טוב, אז למי שלא שם לב אני אוהד את יובה. אני אף פעם לא אשכח את המשחק הראשון שראיתי של יובה, זה היה הגומלין בחצי גמר ליגת האלופות נגד מנצ'סטר יונייטד (עונת 98/99). אין לי מושג למה אבל פשוט רציתי שיובה ינצחו - אפשר לומר שזו הייתה אהבה ממבט ראשון
אני הערצתי את פיגו וגם בגלל זה חיבבתי (קצת מאוד) את ברסה . ואז כשפיגו עבר לריאל מדריד העמקתי קצת יותר בקוצתו ופשוט התאבתי בה !!! http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx
תסלח לי, אתה לא באמת אוהד של ריאל מדריד אתה פשוט מעריץ של לואיס פיגו,אתה לא יכול להיות אוהד של ברצלונה ולהפוך להיות פתאום אוהד של ריאל מדריד זה ההפך הגמור. זה כמו להיות אוהד של מילאן ולהחליט פתאום שאתה אוהד של אינטר
אתה לא קורא נכון ?? אמרתי שלא אהדתי את ברסה !!! אהדתי את פיגו ודי את ריאל ואז שהוא הגיע לריאל התחלתי לאהוד הרבה יותר את ריאל !!!
כבר מגיל צעיר תמיד שנאתי את מנצ'סטר יונייטד. מדובר בימים שבהם באמת לא היתה ליונייטד תחרות בפרמיירליג. ואז באה האליפות של בלקבורן, ואז תמכתי בבלקבורן (עד כמה שילד בן 8 יכול לתמוך בשירר את סאטון). והחל מהיום שונגר הגיעה והפך את ארסנל לאימפריה אטרקטיבית שנתנה תחרות ליונייטד. ייתכן שהסיבה המרכזית לאהבת הקבוצה היתה הצביון ההולנדי של הקבוצה, שהיא נבחרת שתמיד אהבתי, והעובדה שאוברמארס וברגקאמפ שיחקו שם (שניהם שחקנים אהובים ביותר) רק הוסיפה לכך. כמובן שהשילוב עם הצרפתים בכלל הפך צפייה בארסנל לכיף..........
מממ.. בקשר למכבי חיפה, מאז שאני זוכר את עצמי אהדתי אותם...אם אני לא טועה זה היה שנה לפני העונה הענקית שלהם ב93\94....זכרונות... לגבי בארסה, בשלב מעט יותר מאוחר התעניינתי יותר גם בכדורגל אירופאי, אני לא זוכר איך בדיוק ולמה בארסה, אבל זה פשוט ככה. לא משנה שמאז הנאחס של הקבוצה רק גדל עם השנים.... אגב, פעם אפילו הייתי מחשיב את עצמי לאוהד ליברפול, משהו שנבע בעיקר מהשנאה העזה למנצ'סטר יונייטד, ולאהבה למייקל אואן, רובי פאולר וסטיב מקמנמן, אבל מאז עברו מים בקישון (או הרבה כלום בראש של הוייה) ורמת ההתעניינות והאהדה שלי אליהם פגה לאט לאט.
טוב...נתחיל מהארץ..את מכבי חיפה התחלתי לאהוד בהשפעת אחי הגדול (בכלל מכבי חיפה היא מחלה של הדור הצעיר במשפחה חוץמ2 http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/ph34r.Xxx ).. ככה שזה התחיל לפני 5 שנים. את מילאן התחלתי לאהוד דווקא בגלל מנג'ר..שהתחלתי לראשונה לשחק במנג'ר בחרתי באיטליה ומשום מה במילאן אח"כ התחלתי להתעניין בהם ותוך חודשים הפכתי לאוהד של הרוסונרי ומשם זה גלש לכדורגל איטלקי http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/cool.Xxx בכלל.
אוקיי, את מכבי חיפה התחלתי לראות כשבן דוד שלי היום בן 21 אז בן 9 שכנע אותי לראות את המשחקים, ואז מכבי הייתה קבוצה שטחנה את כל הליגה, בעונת 92/93 כבר הלכתי למשחק מול בני יהודה (1:0, אלון מזרחי לנו) ואפלו לא ראיתי את הגול כי בתור ילד בן 5 רק דיברתי עם אבא שלי במקום להסתכל על המשחק... וככה התחלתי לאהוד את מכבי, ובתור חיפאי, זה לא בעיה להשאר כזה עד היום... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wink.Xxx את ריאל מדריד התחלתי לאהוד כי דוד שלי שגר 20 שנה במדריד חזר והביא לי מיליון דברים של ריאל וגם אותם אני יכול להעיד שקל מאוד לאהוד (זוכים בהמון תארים) אותם ולא לעבור קבוצה. איך התחלתי לאהוד את יובה ובוקה? אין לי מושג אני רק יודע שפשוט הייתה לי סימפטיה שהפכה במשך הזמן לאהדה (במיוחד במפגש בין יובה למנצ'סטר בעונת הטרבל בחצי הגמר).
מבחינת מכבי, לא יודע איך זה בדיוק התחיל אבל כמעט מהרגע הראשון שהגעתי לישראלי בתחילת 91 התחברתי לשילוב האלוהי של הצהוב עם הכחול. המשחק הראשון שראיתי היה כמדומני נצחון 1-0 מול בני יהודה (שוב כמדומני כובש השער היה יעקב הילל). באירופה... אני אוהד של כל כך הרבה קבוצות שאני לא אתחיל לפרט על כל אחת ואחת אלא רק על שלוש עיקריות: מנצ'סטר החל מנצחון בגביע הצדקה (2-0?) מול בלקבורן כשהאחרונה הייתה אלופה, מילאן ובארסה החל מהנצחון של מילאן בגמר ליגת האלופות במפגש בין השניים..
בקשר לבאר שבע אין מה להסביר כל באר שבעי שחי שבוע ימים ומכבד את עצמו אוהד את הקבוצה. בקשר לצ'לסי אני זוכר שהסיבה העיקרית שהתחלתי לאהוב את הקבוצה היא רוד חוליט. יש לי אובססיה מוגזמת להולנדים ושהוא היה השריד האחרון של כוכבי העבר הגדולים זה משך אותי לקבוצה. ואז התאהבתי בשחקנים כמו מארק יוז, דן פטרסקו, רוברטו די מתיו, פרנק לבוף, מרסל דסאי, ג'יאנלוקה ויאלי, גוסטאבו פויט וכמובן המאסטרו ג'יאנפרנקו זולה שתמיד ישאר לכל אלה מקום קטן אצלי בלב.
לאדום בנשמה: יש לי שאלה שאני רוצה לשאול אותך ברצינות. מה אתה אוהד עכשיו בצ'לסקי? את החולצות? כמעט ולא נשארו שרידים מהעונות האחרונות אחרי אברמוביץ' הגיעה לקבוצה