחה שכל אישורי הפספורט האיטלקי קיבלו חותמת סופית) ואלכסיס סאנצ'ס חוזר לאודינזה (ריבר לא ניצלה את האופציה להמשיך את ההתקשרות). לגבי השאר, שום דבר עוד לא סגור: אוגוסטו פרננדס כנראה יעבור לאירופה (פנאתינאיקוס, לאציו או פיורנטינה), לאו פונסיו במו"מ עם אלמריה הספרדית, אבראו מבוקש בבית"ר י-ם וגם ברוסיה, אבלייראס קיבל הצעה מויאריאל אבל מעוניין להישאר, אהומאדה מבוקש באיטליה וביוון וגם על ויז'אגרה ופלקאו יש מספר הצעות מאירופה. בונאנוטה ימשיך עוד עונה.
זה עתה השגתי כרטיס למשחק מוקדמות המונדיאל בין ארגנטינה לאקוודור ביום ראשון ב-24 פסו, לפופולאר. ככל הנראה זה יהיה המשחק האחרון שאראה בארגנטינה, לפני שאעזוב צפונה יותר... האמת שאין לי כל כך מה להרחיב על המשחקים שראיתי. עד עתה ראיתי פה 4 משחקים: 1.ריבר פלייט-סן לורנצו בגומלין שמינית גמר גביע הליברטדורס (2-2 אחרי שריבר הובילה 2-0 והיתה ביתרון של 2 שחקנים} ריבר הודחה בסיום המשחק, והאוירה המדהימה באיצטדיון הפכה לאוירת נכאים, כשכל הקהל יושב במקום ושותק, כשאסור לצאת עד שמפנים את כל הקהל של סן לורנצו. 2.בוקה ג'וניורס-פלומיננזה במשחק הראשון בחצי גמר גביע הליברטדורס (2-2), משחק מצוין מבחינת רמה, האיצטדיון הענק של ראסינג קלוב היה מלא, התוצאה בדיעבד לא הספיקה לבוקה בגומלין. 3.בוקה ג'וניורס-ארסנאל במשחק ליגה (1-3), משחק שנערך באיצטדיון הבונבוניירה בלה בוקה, שעם כל היופי והקסם שבו הוא איצטדיון יותר מגעיל מאיצטדיון הי"א באשדוד. הקהל של בוקה (אנשים ברמה די נמוכה ביחס לאוהדי ריבר) משתין על הרצפה ביציעים, אולי כי מתעצל ללכת לשירותים ואולי כי בשירותים יש שלולית פיפי ענקית בכניסה. למי שהולך לשם-ידיים בכיסים כל הזמן! 4.ריבר פלייט-אולימפו (1-2), משחק האליפות של ריבר פלייט במונומנטל, כל מילה מיותרת, התמונות מדברות בעד עצמן.
BOLIVIA :aaasecr: משחק נבחרת זה אחלה, בפופולאר לא.. מקווה בשבילך שתצליח להבדיל אם השחקנים נמלים או שחקנים..
המאמנים הארגנטינאים מוצאים מקומות עבודה לקראת העונה הבאה. רמון דיאז, שעזב את סן לורנסו לפני שבועיים, יאמן בעונה הבאה את קלוב אמריקה המקסיקנית; מיגל אנחל רוסו יהיה המחליף של דיאז בסן לורנסו; וריינלדו מרלו הנשכח ידריך את ברצלונה מאקוואדור. בלאגן בניואל'ס. השחקנים לא מקבלים משכורות כבר ארבעה חודשים וחוסר השקט מביא גם לעימותים בין המאמן קארוסו-לומבארדי לשחקניו הבכירים. במרבית שלבי העונה היה זה הבלם רולנדו סקיאבי שהסתכסך עם המאמן, אך באימון האחרון היה זה תורו של הקשר ניקולאס קאבררה ומיד אחריו גם כריסטיאן ז'אמה להתעמת מול המאמן הכריזמטי לעיני שאר השחקנים. באסטודיאנטס מדווחים על רגיעה. אחרי שהחלוץ לאנדרו לאזרו פתח את הפה על הקפטן חואן ורון, וטען שהוא צבוע מפני שהוא לא מדבר איתו ולא נותן לו גב מאז ההחלטה של לאזרו לא להופיע במשחק מול קבוצתו לשעבר, טיגרה, הגיעה ההתנצלות המצופה של החלוץ הוותיק במהלך שכנראה לא יסייע לו להישאר בקבוצה. לקראת משחק הראש בראש של קולון וראסינג. מאמן קולון, אנטוניו מוהאמד, קיבל עונש הרחקה של ארבעה משחקים בעקבות ההתפרצות שלו כנגד השופט הקטור בלדאסי במשחק מול אסטודיאנטס ולא יעמוד על הקווים במשחק ההכרעה (ובמשחקי הפלייאוף, אם קבוצתו תגיע לשם).
