תמיד ידעתי שיש בך משהו מיוחד. על אף היציאות המשעשעות שלך מדי פעם(למה נראה לך שארבייטמן ימכור את המשחק?) אתה בסך הכל בחור טוב. אני שמח שאנחנו אוהדים את אותה הקבוצה. לא חשוב מה יגידו אוהדי מכבי ובית"ר, הפועל זה הכי מיוחד http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/rolleyes.Xxx
זה באמת גועל נפש, משחקי דרבי לא עולים ככה, משחקי אליפות לא עולים ככה. פשוט ביזיון מצד הנהלת אשדוד. תסמוך על כך שכל אוהד אשדוד שיגיע למשחק עם חולצה צהובה ייכנס חינם וגם יקבל הסעה וארטיק. ובכל זאת, מבחינת ג'קי בן זקן זו טקטיקה לגיטימית לחלוטין. מדובר פה במלחמה על החיים, בהישרדות, ואם המחירים יהיו סבירים זה הרי ברור שיהיו יותר אוהדי הפועל מאשדודים באיצטדיון וזה לא בדיוק משהו שיעזור לקבוצה הביתית. אז ג'קי החליט לנקוט בטקטיקה הכי מגעילה ובזויה שקיימת, ומנסה להבריח את אוהדי הפועל בעזרת מחירים מופקעים ומגוחכים. אני מציע לכם להחרים את המשחק. גם לא תשלמו 112 שקל לכרטיס, וגם אולי תפסידו http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/smile.Xxx מצד שני, אתם יכולים פשוט להסתנן לכם ליציעי אשדוד, כניסה חינם לנשים, ילדים בחולצות צהובות וגברים שהתגלחו בבוקר.
צניעות זה כאשר קבוצה מגיעה לשחק נגד קבוצה הקטנה ממנה ביכולת ובמיקום בטבלה, והאוהדים אומרים שהמשחק יהיה שקול, יציב, וזאת למרות שהקבוצה נגדם חלשה יותר. הם לא מודיעים שצריך לתת חמישייה בראש ואת כל האמירות למיניהן. זו צניעות. אבל כאשר אני רואה תגובה של אוהד הפועל שאומר "כמה אני הולך לסבול בדרבי הבא" - זו לוזריות לשמה. אם אתה הולך לסבול ויודע שהקבוצה שלך תפסיד, בשביל מה אתה הולך/רואה את המשחק? הרי אתה יודע כבר מה תהיה התוצאה. זו לוזריות בריבוע. שער 7, אתה קורא מה שבא לך לקרוא. אף אחד לא אמר שאוהדי הפועל ת"א לא מסורים, וכמה שזה נשמע מוזר, אני מחמיא לקהל האוהדים שלכם מבחינת הכמות שמגיעה למגרשים. אבל הקטע הוא שאני יוצא מדעתי כאשר רואה אוהד שאומר שבדרבי הבא הוא הולך לסבול. בשביל זה לא רואים כדורגל ואוהדים קבוצה. מקווה שתפנים את זה.
הוצאת את דברי מהקשרם. אני יודע שאוהדי הפועל אומרים תמיד שהם הולכים לסבול בדרבי. אבל דברי נאמרו לאחר שדיברתי על כך שמכבי תהיה קבוצה מאוד חזקה שנה הבאה עם התקציב של שניידר. ואצלנו המצב בהנהלה לא כל כך טוב, ואין לנו כסף כמו לכם, מה שאומר כנראה שבמכבי יבנה סגל חזק יותר משל הפועל. ובגלל זה אמרתי שאני הולך לסבול בדרבי הבא, משום שמכבי הולכת להיות אחת הקבוצות החזקות בליגה.
אתה לא תבין את זה כי אתה לא אוהד הפועל. אני אמנם לא יגיד שאני מסכים בפה מלא עם ה"אני הולך לסבול", אבל רוח הפועלית היא רוח שבסה"כ די סבלה הרבה שנים. אנחנו אוהדי הפועל סבלנו הרבה במשך הרבה שנים, וזה נדבק לקהל ולכל האווירה סביב המועדון וככה זה יהיה תמיד. אני לא אומר שכיום הפעול היא קבוצה קטנה ומסכנה, אבל זה ההרגשה שתלווה תמיד וככה זה יהיה. שמחים מכל דבר קטן, אף פעם לא מצפים להרים וגבעות.. ככה אנחנו וככה טוב לנו. בגלל זה אנחנו אוהדי הפועל אפשר להרחיק לכת ולהגיד שזה משפיע על אופי האוהד כבנאדם, או אפילו הפוך - אופי הבנאדם מלכתחילה גורם לו לבחור בהפועל..
אשדוד? פלה, זו תופעה באמת מעניינת - בתור המועדון עם מספר האליפויות השני הכי גבוה בישראל, ומספר הגביעים השני הכי גבוה בישראל, מועדון שהשיג הישגים מדהימים במפעלים אירופאים...ואני די בטוח שרוב האוהדים בשער 5 (לפחות לפי ממוצע גיל בשער ה"שרופים" ברוב הקבוצות) התחילו לאהוד את המועדון אחרי תקופת ההסתדרות (או ממש בסופה)...מאיפה זה באמת מגיע? הרי הפועל זה המועדון השני הכי מצליח בישראל בכל הזמנים אחרי מכבי, מה הוביל לזה? קשה לי להאמין שמדובר בשורשים מוקדמים ממש, כי את רוב האליפויות שלה צברה הפועל בתקופות מוקדמות בשנות ה-30 וה-40, אבל הייתה מועדון מוביל גם בשנות ה-50 וה-60. יש "בורות" בשנות ה70 וה-90, והקבוצה אפילו בילתה עונה אחת שלמה בליגה השנייה, אבל אני באמת לא מבין את העניין אוהדי מכבי חיפה למשל, או אוהדי בית"ר, בוודאי "סבלו" ספורטיבית יותר מאוהדי הפועל. חיפה סובלת ותמיד תסבול מנחיתות "העיר השנייה", והפכה לקבוצת צמרת רק בשנות ה80, כנ"ל בית"ר, שגם כמו הפועל חוותה ירידת ליגה ותמיד הרגישה (ועדיין מרגישה, מסיבה מוזרה כזו או אחרת) מקופחת. ומכבי ת"א...לא סבלה מ-13 שנים שחורות? לא סובלת כבר תקופה ארוכה מכשלונות? יכול להיות שהכל נובע מתסמונת האחות הקטנה (או כפי שאומרים אצלנו "לנצח בצילנו")? אני אציין שאני לא באמת בקיא בהיסטוריה שלכם לפרטי פרטים, ואני בטוח שתוכל לתת לי דוגמאות שכנראה יוכיחו את הטענה שלך.
http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx
אמיל, הפועל, ומנטליות האוהדים שלה, היא דוגמא מצוינת לכך שאכן קיים דבר חמקמק כזה, בלתי נראה, אך יציב וודאי, והדבר הזה הוא אופי של מועדון. אופי, או הווי, או מנטליות של מועדון הם מסורת נרכשת שהולכת ונבנית משך שנים רבות. כן - עשרות שנים לעיתים. הסיפורים, המנטליות, המורשת הם, ממש כמו חינוך, דבר שנרכש מאב לבן. מאוהד מבוגר לאוהד צעיר. ממש כמו אופי אינדיבידואלי, וממש כמו ערכים שנרכשים בחינוך שעובר מהורים לילדיהם, כך גם מורשת של מועדון כל כך מושרש כמו הפועל. דווקא בגלל שהפועל הוא מועדון מפואר כל כך ומושרש כל כך עשרות שנים אחורה (כמעט מאה), דווקא זה מקנה לו אופי ומסורת וערכים איתנים ומושרשים כל כך, שקשה לשנות גם כשהדורות מתחלפים. קשה לדבר על אופי של מועדון, או מסורת כשמדובר בקבוצה כמו, נניח, מ.ס. אשדוד או קריית שמונה. הצניעות, ה"לוזריות" כדברי כמה פה, הענווה, הבוז לרברבנות ולשחצנות המכביסטים, הבוז לווינריות הדורסנית, הם בהחלט ערכים שעוברים מדור לדור במועדון, גם בקרב האוהדים, מאב לבנו. חינוך קוראים לזה. וממש כמו בחינוך, השאלה מה עושה את מה - האופי האישי של האוהדים האדומים את המסורת והאופי של המועדון, או מסורת המועדון את האופי האישי של האוהדים - היא שאלת הביצה והתרנגולת. אין לזה תשובה, אך ברור בוודאות שיש פה חיבור חי וקיים. כפי שפלה כתב, ובצדק: "אפשר להרחיק לכת ולהגיד שזה משפיע על אופי האוהד כבנאדם, או אפילו הפוך - אופי הבנאדם מלכתחילה גורם לו לבחור בהפועל ..." זה גם מה שהופך את האוהדים האדומים לקהילה מגובשת כל כך ומשפחתית כל כך - המכנה המשותף הרחב כל כך שמשתקף באופי ובהווי של כולם - האוהדים והקבוצה. ולבסוף, אקנח בשיר אהוב עלי במיוחד, שכבר ציטטתי כאן בעבר, אבל שמשקף כל כך נפלא את מה שאני מדבר עליו: אמרו לו מילים: עלי מוהר ז"ל, ביצוע: אריק איינשטין ( :aaa8: ), יבדל לחיים ארוכים. זהו סיפור עצוב על ילד אחר כך נער היום כבר איש הוא לא שמע קולם של אלה שהזהירו הוא נשאר אדיש הוא לא שמע מה שאמרו לו לכן היום הוא בעסק ביש אמרו לו שהחיים זה לא משחק וקונצים פה אין אמרו לו שהוא מוכרח להיות חזק כי אוי לו למסכן אמרו לו שיהיה כבר מעשי רמזו לו שיתבגר אז הוא לא למד שום לקח ואין לו שכל גם להצטער עוד שהיה כולו רק ילד בבית הספר העממי עוד כשתלה בשמי התכלת מבט עצוב קצת וחולמני כבר אז עינו הייתה פוזלת אל חבצלת האדמונית אמרו לו שיתרכז בלימודים כי זה החשוב אמרו לו שמבנות וריקודים יהיה סוף עצוב אמרו לו שיהיה כבר מעשי רמזו לו שיתגבר אז הוא לא למד שום לקח אין לו שכל גם להצטער גם כשהלך לכדורגל הוא לא חיפש רק ניצחון ובהתלהבות של עגל ויתר על שקט וביטחון ועד היום הוא עם הדגל ועם הצבע הלא נכון אמרו לו שהחולצה האדומה זאת לא מציאה אמרו לו שהוא נכנס פה לצרה ואין יציאה אמרו לו שיהיה כבר מעשי רמזו לו שיתגבר אז הוא לא למד שום לקח ואין לו שכל גם להצטער החולצה האדומההההההה
אמיל, אמרת הכל מהכל. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/eusa_clap.Xxx דבר נוסף, ביררתי עם אחר מחבריי, אוהד הפועל מגיל אפס, מנוי לשער 5 מכיתה ו'(זאת אומרת 6 שנים) את הקטע של "נועדנו לסבול" - והוא לא מכיר אף אמירה כזו. הוא מגיע בכל משחק במטרה אחת והיא לנצח. נגד קבוצה גדולה או קטנה, ליגת העל או ליגה א', בית"ר ירושלים או בית"ר באר שבע. הוא הולך למשחק כדי לראות כדורגל, גם אם הסיכויים של הקבוצה שלו לנצח הם מעטים. אז אני לא מבין את הגישה ההזויה שלכם, אולי באמת בגלל שאני לא אוהד הפועל וטוב שכך, אבל אני לא חושב שאפשר לאהוב בצורה כזו כדורגל. החלטה שלכם.
אתה לא מבין נכון את הנקודה. כולנו באים כדי לנצח, תמיד אנחנו שמחים כשמנצחים ותעצבנים כשמפסידים. רק שהפסדים אצלנו (ואפשר לראות בהיסטוריה לא מעט) פחות גורמים לבלאגן במועדון מבחינת ה'בלאגן' שהאוהדים יוצרים וכאלה. מה שנקרא מחאה כמו שאתם אוהדי מכבי אוהבים לעשות, בדרך כלל אצלנו זה מגיע מעצבים כלפיי מישהו שלא מכבד את המועדון, שפוגעים בסמל וברוח ה'הפועל'.. זה דברים שהרבה יותר רציניים אצלנו מאיזה רצף של הפסדים. בקשר לחבר שלך. חס וחלילה אני לא מזלזל באהדה שלו, אבל 6 זה לא מספיק זמן כדי להרגיש את הרוח של הפועל, ויכול להיות שהוא כבר לא ירגיש כי הוא נולד לדור אחר משלנו. לפני 6 שנים הפועל הייתה בשיאה, אחרי הדאבל וההצלחה באירופה.. ומאז לאוהדים הצעירים זה ברור מאליו שאנחנו קבוצה של מקומות 1-3. עוד משהו על כל מה שאנחנו מדברים פה. גורם נוסף שמשפיע הוא השנאה להפועל.. כל אוהד כמעט שתשאל במדינה, גם אם הוא אוהד את הפועל זכרון יעקב הוא יגיד שהוא הכי שונא את הפועל. וזה גם גורם לכל האווירה הזאת סביב הפועל.. אנחנו עם עצמנו, רק אנחנו עם המועדון, ובגלל זה אנחנו יותר מקבלים אותו בכל שעה ובכל מצב. מכבי ת"א למשל היא ה"קבוצה של המדינה", ולכן רבים מהאוהדים שלה בכלל לא קשורים לרוח המכביזם.. רק לפעולה הטכנית של ניצחון או הפסד. כל העולם כולו שונא את הפועל, ורק א-נ-י אוהב
אמיל, אני חושב שיש שתי סיבות עיקריות שאוהדי הפועל על אף כל ההצלחות מרגישים רגשי נחיתות. סיבה אחת זו קבוצת הכדורסל של המועדון. קבוצה שהגיעה לאין סוף גמרים ותמיד אבל תמיד הפסידה לאותה אחת- מכבי תל אביב. אז אתה יכול להגיד שזה לא קשור כי זו קבוצת הכדוסל בכלל. אבל אוהדי הכדורסל של הפועל הם גם אוהדי כדורגל. ובכדורסל תמיד הפועל היו שיא הלוזרים. אז כתוצאה מכך הלוזריות הזו עברה גם לכדורגל. סיבה נוספת היא שדור האוהדים הנוכחי שגדל בשנות ה-90, ראה את הפועל הנוראית של כל הזמנים שהפסידה בכל הדרבים והייתה קבוצת אמצע טבלה בינונית. שני גורמים אלה הם שעיצבו פחות או יותר את התדמית הלוזרית שיש לאוהדי הפועל היום.
