אני הייתי בהולנד ובכל מקום שאמרתי שאני ישראלי אף אחד לא עשה פרצוף או משהו כזה..אם כבר להיפך.. סקר יכול להיות גם של 200 איש.. יש המון סקרים של 500 איש ואז ישר רושמים מדינת ישראל.....
בקשר לערב הסעודית אני מניח שדאייר ישמח להסביר לך למה אנחנו מתים על הנבחרת הזאת. ובנוגע לשבדיה... אני פשוט לא אוהב את ליונברג, והוא בטח לא יותר מבריק מזלטאן ולארסון (ואפילו סוונסון).
אנגליה - לא יעזור, מולדת הכדורגל תמיד תהיה הנבחרת האהודה והאהובה עלי. לא, הם אף פעם לא היו מבריקים במיוחד או יצירתיים במיוחד (להזכירכם, הכוכב שלה הוא דיוויד בקהאם), הם לא שיחקו באטרקטיביות כמו הולנד או במחץ כמו גרמניה, אבל מדובר במעצמת כדורגל עם מסורת רבת שנים. צרפת - סגנון משחק נהדר, שחקנים עם יכולות אינדיבידואליות מדהימות, הרבה שחקני ארסנל והנבחרת הכי ווינרית שיש (יותר מגרמניה). נבחרת שלא תתקשה במשחק החשוב והקשה ביותר על הנייר (ברזיל, גמר מונדיאל 98), נבחרת שיכולה לצאת ממצבים בלתי אפשריים (איטליה, גמר יורו 2000), נבחרת שכמעט בלתי אפשרי לנצח אותה. אם צרפת תיפגש עם אנגליה, אני אווצר במצב מאד קשה. שבדיה - נבחרת מאד סימפטית שמשחקת כדורגל מצוין, עם פרדי ליונברג האהוב. אם לא זלאטן הייתי אוהד גדול שלהם. אירלנד - הנבחרת הכי בריטית שיש. איזו שמחה, איזה אוהדים נפלאים, איזה סגנון משחק, ובנוסף יש גם כדורגל טוב! נבחרת עם שחקנים מצוינים כמו רובי קין, דמיאן דאף, שי גיבן וג'ון אושה. נבחרת כל כך סימפטית. אי אפשר שלא לחוש חיבה אליהם. נ.ב : 1) בבקשה לא לציין את נבחרת ישראל. מדובר בשאלה רטורית והיא לא קשורה לדיון הזה. 2) נא לא לנזוף במי שלא אוהד את נבחרת ישראל. זאת מדינה חופשית, אתם יודעים.
הנבחרות המועדפות עלי: 1. נבחרת הולנד: להולנדים יש נבחרת מצויינת (ומי שאומר שלא שיסתכל על הנבחרת שהוא אוהד ויאמר לי מתי בפעם האחרונה היא ניצחה 6-0 נבחרת כמו סקוטלנד?). חוץ מזה המדינה שלהם נהדרת וכדאי לבקר שם! (מי שלא היה שם). היא גם אחת הפייבוריטיות לזכות בתואר "אלופת אירופה לנבחרות". 2. ישראל: כמובן איך אפשר לשכוח את הנבחרת שלנו? למרות כל האכזבות, ההפסדים וכל הדברים הרעים שאומרים עליה אי אפשר שלא לאהוד אותה. 3. ספרד: כמו שאמרתי על ההולנדים גם לספרדים יש נבחרת מצויינת שלא מצליחה להגיע לקחת תארים כמו במונדיאל (הדחה ברבע הגמר ע"י דרום קוריאה), או אליפות אירופה. גם השנה הם מועמדים לזכות הבתואר.
יש ברגע זה קיבלתי ידיעה ששולה אמאובי כבש!! 1-0 מול הסיטי! טוב זה לא קשור אבל פשוט אני הולך לכתוב הודעה דיי ארוכה אז אני חייב להוציא את זה עד שאני אכתוב בפורום ליגה אנגלית... איתכם הסליחה... טוב אצלי זה די מסובך כל הקטע של הנבחרות... בכל זאת: התחלתי להתעניין בכדורגל באופן רציני עם פתיחת יורו 96, והמשחק הראשון שראיתי בעצם כשהתעניינתי ממש בכדורגל היה אנגליה-שוויץ. מיד החלטתי שאני אוהד את שוויץ, למרות שלא ממש הכרתי את השחקנים שמה, זה היה בעיקר בגלל שכולם אמרו שהיא נבחרת משעממת ומגעילה שמגיע לה לחטוף. מיותר לציין שאחרי כמה חודשים נטשתי את האהדה אליה, למרות שנשארה סימפטיה לנבחרת והחלטתי עכשיו לקראת היורו הקרוב להשאיר סימפטיה ואם היא לא תשחק מול נבחרת שאני אוהב אז אני אהיה בעדה. באותו יורו גם התאהבתי בצ'כיה, בעיקר בזכות קארל פובורסקי. אבל לאחר היורו הוא עבר למנצ'סטר וכמו שוויץ טיפה הבנתי יותר וגם את צ'כיה נטשתי, ובניגוד לשוויץ היום אין לי ואפילו לא טיפה מקום בלב לנבחרת הזו, ככה שממש לא אכפת לי. וכמובן הנבחרת שהכי אהבתי באותו יורו הייתה לא אחרת מאשר קרואטיה. התאהבתי בעיקר בדאבור סוקר שכבש את השער הנהדר ברבע הגמר מול הגרמנים, וממש התרגשתי בשבילו (אני זוכר את זה!). ההפסד באותו משחק גרם לי לרגשות רחמים על קרואטיה, ומאז אני אוהד אותה (וזה נותר עד היום...). במונדיאל 1998 אהדתי 3 קבוצות: 1.קרואטיה קודם כל (שנקמה בגרמנים ברבע גמר עם ה3-0 המדהים והאדיר שאני בחיים לא אשכח אותו, עם השער של רוברט יארני מקצה הרחבה, השער של גוראן ולאוביץ' שהוא הקרואטי שאני הכי אוהב (עם הנהון הראש אחרי השער), והשער של סוקר בדקה ה90. סגירת מעגל, נקמה, איך שלא תקראו לזה). 2.איטליה - זה בגנים. אני חייב לאהוד אותם. פשוט ככה. אי אפשר להסביר למה ואיך, אבל אהדתי אותם בצורה מטורפת. 3.יגוסלביה - למה? ככה. אני יודע שאי אפשר גם יגוסלביה וגם איטליה, אבל אני יכול. באמת שאני לא זוכר למה התחלתי לאהוב אותם, אבל זה פשוט ככה... סאבו מילוסביץ' וסיניסה מיכאלוביץ' הם השחקנים שהכי אהבתי. ושוב הובלנו על הגרמנים (בשלב הבתים), ושוב לא ניצחנו (הפע עם השער העצמי העלוב הזה של לא זוכר מי). בשמינית הגמר הולנד העיפו אותם בדקה ה-90, ומאותו רגע התחלתי לשנוא את הולנד, שנאה שהתחזקה עם הזמן יותר ויותר. ביורו 2000 לקחתי לחיקי 4 נבחרות: 1.איטליה - נגד הזרם. כולם צחקו עליי (בעיקר ההולנדים) לפני היורו איך אני יכול לאהוד אותם, נבחרת גרועה, אני אוכל אותה וכו'. אז אמרו. נגד הזרם זו לא מילה... כל משחק של האיטלקים גרר אחריו דפים של ביקורות על משחק מגעיל וכו, וזה הצחיק אותי כי זו הנבחרת שאהדתי וזה עצבן את כולם. שיא השיאים היה בחצי הגמר, שהולנד פשוט שלטה ללא עוררין במגרש, איטליה בקושי עברה את החצי, אבל בסופו של דבר עלתה בפנדלים כשאני צוחק וכל החברים ההולנדים שלי בהלם. זה היה שווה כל רגע. 2.יגוסלביה - המשכתי לאהוד אותה, והתבוסה הקשה להולנד הגבירה את השנאה שלי לקבוצה. גם פה אהבתי ללכת נגד הזרם, שכל העולם ואחותו התעצבנו שהם חזרו ל3-3 מול סלובניה. לא זוכר למה ואיך, אבל פשוט ההתענינות שלי בנבחרת הזו דעכה לאחר מכן, ושוב אין לי שום סנטימטים כלפיה היום. 3.אנגליה - פה התחילה האהדה הגדולה שלי לאנגליה. בעיקר בגלל שירר שכבש את השער מול גרמניה, אותו שער שהביא לאנגלים ניצחון ראשון על גרמניה מאז 1966. אבל איך האנגלים הושפלו באותו יורו... את זה אני לא אשכח. ה3-2 של פורטוגל שכבר פיגרה 2-0, וה3-2 מול רומניה שהגיע באשמה ישירה של נייג'ל מרטין, שבאופן תמוה לחלוטין פתח בהרכב ובשתי טעויות נוראיות הביא את ההפסד. (יש יש! 2-0 לניוקאסל, אלן שירר כובש את השני!). אני מניח שזה פשוט התפרץ אחרי שנים של התעניינות בלתי פוסקת בליגה האנגלית ואהבה להרבה שחקנים שמה, האהדה לנבחרת אנגליה הייתה בלתי נמנעת. 4.בלגיה - ציינתי כבר משהו על נגד הזרם? אמנם הם אירחו את היורו, אבל אני לא זוכר מישהו אחד שלא שמח כשהם נשארו בבית אחרי ה0-2 מטורקיה. מה לעשות שכולם אמרו מגיע להם, הכדורגל הכי משעמם בעולם וכו'. אבל העובדות אומרות שבלגיה כבר 6 מונדיאלים רצופים נצאת, מה שעוד יותר מעצבן את כל המבקרים והשונאים. ואני פשוט הנבחרת הזאת... הגיע מונדיאל 2002, והנבחרות האהודות עליי הפעם היו: 1.קרואטיה - כמובן. חזרנו למפעל גדול, אבל הפעם באמת שהיינו עלובים. גם פה היה נגד הזרם, כשכולם התעצבנו שהם ניצחו ברמאות גדולה את איטליה (ניצחון מדהים!!! איך קפצתי ואיך שמחתי...). מה לעשות שבאמת קרואטיה לא הייתה משהו, וכנראה גם לא תחזור להיות. אבל עדיין אני אוהב אותם, ובארון יש לי חולצה של נבחרת קרואטיה... 2.איטליה - המשכתי לאהוד אותם, אבל פה הפסקתי. לא יכולתי לסלוח להם על זה שהם אמנם הפסידו לקרואטיה, אבל בגללם קרואטיה לא עלתה. חטפתי עליהם כזו קריזה שבחיים לא חטפתי, ומאז אני לא אוהד אותם (באמת, לא צוחק). סנטימנטים? טיפה, ממש טיפה. 3.אנגליה - אין לי הרבה מה לפרט.... פשוט ככה. 4.ערב הסעודית - אני פשוט הנבחרת הזאת!!! בעיקר בגלל המאמן, ריפאק (נאסר) אל-ג'והאר. זה אותו מאמן שטען שנבחרתו היא הפייבוריטית לזכייה בתואר, ולאחר ה8-0 מגרמניה אמר שהוא מאמין שהתבוסה לא תפריע לחניכיו בדרך לתואר. כל הזמן הוא רק התרברב ואמר שהם הכי טובים, ופשוט התאהבתי בו ובעיקר בשוער האחד והיחיד, מוחמד אל-דאייה. אני הוא!! (3-0 לניוקאסל! שירר!). http://news.bbc.co.uk/olmedia/1910000/images/_1911171_aldeaya300.Xxx אל דאייה. http://www.abc.net.au/worldcup2002/img/20020530ksa_nasser.Xxx אל ג'והאר. בגלל זה אני מניח שביורו הקרוב אני אתמוך באנגליה ובקרואטיה, למרות שאני אעדיף המון נבחרות על גבי אחרות כפי שציינתי פה... וחוץ מזה אני תמיד מעדיף נבחרות שיש בהן שחקנים של ניוקאסל על גבי אחרות... ככה שתהיה לי סימפטיה גם ליוון ולפורטוגל ביורו (למרות שאם רובר יהיה בצרפת עדיין לא תהיה לי סימפטיה כלפיה), וגם באופן עקרוני ווילס סקוטלנד ודומיהן נמצאות איפשהו בפנים...
אני התחלתי לאהוד את ספרד במיוחד בגלל ראול, אבל אחרי שלמדתי קצת על כדורגל גם אהבתי את סגנון המשחק שלהם, את השחקנים בהם ועוד. אח"כ יש לי חיבה מסויינת להולנד, אני אוהב את סגנון המשחק שלהם והיתה לי אהדה לברקאמפ, ואן דר סאר (בימיו ביובה) ודווידס. אחריהם אני מחבב את פורטוגל. וברור שאת ישראל למרות שאני ממש לא מת על הניבחרת שלנו, אין מה לעשות, חייבים לאהוד אותם http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx
דאייר אני רואה שאהדה לנבחרות זה עסק מאוד נזיל אצלך... כל טורניר גדול מחליף נבחרות.... ואגב איטליה?! http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/ohmy.Xxx אני אמליץ להסיר אותך מניהול פורום אנגלית אם אתה עדיין אוהד אותם http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wink.Xxx
כן זה עניין מאוד רגשי אצלי איתי... אבל בכל מקרה אני מאמין שעכשיו הנבחרות שאיתי יישארו לעד... בכל זאת לא כל כך הבנתי אז מי נגד מי וכיוצא בזה... זה כמו הילד הקטן שאבא שלו מנסה לשכנע אותו לאהוד את מכבי חיפה, אבל הגול הראשון שהוא רואה בטלויזיה הוא דווקא של יניב אברג'יל, ומאותו יום הילד מחליט שהוא אוהד הפועל כפ"ס. כמו שכתבתי, אלה נבחרות שאין לי היום שום דבר שאני מרגיש כלפיהן...
