משחק כל כך חלש. הקאבס לא מצליחים לקבל תמורה ממספר שחקנים באותו משחק(חוץ מלברון). פעם זה גיבסון ופאבלוביץ' ופעם זה גודן ואילגאוסקאס, אבל אין יציבות ואין תרומה ברורה. בצד שני לספרס יש ידיות מטורפות על הספסל כמו: פינלי, בארי והורי, שיכולים לחפות(בעזרת בואן) על משחק עלוב של ג'ינובילי ויום סולידי משהו של דאנקן. לצערי, הדרך לסוויפ נראית קרובה וקלילה מתמיד.
לא רק חולשת המזרח אלא הטמטום של מאמן דטרויט. פליפ סונדרס . גם צ'ארלס בארקלי היה שחקן ענק אבל לא לקח אליפות אז גם עם לברון ישאר בקליבלנד ולא יקח אליפות הוא ייזכר כשחקן גדול. ג'ילברטו, אתה אומר חוץ מבארי פארקר ובואן כולם חושבך. נו בחייאת טוב שלא הזכרת חצי קבוצה שלהם.(חצי מאלה שבאמת תורמים משהו לא מדבר על בנו אודריך וכאלה שאפילו לא רואים דקת פרקט). אני אומר לכם תתכוננו למשחק 4 ענק של לברון. הוא לא ירצה להתבזות מול הספרס. אני אומר קליבלנד ינצחו את המשחק הבא גם מדד הטירוף של סן אנטוניו יירד עוד יותר לדעתי. קליבלנד תעקוץ הפעם(אל אם כן מייק בראון יוכיח שהוא ליצן יותר ממה שחשבנו). וסן אנטוניו תסגור את זה במשחק החמישי. קליבלנד בכלל לא ברמה של הספרס. ורואים את זה בעיקר על הקווים בסופו של יום כולם שחקנים ומאמן יכול למחוק פערי איכות עם הכנה טובה (ראו קטש מול מכבי) ושמירה נכונה בהגנה. אבל מה לעשות גרג הוא אוניברסיטה שלמה בעוד בראון הוא בערך ליצן החצר.
כמו שטענתי לאורך כל הדך: סוויפ, סוויפ, סוויפ. זה מה שקורה שהמזרח כ"כ חלש והקבוצה הרביעית בטיבה במזרח מגיעה לגמר. פיסטונס, בולס, אפילו וויזרדס (עם סגל מלא כמובן), כל אלה היו נותנות פייט הרבה יותר גדול לספרס, שאפילו לא צריכים להתעלות על עצמם כדי לנצח. משחקים ב-50% מהיכולת האמיתית שלהם, טעדיין זה 3-0 קליל.
אני חולק עליך, סלע. אני חושב שאחרי שדאלאס נחלה את כל הנפילות הכי כואבות שיכולות להיות בשנתיים האחרונות, היא תהיה חזקה מנטלית מספיק בשנה הבאה. אני יודע שאני קצת לא אובייקטיבי, אבל לדעתי דאלאס תעשה את זה סוף סוך שנה הבאה. לפני כמה חודשים כבר אמרתי שאם זה לא יקרה השנה או שנה הבאה, זה כבר לא יקרה בשנים הקרובות. השנה הבאה היא סופר קריטית.
כל עוד טימי בסביבה, ס"א תמשיך להיות הקבוצה הכי קטלנית בליגה, ואני לא רואה סיבה שדאנקן לא יסחוב לפחות שלוש - ארבע עונות ביכולת גבוהה ביותר. להזכירכם, מאלון זכה בMVP בגיל 35, וכמו שדאנקן נראה עכשיו, הוא בהחלט יכול לשחק בקלות עוד כמה עונות ביכולת הזאת. אחח, איזה שחקן מי זה לברון ג'יימס? עזבו אותכם כל המיאמי, דטרויט, דאלאס. הבלחות, לא יותר מזה. מאז ש-MJ פרש, ארבעה טבעות הלכו לשאק, ארבעה לטימי, וטבעת אחת מסכנה, נדחפה באמצע לצ'ונסי ולחבריו.
דטרויט עושים במזרח(עד השנה, או לפחות בתקופה של בראון) את מה שס"א עושים במערב. משחק קבוצתי מבוקר הנעה סבלנית עד שיגיע הסל. אי אפשר להגיד שהם לא מהווים איום מתמיד(טוב לא כאשר סונדרס על הקווים ובטח אם צ'אנסי לא ימשיך אז אין על מה לדבר כל כך). אני כל הזמן טוען ששיקאגו תעלה לגדולות בקרוב. וגם הטענות השקריות כביוכול על מזרח מתחזק הן אמיתיות. בעצמך אמרת סרג' שקליבלנד היא הרביעית בטיבה במזרח אז בטח שנראה גמר כל כך חד צדדי. אגב אולי כל מי שטען שגמר דטרויט ס"א יהיה רע לכדורסל טעה ובגדול תראו את הרייטינג המשפיל. חשבו לברון יביא קהל, לא מתקרב למייקל באספקט הזה שריתק אחריו מיליארדים. (חבל שבגמר אין לנו יוסטון נגד טורנטו שטרן בטח היה מרוצה מאוד)
אם תשימו לב, אז בתשע השנים האחרונות לא התקיים אף גמר בלי שאחד מן השניים, שאקיל או דאנקן, השתתף בו. מזה אומר על השנה הבאה? הספרס יעשו repeat, או שנראה את שאק מתקמבק? בכל אופן, משנות ה-80 יזכרו את הקרבות בין בירד ומג'יק, ה-90 שייכים לג'ורדן, ואילו מהעשור הזה יזכרו טימי ושאק.
אני לא חושב שהפופולאריות של טימי מתקרב לאלו שהזכרת וזה כנראה בגלל שהוא דיי חד גוני לעומת האחרים שהיו הרבה פחות צפוים.אני לא אומר שהחד גוניות שלו הזאת מונעת ממנו להיות שחקן טוב ויעיל הרי הוא מלך בזה והוא כמעט בלתי עציר. אבל בינינו בעוד לשחקנים שהזכרת שהיו גארדים יש יד טובה מכל טווח מסירות מצוינות והם מה לעשות גארדים(והרבה יותר קל להזדהות עם גארד לדעתי) דאנקן הוא שחקן עם חפירה מצוינת וקליעת קרש סל בלתי עצירה אבל חוץ מזה הוא לא הרבה, בירד שטענו שלא יצליח זה היה בין היתר בגלל הגובה והאיטיות שלו, הוא הוכיח שיכולת המסירה לצד קליעה אבסולוטית ממרחק גדול היא בונוס אדיר. לטימי יש הבלחות במשחקים כאלו ואחרים באספקט המסירה אבל הוא דיי לוקה בו בחסר (טוב שמשחק איתך פרקר אתה באמת לא כל כך צריך). אצל טימי אתה מרגיש את האפרוריות אין בו איזה להבה שתצית אותך כמו שיש בלברון או אפילו בצ'אנסי(שגם הוא משחק בקבוצה שנחשבת לאופורה).
דטרויט של לפני שנתיים (לדעתי) הייתה הקבוצה הכי טובה ורק רוברט הורי מנע ממנה את האליפות השנייה. שנה שעברה סן אנטוניו הודחה לדאלאס, שהיא התרופה היחידה לספרס ביחד עם הסאנס שבשנה הבאה כבר יהיו מהווים איום גדול יותר. סן אנטוניו תתחלש ככל שיעברו השנים וזה לא בגלל הגיל כי מתישהו כבר משחקים בזלזול (דטרויט). שנה הבאה אני חותם שסן אנטוניו לא לוקחת אליפות, וזה אחרי הבושות שעשיתי העונה שאמרתי שהם לא עוברים את החצי גמר ופיניקס לוקחת (שאגב לא היה רחוק). הסיבה שהספרס כל כך שולטים על הליגה (והם ממש לא בליגה אחרת כי דאלאס יכולה לעבור את סן אנטוניו וגם פיניקס) זה בגלל פופוביץ' שהוא מאמן כל כך מסודר, תמיד יש לו תשובה להכל, אחד המאמנים הטובים בהסטוריה. סמואל שאקיל גם חד גוני כמו דאנקן, אבל ההבדת כמו שהזכרת בסוף ההודעה הוא באמת הלהבה שתצית אותך, הרבה יותר אנשים רוצים לראות את החפירה לדאנק של שאקיל ואז שהוא מלהיב את הקהל או סתם רץ מאשר את הקרש סל של דאנקן שנשאר אדיש.
בתור אוהד סאן אנטוניו בשמונה השנים האחרונות, ראיתי לא מעט משחקים של דאנקן, ואתה די טועה בקטע של המסירה, הוא כמובן לא סטיב נאש, אבל הוא השתפר עם השנים בתחום הזה ואין הרבה גבוהים בליגה שמוסרים טוב ממנו, אגב אם אני לא טועה הוא רחוק משחק אחד בלבד מלהשוות את השיא של בירד-להיות השחקן המוביל של הקבוצה בנקודות, ריבאונדים ואסיסטים במשחק פליאוף. יש לו 20 משחקים כאלה בינתיים, לעומת 21 של בירד. בקשר לפופולאריות, אני לא חושב שכשמסתכלים אחורה על ההיסטוריה מחשיבים מי היה פופולארי יותר ומי פחות, מסתכלים על דבר אחד-תארים, וכאלה לדאנקן לא חסר, בתור השחקן הפעיל המעוטר ביותר ב-NBA, אפילו יותר משאק. חוץ מזה היו לו הרבה רגעיי פליאוף גדולים, בדיוק כמו לשאר האגדות, למשל משחק הכמעט קוודרופל דאבל, בגמר ב-03, או הסל מול הלייקרס ב-04, שאלמלא דרק פישר, היה מועמד ראוי לקליעת הקלאץ' הגדולה בהיסטוריה. דבר נוסף, הוא בן 31, יש לו עוד הרבה שנים לתת, והרבה רגעים לחקוק בספרי ההיסטטוריה.
