בחצר המלכות

oasis - who feels love

אחד השירים הגדולים של אואזיס, שבהופעה familiar to millions נשמע עוד יותר טוב.
דרך אגב, רק אני חושב שהקול של נואל עדיף מזה של ליאם המסטול?

 

הקול של נואל עדיף בהופעות. באולפן, כשאפשר לחדד את הקול של הסורר, אז ליאם עדיף.
דרך אגב, ליאם בהופעה נשמע כמו פלאטו שרון

 

ראיתי עכשיו את This is England, שנבחר לסרט השנה באנגליה ב-2006, באמת שסרט מצויין עם הרבה נגיעה במציאות, עשוי מעולה, זורם מצויין ובעיקר מעניין מאוד, מומלץ בחום.

 

על מה הוא מספר?

 

על תקופת מלחמת פוקלנד בעיר פרבר באנגליה, על צמיחת תופעת הלאומניות שם.

 

עוד אחד השירים הגדולים של אואזיס - step out

 

באמת סרט טוב ראיתי אותו גם לפני כמה חודשים.

 

אברם לא נח לרגע אה?

 

בסט.מה אתה מביא לא אואסיס.בדיוק נתקלתי בשיר הזה שהיה להיט בדיסקוטקים בתחילת שנות ה90:
היתי מפזז אותו שהיה לי עוד כח לרקוד בלי לשים קרח על הברכיים.

http://www.youtube.com/watch?v=GxwV1fLjy3I

מי מהמבוגרים פה זוכר? רובי? זאת קלאסיקה

 

זוכר זוכר...

 

למרות שאני לא וותיק ולא זקן( http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wink.Xxx ) אני מכיר את זה.
פעם ראשונה שמעתי את זה בגיל 3 אם אני לא טועה זה היה שנת 97

 

Nayim, אפילו אני זוכר את השיר הזה, כשהייתי ממש קטן היו משמיעים אותו הרבה. היו לנו שכנים שהיו עושים מסיבות פה ושם והיו שמים את זה, וזה הרבה מלפני 97, אולי 91, ימי מלחמת המפרץ העליזים.
ה"איינץ צוויי" הזה. כילד הייתי שומע את זה ושבוע לא יכול להוציא את זה מהראש.
זו הייתה תקופת הדאנס שנמשכה אפילו עד למסיבות הכיתה הראשונות שלי. כמה שזו הייתה מוזיקה מחורבנת, היא עדיפה על ההיפ-הופ סוג זין והטראנסים הגרועים ששמים במסיבות כיום.
אני מאוד אוהב את הלהיט דאנס ההוא שמשמיעים בטריינספוטינג כשרנטון עובר ללונדון. שכחתי איך קוראים לו.

לגבי Step Out, ה-B-Side הראשון של Don't Look Back in Anger. סתם שיר בעיניי. בכלל אריאל, אני גם מאלה שחושבים שכבר מיצו את הדיבורים על אואזיס בדיון הזה, נכון לעכשיו לפחות.

 

Control - Joy Division

Read & Weep

My Webpage

בא לי לעלות על מטוס רק לראות את הסרט.

 

אל תדאג פיטר, לארץ הסרט יגיע מקסימום לסינמטקים.
אפשר תמיד להזמין את ה-DVD שייצא, או פשוט להוריד באינטרנט. נשמע כמו סרט מרתק. לדעתי קולין פירת', אם היה צעיר בכמה שנים, יכל לעשות את קרטיס נפלא.

 

ג'וי דיויזיון הם המנצ'סטר של נעוריי. לא העיר התוססת ומלאת בטחון עצמי של היום, אלא עיר תעשייתי במצב של שפל מתקדם שנמשך מסוף המלחמה ועד עמצה שנות השמונים. היום קשה לזכור שהיה כך פעם, אבל היום משמח אותי ממש לראות את העיר בפריחתה, למרות שבמידה מסוימת היא עיר זרה לי. כמובן שחשוב תמיד לזכור
http://www.themightymjd.com/wp-content/uploads/2006/07/ourcity.Xxx