אתם כל כך מצחיקים אל תשאלו... כל כך הרבה צחוקים לא ראיתי מאז המופע איחוד של ציפי שביט וחנה לסלאו..וגם את מופסא 1878...מינמום יצאפן. זה פסה כי זה היה לפני 40 שנה,זה למה זה פסה. הביטלס זה הלהקה הכי גדולה אי פעם אבל עדיין אני חושב שהשירים שלהם הם בעיקר נוסטלגיה היום שירים כאלו לסוף שבוע..שקטים....לי מוזר שאתם שומעים אותם אבל תעשו מה שאתם רוצים כי בראסמי זה להקות גדולות..אבל בוא שמע קצת שירים יותר רציניים 2pac feat elton john -ghetto goaspal 2pac feat the notorious B.I.G- runnin jat-z & the roots-aint no love(heart of the city)MTV Uplugged snoop dogg -what's my name nas - i can
הביטלס זה שירים שקטים לשישי אחר הצהריים? שמע את Helter Skelter ונראה אם אתה עדיין באותה הדיעה. הבעייה עם הביטלס זה שהם היו כל כך פופולריים עד כדי כך שגם אם אין לך מושג ירוק במוזיקה התקשורת תדחוף לך אותם כל כך חזק עד שתכיר אותם. לכן, מרבית העולם מכיר את הלהיטים הקלילים שלהם, אבל לא את היצירות העמוקות ששינו לנצח את עולם המוזיקה.
טוב מאחד ששומע שבק אני לא מצפה שיהיה לך זיכרון טוב ד"א מה זה נושאי המיגבעת הזה סיקרנתם אותי מישהו מוכן לשלוח לי אני לא יכול להוריד במחשב שירים
חבר'ה, אני צריך עזרה בזיהוי הקטע... למביני המוזיקה קלאסית (רפאל, ווטרס...), http://www.playcast.ru/uploads/work/287256.MP3 תודה רבה מראש!
נו אז שבק מתאחדים? ומישהו יכול להמליץ לי על שירים טובים לנגן בבס? אממ.. בכל הסגנונות, כי אני מחפש משהו אתגרי. חשבתי לנסות באך וכל מיני יצירות קלאסיות, כי אף פעם לא הבנתי בזה וזה נשמע מאתגר. מה דעתכם? אולי קצת Fאנק?
The Who - My Generation. שיר שהסולו בו מבוצע בבאס. גרווובי. לביטלס יש הרבה שירים עם באס דומיננטי (בכל זאת, מקרטני). הייתי ממליץ למשל על Hello Goodbye, למרות שבתחילת הקריירה שלהם הבאס היה יותר דומיננטי.
ל- hot sos שאלה- אם פיקאסו צייר לפני המון שנים ציור כלשהו, ולפני חצי שנה איזה צייר מתחיל צייר ציור אחר אז פיקאסו כבר לא רלוונטי? לדעתי אתה פשוט מסתכל על מוזיקה כמשהו לשמוע ברקע, במסיבה או סתם שיהיה נעים באוזן. אתה לא מבין שיש אנשים שמוזיקה זה הרבה יותר בשבילם. לשמוע מוזיקה טובה זה בדיוק כמו להתסתובב במוזיאון, לקרוא ספר טוב או לראות סרט גאוני... זאת אומנות לכל דבר ויש אנשים את זה שעושים את זה בשביל כסף, בחורות ותהילה ויש אחרים שעושים את זה כי זאת הדרך שלהם להביע את עצמם, את המחאה שלהם וכו'. לכתוב שיר עם שתי אקורדים ולדבר מהר מאוד זאת לא מוזיקה טובה מבחינתי, אבל לכתוב שירה אמיתית ומתוחכמת, יחד עם לחן גאוני, הרמוני, מקצבים מסובכים וכו', זאת גאונות . ומה לעשות שהביטלס, קווין, פינק פלויד,זפלין, הנדריקס, דילן וכל החבר'ה האלה לא נולדו בדור שלי... זה אומר שאני לא יכול להנות מהמוזיקה שלהם ואני חייב לאכול את החרא של טו פאק?
קופירוק, טופאק זה ממש לא חרא (למרות שהחומרים ה"חדשים" שלו, אלה שמוצאים פעמיים בשנה באיזה אולפן נידח ומוציאים כדיסק הפכו את התופעה סביבו לקצת מגוחכת), ראפ בכלל הוא ז'אנר שמכיל פוטנציאל עצום, הקצב שלו, מגוון הלחנים שניתן להלביש עליו, המסר שהוא אחד הסממנים שיצרו בכלל את הז'אנר, אלה הופכים את הראפ לחלק מאוד חשוב בהיסטוריה של המוזיקה השחורה. הבעיה מתחילה שכיום כל טמבל שהולך ביום שבת לבלה שלומקינס או ביום חמישי לג'י ספוט משוכנע שהוא מלך המוזיקה השחורה, כיום כל ילדה מטומטמת שמפמפמת לעצמה MTV BASE בשכל משוכנעת שחוץ מצבע עור וארץ מוצא היא בעצם פליטה מהארלם. הערוץ הזה פשוט הרס את כל היופי שבז'אנר והפך אותו למכונה מסחרית משומנת ונטולת איכות. גם לרוק היו סוגים של תקופות יובש. בשנות ה-80 הרוק בפרט בארה"ב מאוד דשדש בלי שום דבר מקורי, והתוצאה הייתה הארינה-רוק המאוד סתמי, להקות עם סולואים מפוצצים, אקורדים בנאליים, לכולם בלהקות האלה ללא יוצא דופן היה שיער ארוך מדי ואיפור כבד מדי, המוזיקה הזאת הייתה סתמית ומסורסת, ובאיזשהו שלב יצאו מזה (ועכשיו די חזרו לזה), לא מן הנמנע שגם הראפ יידע ימים טובים יותר עם הבייס לא רמס כל חלקה טובה בו, אבל בתור התחלה תרבות ההיפ-הופ הנוכחית חייבת לגווע. ואם כבר הזכרנו את זה, מי שמכיר ג'אז-ראפ כמו US3 ובכלל ראפ מלודי שייתן שמות.