זה בולשיט, מה שעושה את הליגה האנגלית זה גם שחקנים כמו דיויד בנטלי, אשלי יאנג, אגבונלהור, ג'ו קול, וולקוט, כולם אנגלים טהורים ויש עוד כמוהם. יש עוד איזה שחקן גדול או שניים? תסתכל רגע על השמות בהרכב של נבחרת אנגליה ונראה אם תמצא שחקן אחד שהוא לא בין ה-5 הטובים בעולם בתפקידו (חוץ מהשוער).
לאוהדי הנבחרת האיטלקית יש כנראה זיכרון מאוד קצר. 96,98,2002,2004 היו ממש עליונות איטלקית טהורה. מה שטורניר אחד מסריח מצליח למחוק...
מי? :aaarofl: את סטיבן ג'רארד ורוני הייתי מכניס לטופ 5 בתפקידיהם בהיסוס, ריו פרדיננד גבולי מאוד ואולי אפילו בחוץ, וכל השאר - http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/bduh.Xxx. רק אנגלופילים יכניסו אותם לטופ 5.
זה שאתה לא מכיר את השחקנים זה כבר בעיה שלך, תתחיל לראות קצת פרמייר-ליג ואז תוכל לדעת מי אלה. טרי לא נמצא אצלך בטופ 5? מיקה ריצ'ארדס (אולי לא בטופ 5 אבל בין הטובים)? למפארד, ג'ו קול, בקהאם, הארגריבס, קראוץ', כל אחד מהם זה וורלד קלאס.
אינטר היא בושה בפני עצמה לכדורגל ולכדורגל האיטלקי בפרט http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/tongue.Xxx.
אייג'נט אורנג', לא רק שאינך שווה התייחסות (שזה לא דבר כזה לא שגרתי במקרה שלך) לאור הבורות שלך לגבי כדורגל אנגלי, אתה גם כיאה לכל אוהד קאלצ'יו ממוצע מסוגל לאונן על שם כמו ריקרדו מונטוליבו פשוט כי הוא נשמע לך יפה יותר מאשלי יאנג.
אני דוקא מבין ועוקב אחרי הכדורגל האנגלי יותר ממה שנראה לך. לא הוזכר פה אף שחקן שאני לא מכיר ולא יכול להתווכח עליו בלגיטימיות, כולל אלה שעמית גאנמן הזכיר וצחקתי. לעיתים אני אף נהנה מהמשחק! אני לא יודע למה, אבל זה בעיקר כשמשחקות קבוצות בינוניות-קטנות, ובגלל האווירה שהקהל עושה.
באמת, איך טורניר אחד יכול להשכיח הכל... איפה איטליה הייתה ב-96? 98? 2000? 2004? אבל בטח, אתה צודק, ניצחונות על אימפריות הכדורגל של גאנה ארה"ב, ניצחון ששופט העניק לכם מול אוסטרליה וניצחון בפנדלים בגמר, עושים את איטליה לנבחרת טובה יותר מאנגליה. טוב. http://www.asoccer.co.il/html/emoticons/bduh.Xxx
בואו אני אסביר קצת על מערכת הפורום. יש כאן אופציית פיצול הדיון, רק מה, מדובר בדיון של 285 עמודים וכל ההודעות יעלו בעמוד אחד, לא בא לי להשאיר את הדף פתוח יומיים אז אני לא הולך לפצל, פשוט למחוק, די עם זה.
על אותו משקל, הביזיון האחרון תחת מקלארן והטורניר האחרון המאכזב עם סוון גורם לאנשים לשכוח שאנגליה הציגה כדורגל מעולה ביורו 2004, הייתה אחת הנבחרות הטובות במונדיאל ביפן ואם נחזור ליורו 96-הייתה גם אחת הנבחרות הטובות ביותר והייתה רחוקה פנדל אחד מהגמר, אבל זה לא ממש נחשב כי היא אירחה את הטורניר. בכל אופן, תמיד אוהדי הכדורגל האיטלקי מתייחסים לכדורגל האנגלי בתור כדורגל נחות, פרימיטיבי, שבלוני, ופה יש בעייה. תמו הימים בהם שחקנים אנגליים שתו בירה ואכלו נקניקיות בהפסקת המחצית, ונגר, בניטז ופרגי הם מנג'רים לא פחות מתוחכמים וגאונים מקאפלו וליפי, וכבר מזמן המנג'רים האנגליים לא עושים שיחות טקטיות של "תבעטו לשער ותקוו שזה ייכנס". עריכה: מיכאל מצטער, כתבתי את ההודעה לפני ההודעה שלך. אתה יכול למחוק.
נחזיר את הדיון לנושא המקורי (בערך), מכירים את זה שאחרי כישלונות האהבה שלכם לקבוצה/נבחרת רק נהיית חזקה יותר (מה שקרה לי אם אנגליה)?