זה כנראה בשביל החבר'ה שיישבו מחוץ לאיצטדיון ובשביל אלו שיפרצו למגרש בסוף המשחק http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx
האמת, זה באמת תרשים ריאלי - מצליח להעביר את תחושת הצפיפות שביציעים, ואת אלה שנתלים על הגדרות והעמודים ... http://www.v-liz.com/india/impress/images/bus1.Xxx
קרחות ביציעים זה ספורטיביות ? וזה כלל וכלל לא עניין של כסף ורווח, אלא מילוי האיצטדיון וחגיגת כדורגל אמיתית.
לא, אי שיוויון מכוון ומכירת הדומיננטיות באיצטדיון לאחד הצדדים (לצד החזק יותר) - זו ספורטיביות ! רק בירושלים ...
תגיד בופון (מה השם?), אתה אידיוט או שאתה עושה את עצמך? הפועל לא מכרו כמעט כרטיסים כי היה חרם של הקהל.
תרנגול, עזוב אותם, אתה לא מבין שאי אפשר להתווכח עם ירושלמים? לא נכנסתי לדיון הזה מהתחלה אבל הדעה של כל הירושלמים למיניהם פשוט מגוכחת. גם אם לא נמכור את כל הכרטיסים(ואנחנו נמכור), אז לכם מגיע יותר יציעים מאיתנו, שכבר יש לכם?
לא נורא, בסופו של דבר זה לא משנה, הקהל הצהוב-שחור יתפרס על כל חלקי האיצטדיון כולל על 11-12, למרות ששם הוא יהיה במיעוט גדול מאוד, אני רק מקווה שהמשחק יעבור בשלום ובלי הפרות סדר מיותרות, זה הכי חשוב. דרך אגב ככל שאני חושב על זה יותר, לא מפריע לי שאוהדי הפועל יישבו ב11-12 כמו שמפריעה לי התחושה שזה בגלל המתחים בין ההתאחדות לבית"ר כי בהתחלה היציע הזה היה שלנו.
http://images.one.co.il/images/teams/Logos_111x111/2.Xxx בית"ר ירושלים - הפועל תל אביב http://images.one.co.il/images/teams/Logos_111x111/5.Xxx שלישי, ה-13/05/08. 20:30 בערב. אצטדיון רמת גן. שידור ישיר בערוץ הראשון. מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, מכבי נתניה ומכבי חיפה - עד כה, רק 4 הקבוצות הללו הצליחו להשלים זכייה בדאבל. בית"ר ירושלים, האלופה המכהנת וכנראה גם הנכנסת, רוצה להיכנס לרשימת האימפריות ולעשות הסטוריה עבור המועדון, רק שמולה תתייצב הפועל תל אביב, מחזיקת הגביע בשנתיים האחרונות. עד כה, להפועל תל אביב יש 7 זכות מתוך 12 גמרים. לבית"ר ירושלים יש 5 זכיות מתוך 8 גמרים. הפועל תל אביב הניפה את גביעה האחרון בשנה שעברה, בית"ר ירושלים לפני 19 שנים. היריבות הגדולה בין המועדונים הגיעה בסוף המילניום הקודם לשיא. בשנת 1999 נפגשו שתי הקבוצות בגמר. לאחר שוויון 1-1 בתם 120 דקות, ניצחו האדומים 3-1 בפנדלים. שנה לאחר מכן, רצה הגורל והפגיש את שתי הקבוצות הללו בשנית. 2-2 הראה לוח התוצאות בתם 120 דקות ושוב הולכים לפנדלים. נקמה של הבית"ריסטים? כנראה שלא. 4-1 וערב ענק של שביט אלימלך שמרו את הגביע אדום. האלופה מול מחזיקת הגביע - יוצאים לדרך! http://www.vole.co.il/Upload%5CArticles%5C548.Xxx צהוב שחור או אדום? הדרך לגמר הגביע: בית"ר ירושלים: במסגרת סיבוב ט' הגרילה בית"ר ירושלים את קבוצת בני סכנין בדוחא. אחרי שוויון 1-1 בתם 90 ו-120 דקות, ניגשו שתי הקבוצות על הנקודה הלבנה ויום גדול של טברטקו קאלה שלח את בית"ר ירושלים לשלב הבא עם 3-1 בפנדלים. בשמינית הגמר הייתה צריכה האלופה להצפין כדי להתארח במגרשה של אחי נצרת, שם ניצחה 3-0 ודילגה לשלב הבא. ברבע הגמר היא אירחה את הפועל כפר סבא של אלי אוחנה. מה שנראה כמו טיול נוסף, המשיך כסיוט מתמשך, אך שער של יואב זיו השיג עבור הקבוצה של יצחק שום את הכרטיס לרמת גן. בחצי גמר פגשה האלופה את סגניתה, מכבי נתניה. החמצת פנדל של איתי שכטר מנעה מהמשחק להיות מוכרע בתם 90 הדקות והמשחק נשלח להארכה. קצת אחרי פתיחת החצי השני של ההארכה, יואב זיו, האיש למשימות גביע של בית"ר ירושלים, סידר להם את הכרטיס הנחשק לגמר. חלום הדאבל חי ובועט. הפועל תל אביב: במסגרת סיבוב ט' הגרילה הפועל תל אביב את קבוצת נצרת עילית. 3-1 קליל שלח את הקבוצה לשלב שמינית הגמר, שם חיכתה לה הפועל באר שבע. שתי האימפריות באדום לא הצליחו להכריע את הכף לטובתן בתם 90 דקות והמשחק הלך להארכה, בה הנסיון של הפועל תל אביב הכריע ושלח את האדומים מתל אביב לשלב הבא. ברבע הגמר חיכו להפועל תל אביב הכתומים משכונת התקווה, חדורי נקמה על כך שהאדומים הורידו אותם ליגה (כך היה המצב אז), אך זה לא מנע מהקבוצה של אלי גוטמן להשיג את הכרטיס לרמת גן אחרי 2-0 ועוד משחק גביע טיפוסי של הקבוצה. בחצי גמר חיכתה לקבוצה בית"ר שמשון תל אביב, כשהיא נתמכת בלמעלה מ-30,000 צהובים שחורים (אוהדיה של בית"ר ירושלים ומכבי נתניה כאחד). אחרי תיקו מאופס בהרכב, שוויון 1-1 בתם 120 ודו קרב פנדלים שהיה נדמה לרגע שלא יסתיים לעולם, הצליחה הפועל תל אביב להתעלות על עצמה ולנצח 9-8, מה שהביא לה את הכרטיס לגמר. מצב רוח: בית"ר ירושלים: האלופה מגיעה למשחק כאשר היא מדורגת במקום ה-1 ובמאזנה ישנן 61 נקודות (+ משחק חסר), 6 נקודות יותר מאשר למדורגת שנייה, מכבי נתניה. עד לפני כחודש, נדמה היה שהכל דופק כמו שעון בקבוצה של ארקדי גיידאמק, אלא שאז התחילה דעיכה. השחקנים לא הצליחו לרצות את האוהדים ולזכות באליפות מול עיניהם של אוהדי הפועל תל אביב באצטדיון בלומפילד והפסידו 3-1. מחזור לאחר מכן, מכבי הרצליה הגיעה לטדי. אחרי 87 דקות ומשחק חלש של בית"ר ירושלים, שהספיק לה ליתרון 1-0, פרצו אוהדיה למגרש וכפו על המשחק להסתיים. הפסיקה הראשונה של בית הדין הייתה הפסד טכני ועונש הפחתה של 4 נקודות. לאחר הדיון החוזר, הוחלט שיתקיים משחק נוסף מול מכבי הרצליה ושיוחזרו לקבוצה 2 נקודות מאלה שנלקחו לה בפסיקה הראשונה. זה לא שיפר את מצב הרוח של הקבוצה, מה שהביא לשני הפסדים של 1-0 למועדון ספורט אשדוד ובני יהודה שנמצאות בתחתית. אם עד לפני מספר שבועות נדמה היה שבית"ר ירושלים תגיע לגמר מחוייכת, הרי שהירושלמים מגיעים במצב מלחיץ. הם אינם נמצאים בשיא יכולתם וגם מצבם בטבלה הדרדר במעט, מה שאפשר למכבי נתניה לצמצם פערים ואולי לפתוח את סיפור האליפות מחדש במחזור הליגה הקרוב. הפועל תל אביב: מחזיקת הגביע מגיעה למשחק כאשר היא מדורגת במקום ה-6 ובמאזנה ישנן 37 נקודות. מה שסימן את תחילת המשבר של בית"ר ירושלים, בעצם מהווה את נקודת הזינוק של הפועל תל אביב. אותו נצחון 3-1 שיפר את מצבה של הקבוצה והרחיק אותה מהקו האדום, מרחק שעד היום האדומים מצליחים לשמור עליו. אמנם באמצע הם נתקלו ביהלומים ויצאו עם 3 חתיכות מהקופסא, אך נצחון על עירוני קריית שמונה ולאחר מכן גם על בני סכנין, הביאו למצב שהקבוצה רחוקה 7 נקודות מהקו האדום, כשנשארו רק עוד 12 נקודות בקופה. במילים אחרות, האדומים מגיעים לגמר נינוחים, כשסכנת הירידה לא נראית למרחקים קצרים, וכשהיכולת משתפרת מדי משחק. דברי האוהדים: בית"ר ירושלים - Bruchian8: 19 שנה. 19 שנה עברו מאז שאורי מלמיליאן ואבי כהן הירושלמי הניפו את הגביע האחרון של בית"ר ירושלים, כשבית"ר נחשבה לקבוצת גביע טיפוסית לאחר שלקחה 5 גביעים ב-12 שנים. מאז כבר הספקנו להפסיד פעמיים לאותה הפועל ת"א בשני הגמרים האכזרים ב-1999 ו-2000 בפנדלים עם אלי אוחנה על הקווים. ההתרגשות לקראת המשחק עצומה. זה לא משתווה לשום דבר. בשבילי, הגביע יותר חשוב אפילו מהאליפות. הגביע מזכיר לי את הימים של בית"ר הענייה, בית"ר של השכונה, של העם, אותה בית"ר שהסמל שלה היה ילד ביישן וגאון כדורגל בשם אורי מלמיליאן - אותו מלמיליאן שהביא את הגביע הראשון לבית"ר ירושלים. ולהחזיר את הגביע למקומו הביתי אחרי 19 שנה ולזכות בדאבל היסטורי עבור המועדון יהיה דבר יוצא דופן, אפילו הקבוצות הגדולות של 92/93 ו-86/87 לא הצליחו לעשות את זה. וכמובן שלא יהיה יותר מתוק לזכות בדאבל לעיני הקהל של הפועל ת"א השנואה ולנקום בהם על כל-כך הרבה אכזבות וכשלונות. כלפי חוץ השנאה הזאת להפועל ת"א נראת לא מובנת, אפילו פאתטית. הרי על מה יש לבית"ר ירושלים לשנוא את הפועל ת"א?הן לא מאותו העיר ואפילו לא מאותו הכפר. אבל בשביל אוהד בית"ר אין קבוצה שנואה מהפועל. זה התחיל עוד מהימים של אורי מלמיליאן ואלי אוחנה בעונת 83/84, כאשר הפועל ת"א הגיע לימק"א כשאין לה על מה לשחק וכשלבית"ר מספיקה נקודה אחת בלבד כדי לזכות באליפות אחרי שהאליפות כבר היתה בכיס. השמפניות כבר היו מוכנות במקרר לאליפות הראשונה, אבל משה סיני דאג להעניק אליפות ראשונה למכבי חיפה. זה כמובן המשיך לאותם שני גמרים רצופים שנגמרו בהפסדים מאכזבים בפנדלים. ההרגשה לראות את אוהדי הפועל ת"א יושבים מאוכזבים ביציעים ברמת-גן ורואים את טקס הענקת הגביע לדוד אמסלם מעורר בכל אוהד בית"ר תחושת גאווה ונקמה - עכשיו הם מרגישים את מה שהרגשנו כל-כך הרבה שנים, להיות מושפלים על-ידי היריבה הכי גדולה שלך. מבחינת כדורגל, לא כך קיוויתי להגיע לגמר גביע ולמשחק הכי חשוב העונה, כשהאליפות בסכנה והקבוצה בכושר ירוד כל-כך, כשמנגד הפועל עולה על הגל וקרובה מאוד להבטיח את השארותה בליגה. האופטימים יגידו שהשחקנים שומרים כוחות ליום שלישי, מזלזלים בליגה ויגיעו לגמר בטירוף. אני מקווה שזה באמת מה שיקרה. נגד אשדוד ובני יהודה השחקנים נראו כבויים מאוד, אולי זה בגלל הקהל, אולי החשק ירד לאחר התפרצות הקהל למגרש נגד הרצליה, אבל מקצועית זה נראה רע. בשביל שהשחקנים התעלו על עצמם רק ליום אחד, הקהל חייב להיות במיטבו ואני סומך עליהם. 20,000 אוהדים צפויים לגדוש את ההאצטדיון הלאומי, ולאחר שהייתי בחצי הגמר וראיתי את ההופעה הנהדרת של האוהדים שלנו שדחפו את השחקנים גם ברגעים קשים, אפשר להבין את הטירוף שיהיה ביציעים ביום שלישי. מקצועית, הייתי רוצה לראות בית"ר יותר התקפית ונועזת ממשחקי הליגה האחרונים. הייתי רוצה לראות את בן שושן וזנדברג משחקים באגפים קרוב יותר לרומולו שבודד מידי בהתקפה ולא פוגע מאז העזיבה של ברק לבלגיה, ובקישור ואמרתי את זה הרבה פעמים - לתת לברוכיאן יותר חופש פעולה, שישחק יותר באמצע, לא בימין, רק טוב יצא לנו מזה, אפילו במחיר שלוותר על בואטנג שלא פוגע. איש המפתח שלי הוא גל אלברמן. by far השחקן הכי טוב בליגה העונה. המסירות החכמות, השקט, החכמה, ההצטרפות להתקפה, הפיזיות - השחקן הכי אירופאי שיש בליגה. זה המשחק של אלברמן. הוא צריך לקחת על עצמו את האחריות וביחד עם עידן טל לדחוף קדימה. http://mad.walla.co.il/w/f-400/416725-5.Xxx השחקן הטוב בליגה? גל אלברמן. הפועל תל אביב - Raulito: בשנה הראשונה שבה אני עושה מנוי לקבוצה, זה מה שאני מקבל... קבוצה איטית, מסורבלת, חלשת אופי, מתסכלת, חסרת מעוף ואף מרדימה. אני מתחילת העונה ידעתי שהקבוצה לא תלך להיאבק על אליפות, אבל לא תיארתי לעצמי שהמרחק יהיה כה גדול. בהרבה משחקים הקבוצה נכשלה במשימה פשוטה: לחבר שני פסים. בשלב מסויים של העונה הייתי בלחץ שהפועל תרד. כבר תיארתי את הקבוצה בליגה הלאומית, אין מראה מזוויע מזה. אבל, הניצחון בסכנין מאוד משמעותי. עשינו צעד גדול לקראת ההישארות בליגה. השחקנים יוכלו לעלות רגועים לגמר. לא הייתי רוצה לראות את הקבוצה מגיעה לגמר הגביע כאשר היא חוששת למקומה בליגה העליונה. משחק אחד לא יכול לפצות אוהד על עונה שלמה, לפחות לפי דעתי. אבל, אם נזכה בגביע זה יהיה אושר ענק. את המקום באירופה הצלחנו להבטיח גם בעונה המזוויעה הזו. זה הרבה מעבר. זכייה שלישית ברציפות בגביע זה שיא. בעונה כזו להשיג תואר זה נחמד. היריבות האדירות בין שתי הקבוצות והרצון להרוס לבית"ר את הדאבל. כמו שהרסנו להם אליפות בעבר, כמו הנקמה על משחק השרוכים ב-99 או הניצחון שלנו בשנת הדאבל, למרות שבית"ר הצליחה להשוות פעמיים(בדקה ה-90 וסמוך לסיום ההארכה). אז קלקלנו לאבוקסיס, הפעם זה יהיה לשמעון גרשון, שהניף גביע פעמיים במדי הפועל. הפועל השנה כבר הצליחה לקלקל לבית"ר. האוהדים השחצנים כבר הכינו מנגל, תלו שלטים של 'והייתם כשטיח אדום לרגלינו' וחשבו שהם הולכים לחגוג אליפות ולשבור את האוהדים האדומים. הם טעו. ההפסד הזה היכה בהם. הרבה אוהדים של בית"ר יגידו שהמשחק הזה לא הזיז להם. הרי האליפות כבר בכיס וכמו שמשחק אחד לא יכול לכפר על עונה שלמה, משחק אחד לא יכול לקבור אותה. אבל ההפסד פגע בהם. בית"ר לא הפסידה, היא הושפלה, וחגיגות האליפות עדיין לא נערכו. התסכול היה כה גדול, עד שהקהל שרק להם בוז. חלק מהשחקנים לא הבינו את רוע ההפסד, וזה מה שהרגיז את הקהל. הפערים בין הקבוצות גדולים מאוד, אבל דבר אחד אנחנו יכולים להציע יותר מהם: דם, יזע ודמעות. ברור שבית"ר תילחם ולא תראה למלמית כמו בשני המשחקים האחרונים שלה. משחק נגד הפועל בגמר גביע לא זהה למשחקים חסרי חשיבות נגד אשדוד ובני-יהודה. אבל בעניין הלחימה, לא יעזור להם, אנחנו משחקים עם הלב ולא עם הכסף. כאשר הפועל אירחה את בית"ר בבלומפילד, גוטמן עלה עם שני חלוצים. זה מה שהוא חייב לעשות גם בגמר. גם אם ג'וניור יהיה שוב חלש כמו נגד סכנין(אני קונה הופעה רעה שלו וגול בגמר, שיחזור בעצם), הוא לפחות ייסחוב אליו את אחד הבלמים וייתן יותר חופש לארבייטמן. צריכים ללחוץ מהדקה הראשונה ולא לפחד. את נאתכו או דואני אפשר תמיד להכניס אחרי שגונבים גול, ואני מוכן להתערב שגוטמן יכניס אותם אם אכן נבקיע. עובד שחקן הרבה יותר טכני ומסוכן מדגו. אבל למה ברוך חייב לשחק? עניין הלחימה. יש שחקן אחד בהפועל שנלחם יותר מכולם בייחד וזהו ברוך דגו. הקריירה של השחקן דועכת. הוא מוצא את הרשת בעיקר בפנדלים. הוא מסורבל ומאבד אינסוף כדורים, אבל אני יודע שהוא ייתן מאתיים אחוז וייגמור את המשחק חצי משותק מרוב שלא יישאר לו אוויר בריאות. אולי הוא גם יתעורר לכמה דקות ויזכיר לנו שהוא היה שחקן של משחקים גדולים בעבר. מסירה אחת טובה ברוך. מסירה אחת. http://mad.walla.co.il/w/f-400/432684-5.Xxx לחימה ו...מסירה אחת. ברוך דגו. הרכבים משוערים: בית"ר ירושלים: טברטקו קאלה; אריק בנאדו, שמעון גרשון, כריסטיאן אלבארז, יואב זיו; דרק בואטנג, גל אלברמן, עידן טל, אבירם ברוכיאן; עמית בן שושן, רומולו. הפועל תל אביב: וינסנט אניימה; אלין טופוזאקוב, ואליד באדיר, עומרי קנדה, יגאל אנטבי; מזואה אנסומבו, שי אבוטבול, ברוך דגו, דמיטאר טלקיסקי; שלומי ארבייטמן, פאביו ג'וניור.
בהצלחה לשתי הקבוצות ונקווה שלא יהיו תקריות הפועל תל אביב עדיין בתמונת ירידה וגם ניצחון של בת"ר במחזור ההשלמה לא יבטיח תאורתית את האליפות של בית"ר (ויש לה בדרך משחקם מול מכבי נתניה (מקום שני) הפועל קרית שמונה (מקום שלישי) ובני סכנין (שכל משחק מולם הוא משחק מותח וזה דרבי המגזרים)) בקיצור לבית"ר יש עדיין צרות בליגה הפועל תל אביב אצלה יש משחק קשה מול מכבי חיפה ומשחקים מול מכבי פ"ת והפועל כפ"ס שגם הם נאבקים על חייהם אבל שתי הקבוצות רוצות תואר והתואר הזה יכול להיות מושג במינימום 90 עד 120 דקות של כדורגל שתיי הסגלים ברמה גבוהה וזה גמר קלאסי המשחק היהי מותח אבל ברגע שקבוצה תצליח לתפוס מומנטום אז יהיה קשה לעצור אותה והגביע ילך לקבוצה הראשונה שתיצור את המומנטום הזה ולפי הסגלים המשוערים נראה לי זאת תיהיה בית"ר
אני ראוה שהדיון המרכזי נמצא כאן בהצלחה לשתי הקבוצות ונקווה שלא יהיו תקריות הפועל תל אביב עדיין בתמונת ירידה וגם ניצחון של בת"ר במחזור ההשלמה לא יבטיח תאורתית את האליפות של בית"ר (ויש לה בדרך משחקם מול מכבי נתניה (מקום שני) הפועל קרית שמונה (מקום שלישי) ובני סכנין (שכל משחק מולם הוא משחק מותח וזה דרבי המגזרים)) בקיצור לבית"ר יש עדיין צרות בליגה הפועל תל אביב אצלה יש משחק קשה מול מכבי חיפה ומשחקים מול מכבי פ"ת והפועל כפ"ס שגם הם נאבקים על חייהם אבל שתי הקבוצות רוצות תואר והתואר הזה יכול להיות מושג במינימום 90 עד 120 דקות של כדורגל שתיי הסגלים ברמה גבוהה וזה גמר קלאסי המשחק היהי מותח אבל ברגע שקבוצה תצליח לתפוס מומנטום אז יהיה קשה לעצור אותה והגביע ילך לקבוצה הראשונה שתיצור את המומנטום הזה ולפי הסגלים המשוערים נראה לי זאת תיהיה בית"ר
