דווקא יצאו מהממלכה כמה שחקנים לא רעים. טוני דורסי שהיה בזמנו בהפועל ירושלים, דני לואיס, הבן דוד של רג'י לואיס כוכב בוסטון סלטיקס בסוף שנות ה-80 ותחילת 90 (שמת אגב בגיל 28 בלבד מהתקף לב), ג'ון אמיצ'י שיותר ידוע בזה שהוא יצא מהארון לא מזמן. חבל שבאנגליה הספורט הענק הזה לא פופולרי...
חבל????מזל!!!! ענף הכדורסל באירופה ממזמן פשט את הרגל או במקרה הזה את היד, אם כבר הN.B.A שגם את זה אני לא מסוגל לראות אבל בשביל ההשוואה זה כמו להשוות את ליגת האלופות לליגה בישראל,זה משחק אחר לגמרי.
כמות הכספים שהיורוליג מכניסה בשנה שווה למשכורת השנתית של ריו פרדיננד. מדובר על הבדלים כספיים פשוט עצומים בינה לבין אופ"א לדוגמא, הן בזכויות שידור, הן בהכנסת המרצ'נדייז, הן מבחינת המתקנים, הן מבחינת האיכות, והן מבחינת היחס של השחקנים, שרובם מחפשים את הדרך המהירה לNBA ומתיחסים לכדורסל האירופי כאל שלב מעבר בקריירה. NBA זו ליגה אחרת,מצליחה יותר מכל פן שלא נסתכל על זה. הכדורסל האירופי, ובראש ובראשונה הגוף המנהל אותו, רחוקים שנות אור מההצלחה המסחרית ומההצלחה השיווקית של אופ"א והכדורגל, ומיליוני שנות אור מההצלחה המקבילה בNBA. לנסות ולהנכיס את ענף הכדורסל לאנגליה, מדינה שזה לא מענין אותה, הוא ניסיון נועש לכישלון מראש. סרגיי אתה אומר ש"חבל שבאנגליה לא אוהבים כדורסל". אותו דבר אומרים באנגליה ביחס לשאר העולם כשמדובר בקריקט. כל אחד תוהה לגבי ספורט שהוא אוהב, למה אחרים לא אוהבים אותו.
Wazza "סרגיי אתה אומר ש"חבל שבאנגליה לא אוהבים כדורסל". אותו דבר אומרים באנגליה ביחס לשאר העולם כשמדובר בקריקט. כל אחד תוהה לגבי ספורט שהוא אוהב, למה אחרים לא אוהבים אותו" בגדול אתה צודק, אבל אני כמי שגדל במדינה שהכדורסל בה היה ועדיין נחשב לספורט מוביל, כמי שהעריץ כמו כולם(חוץ מאוהדי הפועל)את מיקי ברקוביץ ודורון ג'מצי ומעל כולם את קווין מגי ז'ל כמי שבתור ילד ימי חמישי היו ימי חג כי היה משחק של מכבי ת'א בגביע אירופה לא מסוגל לראות היום שנייה של כדורסל ולא משנה כמה כסף ישקיעו בענף הזה,בישראל או באירופה, זה לא אותו המתח,זו לא אותה ההתרגשות,זה לא אותו דבר.
מקרים של אהדה והתרגשות מקבוצה/ליגה/ספורט כלשהוא בתקופה מסוימת,אם זה בגלל השחקנים, האווירה,המאמן, או כל גורם אחר, שנמוגה או אפילו נעלמה אחרי כמה שנים,מסיבות כאלו ואחרות זה דבר אחד. (אני יכול להגיד שגם לי זה קרה. כשהייתי בן 10-12,לא שהבנתי הרבה מדי, אבל בכל זאת, חשבתי שהכדורגל מתחיל ונגמר בליגת העל.ואיפה אני עכשיו) אבל האם אתה יכול להגיד, שעוד 10 שנים אתה תסתכל על יונייטד כאל משהו שולי? אין סיכוי. אנשים שאוהבים את הכדורסל כמו שאנחנו למשל אוהבים את הכדורגל יאהבו אותו בלי קשר לחרא שנכנס לשם ולניהול העלוב, או לזרים ששוטפים את הליגה, או חברה של זכויות שידור שהורסת אותו(נשמע מוכר?). הם יאהבו אותו בכל מצב. וזה דבר שאתה לא יכול להגיד על הבריטים בהקשר של הכדורסל, וכנראה גם לא תוכל להגיד עליהם עוד 50 שנה. ואת האמת, זה טוב שיש מדינות בהם הקריקט למשל למשל יותר פופולרי מענף גדול כמו כדורסל. לא כל ילד חייב לשאוף להיות כדרוסלן או כדורגלן. זה ענין של תרבות, לא צריך לשנות אותה. אפשר לנסות, נכון, אבל הסיכוים להצליח? לא ממשיים. תשאלו את ארה"ב, שאירוח מונדיאל,מתקנים ברמה עולמית, כסף גדול,זכיה במונדיאל לנשים,פלה ודדי בן דיין לא שינה כמעט את המעמד של הספורט במדינה.
יונייטד - שולי???? http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/5eek.Xxx אם אין לי את יונייטד אין לי סיבה לחיות! אני חס וחלילה לא מזלזל באלו שאוהבים כדורסל ומוצאים בזה ריגוש יותר מכדורגל או ספורט אחר, אבל עובדה היא שבאירופה הכדורסל הוא ספורט די שולי ואני לא רואה שזה ישתנה בעתיד, כרגע אם לא הקהל של מכבי ת'א בפיינל פור אז באצטדיונים של 15,000 מקומות מגיעים אולי 300 ביחד של כל 4 הקבוצות.
אתה צודק שביחס לNBA הכדורסל האירופאי שולי, ולא רק זה, אלא השחקנים הכי טובים באירופה למעשה רק משתמשים ביורוליג ובאירופה כקפיצת מדרגה לליגה של הגדולים. גם הסיקור התקשורתי של הליגות האלה מתגמד לעומת הכדורגל, בעוד שמשחק טוב למשל של פאו גאסול בNBA, יגרור בספרד כותרות הרבה יותר רציניות מאשר מחזור ממוצע בליגה. אבל, בסיס אוהדים, מסורת, ותשוקה למשחק, יש באירופה. וזה ישמע נדוש, אבל יש מועדנוים באירופה עם קהל הרבה יותר חם וביתי מאשר קהל הנקניקיות בNBA. נכון, יש אולי מספר מועט של קבוצות שאתה יכול להגיד עליהן שימלאו אולמות, אבל גם זה משהו.זה שיש כמה קבוצות עם אוהדים כמו מכבי פ"ת בכדורגל זה כבר ענין אחר.
מה קורה חברה ,אך הגעתם בכלל למשחק המוזר הזה עם החישוקים ? אני לא מזלזל בשום ענף ,אבל בניתוח לעומק , המון אנשים עם בעיית גובה ,וקושי בהתכופפות ,התחברו למשחק הזה ,טוב שמצאו משחק גם לאנשים עם המוגבלות הזאת ,הספורט יכול לפתור המון בעיות .
בבריטניה עברו אתמול לשעון קיץ, בעוד שאנחנו עוברים לשעון קיץ החל מיום שישי בלילה. הקשר לכדורגל-אין שום שינוי בזמן המשחקים, והשעות הסנטדרטיות ימשיכו.(14:45, 17:00, 19:15).
בכל שלב בהיסטוריה של אנגליה מול ארה"ב שבה אנגליה הייתה הפחות דומיננטית, תמיד היה השלב שבו אנגליה התנתקה מארה"ב ועשתה את זה בדרך שלה (להבדיל ממדינות אירופאיות אחרות, שאצלן תהליך האמריקניזציה הוא תהליך ארוך ואיטי אך מתמשך), האנגלים ממהרים לאמץ אלמנטים מסויימים ובסופו של דבר הופכים עוברים לדרך שלהם, מין זיג-זג שכזה. האימוץ עבור האנגלים הרבה יותר נוח כי זו אותה שפה (טוב, בערך אותה שפה, "אמריקנית" היא בעיניי אנגלית מקולקלת) אבל הרצון התמידי להישאר נאמנים לאופי שלהם עושה את שלו. בחור בשם קרל מבירמינגהאם הסביר לי את זה השבוע בצורה הפשוטה ביותר. עבור האנגלים ישנה אירופה, ישנה ארה"ב, ישנה ישראל (מין מוטציה שכזו) ויש אותם. הם אי. הם נפרדים. בעיני עצמם (וגם די בעיניי http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/tongue.Xxx) הם נעלים, הם קלאסה נפרדת, והם לא ממש מחשיבים את עצמם חלק מאירופה, רק שכנים, וזו בדיוק אותה הסיבה שהם מתעקשים בסירובם לאמץ את היורו. מבחינה תרבותית, היו לא מעט תקופות "שפל" בריטיות שבהן הן נשענו על תרבות אמריקנית. במוזיקה יש המון דוגמאות - שנות ה-50 של הסווינג והרוקנ'רול, תחילת הסבנטיז עם הפרוגרסיב ומאוחר יותר הדיסקו, שנות ה-80 עם הניו ווייב ותחילת ה-90 עם הראפ והדאנס ומאוחר יותר הגראנג', אלה היו תקופות שהלהקות הבריטיות היו שוליות יחסית ובמקרה הטוב חיקו להקות אמריקניות, ושימו לב מה קרה מיד לאחר מכן - אחרי הפיפטיז בא הבריטיש אינוויז'ן שבעצם קבע סטנדרט למוזיקה בריטית ושם את אנגליה על המפה, למעשה כבש את המפה כולה. בסבנטיז זה היה הפאנק, באייטיז זה היה קצת רדום אבל היה הסינת'פופ (והתפתחות של הפוסט פאנק במקביל) ואחרי זה השוגייזינג שהיה קצת בשוליים ועדיין היווה קונטרה, ובניינטיז זה הבריטפופ, למעשה הרנסאנס האחרון של המוזיקה הבריטית ומעל לכל - תופעה שכל המהות שלה הייתה "די עם האמריקניזציה, אנחנו מוכשרים ומוצלחים עוד יותר, אנחנו לא צריכים אותם, בואו נראה להם". כל הפוטבול קאמינג הום, טוני בלייר והלייבור והמוזיקה המצויינת שנשענה ישירות על מאפיינים בריטיים טהורים! הם ההוכחה המדוייקת לכך שבסופו של דבר האנגלים שואפים להיבדל ולעשות את זה בדרכם שלהם, וגם כיום - מירב הביקורת כלפי ממשלת בלייר היא על כך שהוא מתקפל בפני האמריקנים, דבר שהאנגלים מרגישים שאין לו שום הצדקה. לעזאזל, זה בולט אפילו בסרט "אהבה זה כל הסיפור" כשיו גרנט הוא ראש ממשלת בריטניה. זה מסר מאוד בולט מבחינה פוליטית אצל האנגלים. אפילו מבחינת ראפ יש הבדל גדול בין ראפרים אנגליים כגון מייק סקינר, דיזי רסקאל ומיס דיינמייט לראפרים האמריקניים, ואם תסתכלו במצעד הבריטי תראו שאף ראפר מקומי לא מגיע למצב שבו הוא משתווה למוזיקאים בעלי סממנים יותר בריטיים. הרי המותג הכי חזק מהאי הבריטי כיום הוא קולדפליי, להקה שלא נעמוד על טיבה כרגע, היא מאוד אנגלית בסגנון שלה, ובכל אופן, היא הרבה יותר מותג מכל ראפר מקומי. אני חושב שהמוזיקה השחורה בשלבי דעיכה מתקדמים, זה מתחיל לחזור על עצמו ולהיראות קריקטורי מדי ומגוחך מדי, עולם המוזיקה מחכה כמה שנים טובות למהפכה אבל המצב הוא של דשדוש, לא של כיבוש אמריקני. ולמרות שההיפ-הופ במרכז כיום, הוא עדיין לא חדר באופן בולט מדי לאנגליה, חבר שלי היה בכמה מועדונים בלונדון וסיפר לי שהכל אלקטרוני ולא ממש שמים דגש על היפ-הופ, אני חושב שהאנגלים מסננים את המוזיקה הזו מאוד בעדינות (יש את MTV בייס שהוא ערוץ אנגלי אבל זה לא מעיד על כלום, כי זה בכל זאת ז'אנר מוביל כיום והוא צריך ערוץ משלו) ובסופו של דבר יגיעו למשהו משלהם, אני לוטש אליהם עיניים בתקווה כל הזמן. לגבי כדורסל. לא יגיע יום שבו כדורגל יהיה מקום שני באנגליה, זה בדם שלהם מאות שנים, אי אפשר לשנות דבר כזה, כדורסל אפילו לא מראה סימני התפתחות ואפילו במפעל קיקיוני כמו היורוליג ששולח קבוצות עם תקציב של קבוצות ליג 1 אין קבוצה אנגלית וזה אומר הכל. אין לי בעיה עם כדורסל ולמעשה זהו הספורט היחיד שאני מסוגל לראות שאינו כדורגל, וגם זה רק מהסיבה שזה הדבר היחיד שאבא שלי היה רואה (הוא מת על הספורט הזה משום מה http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/bduh.Xxx ), שנים אני צופה בזה בחצי עין, עד היום אני לא יודע מה זה הפיקנ'רול הזה ואיך מחליטים מה היא עבירה, אני בהחלט אמשיך לצפות בגמר ה-NBA אם יזדמן לי אבל אני לא אשאר ער בשביל זה... ולדעתי זה המקסימום שאנגליה יכולה להגיע אליו, וגם זה בספק. טוב מאוד. פאק חפרתי לכם, מקווה שזה עניין מישהו.
אתה מבין מה שמעו מסביבי כל הילדות שלי ? לא יודע איך הצלחתי לברוח כבר מגיל קטן לכיוון המוסיקה האנגלית. אני זוכר ששאלתי את אבא שלי אם גם הסמיתס מנגנים על פח...
אתה מדבר? אותי גידלו על פול אנקה,ניל סדקה וקליפ ריצארד ואחרי זה אתה מתפלא למה אני בנצי וקופץ מגגות בשישי בלילה!
ויש בינינו שממש נוסעים לפעמים לאנגליה כדי לראות גם את קליף ריצ'ארד ולא רק את יונייטד. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/rolleyes.Xxx
