הדיון הזה, את האמת, לא אמור להגיע לאיזה פיתרון שלא חשבו עליו (אולי אני אופתע), אבל הוא מתרכז בתופעה שהייתה בעבר נדירה למדי והיום שכיחה מאוד- בעיטה חופשית נפסקת, השוער מסדר את החומה כך שתחסום את הפינה הקרובה, ועומד בערך ב- 3/4 שער לכיוון הפינה הרחוקה מהבועט. הבועט רץ לבעוט, השוער עושה שני צעדים לכיוון הפינה שהחומה שלו סוגרת ואין לו סיכוי בחיים להגיע לכדור שהולך לפינה שאותה סגר עד לפני שניה, גם אם הכדור לא נכנס בדיוק בחיבורים. זה קרה לפיטר שמייכל בבעיטה של מריו באסלר בגמר של 99, ובשבועות האחרונים נתקלתי בהרבה מאוד שערים כאלה. נשאלת השאלה למה לעזאזל השוער מתחיל לחזור לפינה הקרובה? עדיף שהיה עומד שם בהתחלה, כי ככה הוא לא היה צריך לשנות כיוון כדי לחזור לפינה שבה עמד. האם הבועטים השתפרו והם יותר מתוחכמים? האם השוערים פתאום גילו שהשער גדול להם מדי? כיצד צריך למנוע את ספיגת השערים המיותרת הזו והאם יש דרך עדיפה להתגונן מפני כדורים חופשיים? מה דעתכם על התופעה?
השוערים יודעים שהבועט יבעט לפינה של החומה וטבעי שהם זזים צעד - שניים לכיוון הזה . אבל הבעיה פה שאם השוער סידר חומה , הוא צריך לסמוך עליה ולדעת שהחומה סוגרת פינה אחת והוא פינה אחת. יש דרך לפתרון שפשוט להציב על הקורה של הפינה של החומה עוד שחקן אבל מצד שני זה יכול לבטל נבדל ופתאום השחקן הבועט יגביה לרחבה ולא יבעט .
לדעתי, ברוב הבעיטות החופשיות, במידה ולא היו מעמידים חומה, הן לא היו נכנסות. התופעה הזאת שדיברת עליה מתרחשת מהסיבה הפשוטה, השוערים לא באמת סומכים על החומה שלהם, בצדק. הם כאילו מעמידים את החומה כדי לצאת ידי חובה. מה שהם לא לוקחים בחשבון, זה שהחומה סתם מסתירה להם את הכדור ואז יוצא שהפעם הראשונה שהמבט שלהם פוגש את הכדור, זה מתי שהוא באויר והוא כבר מגיע קרוב מאוד לשער, מה שלא משאיר להם הרבה זמן להגיב. אני חושב שלהעמיד שחקן ליד כל קורה יהיה משהו הרבה יותר יעיל, כיוון שככה השער, לכאורה, מצטמצם. אבל גם כאן יש חסרונות, כיוון שהאפשרות שיעלה כדור לרחבה תגבר והשחקנים שעומדים ליד הקורות ימנעו מהקבוצה היריבה להיכנס לנבדל. הפתרון שהכי טוב, לדעתי, הוא להעמיד חומה בצד אחד ושבאותו צד גם להעמיד שחקן ליד הקורה והשוער יקח את הצד השני, כמו שזה אמור להיות. שוב, זה יכול למנוע מהקבוצה היריבה להיכנס לנבדל ולהגביר את הסיכויים להגבהות לרחבה שיטעו את השוער, אבל איזשהו סיכון חייבים לקחת.
הוא לא יכול לסמוך על החומה שהיא סוגרת לגמרי את הפינה אבל הוא צריך לקחת את הסיכון של לחכות קודם לראות לאן הכדור הולך. מינימלי!
יש לו זמן, אין לו ביטחון. אז הוא מהמר. הרעיון של החומה הוא שגם אם השחקן יבעט לפינה הקרובה, זה יהיה כדור מסובב ולא חזק כמו בבעיטה ישירה.
ואם הוא מסובב, הוא בד"כ מגיע לפינה דרך האמצע, מה שמקל על השוער להגיע אליו. אם השוער עומד במקום מסוים ברגע שהשופט שורק לביצוע הבעיטה, אני לא רואה סיבה מדוע הוא צריך לזוז למקום אחר כשהשחקן בועט בכדור. אם הבעיטה היא ממצב טוב מאוד לבעיטה שאין אפילו מה לחשוב על הגבהה, אולי כדאי לשים שחקן על הקורה וזה קורה בחלק מהמקומות. שוער שחוטף לפינה שלו הוא אידיוט! לא משנה מה.
יש גם בעיטות שאתה לא יכול לעצור. 70% מהשערים הם מהבעיטה, 20% מהחומה שמסיתה או שעומדת גרוע, 10% מהשמטות של שוער או כל טעות אחרת.
בעיטות שאתה לא יכול לעצור אלה בעיטות חופשיות מ16 עד 20 מטרים של רוברטו קרלוס קו ישיר שגם אם תעמיד את החומה על קו השער הכדור יכנס.