גל, דווקא whatever? אחלה שיר, אבל הכי טוב שלהם? תשמע כמה פעמים את listen up, תשכח ממנו לכמה ימים, ובפעם הבאה שתשמע אותו, אתה תגיד שזה השיר הכי יפה שלהם. שיר מושלם.
הלהיט שהתחיל את הכל היה All Around The World, אבל הכי מוכר של אואזיס זה ללא ספק Wonderwall. גם Cast no shadow, וכמובן Don't Look Back In Anger שהוא בין החרושים. המועדפים עלי הם Talk Tonight וStop Criying Your Heart Out. סה''כ הייתה להקה לא רעה, שהLive שלה תמיד נשמע קצת/הרבה רקוב.
All Around The World הוא השיר האהוב עליי מבין שירי הלהקה. 9 דקות של קסם. גם Stop Crying Your Heart Out מדהים.
http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/5eek.Xxx כבר חיסלת את אואזיס?הם עדיין חיים, בועטים ונושמים(נקווה שהקבוצה האהובה שלהם לא). stretford ender, http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/icon_thumright.Xxx cast no shadow ע-נ-ק!
באמת? כי אני הייתי בטוח ש-definitely maybe עם ליב פוראבר, סלייד אוואי וסופרסוניק התחיל את הכל. מוזר שאתם בוחרים לציין פה בעיקר שירים מהאלבומים היותר מאוחרים שלהם ולא מדפינטלי מייבי ומורנינג גלורי, שנחשבים לפיסגת הישגיה של אואזיס ולא בכדי. כפי שאמר אורי מעלי, החומר החדש יותר שלהם לא מדגדג את זה של אמצע הניינטיז, וזה לא מפליא, קשה לדגדג משהו כל כך טוב ומרענן. שיר אהוב שלי אם אני צריך לעשות את הבחירה הקשה - slide away we're gonna live forever! http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/cool.Xxx
הסינגל הראשון של אואזיס היה Supersonic והוא הצליח באופן חביב, לא מדהים אבל התחיל טוב, אחרי זה shakemaker (אחד השירים המעולים שלהם, שימוש מעולה באפקטים עם הקול של ליאם שנשמע עמום משהו) ואז Live Forever שבעצם סימן את הדרך לקריירה המשגשגת שלהם לאחר מכן. לאנשים בארץ שלא מחוברים לתקופה נראה ש-Wonderwall הוא השיר איתו אואזיס הכי מזוהים, אך למעשה Live Forever הוא השיר שהביא לפריצה הגדולה וגם מאוד מזוהה עם רוח תקופת הבריטפופ, זה אפילו השם הסרט הדוקומנטרי המעולה שעשו על התקופה. בהופעות שלהם זה שיר קבוע והוא גם זה שהקהל בדרך כלל הכי מריע לו.
איתי, דווקא המון שירים מ (what's the story(morning glory צוינו פה, כולל את קאסט נו שאדו הנהדר, אני לא יודע אם להגיד לך אם אני מסכים לגבי הקביעה שהחומר שלהם משנות ה90 היה הרבה יותר איכותי, אני די נוטה לכיוון שלך ושל אורי, אבל ליאם ונואל לא יסכימו איתך.הם אמרו שהאלבום הכי טוב שלהם הוא don't believe the truth, שמאוד אהבתי, אבל הוא עדיין לא מתקרב לשני הראשונים(דפנטלי ומורנינג גלורי). להקה ענקית, מאגר עצום של שירים, לא מעט חברים ואנשים שאני מכיר(לא מפתיע שהידע שלהם במוזיקה הוא קלוש) אומרים שאואזיס נורא מונטוניים, בעיני זה קשקוש אחד גדול.
לא ראיתי שום מקום שבו נואל אמר ש-Don't believe the truth הטוב ביותר שלהם, דווקא הוא היה אלבום שנואל לקח צעד-שניים אחורה ביצירה ונתן לשאר חברי הלהקה (או יותר נכון, השניים שהחליפו את השלושה שהיו שם קודם לכן) ליצור, Definitely Maybe בעיניי האלבום הגדול של הלהקה וקח גם נהג לחשוב ולומר נואל, אחרת אין הסבר הגיוני למה כל שיר שני בהופעות שלהם - לא משנה במסגרת איזה אלבום הוא - לקוח מ-Definitely Maybe. אפילו ההופעה הגדולה שלהם לכבוד Don't Believe the Truth, במנצ'סטר ב-2006, הורידו יותר משליש משירי האלבום, כולל Let there be love המעולה בשביל שירים מתוך definitely. מבחינת רוק, DM הכי בועט, הכי בנוי נכון, הכי טוב של אואזיס עד היום - ואני דווקא רוחש חיבה גם לקטנים, כולל Standing on the shoulders of giants האנדרייטד ואפילו Be here now החביב.
http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/goodpost.Xxx מסכים איתך. Don't Believe The Truth ענק, אבל טיפה פחות מ-Be Here Now. גם Heaten Chemistry אלבום מצויין, שמקבל משום מה מעט מדי תשומת לב.
מתן, ,לדעתי ולדעת רוב העולם Heathen Chemistry היה נורא ואיום, למעט שניים שלושה שירים. הייתה תקופה קצרה מאוד בתעשיית המוזיקה שחשבו שנגיעות של ניו אייג ברוק יכולות לעבוד. סרפרייז סרפרייז, זה לא עבד. Whats the story.. כולם מתחילים איתו, אבל מי שמקשיב מספיק ל-Definitely מבין את הגאונות שלו.
