חצי גמר האלופות:ניצחונות מינימליים ליונייטד וצ'לסי

חצי גמר ליגת האלופות

http://footballsoccerenthusiasts.blogs.eurosport.com/images/medium_uefa_champions_league_420.2.Xxx

אירופה עוצרת את נשימתה: צ'לסי, ליברפול, יונייטד ומילאן בקרבות הגדולים לשני הכרטיסים להצגה האחרונה. תודה רבה לכל מה שעזר וטרח, גם בתנאים קשים, בהבאת הפריוויום: גל (Ampelmann), יואב (cazzo), דניאל (Claret&Blue), ואופיר (KirkH).

עבדכם הנאמן פותח את חגיגות יום העצמאות, והחגיגה הפרטית של חובבי הכדורגל ברחבי תבל- חצי גמר ליגת האלופות 2006/2007.

ת-ב-ל-ו.

http://www.uefa.com/ml/images/logos/70x70/52682.Xxx מנצ'סטר יונייטד - מילאן http://www.uefa.com/ml/images/logos/70x70/50058.Xxx

שלישי, 24.4, 21:45, אולד טראפורד, מנצ'סטר

למשחק האחרון בליגת האלופות הגיעו שתי הקבוצות בסכנת הדחה. מנצ'סטר שבה מרומא עם הפסד 2:1 בעשרה שחקנים לאחר הרחקתו השטותית של סקולס ומילאן ספגה שער שוויון בדקה ה-90 מול החבורה הצעירה והססגונית של אוטמר היצפלד, מה שהעמיד את הבווארים עם יתרון אדיר לפני הגומלין באליאנץ ארנה. האדומים לא אכזבו. מילאן אשר אכזבה לאורך כל העונה והשכילה למשוך את האוהדים שלה למעלה מ-200 דקות לפני שנצחה את סלטיק הקטנטנה, עלתה ל-2:0 מרשים על באיירן עוד במחצית הראשונה כאשר ג'ילארדינו סוף-סוף כובש בליגת האלופות. מנצ'סטר שידרה בגלים שונים לגמרי- 7:1 בלתי-נשכח על רומא במשחק שהפך עם שריקת הסיום להיסטוריה. גם אלפי האוהדים שהביאה רומא לאולד-טראפורד לא עזרו לקבוצה האיטלקית מול תצוגת כדורגל מהרמה הגבוהה ביותר, אותה היציגו חניכיו של סר אלכס פרגוסון כל הדרך אל ה(חצי) גמר.

עם הטעם הטוב המשיכו שתי הקבוצות אל הליגה, למאבקים מסוג שונה לגמרי. מנצ'סטר ממשיכה עונה חלומית בכל המפעלים ומובילה את הליגה האנגלית בעוד שמילאן לא פוגעת ולא משכנעת, מה שהביא אותה למקום הרביעי בלבד עד כה.
אם לקבוע על-פי הליגה, המאצ'-אפ הנדרש ביותר למשחק המרהיב אשר צפוי לנו ביום שלישי לבטח היה רונאלדו-נגד-רונאלדו. צמד השחקנים החולקים את אותו השם ואשר מעולם לא שחקו על אותו כר דשא מובילים את קבוצותיהם כאשר הברזילאי מחיה את מילאן בליגה והשיב אותה למקומה בבחלק העליון של הטבלה האיטלקית, כולל שני שערים בשבת נגד קליארי, בעוד שהפורטוגזי מוביל את מנצ'סטר ונחשב לשחקן הטוב בעולם כיום, מה שהביא אותו להיות השחקן השני בהיסטוריה שנבחר לשחקן השנה ולשחקן הצעיר של השנה ע"י השחקנים באנגליה. הראשון שחתם שמו על ההישג, אגב, היה הפרשן אנדי גריי, אשר ישדר את המשחק עבור רשת סקאיי.
בפועל, המאצ'-אפ המתבקש כל-כך הזה לא יתקיים היות והברזילאי אינו רשאי לשחק בליגת האלופות וישאיר את ההגה לברזילאי אחר: קאקה. העיניים של מילאן, אשר נאלץ לסחוב את הקבוצה על הגב לאורך רוב העונה עקב עזיבתו של שבצ'נקו כבר מיהר לומר כי במילנו לא חוששים מהיונייטד ומדברים רק על העפלה לגמר.

כמו שכבר הוזכר, ליגת האלופות מפגישה בין שתי קבוצות עם דאגות שונות לגמרי. מילאן רשמה בשבת נצחון שלישי רצוף בליגה והתרחקה שש נקודות מאמפולי, מה שכמעט מבטיח לאדומים את המקום הרביעי ממנו מגיעים אל מוקדמות ליגת האלופות ואף מציב אותם מרחק נקודה אחת מלאציו הממוקמת שלישית. מנצ'סטר מצידה יכולה רק להתפלל לסוג כזה של שקט. השדים האדומים הוציאו תיקו ביתי ממידלסבורו במשחק בו איבדו את פרדיננד ורק תיקו מאופס של צ'לסי עם ניוקאסל שחרר אנחת רווחה ענקית באולד-טראפורד, שהודה לזברות על שהותירו את הפער מצ'לסי על שלוש נקודות.
המשחק האחרון הוא רק אחד מסדרת תצוגות לא כל כך משכנעות של מנצ'סטר בליגה עם 2:0 על שפילד בשבוע שלפני והפסד מפתיע 1:2 לפורטסמות, אשר קטע רצף של שבעה נצחונות ליגה.

דבר האוהדים- מנצ'סטר יונייטד/ דניאל(Claret&Blue)

"זה הלילה הגדול ביותר שלי באולד טראפורד", כך מיהר להכריז פרגי אחרי הניצחון המוחץ על רומא ברבע גמר ליגת האלופות. האמת, קשה להתווכח עם הסקוטי המנוסה, שראה כבר הכל. לקראת עוד מפגש אנגלי/איטלקי, הפעם בחצי מול מילאן, נותר רק לקוות שהרוח והאווירה ששררה באולד טראפורד באותו לילה קסום תישמר.

זה יותר קשה הפעם, זה ברור. מילאן, על אף כל בעיותיה השנה היא קבוצה של אופי. החוד פחות זוהר משנים עברו, הקישור הזדקן בעוד שנה, וההגנה, טוב היא כבר לא הגנת ברזל. אבל האופי המילאנזי נשאר. זה שנותן הרגשה שהרוסונרי יכולים לנצח בכל מפגש. אבל באולד טראפורד השנה קורה משהו קסום. עם סגל קצר, המון מזל ואפילו עוד יותר יכולת, השדים האדומים עדיין מדברים חזק בכל המפעלים החשובים. אם תשאלו כל אוהד ממוצע של היונייטד, הליגה היא העיקר. כל השאר זה בונוס נהדר. מבחינת הכושר הנוכחי, מנצ'סטר מגיעה אחרי תיקו מתסכל מול מידלסבורו במחזור האחרון. אבל גם להצגה הקודמת בתיאטרון החלומות מנצ'סטר הגיעה מתוסכלת, אז אפשר רק לקוות.

מבחינת הרכב, פרגי בבעיה לא קלה. גארי נוויל, נמניה וידיץ' ומיקל סילבסטרה, אלה שמות שידענו שלא ישחקו מול מילאן. אבל הבעיות ההגנתיות של פרגי העמיקו כאשר גם ריו פרדיננד נפצע במחזור האחרון וייעדר מהמשחק. אם זה לא מספיק, הרי שג'י סונג פארק ולואיס סאהה הנהדרים גם הם לא ישחקו. הסגל של פרגי הופך דליל יותר מרגע לרגע, ושחקני המפתח שלו יצטרכו לנהל את ההצגה. ומי אלה אתם שואלים?
ראיין גיגס הבלתי נגמר, סקולס וקאריק הצמד המניע, ובעיקר כריסטיאנו רונאלדו וויין רוני המוכשרים.

לסיכום, צפוי לנו קרב ענק. שתי הקבוצות פצועות וחבולות, אבל במשחק האחרון במפעל שייערך באולד טראפורד, אנחנו מבקשים עוד הצגה אחת אחרונה, לא יותר.

http://www.uefa.com/multimediafiles/photo/competitions/ucl/523901_biglandscape.Xxx
להרוג עוד איטלקי? גיגס והיונייטד

ביום שלישי יעלו הקבוצות למגרש כאשר במילאן חוששים עדיין לכושרו של השוער דידה, אשר נפצע בכתף ובמנצ'סטר רשימת הפצועים לא מפסיקה להתארך עם פרדיננד וריצ'רדסון (בספק) שהצטרפו לסילבסטרה, נוויל, וידיץ' ופארק ז'י סונג.
מילאן עשויה לעלות עם הגנה שתכלול את אודו, נסטה, מלדיני ויאנקולובסקי; גאוטוסו, פירלו, אמברוסיני וסידורף בקישור וקאקה מאחורי ג'ילארדינו בהתקפה. אם דידה לא יחלים עד המשחק עשוי להחליפו קלאץ' האלמוני בעוד שגם בונרה וקלאדזה בתמונה במקום מלדיני, שסביר כי יתקשה מול המהירות של כ.רונאלדו.
אצל היונייטד מוכת הפציעות שבים סקולס (הרחקה מול רומא) ואברה להרכב של פרגוסון, שעדיין חסר שחקנים רבים, בעיקר בהגנה, ונאלץ למשוך את דיוויד קאטקארט, המגן הימני הצעיר, לקבוצה הבוגרת על כל צרה שלא תבוא.

נצחון של מילאן באולד-טראפורד יוכל להיות בדיוק הדבר לו יחל אנצ'לוטי, המנג'ר המושמץ של מילאן (ותשאלו את אבי מלר), אשר רוצה יותר מהכל לרשום לפחות הישג אחד העונה אחרי שגם בעונה הקודמת הוא כשל בניסיונו להשיג תארים וחשוב מכך, בניסיון למחוק את תווית הלוזר לה זכה עם ההפסד המתסכל לליברפול בגמר 2005. עבור מנצ'סטר, יהיה נצחון ביתי לצעד גדול נוסף בדרך לעוד עונה מדהימה, שגם אם לא תסתיים בטריפל, יכול מאוד להיות שתביא אותנו, הצופים, לחזות בתחילת חודש מאי ב-world series תוצרת אנגליה עם שלושה משחקים בין מנצ'סטר לצ'לסי, אשר יכריעו את גורל האליפות, הגביע האנגלי והצ'מפיונס.

דבר האוהדים- מילאן/ יואב(cazzo)
לפני כל משחק קובע ומכריע של הקבוצה האהודה שלי {ב5-6 השנים האחרונות שלי כאוהד,טוב,אני עדיין צעיר} אני מתחיל לחשוב על אותם אמונות תפלות, על אותם סטטיסטיקות, על אותם מספרים, על אותה ההיסטוריה שמנסה תמיד לחזור על עצמה ולעיתים קרובות מצליחה. העונה הנוכחית של מילאן לא הייתה מלאה במשחקים כאלה, אותם מפגשים קובעים שגורמים לך להתקף לב פוטנציאלי אבל אחרי המפגש מול באיירן מינכן בבירת בוואריה, נדמה כי האופטימיות הזהירה - חשוב להגיד זהירה - חזרה לחלק האדום של לומבארדיה ולחלקים של הרבה רוסונרי מושבעים על כוכב הלכת הזה.
הקיץ האחרון קבע הרבה בהשקפות העולם של הכדורגל באיטליה, אחרי פרשיית ההאזנות לטלפונים בפרט והקאלצ'ופולי בכלל נדמה כי התדמית ההרוסה בעולם כולו, תהרס ותקרוס לחלוטין. באותו הזמן שבתחנות משטרה בנאפולי ובבתי דין ברומא חוקרים את המדובר בשיחות הפלאפון של לוצ'אנו מוג'י, בלי הרבה רעש וציפיה נוחתים 22 כחולים וצוות מקצועי ובראשו מרצ'לו ליפי לאדמת הקראוטי {כרוב כבוש באיטלקית וגם כינוי לגרמנים}. קצת פחות מחודש עובר ושוב נדמה כי היסטוריה מסוימת חוזרת על עצמה, אחרי 24 שנה שגם היו פרשיות שחיתות אז גם הביאו גביע מצופה זהב לשדה התעופה ברומא.
אני מספר על זה לא כי מתחשק לי להזכר בפאביו גרוסו תוקע את הכדור ברשת של ינס להאמן, אני מספר את זה מכיוון שזהו המפתח לכל הנעשה באיטליה ובמילאן בפרט. עוד סיבה הם אותם אמונות התפלות,המספרים הסטטיסטיקות ושאר הירקות שעדיין גורמות לנו להשתגע.
במילאנלו פתחו את העונה באי וודאות רב, רק אחרי פסק הדין השני, הסתבר כי מילאן עוד איכשהו יכולה להגיע לליגת האלופות דרך המוקדמות. אכן כך, מי זוכר שפיפו אינזאגי השתיק את המאראקנה של בלגרד והוציא את אוהדי הכוכב האדום מדעתם? מי זוכר שהקבוצה של אנצ'לוטי שיחקה באפרוריות {עדיין,אך חצי הגמר הזה והיכולת האחרונה משכיחה הכל} עם התחלה של מינוס 8 נקודות? מי זוכר למה גאליאני לא השקיע ברכש כמו שצריך הקיץ הזה? מי חשב שעזיבת שבצ'נקו ללונדון כל כך תשפיע? מי זוכר שמילאן למעשה חטפה מראש מא.א.ק. אתונה באותו איצטדיון שבו היא רוצה לשחק ב23 במאי? ביציעים כבר התחילו להזכר בימים של פתיח טרים, צז'ארה מאלדיני ואפילו אוסקר טאבארס ומי לעזאזל חשב שאיכשהו מהעונה הנוראית הזאת גם חצי גמר ליגת האלופות וגם מקום רביעי למרות מינוס 8 נקודות?!???!?!!

http://img125.imageshack.us/img125/2615/paolo7wp2.Xxx
הנוכחות והאופטימיות מספיקה,פאולו מלדיני נשאר איתנו עדיין לרגעים אחרונים

מי שעוד סובל את כוחות הרשע מהמילאנלו יגיד: "עדיף שהם יזכו כדי שמלדיני יפרוש עם גביע אירופה חמישי ביד,רק לו". אחרי 210 הדקות מול סלטיק לכולם היה ברור שאלו הניצנים של סוף עדיף האליל הספורטיבי שלי ושל רבים,במשחקיו באירופה בפרט {יותר מ150 הופעות באירופה,יש עוד מישהו כזה?}. עוד שלמשחקי הסריה אה רבים איתו רופאי הקבוצה לא לשחק, לאותם המשחקים המכריעים באירופה הוא חיוני. אם הקבוצה של המאמן האמיליאני משחקת כל כך באנמיות ועדיין מצליחה לקבור אותי ואת הפסימיות שלי אחרי ה2-0 במינכן, אני מאמין שזה בזכות מאלדיני. אוהדים כמוני לא רוצים לראות את הכדורגל ללא האבא שלו, הדוגמה הספורטיבית והנאמנה. והאופטימיות שלו לנצח, והאופטימיות שנדמה לי שהוא ישחק תמיד.
והנה, שוב, חצי גמר ליגת האלופות ואני משתגע מרוב אמונות תפלות. חשבתי לעצמי לבד בלב כל מיני קשקושים: "אם הולך לנו כל כך באולד טראפורד אחרי הגמר ב2003 ואחרי הצמד של קרספו,למה לא עוד פעם? אבל רגע, אם 3 קבוצות אנגליות הגיעו לחצי הגמר בטח הגמר יהיה אנגלי והזוכה תהיה אנגליה וגם עונה שעברה הפסדנו בחצי גמר לזוכה בסופו של דבר, אבל רגע, מצד שלישי, למה להיות כאלה פסימים אם תמיד העברנו את ההכרעה אלינו לסן סירו?סעמק,נחכה למשחק וזהו...." .אפשר להגיד המקום הרביעי הושג אם לא יהיו תקלות מיוחד ב6 המשחקים האחרונים מכיוון ששני רכישות נכונות הפעם עשו את שלהן, היציבות של מאסימו אודו והקונקרטיות של רונאלדו עושים את מילאן ליותר אופטימית. נכון שהמשחק לא שוטף ומבריק כמו בעונות האחרונות אבל האופי נשאר.למרות השיפור במשחקים האחרונים נותר להיות אופטימים בזהירות.


http://aakash.nomadlife.org/uploaded_images/kaka-706325.Xxx
מלך השערים של ליגת האלופות. מילאן על הגב שלו, קאקא


http://www.uefa.com/ml/images/logos/70x70/52914.Xxx צ'לסי - ליברפול http://www.uefa.com/ml/images/logos/70x70/7889.Xxx

רביעי, 25.4, 21:45, סטמפורד ברידג', לונדון.

חצי גמר אדיר ואמנצונלי אפילו יותר מהראשון ברשימה, ו180 דקות(מי יודע, אולי יותר) של הרבה יותר מדם, יזע ודמעות. צ'לסי וליברפול, שהקיזו את דמם רק לפני שנתיים בדיוק באותו מעמד וסיפקו לחובבי הכדורגל שער אחד ב-180 דקות (וגם הוא שינוי במחלוקת). ההבטחה לקרב ענקים נותרה בעינה גם השנה, הפעם, מצפים חובבי הכדורגל לקצת יותר שערים.

דז'ה וו? ההיסטוריה חוזרת? כן, בדיוק. לפני כשנתיים נפגשו שתי הקבוצות בדיוק באותו מעמד ובאותו שלב. חצי גמר ליגת האלופות. גם אז המשחק הראשון נערך בלונדון, ואז סיפקו הקבוצות 0-0 מעניין שהותיר את הגומלין פתוח ודרמטי. שער אחד שנוי במחלוקת של לואיס גרסיה העניק לליברפול יתרון ואת הכרטיס לגמר, חרף ניסיונות נואש של צ'לסי ושל חלוצה דאז, אדיור גודיונסון, שזכור בהחמצה גדולה ממש סמוך לסיום, למצוא את הדרך לגמר. שריקת הסיום באנפילד מצאה את ליברפול בגמר ואת המכונה של מוריניו ואברמוביץ' בחוץ. בגמר, למקרה שלמישהו יש זכרון יותר מדי קצר, זכתה ליברפול לאחר משחק שעתיד להרשם בספרי ההיסטוריה של הכדורגל, מול מילאן האיטלקית.

המארחים מגיעים למשחק במצב רוח מוחמץ ובגדול. סוף השבוע האחרון יכל להיות סוף השבוע הגדול של צ'לסי. ביום שבת אחר הצהריים, איבדה במפתיע יריבתה למירוץ, מנצ'סטר יונייטד, נק' יקרות, ואיפשרה לצ'לסי לצמק לנקודה אחת בלבד את הפער בפיסגה. מצב שכזה, ועוד שהמפגש צ'לסי מול יונייטד לפנינו, היה שם את מוריניו והחברים בגשר במושב הנהג.

ביום ראשון אחר הצהריים, למגפייז של ניוקאסל היו תוכניות אחרות, וצ'לסי, שלא הצליחה לפרוץ את שער האורחים, ראתה את הפער עומד בעינו. כרגע הפער בין צ'לסי לפרגסון והיונייטד עומד על 3 נק'. גם אם צ'לסי תנצח במפגש הישיר בין הקבוצות, היא תהיה חייבת עוד מעידה אחת לפחות של היונייטד, זאת מכיוון לפער העצום בהפרשי השערים. צ'לסי מצידה תאלץ לא לשמוט אף נקודה עד הסיום.

אבל הליגה וגביע האלופות, כמו שהוכיחה לא פעם יריבתה של צ'לסי הלילה הזה- סיפורים שונים. צ'לסי מגיעה למעמד הנכסף לאחר ניצחון גדול במסטאייה של ולנסיה. לאחר 1-1 ביתי, שהציב אותה עם הגב אל הקיר, הגיעה מחצית שנייה פנטסטית בספרד שבה ביטלה צ'לסי את יריבתה הספרדית, כבשה שער שיוויון של אנדריי שבצ'נקו ועוד שער ניצחון סמוך לסיום של מייקל אסיין אל מרחק שני משחקים מהגמר הגדול. הגמר שכל כך חסר למוריניו כדי להותיר את חותמו ואת חותם צ'לסי במפת הכדורגל העולמית.
6 שחקנים שהיו כאן באותו משחק מול אותה יריבה לפני שנתיים, ינסו גם לנקום את נקמתם הפרטית ואת נקמתם של כל אוהדי צ'לסי באשר הם.

דבר האוהדים- צ'לסי/ אופיר(KirkH)
"אני לא רוצה להתחיל לדבר על נקמה או משהו כזה, אבל זו הזדמנות בשבילנו לשטוף את אותם זכרונות כואבים. כמובן שאנחנו רוצים הזדמנות לחזור ולעשות את הדברים כמו שצריך. ליגת האלופות הוא התואר שהרבה מאיתנוו במועדון רוצים, זה חשוב לנו מאוד".

הדברים הללו שאומר הקפטן ג'ון טרי מסכמים בצורה מושלמת את ההרגשה בצ'לסי לקראת המפגשים מול האדומים מאנפילד. עבור הרבה מאוד אנשים החותמת "מחזיקת ליגת האלופות" היא תווית שבלעדיה אף קבוצה לא יכולה להיחשב לגדולה באמת, לאימפרייה. גם זכיות של קבוצות קטנות כמו פורטו או של הסקאוזרים עצמם למרות עונה נוראית שלהם ביתר החזיתות, לא פגעה בתדמית הזו של הצ'מפיונס ליג ולכן עבור השחקנים ובעיקר עבור חלק גדול מהאוהדים של צ'לסי ההגעה לגמר ויותר מכך הזכייה בתואר הם בגדר חובה למצילים.
בקיץ ימלאו לשילטון הצאר אברמוביץ' בצד הכחול של מערב לונדון 4 שנים. אין ספק שזכייה בליגת האלופות היא הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות למפלצת התדמיתית-כלכלית שמנסים להקים פיטר קניון ויתר חבריו בחלונות הגבוהים של סטאמפורד ברידג'. אבל על הדשא זו תהיה חייבת להיות הרוח שהביאו איתם הצאר ובעיקר "אחד" ז'וזה מוריניו.

כניסת התקשורת לעולם הכדורגל הפכה אותו לכזה בו סופרים לך רק את התארים וזוכרים לך רק את הניצחון האחרון - במקרה של צ'לסי ומוריניו, מדובר בהפסדים לליברפול ולבארסה. אפשר להגיד על מוריניו מה שרוצים, אבל הדבר היחידי שמעניין אותו יותר מהתקשורת הם הניצחונות, בשביל זה הוא חיי. כבר אחרי המשחק מול ולנסיה מוריניו אמר: "מנטלית ומבחינת אופי, השחקנים שלי מוכיחים את עצמם ונהיה מוכנים עבורם (ליברפול)".

מוריניו צריך לזגזג בין מספר מפעלים במקביל אבל מסורתית הוא נוהג לשמור את השחקנים הטובים ביותר שלו לקראת המשימות באירופה. מבחינת ההרכב אין הרבה מקום להפתעות, החסרון של רובן לא מותיר מקום רב לדימיון או למשחקים טאקטיים. ההתלבטות האמיתית של הפורטוגלי תהיה האם להציב פעם נוספת את מיקאל אסיין באגף הימני של ההגנה כבר בפתיחה או בקישור. שאלה זו תישאר באוויר עד לשריקה היות והיא נוגעת לשאלה האם מוריניו משנה את הגישה שלו בכל הקשור לצורך להשיג ניצחון בכל מחיר במשחק הראשון על מנת להגיע עם יתרון משמעותי לאנפילד. מול ולנסיה מוריניו היה מאוד רגוע ולא ניסה לעשות פעולות יוצאות דופן על מנת להכריע את המשחק בכל מחיר. בפעם האחרונה שמוריניו נשאר אדיש והגיע ללא יתרון לאנפילד זה נגמר עם שער מעורר מחלוקת ושירת "לעולם לא תצעדי לבד" מהדהדת בדרך הבייתה - יכול להיות שהפעם יש צורך בגישה מעט יותר תוקפנית והתקפית על מנת לקחת את צ'לסי לגמר.

http://www.goal.com/images/13960.Xxx
רק קאקא מעליו בטבלת מלכי השערים של ליגת האלופות. איש השנה של צ'לסי, דרוגבה.

נדמה שגם אם ליברפול תסיים את הליגה בספטמבר, גם אם היא תעשה את זה במקום ה-10, עדיין בכל פעם שליברפול תעלה לשחק במסגרת גביע, ובמסגרת גביע האלופות בעיקר, תהיה את התחושה שכדי מאוד להזהר מפניה. הליגה זה דבר אחד- גביע זה דבר שונה לגמריי, והוי, כמה שבליברפול היו רוצים שהליגה תוכרע בשיטת גביע...

רפא בנטיז נחשב לאחד ממאמני הנוק אאוט הגדולים שיש לכדורגל העולמי להציע. עוד סיבה לאופטימיות בקרב הסקאוזרים?, אז בנטיז כבר עשה את זה למוריניו בעבר.. ולרייקארד, ולאנצ'לוטי, ולקומאן, ולמי לא בעצם?

ליברפול עצמה כבר מזמן אמרה שלום לגביעים המקומיים ולליגה. רוב המשחקים שלה בליגה מטרתם שתיים- להתכונן למשחקים באלופות, ולהבטיח את המקום באלופות גם בשנה הבאה. אז עושה רושם שהמטרות מתקדמות ולאט לאט מושגות. המקום השלישי בהישג יד, שהנפילה לא יכולה להיות גדולה יותר ממקום אחד. זאת אומרת, כן, ליברפול גם בשנה הבאה תהיה כאן.

אבל השנה הבאה עוד רחוקה, והשנה ההזדמנות של ליברפול לשחזר את ההישג מלפני שנתיים- ענקית. אמנם, נהוג לומר כי הברק לא מכה פעמיים, ויכול להיות שלא רק שהוא יצטרך להכות פעמיים בחצי כמו לפני שנתיים, ליברפול אולי תעשה את המסלול המלא לסגירת מעגל ההיסטוריה עם מפגש בגמר מול מילאן. אכן, המציאות עולה על כל הדמיון.

בניטז יהנה מסגל כמעט מלא ובכושר נהדר. בחמשת משחקיה האחרונים השיגה ליברפול 13 נק' מתוך ה15האפשריות. בסוף השבוע האחרון היה זה 0-2 קליל בבית מול וויגאן, בחזרה הגנרלית לקראת הנסיעה ללונדון. קוייט ההולנדי הבקיע צמד לזכות הסקאוזרים.
גם בליברפול, שישה שחקנים שנכחו במשחק מול צ'לסי ועשו את כל הדרך לגביע לפני כשנתיים, יתרוצצו גם עכשיו על הדשא.

דבר האוהדים- ליברפול/ דניאל(Claret&Blue)
זו תקופה יפה להיות אוהד ליברפול. מקום שלישי בליגה(אחרי פתיחה רעועה מאוד לעונה, שהשתפרה פלאים לקראת סופה), כדורגל מצוין, תוצאות נהדרות, וחשוב מכל- חצי גמר ליגת האלופות.

לא הרבה ציפו שליברפול תגיע לשלב הזה. משחק בשמינית מול האלופה המכהנת נראה מפחיד מתמיד, אבל המון אופי ונחישות הובילו את האדומים לניצחון חוץ חשוב מאוד, ובסופו של דבר גם להעפלה לרבע גמר. שם, חיכתה לה קבוצה מרעננת בדמותה של פ.ס.וו, שעשתה את הלא ייאמן והדיחה את הפינאליסטית של העונה שעברה. מה גם שבראשה עומד רונאלד קומאן, שכבר עשה לבניטז וליברפול צרות עם בנפיקה. המשחק בחוץ היה המפתח, וניצחון מוחץ 3-0 לזכות ליברפול לא הותיר ספקות: האדומים בחצי הגמר. עכשיו רק נותר לשחק את משחק הפורטוקול ולראות מי תהיה היריבה, ולנסיה או צ'לסי.

ריאלית, חייבים להניח שצ'לסי פייבוריטית. סגל מוכשר יותר, המון אופי ונחישות במהלך כל העונה הסדירה בהתגברות על פציעות קשות, ומאמן נודף כריזמה ומנהיגות. אבל ליברפול כבר עמדה מול צ'לסי במעמד דומה, כשעברה את צ'לסי בדרך אל הגמר ובסופו של דבר גם בזכייה בליגת האלופות לפני שנתיים. לאדומים ניצחון והפסד מול צ'לסי בליגה העונה. ההרגשה היא שאם מישהו תעצור בעד מוריניו והצאר לזכות בתואר החמקמק העונה, זו יכולה להיות רק ליברפול. האדומים צפויים להגיע ללא פציעות חדשות ועם סגל די מלא.
קשה לחזות את ההרכב של בניטז, או את השיטה בה ידגול. שני חלוצים, או אולי חמישה קשרים בכדי לצופף את מרכז המגרש? בכל מקרה בהתקפה יש 2 שמות חמים: דירק קאוט שנמצא בכושר נהדר לאחר הניצחון על וויגאן, יחד עם פיטר קראוץ' שנותן עונה נהדרת אמורים להוביל את החוד האדום. ג'רארד באנקר בקישור, יחד עם צ'אבי אלונסו וסיסוקו. הקשר השמאלי כנראה יהיה גונזאלס, שיוסיף מהירות וטכניקה. גם פנאנט עשוי לשחק אם יחליט בניטז לשחק עם חמישה קשרים. בהגנה קאראגר הוא מניה בטוחה בעונה נהדרת, כשלצידו דני אגר התגלית המפתיעה. ריסה ופינאן ישלימו את הרביעייה האחורית שתגן על שערו של ריינה.


http://www.dullneon.com/_psychosis-arcs/images/steven-gerrard-celebrates-the-fa-cup-final-equalizer.Xxx
לשחזר במדוייק את המפגשים לפני שנתיים, סטיבי ג'יי.

 

עוד לפני שנבעט הכדור הראשון בליגת האלופות הימרתי על גמר בין צ'לסי למילאן. עכשיו שזה כל כך קרוב, אני לא הולך לשנות. בהצלחה למילאן מחר!

:aaa15:

 

לא יודע, מתאים לי לבוא כאנדרדוג. כל מי שראיתי עד עכשיו-פרשנים, כאן בפורום-מהמר על מילאן, אבל אתם שוכחים פרט חשוב. נכון שליונייטד אין הגנה (לא מדויק, בכל זאת אברה, היינצה, בראון ואושיי הם שחקני הגנה טובים מאוד), אבל למילאן אין ממש התקפה. נכון שזה באופנה להגיד שאינזאגי הוא האיש של מילאן, אבל השער במינכן לא מחפה על העונה הבינונית שלו. החלק שצפוי להיות היותר מעניין במשחק הוא הרחבה של מילאן, במשחק ביתי יונייטד צפויה לשלוט, והחלוצים צריכים להיות ביום של ניצול מצבים מקסימלי.

מה שטיפה מפחיד אותי הוא שיונייטד עוד לא התמודדה עם יריב ברמה הזאת העונה בצ'מפיונס. עד רבע הגמר עברנו קבוצות בינוניות מאוד, וברבע רומא התגלתה כבלוף אחד גדול. מילאן לעומת זאת שיחקה מול באיירן, ובכלל יש לה הרבה יותר ניסיון.

הימור: 0-0. יש לי הרגשה למשחק עקר וסגור.

 

מנצ'סטר יונייטד קרוב לוודאי תפתח בהרכב הבא:
ואן דר סאר
בראון-אושיי-היינצה-אברה
רונאלדו-קאריק-סקולס-גיגס
רוני-סמית