איך אני זוכר את המשחק נגד בלקבורן..פשוט מטורף שתי פנדלים בשתי דקות. וגם ההדיפה המטורפת שלו, אכן שווה את הצלת העונה. במקום השני הייתי נותן לצ'ך עם ההדיפה הנהדרת שלו במשחק נגד פורטסמות', אם אני לא טועה הוא עצר את הנגיחה של קנו. מה אני מקשקש, הנה הסרטון של זה. http://www.youtube.com/watch?v=L_Gg4ocMLmc...related&search=
שחקן העונה - רונאלדו. השתפר פלאים והוסיף עוד מימדים למשחק שלו. אכזבת העונה - ריו קוקר, אנטון, בניון, את'רינגטון, הארווד הם המרכזיים מבחינתי. בשאר הליגה שבה ובאלאק הגיעו בקול תרועה אבל לא נתנו את התפוקה. מאמן השנה - קארבס חולל ניסים אצלנו, לכן הוא המאמן מבחינתי. המשחק המרתק ביותר - אנחנו מול טוטנהאם, וכל מילה מיותרת. תגלית העונה - למרות שאני אישית לא מופתע, מארק נובל וג'ון קולינס שני שחקנים ששוים איזכור בקטגוריה הזו. שער העונה - נובל מול בולטון. הרגע השמח - לראות את מארק נובל בוכה על ההישארות שלנו באולד טראפורד. הרגע העצוב - העונה רובה עצובה הייתה, אבל ההפסדים לבולטון, רדינג וצ'רלטון שברו אותי. השחקן המשתפר - טבז שלא התחיל כ"כ טוב, הסתגל במהירות לליגה והפך לסופרסטאר בלתי מעורער. הקבוצה המאכזבת של העונה - כולם ממהרים להכתיר אותנו כאכזבה הגדולה אבל עם כל מה שקרה מסביב למועדון, בייחוד הנחיתה של שני הארגנטינאים, הישרדות תמיד הייתה צריכה להיות המטרה שלנו. לכן הייתי הולך על ארסנל או ניוקאסל, אבל האחרונה פשוט איבדה חצי מההרכב הראשון שלה בפציעות. ארסנל איכזבה ובגדול הקבוצה המפתיעה של העונה - רדינג. שום אפשרות אחרת.
רונלדו . מגלל הקסם,הבגרות,היצירתיות,הגולים,ומעל הכל מגלל שהיה עם הגב לקיר בעקבות סיפור המונדיאל . שבה . הציפיות מהאוקראני היו בשמים . היו אין סוף דיבורים על כמה שהוא ישלים "דרים טים",ויביא אליפות שלישית לצ'לסי . לא ממש את הפוטנציאל העצום שלו . זה לא אותו שחקן (העונה לפחות) שהיה עושה כל העולה על רוחו במילאן . אולי מגלל קשיי התאקלמות . ימים יגידו . סר אלכס . אפשר לכתוב עליו שירים,סיפורים,מילים,ספרים,וכל מה שאתם רק רוצים . גאון . ווסט האם טוטנהאם 4:3. היה שם הכל מהכל . משחק אנגלי קלאסי . מסמל כל מה שיפה בכדורגל של המולדת . מארק נובל של דרוגבה ב"גודיסון פארק" ללא מתחרים . שער פשוט מדהים !!! כמה עוצמה,לב,רגש,ונשמה היו בוולה האדיר הזה,אלוהים !!! לראות את אולה הבלתי נגמר שחזר אחרי הפציעה שכמעט גמרה לו את הקריירה כובש(השער הראשון) נגד ניוקאסל בבית . בחלומות הכי יפים שלי לא יכלתי לבקש דבר טוב מלראות את אולה כובש שוב בליגה,בבית מול הקהל הביתי,בחולצה האדומה של יונייטד . אחרי הבעיטה של של רונלדו לקורה,אולה המשיך באלגנטיות,ובכל כך הרבה קור רוח את הכדור פנימה,והושיט את הידים מעלה ליציע מאחורי השער . עברה בי צמרמורת שאי אפשר לתאר . מרגש עד דמעות . אגדה ! אין מילה אחרת . ההפסד לפומפי בשלבים המכריעים של העונה . עוד פחדתי שלא נזכה לראות תמונה סטייל גארי את גיגסי מניפים את הגביע . פלטצר . מזכיר לי את בקהאם,לא רק מגלל המספר של החולצה,בתחילת הדרך . נלחם ללא הפסקה,לא מפסיק לרוץ. נותן את כל כולו על הדשא . שחקן נשמה . עוד יהיה בורג משמעותי בשנים הבאות . ווסט האם . אחרי שאשתקד בעונה הראשונה שלה בליגה הבחירה מזה כמה שנים הגיעה לגמר הf.a cup ורשמה עונה יפה בליגה,העונה נאבקה על חייה . לא מתאים לקבוצה כל כך שמחה כמו ווסט האם,ולא מגיע לאוהדים הנפלאים שיש לה . היתה עונה מדהימה . אני מודה לאלוהים שזכיתי לראות לפחות עוד פעם אחת שחקני בית,אגדות,סמלים כגון,גיגסי,סקולס,גארי,ואולה זוכים באליפות . שחקנים כאלה אי אפשר לקנות בשום סכום שבעולם,וזה מה שכל כך יפה בקבוצה הנפלאה הזו,יונייטד,מנצ'סטר יונייטד שכל כולה עשויה מחומר מיוחד שהכסף של אברמוביץ לא יכל,יכול,ויוכל אי פעם לקנות . כמה יפה שזה מה שבסוף עשה את ההבדל במאבק על האליפות .
אם זה היה נכנס, לא היה ספק בכלל לגבי שער העונה דרך אגב, מומלץ לראות את כל התקציר בן 5 הדקות, כי וילה כבשה שני שערי וולי נהדרים, ודיוויס מעביר בין הרגליים של המגן וגם של השוער בשער שכבש :aaa021:
ומכיוון שהכדור הזה כן פגש ברשת, הנה הבחירה שלי לשער העונה: http://www.youtube.com/watch?v=iwJjcvg3rIg...related&search=
לא טל, אתה היחיד אולי שהזכיר את השער, אבל כולנו זוכרים אותו. שער מצוין, סיבוב מדהים, אבל בכל זאת - מועמד לשער העונה?לא חושב.היו הרבה יותר שערים יפים יותר, למרות ששוב - שער ענק.
אם זה שער ענק לדעתך, אז הוא כן ראוי להיות בין המועמדים לשער העונה. עצירה בחזה, סיבוב ובעיטה ברגל שמאל בלי לעצור, ביצוע על גבול השלמות!
שחקן העונה שלכם? כריסטיאנו "הצוללן" רונאלדו אכזבת העונה? שבשינקו ומארק גונזאלס. מאמן השנה? לצערי אין . המשחק המרתק ביותר? הנצחון 4-2 של יונייטד על אברטון תגלית העונה? קווין דוייל - סקורר לא רע בכלל שער העונה? קראוץ' נגד בולטון , מספרת מהסרטים. גם השער של אסיין נגד ארסנל היה יפה . הרגע השמח שלכם? הנצחון 4-1 על ארסנל - שלשוער נדיר של קראוצ'י (רגל ימין,רגל שמאל ובראש) הרגע העצוב שלכם? אחרי ההפסד 2-0 באולד טראפורד . זה לא בגלל שליברפול הפסידה למנצ'סטר . זה בגלל איך שהקבוצה נראיתה באותו רגע . פשוט זוועה בלשון המעטה . השחקן המשתפר/מפתיע ? בני מקרטני - לא צפיתי שהשחקן הזה יצליח להבקיע 17 שערים בפרמיר ליג . הקבוצה המאכזבת של העונה? בשיא האוביוקטיביות. ליברפול . בניטז הביא את כל חיזוקים הדרושים בקיץ וכל הסימנים הצביעו לעבר האליפות . אבל גם הפעם it wasn't meant to be הקבוצה המפתיעה של העונה? פומפי וגם רדינג הערות? שנה הבא המירוץ לאליפות יהיה הרבה יותר צמוד (משהו כמו בליגות של ספרד וגרמינה העונה) אני מצפה ש3-4 קבוצות יתמודדו(לא ינקוט בשמות) בראש בראש על הכתר והם היו מאוד צמודות אחת לשניה .
שחקן העונה - רונאלדו. הפך את השטויות והטריקים לנשק האפקטיבי ביותר בליגה ושמר על יציבות לאורך כל העונה, מה שבאוגוסט נראה דמיוני. היה שם לא רק ביכולת הכללית אלא גם ברוב הרגעים המכריעים (הדוגמא הראשונה שעולה לראש היא השער מול פולהאם) ואין ראוי ממנו לתואר. אכזבת העונה - שבה לא ראוי לעליהום ולבוז לא הוא זוכה, אך הוא ללא ספק איכזב. היו לו רגעים גדולים כמו השער בלול או השיוויון במסטאייה אבל בסופו של יום הוא ניפקד מחצי העונה הראשונה והיו לו יותר מדי משחקים שבהם ראו בבירור שהוא פשוט חושב לאט מדי בשביל הפרימיירשיפ. אני מאמין ומקווה שיקבל צ'אנס נוסף בשנה הבאה וישתפר. מאמן השנה - יהיה נורא פופולרי להכתיר את סטיב קופל, אבל כנראה שאין מועמדים טובים יותר. גם דייויד מוייס עשה עבודה לא רעה בכלל בגודיסון פארק. יהיה נורא לא אובייקטיבי מצדי להזכיר את מוריניו, אבל אני מרגיש שהוא לא זוכה להערכה מספקת על החצי השני של העונה של צ'לסי. ב-20 בינואר היינו קבוצה מפורקת אחרי ההפסד באנפילד ו'המיוחד' הצליח לאושש את הקבוצה, בעיקר מנטלית, להחזיר לה את הרוח המפורסמת ולהגיע הכי קרוב שאפשר לעונה מושלמת. הוא לא חף מטעויות בתחילת העונה וגם במהלכה (בעיקר בגומלין באנפילד...) אבל אי אפשר להתעלם מאיך שהפך לגמרי את הקבוצה באמצע העונה ללא פאונד אחד מהכיס של הרוסי הגדול. המשחק המרתק ביותר - את ה-4:3 של טוטנהאם על ווסטהאם לא ראיתי (ובכל מקרה לא הייתי בוחר בו), אני לא יודע אם המשחק הראשון מול הספאדס בגביע נחשב אז אני אלך על ה-1:1 מול ארסנל בברידג'. לא היו בו 7 שערים ואפילו לא 5, אבל הקצב והטירוף שגבר ככל שהדקה ה-90 התקרבה היה משהו יוצא דופן אפילו שאח"כ הגיעה תקופת הכריסמס שהביאה איתה שני ניצחונות 3:2 בדקות האחרונות (אברטון ו-וויגאן) ושתי תוצאות תיקו 2:2 בהן היינו בצד הלא נכון של השער המאוחר. תגלית העונה - שניהם היו בקבוצותיהם הגדולות עוד מהעונה שעברה, אבל העונה אגר ו-ווידיץ' הצטרפו לרשימת הבלמים הבכירים בליגה ולכן הם חולקים את התואר הרבה לפני כל השחקנים הבינוניים שתפסו עונה טובה בקבוצות גרועות (שמעת את זה סידוול?). שער העונה - אסיין מפציץ מול ארסנל ושולח אותי לשמיים. הרגע השמח - גם ללא אליפות וללא ליגת האלופות זו כנראה היתה העונה שסיפקה לי הכי הרבה זכרונות שמחים בתקופת מוריניו. החל מהשיוויון של דרוגבה בדקה ה-92 בקאמפ נואו עד הריקושט של אסיין לרשת של קאניזרס, דרך ניצחונות בדקה ה-90 על אברטון, וויגאן ו-וואטפורד והניצחון במשחק החוזר בלול בגביע, אבל שוב השער של אסיין נמצא במקום הראשון By far. זה לא שער אליפות ואפילו לא שער ניצחון, סתם שער שיוויון במשחק אמצע עונה, אבל הרגע שבו הכדור הבלתי אפשרי של אסיין פגש את הרשת של להמאן יישאר איתי לעוד הרבה שנים. קלאסה. הרגע העצוב - השבת בה לא הצלחנו לנצח את בולטון בבית ומנצ'סטר מעשית זכתה באליפות. היינו בדרך לת'רי-פיט למשך חצי שעה ולאחר מכן הכל השתבש, וזה היה כואב. מאוד. השחקן המשתפר - דידייה דרוגבה. לפני 12 חודשים כלל לא רציתי אותו בקבוצה. עשה קפיצה פשוט עצומה ונדירה כשהפך בגיל כזה מחלוץ בכיין ומעצבן בעל סיומת בינונית לחלוץ בכיין ומעצבן ששווה 32 שערים בעונה (בתקווה שהמספר יתפח בוומבלי בשבת). הקבוצה המאכזבת - ליברפול. כן, הם במקום השלישי ובגמר האלופות (אני יודע שהם ניצחו אותנו בחצי, בלה בלה...), אבל הכדורגל שלהם פשוט מחליא. הקבוצה המבישה ביותר בליגה שמשחק שלה שווה ערך ל-50 כדורי הרדמה. זה אולי מצליח בגביעים, זה עלול להצליח בשלב כלשהו גם בליגה אך זה לא משנה - ליברפול פשוט קבוצה מבחילה שמוציאה את החשק מהמשחק. אני לא אוהב אותם, אבל על קהל כזה ומסורת כזו הם ראויים להרבה יותר משמן בונקריסט "גאון". הקבוצה המפתיעה - אני מניח שלרוב נדמה שאין הרבה אופציות מלבד רידינג, אבל לטעמי הם פשוט התלבשו (בצורה מעולה צריך לציין) על משבצת העולה החדשה שעם הרבה אמביציה מפתיעה את כולם. איפסוויץ', סנדרלנד ו-וויגאן כבר עשו את זה לפניהם. אני אבחר בווסטהאם של תשעת המחזורים האחרונים (להוציא המשחק מול צ'לסי). קבוצה מפורקת וביזיונית שלאחר שישייה מול רידינג ותבוסות מהיריבות לתחתית התאוששה דווקא כשלוח המשחקים הציב בפניהם לא מעט מכשולים. הם היו ביזיוניים רוב העונה אבל הם ראויים לקרדיט על המחזורים האחרונים. הערות - אובדן האליפות יכול לעשות לנו טוב. בשלב מסויים האליפות היתה מאבדת מערכה בעיניי המועדון (זה התחיל כבר עם הזכייה הדלוחה והצפויה של השנה שעברה) ולכן טוב עשתה מנצ'סטר שהזכירה לנו טעמו של המקום השני מהו וללא ספק החזירה את הרעב לקראת העונה הבאה, בתקווה גדולה שהליגה תשוב להיות המטרה מס' 1. נבחרת העונה: ואן דר סאר - היה שוער ראוי לקבוצה אלופה. ראוי לכל הקרדיט. כאן אמור לבוא מגן ימני, אבל איזה מגן ימני כבר הראה יכולת יוצאת דופן העונה? קרבאליו - הבלם הטוב ביותר בצ'לסי העונה ואחד הטובים בעולם, ועשה את ההתקדמות האדירה דווקא בתקופה הקשה (ואולי בגללה) כשנשאר לגמרי לבד בהגנה. וידיץ'/פרדיננד - צמד מעולה, שיחליטו ביניהם למי יהיה הכבוד... רונאלדו - שחקן העונה. אסיין - שחקן כדורגל מושלם. הקשר הטוב ביותר בעולם שעשה את הפריצה הגדולה באמת אחרי עונה ראשונה בינונית דווקא כשבאלאק הגיע להתארח בקישור. פשוט פנומן. סקולס - ע"ע גיגס. גיגס - ע"ע סקולס. דרוגבה- אני לא אחזור על זה פעמיים. אובאפמי - שאני אבחר תרנגול?
שחקן העונה - אין ברירה, זה רונאלדו. אני לא אוהב אותו, לא אוהב את הבעות הפנים הנוגות שלו כשהוא יורד (או מפיל את עצמו) לדשא, אבל הוא בקלות הסיבה שיונייטד היו דורסניים כל כך העונה. אכזבת העונה - מיכאל באלאק בעיניי. נגיד שיש לו עילה על התאקלמות איטית, אבל הוא פשוט לא הצליח להיכנס לגמרי לשיטה של מוריניו ולא ממש למשחק האנגלי. גם דידייה זוקורה בעיניי מהווה סוג של אכזבה. בסוף הוא השתפר, אבל הוא עדיין מאוד לא תכליתי, עלה לא מעט, דובר על כך שהוא סוג חדש של קשר ובפועל... לא עשה הרבה. מאמן השנה - איידי בות'רויד אולי לא היה מדהים, לא עשה דברים יוצאי דופן וגם סיים אחרון, אבל הוא הציג אחרונה בטבלה עם ביצים. לא היו הרבה כאלה בעשור האחרון, ראינו בעיקר סנדרלנדים, ברדפורדים ווולבסים, נכון שהם אפילו לא השיגו 30 נקודות, אבל עם סגל צ'מפיונשיפ, בלי השחקן הכי טוב שלהם החל מאמצע העונה וללא חלוץ המטרה שהיה מלך השערים שלהם לאורך כמעט כל העונה, הם היו מכשול רציני, לא נכנעו אף פעם, כמעט לקחו נקודות לצ'לסי ונתנו כל מה שהם יכלו בהתחשב בנסיבות. לסנדרלנד עונה שעברה היה סגל טוב משל ווטפורד העונה והם השיגו חצי מהנקודות, גם כשאתה מפסיד, גם כשאתה פחות טוב, תאמין ותילחם. ברגעים מסויימים של העונה היו עוד שהאמינו שהם יכולים לשרוד. מבחינת הסגל הם לא שווים את זה, אבל בזכות בות'רויד הם לא נראו רחוקים כל כך. המשחק המרתק ביותר - קשה לבחור אחד. תגלית העונה - אני אלך על גבריאל אגבונלאהור. אני חושב שעם כוח התקפי קצת יותר נמרץ הוא היה היום מחוזר על ידי אחת מארבע המובילות כמו שהן נקראות בימינו. הרווח כולו של וילה. שער העונה - ראו משחק העונה. הרגע השמח - בדרך חזרה מהבית של ערן אחרי ה-3-4 המדהים על ווסטהאם הייתי באופוריה מוחלטת. שמעתי מוזיקה בפול ווליום באוטו, הלב שלי כמעט קפץ החוצה כשיצאתי מכפר סבא לפני שנפלטה צעקת "יש!" ואגרוף שחרור לתוך ההגה. יש שיאמרו הצתה מאוחרת, אני מעדיף לקרוא לזה עיכול. הרגע העצוב - שלי באופן אישי כנראה היה כשפרדי קאנוטה תקע לנו את השני בווייט הארט ליין, בפרט בגלל שהייתי שם וראיתי איך האוהדים מבינים שהמסע האירופאי הנפלא שלנו הסתיים. אחריו כמעט הגיע רגע השמחה הכי גדול, אבל רק כמעט. ההפסד לארסנל בגביע הליגה היה מאוד מתסכל גם כן ואותי ממש עצבן לחזור הביתה אחריו. השחקן המשתפר - נורא רציתי לומר כאן אארון לנון, שבתחילת העונה הראה שהוא לא רק יודע לרוץ מהר אלא גם לומד בהדרגה למסור, להגביה ולבעוט, אבל הוא איבד תנופה בחודשיים שלושה אחרונים, אולי עייפות, בכל זאת שחקן צעיר. אני אלך על דייויד בנטלי. אמנם עדיין אני חושב שמדובר בסוג של בקהאם לעניים, אבל חשוב לזכור שבעונה שעברה יוז לא ממש השתמש בו, בנטלי לא התייאש, עבד קשה, והפך לבאנקר בהרכב. הקבוצה המאכזבת - עם כל הכבוד להישארות ההירואית, ווסטהאם הייתה צל של קבוצה לאורך כל העונה. עם הכסף שהושקע שם זה לא היה אמור להיות כך. הקבוצה המפתיעה - רדינג. מה לעשות, מי היה מאמין שהם יסיימו איפה שסיימו. אחריהם וויגאן. הקבוצה הזאת כל כך לא מרשימה על כל מרכיביה, לאורך רוב העונה הם לא היו מתחת לקו האדום וסיימו מעליו. הערות - מייקל קאריק כונה כאן במשך יותר מדי זמן "טרטל מייק", אמרו כאן שהוא סתם קשר, שהוא עלה יותר מדי כסף, שהוא איטי מדי. הרוב נכון (חוץ מהקטע של "הוא סתם קשר"), אבל מי שיסתכל לעומק ויבחן את ההבדל בין המשחק של יונייטד העונה לבין זה של שנה שעברה יראה הרבה יותר סדר, הרבה יותר ארגון. הוא נכנס יחסית מהר לסגנון המשחק של קבוצה גדולה עם ציפיות גדולות, הוא לא שיחק בקבוצה בסדר גודל כזה בעבר. קאריק הוא לא קשר בולט. הוא לא מבקיע בצרורות כמו למפארד, הוא לא מבריק וסוחף כמו ג'רארד, הוא לא יירד לתאקל עצבני כמו מקללה, אבל הוא מסדר עבודה מהטובים שהיו באנגליה. הוא בעיניי ההצלחה השקטע של הזכייה של יונייטד, וכובע נחמד למלעיזים.
שחקן העונה שלכם? רונלדו בלי שום ספק, הוביל את יונייטד לזכייה באליפות, לאחר עונה נהדרת שלו. אכזבת העונה? שבצ'נקו, היו ממנו הרבה ציפיות, והוא איכזב ובגדול, לא הזכיר את היכולת שלו ממילאן כלל, וכבד העונה 4 שערים אם אני לא טועה בליגה בלבד. אולי אם שבה היה מזכיר את היכולת שלו מימי מילאן היינו רואים אלופה אחרת. מאמן השנה? סטיב קופל. המשחק המרתק ביותר? המהפך האדיר של יונייטד מול אברטון שעד כה אני לא מעכל את העובדה שמנצ'סטר הצליחה לעשות מהפך שכזה. גם ה-4-3 של טונהאם של ווסטהאם היה משחק מרתק מאוד. תגלית העונה? אין לי. שער העונה? השער של אסיין מול ארסנל עם החיצוני, גם השער של דרוגבה מול אברטון היה אחד היפים. הרגע השמח שלכם? אלופה חדשה אחרי שנתיים. הרגע העצוב שלכם? ווסטהאם מפסידה 4-3 לטוטנהאם.. השחקן המשתפר? אין לי. הקבוצה המאכזבת של העונה? ווסטהאם, הושקע בה הרבה כסף, ובסופו של דבר היא בקושי ניצלה. הקבוצה המפתיעה של העונה? רדינג, קבוצה שעלתה רק העונה לפרימרליג, והצליחה להתמודד יפה באמצע הטבלה+...
