גם הנוכחות של שאקיל בצבע (בתקפית בעיקר, כי הוא לא שומר גדול) מרתיע מאוד. מודה שלא התייחסתי לחד גוניות של שאקיל אבל אני חושב שהוא שחקן הרבה יותר אימתני מדאנקן ולא ברור כל כך למה שאקיל מעדיף לסיים בדאנק בעוד דאנקן הולך על קרש סל. כשאני חושב על זה קצת לעומק עולה בי שאלה. האם דאנקן לא מספיק טוב בשביל לפנות את עצמו לדאנק ומעדיף על קליעתץ קרש סל? או שהוא באמת אידיוט אפור. (שנות ה- 2000 יהיו שייכות לדעתי דווקא לפיניקס. יזכירו אותה אמנם כלוזרית הגדולה אבל בהחלט הקבוצה שהותירה את החותם בשנים האלו. וזכייה אחת שלה תהפוך אותה לקבוצה שידברו עליה הרבה שנים). עריכה: גאנר אנ רשמתי את ההודעה לפני שראיתי את הפוסט שלך, אני לא בטוח שאתה צודק בזה שמסתכלים על תארים. מה שלא יהיה צ'ארלס בארקלי ייחשב לשחקן גדול יותר מדאנקן, בטח שמדברים על מלון וסטוקטון (אתם בטח לא יודעים ואולי זה זמן טוב להגיד את זה, אני לא סתם לא אוהב דומיננטיות וגם על מייקל לא הייתי מת תמיד ההיתי בצד של יוטה ) ולא חסרים אגדות שלא זכו בתארים. אני לא מקבל את ההערה על המסירה. ניקולה וויצ'יץ' לדעתי מוסר יותר טוב מדאנקן. (ולא שאני חס וחלילה מזלזל באחד מהם). גם זירדונס אילגאוסקאס , שלא מוכיח אמנם ברגעי אמת את הטענה הזאת, נחשב בוודאות למוסר טוב יותרמה עם נוביצקי?
אישית, לא ראיתי מעולם את צ'ארלס בארקלי בפעולה, ומעט מאוד את מאלון, אבל ממה שהבנתי, מאלון היה כוח התקפי אדיר, אבל בכל הנוגע לצד ההגנתי דאנקן שחקן הגנה יותר טוב, והרבה אנשים נוטים לזלזל בזה. בכל מקרה, הרבה אנשים בארצות הברית מדברים על דאנקן כעל הפאוור-פורוורד הגדול בהיסטוריה. גם אם רבים טוענים אחרת, מעצם הדיון הזה, אפשר להבין שלהרבה אנשים, תארים הם אינדיקטור לגדולה, ושאין קונצנזוס לכך שבארקלי או מאלון היו טובים מדאנקן, וההפך. בקשר למסירה, את וויציץ' אתה יכול להשאיר בצד, כי אמרתי 'גבוהים בליגה'. אני חוזר ואומר דאנקן יודע מתי ואיך למסור, לדוגמא בפליאוף הנוכחי, לא פעם ולא פעמיים הוא מצא את אורברטו בתנועה לסל במסירות גדולות.
אחד הגמרים שבהחלט לא ירצה לזכור בשנים הקרובות, כזה גמר מגעיל לא ראיתי הרבה זמן. עושה רושם של סוויפ וחבל מאוד שכך. רציתי שקליבלנד יעלו, אבל שלפחות תהיה סידרה ארוכה ומותחת, וקיבלנו סידרה קצרה וממש לא מותחת. עכשיו בהחלט לא הייתי מתנגד לדטרויט, אבל היה שווה לראות את תצוגת הענק של לברון ג'יימס בגמר הזמרח. דניאל גיבסון, על פי המשחק הזה בלבד, עושה רושם שהוא לא השחקן שצריך להיות בחמישייה הפותחת, אלא שחקן שמביא את התפוקה שלו מהספסל, סטייל ליאנדרו בארבוסה. לא הגיע למשחק הזה, 1 מ-10 מהשדה. עדיין יש לו מה ללמוד, אבל אני עדיין בדיעה שיצא ממנו שחקן מצוין. לגבי לברון ג'יימס, העניין הוא שפשוט לא הולך לא. זריקות מחצי מרחק לא נכנסות, ונגד דטרויט הוא היה קובר אותם, אותו דבר גם הזריקות מהשלוש. פשוט לא הולך לו. נקווה ששנה הבאה יהיה גמר הרבה יותר מותח, אבל עד אז הדרך עוד ארוכה, ארוכה יותר מדי. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/sad.Xxx
לברון לא טוב מחצי מרחק ומהשלוש, פשוט ככה, אין לו את היד שיש לשחקנים כמו קובי ווויד. הוא פשוט עקשן להמשיך עם הזריקות, אבל שהוא בעצם חודר הוא תמיד שם את זה בפנים + אופציה לעבירה. הוא פשוט פראייר והוא יכול להיות יעיל, ולדעתי אם הוא היה מחפש את הניצחון רק עם חדירות ואגרסיביות ולא למסור לשחקנים אפורים כמו וארג'או שאתה מטר ליד הסל, הוא היה יכול לחולל משהו.
מעניין מתי יחליטו בNBA לקצר את העונה הרגילה. אין לי רעיון טוב יותר מהקיים לצערי, אבל תקופות כל כך ארוכות שמתבררות כלא חשובות ובינתיים נפצעת חצי ליגה.. זה לא זה. בקשר לפלייאוף- אני יודע שבסוף זוכרים את המנצחים וכשהספרס ירימו את הגביע יתחילו דיבורים על שושלת וכו' אבל אני לא יכול לשכוח את המשחק המלוכלך של סאן אנטוניו מול פיניקס ואת מקרה ג'ינובילי-פישר מול הג'אז. היה לי ברור שסאן אנטוניו גדולה על פיניקס בסדרה של שבעה משחקים אבל יש דרך לעשות את זה. אני מקווה לאלופה מהמזרח שנה הבאה, לא יודע למה. ה"שושלות" זה עניין משעמם :\
ברקלי ייחשב לשחקן יותר גדול מדאנקן? פחח, השנאה שלך לדאנקן עיוורת. צ'רלס היה שחקן גדול,ד אני מאד אהבתי אותו, ואני לא מתכוון להוריד בערכו, אבל דאנקן נמצא בפלנטה אחרת, מכל הבחינות. יותר צבעוני, כן, יותר טוב ממש לא.
אז אולי אתה מבין למה הוא לא יהיה יותר מדי יוצא דופן(בעוד אנשים ידברו הרבה יותר על שאק ונאש), גם ברקלי אגב היה שחקן התקפי יוצא מן הכלל. וזה שוב עוד הוכחה שדווקא ההתקפה היא זו שקובעת כשרוצים להשאיר חותם(ואני לא אומר שהוא לא ישאיר, הוא כבר, רק הוא יהיה קטן בהרבה מזה של שאק וגם שחקנים כמו נאש ). קודם כל אני יכול להגיד שעד לפני שנתיים בוודאות לא , כי באן בי איי שיחקו מוסרים גדולים בהרבה ממנו , בטח לפני 4 שסאבאס היה שמה. ואני מדבר על : ולאדה דיבאץ, טוני קוקוץ'. האירופאיים יודעועים בכישורי מסירה טובים מאלו של האמריקאים (נו טוב דאנקן הוא איי הבתולה עכשיו אני מבין). לדעתי נוביצקי מוסר טוב ממנו אבל אם אספקט המסירה שלו כל כך משובח למה הוא לא משתמש בו יותר? 3.3 אסיסטים למשחק לא קונים אותי ואומרים שהוא מוסר גדול. רוב הסיסטים הם לא איזה מסירות חכמות הוא כמו מה שהוא. יעילות. כן, בהחלט, מסכים, זה טוב, זה עושה 3 נקודות של פרקר או איזה חדירה קלילה של מאנו. אבל משחקן שנוגע בכדור כל התקפה ושחקן כל כך מרכזי אם הייתה לו יכולת מסירה טובה באמת הוא היה עושה יותר.לא הכל סטטיסטיקה בחיים. ואתה יודע מה אסיסט הוא לא בהכרח כל קנה המידה לגבי יכולת מסירה. זירדונאס אילגאוסקאס עושה פחות אסיסטים אבל כל מומחי האן בי איי לצידי בעניין וטוענים(לא סתם אני אומר את זה) שהוא אחד השחקנים החכמים יותר של הליגה.(והסדרה הרעה שלו נגד הספר זה לא קנה מידה)
אני מקווה שהסדרה הזאת החזירה לחורים כל מיני אנשים שהתחילו לצאת בכל מיני הצהרות. לברון רחוק מלהיות ווינר, לברון רחוק מלהיות מלך, שלא לדבר על יותר מזה.. אלוהים היה ויהיה רק אחד. סן אנטוניו משתקת ללא בעיות את ג'יימס שלא מוצא את עצמו בסדרה הזאת, אולי המעמד. שימו את בראיינט בקליבלנד במקום לברון ואנחנו ב- 2-1.
אני איתך בעניין הזה. בסדרה הזא אנו רואים שכשקבוצה שומרת עליו, הוא לא יכול לעשות כלום. ובכלל, הקליעה שלו משלוש ומחצי מרחק פשוט זוועתית, הוא שומר בינוני למדי, הדבר היחיד שהוא עושה ברמה הגבוהה ביותר זה החדירות (ווייד). לא רק ס"א הייתה גומרת את קליבלנד, לדעתי כל הקבוצות שהעפילו העונה בפלייאוף במערב פשוט חזקות ממנה.
את הקטע של ההגנה ציינתי כדי להראות שדאנקן לא שחקן פחות טוב ממאלון או בארקלי, ולא בקטע של איך יזכרו אותו. כמו שאמרתי דאנקן שחקן הגנה פשוט ענק, וכשאתה משווה בינו לבין שני האחרים, צריך לקחת את זה בחשבון. בקשר למסירה, לא אמרתי שהוא הגבוה הכי טוב בתחום הזה, אלא שהוא בין הטובים. בכל מקרה, דאנקן יודע להפעיל את החברים כשצריך, וחשוב מכך, הוא יודע מתי הדאבל טים מגיע, ומשחרר את הכדור בעיתוי המתאים לשחקן חופשי ל-3, שזהו חלק אינטגרלי בשיטת המשחק של הספרס. אגב, ראיתי שתיים שלוש מסירות שלו בעין עקומה, ככה שמבחינתי זה כבר טוב.
ההשוואה שלי הייתה לאיך יזכרו אותו. וברגע שאתה מציין שהבאת את זה כדי להראות שהוא לא פחות טוב אז חבל על הויכוח כי אני יודע מיהו דאנקן ומה הוא שווה. בהחלט שחקן הגנה מהטובים שידעה הליגה.(אבל באותה מידה אפשר לדבר על בן וואלס למרות שזה יהיה פייר להזכיר אותו בנשימה אחת עם בארקלי ומלון ואת דאנקן דווקא כן-סביר הגיוני אני לא חושב שיותר מזה). לגבי המסירה. כיאה לשחקן יעיל, הוא יודע מה לעשות עם הכדור. ראיית משחק טובה יש גם יש. לכן אני חושב שאפשר לסגור את זה חבל על המשך כי אי לא משתכנע ממך שהוא מוסר גדול ואני כנראה ישאר בעמדה הזאת. טוב ויעיל וזה הכל. סרג': אני לא שונא את דאנקן, אבל אני גם לא ממש מת עליו. זה לא שנאה עיוורת, ובטח ממך אני לא מצפה לראות תגובה שכזאת (לא אני הייתי זה שלא שיבח את לברון לאחר התצוגה המרשימה מול דטרויט במשחק 5, רק למשחק אחד לא ביקשתי להגיד שהוא גדול אני כמוך לא מת עליו אבל ידעתי להגיד שיש בוא משהו ). אני יודע להעריך את דאנקן אני רק לא מתלהב יותר מדי מהפעולות שלו. וזה נקרא אובייקטיביות (נראה לי שהזמנתי קרב , ואני לא רוצה בו).
אבל להגיד שבארקלי יזכר כשחקן יותר גדול מדאנקן זאת שטות, שטות גמורה. שניהם שחקנים עצומים, גאוניים, ומה לא... אני בניגוד לכמה פה לא שופט את השחקנים לפי תארי אליפות. אבל טים דאנקן עדיין מעל. שוב, בארקלי יותר צבעוני ובזה אתה צודק. אבל גדול? ממש ממש לא. אמנם לא ראיתי את כל הפאוור פורוורדס הטובים בהסטוריה, אבל אין לי ספק שהוא אחד משלושת הגדולים בכל הזמנים. הוא שחקן מושלם, אין לו שום פאקינג חיסרון. מכונה בהתקפה, מכונה בהגנה, ווינר, מנהיג, שחקן קלאץ'... אפור? Who cares?
אני נאלץ להסכים שדאנקן ייזכר כיותר גדול מבארקלי. אין מה לעשות, בכל זאת הבחור עשה משהו שבארקלי לא עשה מעולם - לקח אליפויות ויצר דיינסטי. אם כל האהבה לבארקלי, שבזכותו ובזכות דן מארלי התאהבתי בפיניקס(השנה המדהימה של 92'), הוא באמת היה פאוור פורוורד מדהים ועשה דברים גדולים(במיוחד לנוכח הגובה שלו, או יותר נכון חוסר הגובה מול האחרים), בעיקר בפיניקס, אבל דאנקן עשה יותר, אמנם בשקט וללא כריזמה סוחפת, אבל עשה את זה בגדול. זה קשה נורא להשוות ביניהם באספקטים של המשחק בגלל הבדלי הגובה. דאנקן מצטיין בהגנה בזכות החסימות ושינויי הזריקות, אבל גם בארקלי היה רוטווילר מסוכן וחוטף כדורים מעולה וכמובן משאבת ריבאונדים. בארקלי תרם לדימוי של הליגה עם הכריזמה הנדירה שלו והיצירתיות בכל מה שעשה(הוא גם בנאדם מצחיק), אבל בתכלס הוא נשאר ללא הדבר שלשמו הוא שיחק - טבעת אליפות.
America Cares אמריקה אוהבת את השחקנים המלהיבים, אמריקה אוהבת את שיקאגו של ג'ורדן את יוטה של סטוקטון ומלון, אמריקה אוהבת את לארי ומג'יק, את קארים. אמריקה לא אוהבת קבוצות אפורות, אמריקה לא אוהבת את דטרויט לדוגמא. וגם לא את סן אנטוניו. ואמריקה זה מי שבאמת קובע. אני מסכים שמבחינת המשחק אין ספק בכלל שדאנקן הוא שחקן ענק וגם יותר טוב מברקלי. אבל מבחינת האיש שכולם יזכרו לדעתי יהיה זה ברקלי שנתן פייט למייקל ותמיד המפגשים בינהם היו מעניינים מתמיד. אמריקה גם תזכור את בירד הרבה יותר מדאנקן בגלל קליעות הקלאץ' שלו ובגלל היכולת המדהימה לשלוש ויכולת המסירה הנאה, בטח ובטח לשחקן גבוה. אם דאנקן כל כך גדול למה הוא לא מביא את הצופים לסדרה הזאת? כי היא חד צדדית? כי רואים את דאנקן שולט בליגה? אחרי סדרה שכזאת אי אפשר להגיד שדאנקן ייזכר כגדול בוודאות, בטח ובטח שממול לברון ואם שניהם ביחד לא סוחבים אז מה יהיה? להסכים איתך שהוא מהפאוור פורוורדים הגדולים בכל הזמנים אני יכול ואני גם מסכים כי אמרתי שחקן יעיל אולי אלוף היעילות אבל לא יותר.
קודם כל אף אחד כאן לא אמר משהו לגבי שלברון הוא מייקל. אפשר להיות סתם ווינר בקבוצה קטנה בלי להיות מייקל. לברון הביא את הקבוצה שלו רחוק בהרבה ממה שהיא אמורה להיות. ואם כבר מייקל, אז מייקל בגילו לא ראה בכלל סיבוב שני בפלייאוף לצורך השוואה. לברון הוא גאון כדורסל ווינר ענקי, נקודה.
