קיים גם מצב שהוא ישחק רע, לא יגיע לגמר ובכל זאת צ'לסי יזכו. אני בסך הכל ישמח בשבילו אם הוא כן יופיע לגמר וכן ישחק טוב. מחר נדע אם יש שינוי לטובה בבאלאק.
הכתבה הזו לא אומרת הרבה. אני לא מאמין בקטע של "לא מגיע למשחקים גדולים". גם באיירן וגם גרמניה הגיעו עם באלאק לשלבים מתקדמים מאוד ואי אפשר לבטל את החלק שלו בכך. לא תמיד התרומה מתבטאת בהילוכים חוזרים וכשיש לך במרכז המגרש שחקן דינמי כמו באלאק, שנע כל כך הרבה, שיודע לתקל לא רע בכלל, שיודע להפעיל משקל על החלק הקדמי והאחורי - זה חשוב, ושניהם היו יתרונות אצל שתי הקבוצות שציינתי. אם זכרוני אינו מטעה אותי העזיבה של באלאק כן השאירה משקע מסויים כשעזב את באיירן ולא סתם - יש לך שחקן דומיננטי וכשהוא עוזב זה משאיר חלל. קל לנתח את זה שהוא לא נתן את הגול בגמר, שלא נתן את המסירה שהבטיחה את התואר אבל אסור לשכוח שאת הדברים האלה הוא הביא הרבה כולל בדרך לגמר.
לא יודע עד כמה אתה מכיר את ההיסטוריה של באלאק, אבל בכל מקרה. בשנת 2000 לברקוזן מגיעה למשחק אחרון (כמו גמר) לאונטרהכניג (שמשון ת"א של מינכן) כשמספיק לה תיקו כדי לזכות באליפות ראשונה בתלודותיה. באלאק מבקיע שער עצמי, אח"כ הקבוצה סופגת עוד שער, אח"כ מצמקת ובסוף מפסידה 2:1 ומפסידה את האליפות לבאיירן. בשנת 2002 לברקוזן מגיעה לגמר הגביע, גמר ליגת האלופות ומובילה את הטבלה 2 מחזורים לסוף. בסיום העונה הקבוצה לא זוכה בכלום. בשנת 2002 נבחרת גרמניה מגיעה לגמר גביע העולם (הרבה בזכות באלאק, אבל נגד קבוצות בינוניות). בגמר באלאק מצליח לא לשחק (עקב צהובים) והנבחרת מסיימת מקום שני. בשנת 2006 גרמניה מגיעה לחצי גמר גביע העולם. הנבחרת מפסידה משער בדקה ה - 118 (שנובע מאי כיסוי של באלאק) ועוד שער בגרבאץ' טיים. לפי הספירה שלי זה 6 הפסדים במשחקי גמר (אני מחשיב את חצי הגמר נגד איטליה ככזה גם) מתוך 6 הופעות. אם זה לא לוזר, אז מה כן? בקשר לעזיבה שלו את באיירן. אין טענות על זה שהוא עזב. זו הדרך שהוא עשה את זה שרק מחזקת כמה הוא איש קטן.
כמובן שלא תולה רק בו. אבל מי שמפסיד 6 גמרים ולא מנצח אפילו אחד הוא לוזר. זה שהוא לא שיחק בגמר 2002 זה לא מקרי. הוא תמיד "נעדר" בין אם פיזית ובין אם נוכח נפקד במשחקים החשובים.
במשחקים שהוא כן היה (אנחנו מדברים על משחקים מכריעים כמובן) הוא ירד מהיכולת הרגילה שלו. כנראה שהוא נלחץ ברגעים האלו, אולי הוא שחקן גדול, אבל הוא לא משדרג את יכולתו ברגעי האמת אלא בדיוק ההפך. השחקנים הגדולים, האגדות, היו טובים יותר דווקא במשחקים המכריעים וסוחפים איתם את הקבוצה. הוא לקח על עצמו את ההנהגה וזהו תפקידו של מנהיג ללא קשר ליכולת של הקבוצה. מה גם שלפעמיים שאר השחקנים בקבוצה תפקדו, הקבוצה תפקדה ובאלאק נעלם. נדב לא הזכיר כאן משחקי ליגת האלופות עם באיירן מינכן בהם הוא נעלם כליל ברגע שראה יריבה ראויה, בזמן ששאר השחקנים בקבוצה הציגו יכולת עדיפה. אולי היום הכל התהפך, אם בגללו וגם אם לא. יכול להיות שהוא יתן משחק טוב וישנה לחלוטין את התדמית ויכול להיות שהוא ישחק רע ועדיין יקח גביע. נראה בערב...
נדב, סלע יסביר לך מה אני חושב על המונח לוזר. 6 פעמים, אפילו 10 פעמים, זה לא לוזר כי שחקן אחד לא יכול לנצח משחק לבד. זו דעתי לפחות.
גיא, לא הבנת אותנו נכון. באלאק הוא לא לוזר בגלל שהוא לא הוביל את גרמניה לאליפות העולם או את באיירן מינכן לאליפות אירופה. הוא לוזר בגלל שבמשחקים הגדולים הוא לא היה טוב, היינו מתחת לממוצע שלו. שחקן גדול מתעלה על רמתו הממוצעת, באלאק קרס בזמני לחץ ולא תפקד. אפילו שחקנים אחרים שאמורים להיות טובים פחות הראו יותר אופי והעלו את רמתם.
לוזר נצחי,כן. חסר מזל נצחי,כן. אשם?,לא. אני מניח שרובכם ראו את המשחק היום,מחצית ראשונה די אנמית אך עם מעט ניצוצות של ניסיון ומאמץ להראות נוכחות (חוץ מזה שבאלאק לא יכל להראות נוכחות עקב היותו משחק באגף ימין כאשר כל המשחק של צ'לסי במחצית הראשונה נע דרך אגף שמאל). במחצית השניה הכל היה נראה אחרת ובאלאק דחף,חילץ אינספור כדורים,חילק כדורים,איים על השער (או לפחות ניסה,דבר שרוב חברי הקבוצה שלו לא עשו). באלאק גם התכבד בבעיטת הפתיחה של צ'לסי בפנדלים ואף כבש ללא שום בעיה. אך הפעם הדבר שעצר את הקפטן הגרמני מלזכות בתואר הנחשק הוא ביש המזל של שאר חבריו לקבוצה.
אני מסכים עם אלעד... באלאק היה אחד הטובים על המגרש של צ'לסי היום! הוא עשה הלכ נכון... ובגלל שאר שחקני הקבוצה הוא לא זכה בכלום.
אין ספק שהפנדל של ניקולאס אנלקה נתן את שוב את הסמל הכנראה ניצחי של מיכאל באלאק, סמל הלוזריות. אך בכל זאת, מיכאל באלאק הוא כיום לטעמי השחקן מספר אחד שעומד לרשותו של אברהם גרנט, ללא צל של ספק מנהיג, יכולת אישית גבוהה בהחלט, ראיית משחק, הכל נעשה אצל באלאק בתקופה האחרונה בצורה הנכונה ביותר. אני מקווה שהנאחס הניצחי שלו אולי יפסק בעזרת ניצחון ביורו 2008 אין ספק כי למיכאל באלאק יהיה חלק משמעותי בהרכב הנבחרת הגרמנית ומכאן אני רואה דבר חיובי כי מיכאל באלאק מגיע ליורו חד מאוד, עם המון רצון, יכולת נהדרת וכושר מצויין.
כל כך חבל לי לראות שוב הפסד טיפשי, בלתי מחוייב למציאות, שגורם לכוכב הגדול של הנבחרת שלך לצאת שוב פעם עם טעם מר בפה לאחר הגמר. צ'לסי שיחקה טוב יותר, איימה יותר לשער, הייתה רחוקה פנדל אחד מזכייה, והנה זה קורה...טרי מחליק. אין מה לעשות, גורל הוא גורל. על זה בדיוק כתבו אוהדי ניו יורק יאנקיס לבוסטון רד סוקס: it's your destiny
תסלחו לי אבל זה בולשיט. גמר הוא מעמד שאין כמעט שחקנים שממש מתעלים בו. מביאים את התוצרת הכללית כן, אבל מתעלים ממש? כמה כאלה היו בהיסטוריה? מראדונה הוביל את ארגנטינה לגמר ב-1990 כדי להפסיד בפנדלים - אז הוא לוזר כי הקבוצה הפסידה בפנדלים? לא מאמין במילה הזאת, לא יודע מה זה בכלל לוזר.
באלאק אתמול היה סולידי עד טוב, זאת ההופעה הכי טובה שראיתי אצלו אי פעם במעמד כזה. גיא, אם הוא היה לוקח רק פעם אחת מכל הפעמיים כמו מראדונה, אף אחד לא היה אומר שהוא לוזר אם הוא מפסיד את השני...
אז באלאק שוב מפסיד גמר. אם כי הפעם באמת אי אפשר לבוא אליו בטענות. אמנם במחצית ראשונה הוא היה חלש (בכלל לא הורגש) אבל כל הקבוצה שלו הייתה חלשה. מחצית שניה הוא היה המצטיין על המגרש. סוף סוף משחק גמר שהוא מצטיין בו, אבל הוא שוב מפסיד. (במאמר מוסגר - ג'ו קול מאוד איכזב אותי). השאלה אם כל ההפסדים האלו לא יגרמו לו לבעיה פסיכולוגית, אם נגיע לגמר או חצי. מצד אחד זה עלול להוריד לו את הביטחון. לא יעזור לך, גיא, אבל להפסיד באופן סדרתי בגמרים זה נטל על כל שחקן, בטח על מי שאמור להיות הכוכב והלידר - גם אם הוא לא אשם בהפסדים האלה. מצד שני זה עלול להכניס לו אובר מוטיבציה - שגם זה לא הכי בריא. נקודה למחשבה - ב 2002 באלאק הפסיד אליפות במחזור האחרון, גמר ליגת האלופות (וגם גביע בגמר). באותה השנה הנבחרת שלו (שלנו) הפסידה בגמר המונדיאל. השנה באלאק הפסיד אליפות במחזור האחרון וגמר ליגת האלופות. מה זה אומר לגבי היורו. דוגמא רעה מאוד גיא. א. מארדונה גם זכה באיזה גמר או שניים. ב. ב - 86 הוא הוביל עם בישול לשער ניצחון בגמר לזכיה במונדיאל. ג. ארגנטינה לא הפסידה ב - 90 בפנדלים. יש לא מעט דוגמאות לשחקנים מתעלים בגמרים. ג'רארד, למשל, נגד מילאן התעלה. ויש עוד הרבה דוגמאות לשחקנים שנתנו את מה שמצפים מהם ויותר במשחקים מכריעים. אפנברג (וכל מי שהיה באיצטדיון ראה את זה מצויין) בגמר 2001 וגם במשחק האחרון של אותה עונה בהמבורג כשהאליפות חזרה בדקה ה - 94 לבאיירן. אותו הדבר (באותם שני משחקים) אוליבר קאן. פול סקולס בחצי הגמר השני נגד ברצלונה. ועוד ועוד. באלאק, עד אתמול לא עשה את זה. זכותך. אבל אתה במיעוט עצום. דרך אגב, מה שלום ברבטוב? הוא ברמה של ראול ואלה, או לא?