לא יודע, כל היסודי כל שיעור שני היה לי כדורגל, מ-ז' עד ט' היה לי כל שיעור כדורגל (ככה זה עם מורה לספורט שמגיע עם סנדביץ' וספרייט מהקפיטריה לכל שיעור, חבל שדווקא אז "התנזרתי" מכדורגל http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue.Xxx אבל עכשיו כיתה י' ובוודאי עד י''ב, כל השנה היה לי אולי פעמיים-שלוש כדורגל, כל שער שיעורי הספורט המורה הקרבי נותן תרגילים, טיפוס מעל חומות, ריצות, הקפות, קפיצות, מה שלא בא לכם! למרות שזה ממש משפר כושר וכו' אבל יש כאלה שזה ממש קשה להם כל הקטע הזה. ראיתי שאובפמי התחיל עם איך הוא התחיל עם כדורגל, אז אצלי זה בכלל התחיל מאחותי אני חושב שהייתה באיזה חוג של מתנ''ס פה בעיר, אח''כ הלכתי גם כי אימא שלי עבדה שם באיזה חוג גם (מתנ''ס עם חוגים שונים ספורט, בישול, קרמיקה, וכו') זה היה בערך בגיל 5-6 לפני כיתה א' אני חושב. מאז נשארתי במתנ''ס עם אימונים פעמיים בשבוע עד איזה כיתה ה' אז עברתי להפועל רעננה. (4 אימונים פלוס משחק בשבת, איך אני מתגעגע לזה לעזעזאל). בכיתה ה' או ו' הגעתי עם חבר לטורניר סוכות ולקחנו ראשון ואז נשארתי באגודה. במהלך השנה הייתה תחרות כדורגל למי שזוכר של אדידס 4 על 4 שחקנים במגרש קטן. קיצר הבאתי טפסים לקבוצה, הייתי אז די חדש אז אכלתי אותה ואז כולם רצו ללכת, ארבעת השחקנים הכי טובים הלכו ואני הייתי מחליף למרות ששיחקתי לא הייתי מרוצה (כל הארבעה עדיין בהפועל רעננה מדשדשים). לקחנו מקום 2 לגילאים שלנו וראו אותנו אפילו בערוץ הספורט, נדמה לי שיש לי את הקלטת, השופט היה יצחק בן יצחק. (הפסדנו בגמר לילדים ממכבי ת''א 5-1) אבל בחצי גמר ניצחנו בהארכה את מכבי פ''ת ועוד שאר מעצמות כדורגל אחרות, הישג יפה לילדים מרעננה. הגעתי לאדידס 4 על 4 דרך דוד שלי מבאר שבע, שנה קודם לכן הוא לקח ראשון עם חברים שלו, אבל שנה לאחר מכן הוא לא הצליח לשחזר את ההישג הנאה. זה מה שאני זוכר מהקריירה המפוארת שלי. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx מקווה להמשיך אותה השנה, אני אודיע לכם כבר אם יהיו התפתחויות.
איך אני התחלתי עם כדורגל... עד גיל 8, תחילת כיתה ג', לא היתה לי שום נגיעה לכדורגל. בקושי ידעתי איך נראה כדור. יום אחד בהפסקה החלטתי להצטרף לילדים מהכיתה למשחק וראיתי שהולך לי לא רע בכלל ומשם הדרך להתמכרות קצרה... במונדיאל 1998 גם התחלתי ממש לראות כדורגל ובתחילת עונת 99\98 החלטתי שאני אוהד מכבי ת"א למרות פתיחת העונה הגרועה. אין לי מושג למה. בעונת 99\98 שבה הייתי בכיתה ד' הייתי שחקן קבוע בנבחרת הכיתה. בקיץ 99 חבר המליץ להירשם לבי"ס לכדורגל של מכבי ואחרי שנה עליתי לקבוצת ילדים(טרום א' טרום ב' טרום ק"ע אין לי מושג לא כ"כ שמתי לב זה בילבל אותי... אני רק ידעתי שקוראים לקבוצה הזאת שנתון 89 א' או משהו כזה). לא כ"כ הסתדרתי בשנה הזאת ופרשתי אבל רגע גדול אחד זכור לי, ה5-0 על הפועל. אחרי זה בכיתה ז' הייתי בנבחרת השבט בצופים ושיחקתי בכל מיני טורנירים של צופי ת"א... מאז כיתה ח' עד עכשיו (כיתה י') אני שחקן שכונה. וזאת הקריירה הלא ממש מפוארת שלי בינתיים... לכל אחד מאיתנו יש נגיעה לכדורגל מקצועני ואם לא מקצועני אז לפחות מאורגן מסוג כלשהו, בין זה שחקן ספסל בנבחרת הגנון ובין אם זה שחקן נוער שחושב על קריירה בבוגרים. אז יאללה ספרו(מי שעדיין לא סיפר)
פשוט תשתדל לשחק בקיץ בשכונה כמה שיותר, בשביל הכדורגל וטיפה לכושר אם אתה ממש לא עושה כלום בקשר לכושר ממש האימונים לפחות חודש ומש'ו-חודשיים לפני פתיחת עונה ושם קורעים לכולם את התחת ככה שבאימונים אתה תוכל לחזור לכושר כמו כל השחקנים בעצם כי אין הרבה שחקנים שעושים כושר באמת בבפגרה
בקיבוץ באים לפה ועושים חוג כזה לילדים הקטנים ושזה נגמר אז יש לנערים אז אני הייתי משחק (לא מתאמן) שם, איזה שנתיים שלוש הלכתי לשם שלוש פעמים בשבוע.
קאמבק! אז קודם כל, כל מי שלא ראה תדיון בזמנו מוזמן לעבור עליו ולהצטרף. לי את הדיון הזכירה השאלה על המגרש הנטוש בהוד השרון. אין על סיפורי מכות על מגרש אחד. תגידו, רק במודיעין יש תופעה הולכת וגוברת של זקנים שהחליטו שבא להם כדורסל באמצע החיים שלך? וגם: האם אי פעם בהסטוריית הכדורגל בשכונה יש דבר יותר מלהיב מ"משחק על המגרש"? שתפו אותנו http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx
חחחחח כל כך נכון. האמת שאני חושב על זה, גם משחקי התערבויות כשזה מגיע לעניין של כבוד יכולים להיות מותחים. יריבויות עתיקות של שבועות מצטברות למשחק מלא שערים ומהפכים. זה המשחק היחידי בו תראו גם את הערס הכי עגלה מתאבד בשביל לחזור להגנה בזמן.
אצלינו אנחנו אף פעם לא משחקים 11, אנחנו משחקים 21. מי שמקבל 21 נקודות או יותר עומד ומפציצים אותו. ומי שפוגע הכי רחוק מהתחת בשער במשחק שאחר כך. הניקוד הולך ככה: גול רגיל מהאוויר-2 נק'. גול רגיל מהאוויר ונכנס אחרי שנגע בשוער-נקודה אחת. ראש-4 נק' עקב-כל משחק זה אחרת. בדרך כלל זה נע בין 5 נק' ל 7 נק'. מספרת-10 נק' או 11 נק'. כתף-כמו עקב.
מספרת 11, בין הרגליים 11, בראש 5, וולה 7, בעיטה רגילה, בין אם מהאוויר או מהקרקע 1, עקב 3 יש כמובן את החוקים המתקדמים יותר - נגיחה שנכנסה מבישול בנגיחה שווה 10
אצלנו זה בכלל 5. גול מהאוויר "רגיל" עם הרגל- 1 נגיחה- 2 מספרת- 4 כשהשוער מגיע ל- 4, יש לו זכות לצאת מהשער ולהפריע לנו לכבוש את החמישי והאחרון.
בשנים שעברו מאז שהדיון הזה נפתח החוקים אצלינו הספיקו להשתנות ועכשיו זה הולך ככה(11): וולה-1 ראש-2 ברך-3 עקב-4 חצי מספרת-5 מספרת שלמה-8, אבל ברור לכולם שאף אחד אפילו לא ינסה את זה.. *ראש חופשי כמה שרוצים *מותר לשוער לזרוק על שחקנים אם יש לו מעל 8 נקודות *יש 2 שיטות משחק: ספירה אישית-כל אחד מתחיל מ0 והראשון שמגיע ל11 משמש מטרה למטווח של כדורים שמנסים לפגוע לו בתחת. ספירה מצטברת-השיטה היותר אכזרית שבה יש ספירה אחת משותפת לכולם ומי שנמצא בשער ברגע שהספירה מגיעה ל11-נדפק. במילים אחרות אתה יכול לשים 10 גולים ולא להיכנס בכלל לשער ואז להחטיא, להיכנס לשער, לקבל גול ולקבל בעיטות לתחת. אבל אם אנחנו משחקים מצטבר שיטת הניקוד מתבטלת וכל גול שווה נקודה אחת. *מותר לשוער בכל שלבי המשחק לצאת עד לקו מסוים שמסומן על המגרש התכוונתי שאין דבר יותר מלהיב מזה..(כתשובה לשאלה של מיכאל)
אני רואה שהחליטו להחזיר את הדיון הזה לחיים, אז אני אספר קצת על ההתחלה שלי עם ההתמכרות לכדורגל : בגיל 7 התחלתי לשחק, אמנם בתור חובבן פלוס... ולא סבלתי מחניים... אבל בגיל 9 וחצי כבר התחלתי לשחק בהפסקות והחל מגיל 10 כבר הייתי הולך למשחקים (אני בן 24 וחצי כיום), על המשחק הראשון שלי הבקעתי את גול הניצחון והיה ברור לי (למרות שהייתי תלמיד מצטיין) שאני רוצה להמשיך לשחק. בגילאים 10-11 הייתי מבקיע גולים מעשרות טווחים, אפילו בנגיעה אחת ואפילו במספרת (אבל לא אקרובטית, פשוט עם הגב לשער), המשכתי לשחק גם בחטיבה וגם שם הצטיינתי, אבל השיא היה בתיכון. הגעתי לנבחרת של הבי"ס שלי ואפילו שיחקתי נגד יוסי שיבחון מהשכבה שמעליי (כן כן, יוסי שיבחון למד אצלנו, כבר אז ראיתי את הכישרון, אני פתח תקוואי במקור אבל כעת גר ברעננה), אבל אז החלטתי לפרוש בגלל שהלימודים תפסו אצלי ערך עליון (הייתי תלמיד מצטיין, את זה כבר אמרתי?). 3 שנים לא הייתי בכושר, צבא לא עשיתי מסיבות מוזרות והזויות לחלוטין (שאותן לא אפרט כאן...), וב- 3 שנים האחרונות נדמה שאני חוזר לעצמי וגם השתתפתי במפגש אייסוקר האחרון שנערך בשבוע שעבר. יש לנו קבוצה חובבנית ברעננה שאותה מאמן מי אם לא עופר לוי, אחד מסמליה של בני יהודה בשנות ה- 90.
