אנחנו תמיד שומעים מכל מיני אנשים על "החלום האמריקאי", אני לעומת זאת מוצא את החיים באמריקה כדי גרועים ומעצבנים. לאמריקאים יש דחף מסויים לעשות הכל שונה מכולם- הם עדיין מודדים באינצ'ים, מיילים ופיטים. הטמפרטורות בפרנהייט המיושן. גם הטלוויזיה בשיטה אחרת ואפילו הרשת הסלולרית. אם בכל העולם אוהבים לשחק פוטבול- כדורגל, הם אוהבים פוטבול אמריקאי ובייסבול ועוד סוגי ספורט שונים. למה האמריקאים שונים כל כך? האם עדיף לחיות באמריקה או בשאר העולם? אתם מעדיפים לשחק פוטבול (כדורגל), סוקר (כדורגל) או פוטבול (אמריקאי)? הבמה שלכם {צליל מאורי גלר}
אמריקה, במיוחד של היום, זה הדבר שהכי אי אפשר להכליל תחת שם אחד. כשאין אויב משותף או מטרה אחת, הבלאגן חוגג. אותי מדאיג משהו אחר לגבי ארה"ב. אני מכיר לא מעט אנשים ששמים בתור חלום לעבוד במדינה הזאת. ולא שאני פטריוט גדול של ישראל, אבל לדעתי אנשים ששמים את ארה"ב בראש סדר העדיפויות מושפעם יותר מדי מהוליווד או ה-MTV או לא יודע מה עוד. אירופה, לפחות מה שנשאר ממנה, זה הדבר האמיתי.
בתור אחד שמכיר את האמריקאים טוב מאוד אני מרגיש שהם חיים בבועה מנופחת ואטומה. מבחינתם הם הכי טובים בעולם אם זה בספורט, בבירה או בתותים http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wink.Xxx . הפטריוטיות שלהם מונעת מכמה אלמנטים של החיים שלהם בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות- יש להם אכן ארץ מדהימה (מבחינת הגודל והטבע, פשוט מקסים), שם כל אחד יכול לחיות חיים שכאן מעטים זוכים להם. הטלויזיה שלהם מעודדת את תחושות העליונות, כמו גם ההצלחות בתחומים מסוימים (הם מגדלים את התירס הכי טעים בעולם, והם אלופי העולם בבייסבול - נו מה הפלא אם הם היחידים שמשחקים בזה?) - הכל שם מספיק טוב בכדי שהם לא מאמינים שיש יותר טוב במקום אחר. כוחם בפוליטיקה העולמית גורם להם להרגיש שהם ה'טובים' בעולם וכל האחרים ה'רעים'. כל מה שלא אמריקאי מרתיע אותם, וחוץ מג'ורג' בוש אין עוד אמריקאי אחד שיודע שיש בכלל עוד ארצות בעולם. הכל שם מאולץ, כמעט-מצוין. כולם חייכנים ונחמדים, אבל הכל צביעות. אישית האמריקניזציה העולמית מחליאה אותי. בפעם האחרונה שהייתי באמריקה הגעתי למסקנה - האמריקאים עצמם לא ראויים לארץ שלהם.
למה שאומרים אמריקה מדברים על ארצות הברית?לא מגיע לאנשים נבזים להקרא על שם אדם דגול כמו אמריגו ווספוצ'י.
אני ממש לא מת על האומה הזאת. מדינה שמעודדת דורסנות, חותרת לניצחון כשכל אמצעי כשר וסוגדת רק להישגיות בלי להתחשב בדרך, לא אוהב את זה, די פלצני בעיניי, מדינה בורגנית מדי ומרובעת מדי עבורי.
הבועה שבה האנשים חיים בה, היא פשוט לא מתאימה לי. אי אפשר להגיד שאמריקה היא ההפך הגמור מישראל, אבל אפשר להגיד שהאמריקאי הוא ההפך הגמור מהישראלי. האדישות שלהם, לעיתים, יכולה לשגע בן אדם. דברים שמהם הישראלי ישר היה שואל שאלות, עוברים לידם כאילו כלום. מצד שני, זה לא שיש רק חסרונות, יש גם יתרונות. בדרכם, הם מצליחים להשיג את המטרות שלהם ולא משנה מאיזו בחינה ובאיזה דרך. אגב, ראיתי את אחת ההודעות מלפניי, אז אני אעיר את ההערה הבאה בהתאם לאותה ההודעה: כל ההודעה שלי מדברת על ארצות הברית ולא על כל אמריקה. אין לי מושג איך הדברים מתנהלים בקנדה, לדוגמא.
זה אפילו לא נכון! היה מעין מונדיאל בבייסבול במרץ 2006, האמריקאים שלחו אליו נבחרת יחסית חזקה עם כמה סופרסטארים אמיתיים והפלא ופלא, היפנים בכלל לקחו את הטורניר אחרי נצחון בגמר על קובה. האמריקאים, אם אתם תוהים, אפילו לא העפילו שם לפיינל פור אחרי הפסד מביש למכסיקו. מישניה, אין ספק שאירופה הרבה יותר קלאסית, מעודנת, מתורבתת ואיכותית מארה"ב. אבל ארה"ב היא מדינת הגרה ברמ"ח איבריה (מה שחלק ממדינות אירופה גם מתחילות להיות בשנים האחרונות), ולמהגרים שמחפשים חיים טובים יותר הכי קל באופן יחסי להיקלט שם. זאת בעיקר לאור העובדה שבארה"ב אם אתה בנאדם עובד, ואני לא מדבר על להיות רופא או עורך דין, אלא עובד בעבודת כפיים שלא מצריכה שום השכלה, אתה עדיין יכול להתקיים בצורה יפה מאוד, לגור בבית פרטי, להרשות לקנות לילדים שלך הרבה דברים וכו'. לא ברור לי איך כל המצב הזה נוצר ככה שם, אבל עובדתית אלה החיים, ותמורה כזו על עבודה נקייה לא תקבל בשום מקום אחר בעולם, לא באירופה ובטח שלא בישראל.
איתי, אני לא בטוח בכלל שאתה צודק פה בנקודה הזאת. מה שאתה אומר נכון אולי לתחילת שנות ה-90, וגם זה בערבון מוגבל. מאז פיגועי הטרור של אמצע שנות ה-90 (ובטח ובטח שמאז 9/11) ארצות הברית סגורה ומסוגרת למהגרים. ראבק, להוציא ויזת תייר זה סיפור לא פשוט שם. האפשרות של להתמסד, לפתוח עסק וכו' היא רלוונטית עבור מי שהוא בעל גרין קארד/אזרחות, או מי שמוכן לחיות בפחד של גירוש כעובד לא חוקי. גם אירופה היא לא מי-יודע-מה סובלנית לחסרי ניירות, רק שבאירופה ישנן מדינות (חלק ממדינות סקנדינוויה, גרמניה) שסובלות מילודה שלילית ומאפשרות הגירה אליהן (בתנאים מסויימים). אני באופן אישי בר מזל ומחזיק בדרכון אירופאי ככה שזה אמור להיות הרבה יותר קל... חוצמזה, מדיניות הרווחה של מדינות צפון מערב אירופה+השירותים המפליגים שאתה מקבל בתור אזרח בוודאי הופכים את אירופה ליעד יותר נחשק מארה"ב, וזה עוד בלי לפרט את החסרונות של מדינת ה"שלם-שגדול-מסך-כל-חלקיו" הזאת.
ברור שזאת מדינת המהגרים. הם משתמשים במהגרים כעבדים! הליברליזם הכלכלי שהם אימצו יוצר שם אסון חברתי, שלא לדבר על המפלצות הקפיטליסטיות שהוקמו בזכות זה. האמריקאים הם עם מנוכרשהמנהיגים שלו שיכורים מכח ותעבת הבצע שנמצאת במרכז הרעיון של החלום האמריקאי מגיע גם לדרגים הגבוהים בממשל. אני מקווה שמישהו בממשל הישראלי יתפוס שכל ויתחילו לפרק בהדרגה את הברית ההרסנית שקיימת בינינו לבין אמריקה.
הרסנית? הרבה דברים אפשר לומר עליהם, אבל מבחינת נשק למשל אין מדינה בעולם שעוזרת לנו יותר מהם. אם לא השפעת הכוח שלהם לטובתנו באו"ם היו עלינו חרמים כל שני וחמישי.
הם פשוט שמנים,ובגללם התייקר המחיר של הדלסק למטוסים. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/ph34r.Xxx
חחח אתה בטוח בדוגמא שלך? מר בוש היה מוכן להישבע שהעיראקים הם רק עוד שבט אינדיאני שמפריע את הנחת של אזרחים אמריקאים באחת מ-52 המדינות המאוחדות. אני לא יודע אם הופתעתי מהקונצנזוס שהיה לכם נגד אמריקה או אולי יותר דווקא מהחריפות של הדברים שנאמרו, אבל אני מניח שרוב הפורום מונע מהרוח האירופית ושמאז ומתמיד עמדה איזושהי תחרות בין אירופה לאמריקה על בירות (הפיכה לבירה) המרכז המערבי. אני עצמי, בסה"כ, גם חסיד של אירופה, מאוהב בגרמניה, אנגליה והולנד בעיקר, אבל קשה לי מאוד שלא ללקות ברפסודיה האמריקאית, שהיא בסה"כ גם נחלתם של לא-מעט אירופאים. באחת ההרצאות על תרבויות שעברתי כחלק מהתפקיד בצבא, אמר מרצה לענייני תרבות שהאירופי הממוצע יהיה מוכן להישבע שהאדם הכי חצוף, רועש ו-וולגרי שהוא אי-פעם פגש- הוא האמריקאי. זאת, הוסיף, עד שאותו אירופי יפגוש בישראלי. ישראל תמיד הלכה אחרי אמריקה, תרצו או לא תרצו. התרבות פה היא נגזרת כמעט מוחלטת של הייצוא מארץ הדוד-סם, הקשר הדיפלומטי החזק ביותר(שבניגוד לדעה הכסילית שטוענת שהוא "הרסני" הוא הדבר שמחזיק את ישראל עם הראש מעל המים ובשניה שינותק יחזרו כל היהודים לים) ושאר ירקות. החלום האמריקני, אגב, הוא פשוט היכולת של אדם להגיע לארה"ב עם כלום ולסיים על כסא המלך, מה שבארה"ב הוא הרבה יותר קל מאשר בכל מקום אחר בעולם. אירופה היא הגרסה האחרת. יותר שקטה, יותר שמרנית, הרבה פחות דינמית. לצפון-מערב אירופה יש נופים שהאמרקאים יכולים להתקנות בהם, יש כלכלות יציבות להפליא ויש גישה אחרת, הפוכה לגמרי, מאשר הקולות הנשמעים מוושינגטון ומאמריקה כולה. אם האמרקאים, כמו הישראלים, הם עם מאוחד, מוחצן ומיליטנטי, הרי שהאזרח האירופי ימנע ברצון רב מכל התערבות ועימות אפשריים. האמריקאי הוא אדם מתפרש, הוא חושב, הוא שואל שאלות, הוא מציק, מתעמק ופורץ את הריבוע. האירופי הוא "ראש קטן"- לא יודע לא עושה. הוא נוטה שלא לערער על החלטות, לא לעבוד בניגוד לנהלים ולא מתעקש להשליך את דרכו שלו על הזולת בניגוד לאמרקאים, שעמם כמעט מתבסס על חירות הפרט והאינדיווידואליזם. בסופו של דבר, ארה"ב היא בת גודלה של חצי אירופה (280 מיליון איש בארה"ב לעומת 570 בערך באירופה), וקשה מאוד לתת תמונה אחידה על כולה, גם אם שופטים אותה רק לפי הבית הלבן. המבטא הטקסני לא דומה למבטא הניו-יורקי, הכלכלה במרכז מתבססת על מקורות שונים לחלוטין מזו שעל החופים, האזרח מקליפורניה (בדגש על סן-פרנסיסקו ולוס-אנג'לס) הוא כמעט כלום מהאזרח בפלורידה או מזה שבתפוח הגדול. אם אתם שואלים אותי: אני נשאר עם גרמניה. יותר מתאים לי באופן אישי. אבל מכאן ועד ללפסול את ניו-יורק המדהימה והקצב המשגע, את הפתיחות האמריקנית (שהלוואי והאירופים ילמדו ממנה) והשאיפה להתקדמות והלהקלה? no-no...אמריקה היא מקום נהדר!
יש פה כמה תגובות עלובות, לדוגמא: לכו לספרי ההיסטוריה ותחזרו ואל תזרקו סתם תגובות של ילדים מושפעים, ללא ארה"ב וכל העזרה שלה בהחלט יתכן שישראל לא הייתה מתקיימת ברגעים אלו ממש. כאחד שגר בעבר מס' שנים בארה"ב ובקנדה, אני בהחלט מבין את החלום של רבים לעבור לשם, אלו מדינות שכיף לגור בהן, רמת החיים גבוהה גם אם אתה לא עובד בעבודה מפוצצת מידי, הממשל שם לבטח לא רקוב ומושחת עד היסוד כמו שכאן. ואולי האמריקאים לפעמים אטומים וחיים בבועה, אבל אפשר לומר הרבה דברים לזכותם וזה המקצועיות, האמינות, הסדר. דברים שלעולם לא יימצאו פה. זה מתחיל בדיוק כשנוחתים שם עם מערכת כבישים ענקית ונוחה, הכל שם אמין, בהכל יש תחרות ומחירים טובים, הכל מסודר ומתוקתק. מספיק רק להסתכל על מערכת החינוך שם למי שראה ולהבין: זה משהו שלעולם לא יימצא פה, המתקנים, בתי הספר, המורים, המקצועיות, הרצון הרב של המורים, הכבוד שיש למורים שם - אלו דברים שישראל תגיע אליהם רק בחלומות. למדתי שם מס' שנים ואין ספק שמי שרוצה חינוך טוב יותר לילדיו מקומו הוא שם. אה ועוד דבר, יש שיגידו שהדברים שם אולי ממוסחרים "מידי" למרות שאני לא חושב כך - אני לא חושב שהמצב אצלנו בעניין הזה טוב בהרבה. בקיצור, כל מי שאומר שאפילו לא היה שוקל לעבור לגור שם הוא צבוע ושקרן, החיים שם טובים יותר מכאן כמעט בכל פרמטר.
