היא נכונה ועוד איך ביחס לדבריו של נדב. משום שכאשר נדבר כותב: "לצערנו, זה היה נכון. ולצערנו גם ראינו לאן זה הגיע" הוא בעצם אומר שעם חומר השחקנים שיש לנו גם בלי באלאק כסף וארד בגביע העולמי זה המינימום שבמינימום וכל דבר מתחת לזה הוא בגד כשלון. כאשר אני משווה את חומר השחקנים של היום מול אלה שזכו בתארים אני עושה זאת כדי להדגיש את הנקודה שלי והיא שההשגים האחרונים היו בראש ובראשונה הישגים שאין לזלזל בהם והם הושגו, כפי שהסכים איתי כאן גם נדב, בזכות באלאק. ללא באלאק חומר השקנים הנוכחי, כפי שהראה זאת במשחקים החשובים מהם נעדר, לא היה מצליח לסיים עם מדליות בשני גביעי העולם האחרונים וספק עם הנבחרת הזו היתה נראת כל כך מאיימת רגע לפני היורו בלעדיו. אתמול מי שצפה במשחק של צ'לסי מול מנצ'סטר היה יכול להבחין ע כמה משמעותי באלאק גם ללא צמד שעריו.
אורי, קודם כל, אל תפרשן אותי. לא התכוונתי לפירוש אליו הגעת. ואני גם לא מסכים שבאלאק הוא שהביא את הנבחרת עד לאן שהיא הגיעה. דבר שני, רואים כמה אתה צעיר (ואל תכעס, הייתי שמח להיות גם). הנבחרת של 86 ו - 82 היו הרבה הרבה יותר חלשות מהנבחרת של 2002 ו - 2006. כמי שעוכב אחרי הנבחרת הזו מאז שנת 74, הסגל של המנודיאלים האחרונים הם מהנוצצים ביותר מאז שנת 76. להזכיר לך שבנבחרות האחרונות שיחקו שוערים מהמעלה הראשונה. שחקני הגנה כפיליפ לאם (שכנראה הולך להרוויח בברצלונה יותר מ - 5 מליון יורו לעונה)), מצלדר שכשהוא בריא ריאל רודפת אחריו, ציגה, נובוטני ורמלוב (בשיאם), לינקה ואחרים. שחקני קישור בדמותם של פרינגס, שניידר, שוויני, רמלאוב (שוב) בורבסקי (שהיה במיטבו ולא מצא מקום בין ה - 11) וחלוצים כקלוזה (מלך השערים במונדיאל - מתי מאז גרד מולר אתה זוכר חלוץ שלנו זוכה במלכות השערים ועוד פעמיים) פודולסקי (השחקן הצעיר של המונדיאל האחרון) ובירהוף. שאחרים לא רואים בשמות האלה כלום אז ניחא הם לא מכירים ומכירים רק מה שנותנים ומוכרים להם כאן בישראל כל היום, אבל אתה אחד שמבין ויודע להעריך. לעומתם תראה מי שיחק ב - 82, 86 וגם 90 שחקנים שאף אחד כמעט לא הכיר וגם לא מכיר היום וכוכבים פצועים לחלוטין וילד צעיר בשם מתיאוס. גם ביורו 96 ו - 92 לא היו לנו שחקנים מהאיכות שיש כיום. בנוסף לזה, משום מה אתה שוכח את ה"הצלחה המסחררת" של הנבחרת בראשות באלאק בשני טורנירי היורו בהם הוא היה. להזכיר לך? לא עברנו את שלב הבתים באף אחד מהם עם 0 ניצחנות מ - 6 משחקים ו - 3 שערי זכות בלבד. מקום אחרון בבית עם שער זכות אחד בלבד ביורו 2000 ומקום 3 ב - 2004 עם שני שערי זכות תיקו 0 מול ליטא והפסד לצ'כיה ב' במשחק שבו הספיק לנו תיקו כדי לעלות. ואתה גם ממשיך להתעלם מזה שההישגים הכבירים של באלאק הושגו נגד אימפריות הכדורגל של ארה"ב, פארגוואי, ודרום קוריאה ב 2002 ושוודיה ב - 2006. למעשה בשני המונדיאלים היה לו שני משחקים קשים. נגד ארגנטינה (שגם בו הוא לא היה משהו ורק להמן העלה אותנו שלב) ואיטליה שבו הוא כמובן נעלם שוב וגם היה אשם בשער ההפסד.
אני לא מתעלם מחוסר ההצלחה בטורנירי היורו, חוסר ההצלחה הזה משרת דווקא את הנקודה שלי. כאשר באלאק לא נמצא או לא טוב, אין בנבחרת הזו שחקנים שיקחו מנהיגות וידחפו את הנבחרת להצלחה קדימה. אני לא אומר ולעולם לא אמרתי שכל משחק של באלאק הוא לגזור ולשמור, מדובר בבן אדם עם עליות ומורדות, אני רק טוען שימים טובים של באלאק הם התקווה של גרמניה להצלחה, ימים רעים הם החשש לכלשון. מכאן בעצם הכל התחיל כאשר כתבתי שאתם יכולים להמשיך להכפיש אותו, אבל בו תמון גורל הנבחרת. זו דעתי.
6 משחקים בשני טורנירי יורו הוא היה לא טוב ובעוד משחק אחד במונדיאל גם כן. אז גם אם בכל האחרים הוא היה מצטיין (כשחלקם היה נגד ערב הסעודית, פרגוואי, ארה"ב פעמיים וכדו'), גם אז הוא מגיע למשחק כן משחק לא. איזה מנהיג זה? איזה שחקן מוביל זה? ואיפה כל הכשלונות המהדהדים שלו במסגרת ליגת האלופות עם באיירן? גם זה לא נחשב? והנה מה שאני תמיד אמרתי על באלאק ועדיין לא שיניתי את דעתי, גם אם הוא לבדו ניצח אתמול את יונייטד וגם אם זה היה אחד המשחקים הכי חשובים בתלודות הכדורגל ב - 10 השנים האחרונות - באלאק שחקן טוב, אבל רק כאשר הוא חלק מהקבוצה, לא החלק המוביל ולא החלק עליו בנויה הקבוצה. והכי חשוב זה שכשהוא מבין את זה ועושה את מה שאומרים לו ולא האחרים (מאמנים) עושים את מה שהוא רוצה. באלאק יכול לעזור לכל קבוצה (בתנאי שלא ירצה להיות ה SCHEF שלה), אבל הוא לא יכול להוביל קבוצה.
נדב ,המון דברים ממה שאתה אומר הם נכונים מאוד. בהחלט התחלתי לקבל בעצמי את התמונה שהשחקן שעליו גדלתי מבחינת האהדה שלי לבונדסליגה ולגרמניה (מה לעשות לא נולדתי כמוך למשפחה שבחרה בקבוצה הנכונה ולכן כל האהבה לגרמניה ובאיירן התחילו בכלל מהתערבות טפשית שעשיתי עם חבר בשנת 2005) הוא בעצם שחקן עם עליות ומורדות ושחקן שבאמת נעלם ברגעי האמת. לבאלאק היתה נפילה חדה פשוט התרסקות מהגיעו לצ'לסי. אך ורק בסוף השנה הוא החל להראות טיפ טיפה ניצוצות של שחקן חדש שלא ראינו זה הרבה זמן. אבל אז באה שוב הנפילה ובאלאק נעלם מהמגרשים בעקבות פציע. אבל אז קרה הבלתי יאומן,אברהם "תחת" גרנט נכנס לעמדת המאמן. לאחר זמן קצר באלאק חזר למגרשים. למפרד היה פצוע ובאלאק קיבל את המושכות מגרנט. מאותו רגע באלאק עשה פשוט תפנית עצומה. באלאק הוא השחקן שמחזיק היום את צ'לסי ואין על כך ויכוח. אנחנו נוטים לחשוב שהנה באלאק שלנו שוב יפשל אבל משהו כאן קרה,זה לא אותו באלאק שראינו לפני כמה שנים. אני לא יכול להבטיח ב-100% שבאלאק השתנה אבל אני כן אוכל לומר לך זאת לאחר היורו. יאמר לזכותו של באלאק שהוא כרגע בדרך הנכונה,אם הוא יפול שוב זאת נדע רק לאחר היורו.
אתה צוחק נכון? הם לא מחזיקים את הקבוצה בשום אופן... דרוגה הזמן האחרון אחד החלשים! צ'ך חזר לא ממזמן מפציעה אז אתה לא יכול לומר שהוא מחזיק את הקבוצה... ג'ו קול לא רואים ממנו הרבה... [לא מה שמצפים ממנו לפחות] לאמפרד? גם לא עושה הרבה... טעויות פה ומסירות שם... מתגזז...
כמו שאתה רואה, אלעד, יש ויכוח גדול אם לאמפרד מחזיק את צ'לסי או לא (וזה עוד מפיו של אחד שהוא יותר מומחה בטוטנהאם מאשר בצ'לסי http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/biggrin.Xxx ). מבאלאק אנחנו לא רואים שום דבר חדש השנה. כל מה שרואים שהוא (מרצונו או שלא מרצונו) חזר להיות אחד מהקבוצה, עוד שחקן (אולי אפילו טוב וחשוב) בקבוצה, אבל לא זה שמחזיק אותה על הגב (הייתי מוסיף את מקאללה וטרי ושאר הקשרים - לשחקן שלוקח קבוצה לבד ראה ג'רארד, מסי, רונלדיניו (של פעם), הנרי, ריברי (לצערי), דייגו ועוד) כמו שהוא היה בלברקוזן ולפני שהוא חשב שהוא הנציג של הקדוש ברוך הוא על מגרשי הכדורגל. גם שם, הוא היה אחד מקבוצה ולכן הקבוצה נראתה טוב (אל תגלה לאורי שאמרתי, אבל גם במונדיאל 2002 הוא עוד היה (יחסית) כזה ולכן המונדיאל המוצלח). מאותו הרגע שהתפיסה שלו את עצמו ואת איך שהקבוצות שלו צריכות לשחק כדורגל הדברים השתנו. שוב, באלאק, שחקן טוב (מאוד), אבל לא שחקן שאתה יכול לבנות עליו את הקבוצה או לתת לו להרגיש ככה. לזה גם צריך להוסיף את האופי הבעייתי שלו, שרק בגינו הוא לא יכול להיות מנהיג ומוביל.
[ בינתיים אני נאלץ לקטוע את הדיון הזה בגלל ידיעה חשובה שהגיעה זה עתה: http://www.sport5.co.il/HTML/Articles/Article.64.36496.html אם הדבר הזה יתממש, אני איאלץ לחפש תחביב אחר. (בדמינטון הישגי) ] http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/ph34r.Xxx
צ'לסי של היום. לא של פעם. נדב,לא אמרתי שהוא היחיד שיכול לסחוב את גרמניה או צ'לסי. כמובן שבאלאק בנוסף לעוד שחקנים יכול להיות יעיל יותר. אבל מה לעשות לבאלאק יש אגו מנופח כמו בלון והוא חושב שהוא הטוב מכולם. כמו שאמרת הוא שחקן טוב מאוד וברגעים מסוימים הוא נעלם. אבל המטרה שלי פה היא לא לספר לך כמה טוב או כמה לא טוב הוא. אני רואה שינוי בין באלאק של לפני כמה שנים לזה שמשחק היום בצ'לסי. לא אותו אחד שהיה נעלם ומתחבא,אלא באלאק שיודע לדחוף את הקבוצה שלו קדימה כשצריך ואף להבקיע שערים חשובים מאוד (פורטו ליגת האלופות שנה שעברה,חצי גמר הגביע האנגלי שנה שעברה,שער מבעיטה חופשית השנה במשחק החזרה שלו שכמעט הוביל לנצחון אך ללא ספק מנע הפסד מביש,השער בגומלין מול פנרבחצ'ה שנתן את הספתח לנצחון של צ'לסי והחזיר אותה לתמונה,השערים אתמול נגד היונייטד שהשאירו סיכוי לצ'לסי עוד לזכות בליגה האנגלית במידה ומניו תמעד בשני המשחקים הבאים שלה ועוד ועוד') התרומה של באלאק העונה היא פשוט אדירה והשאלה הנשאלת היום היא האם באלאק ידע לשמור על האיכות שלו ולתת את התרומה הזאת גם ביום רביעי נגד ליברפול (כן, במשחק הקודם הוא נעלם) ולדחוף את הנבחרת קצת מעבר לשלב הבתים ביורו (לא כמו ביורו הקודמים כפי שציינת).
אלכס ציקלר.. אגדה. אני כלכך אהבתי אותו. היה לו פוטנציאל אדיר.. אני זוכר את המהירות האדירה שלו. אני ממש לא זוכר איזה משחק זה היה, אבל זכור לי במיוחד משחק שהוא נכנס כמחליף, וכמה שניות אחרי שנכנס כבר הבקיע שער. היה ג'וקר שתמיד נתן גולים. אני בטוח שיום אחד הוא יגיע גם לצוות המקצועי של באיירן. בכל אופן אני מקווה שציקלר לא יגיע, כדי שלא ירד לרמה ירודה כמו ליגת העל. מצד שני, לראות את אלכס ציקלר בארץ.. יהיה פשוט נפלא.
אני לא יודע בדיוק מה המצב עם יאנקר בימים אלה, אבל ציקלר בהחלט יכול להיות חיזוק משמעותי לבית"ר והוא (אם יגיע) ועל אף גילו יהיה אחד החלוצים הכי טובים ששיחקו כאן.
נדב,במיוחד בשבלך: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3544362,00.html בכדי שתוכל לחזק את טענותיך נגד אוהדי באלאק http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/wink.Xxx
מלך או לוזר,זאת השאלה הגדולה. מחר נדע אם באלאק שלנו התגבר סוף סוף על הלוזריות שלו,אני מאוד מקווה שכן. מחר היום הגדול שלו,הוא חייב להתעלות על עצמו ולא לפשל שוב.