370, 260 עם הנחה מפלאפון. אני קניתי ב-330 ישר כשהוצע למכירה. ולדעתי זה בכלל לא משנה איפה למדת. תגיד לי שפול מקרטני וג'ון לנון לא היו גאונים, והם לא למדו בשום מכללה יוקרתית, זו לא אינדיקציה לכלום, כי במכללות הללו לא מלמדים איך להיות יצירתי. אגב, דייב קילמינסטר, שניגן גיטרה מובילה אתמול, הוא מורה באחד מבתי הספר היותר נחשבים למוזיקה באנגליה (שכחתי איזה, זה כתוב באתר הרשמי שלו).
ג'ון לנון ומקרטני חיו בתקופה אחרת, המוסיקה שהם עושים אחרת. אגב בברקלי בבוסטון מלמדים אותך בהחלט איך להיות יצירתי, לא פלא שמוזיקאים מדהימים כמו ג'ון פטרוצ'י, ג'ו סטריאני,סטיב ואי, כולם הגיעו משם! ובנוגע לנגניו של ווטרס, הרי זה ברור שהם יהיו נגנים תותחים, הרי קליבר כזה לא בוחר סתם נגנים מהשכונה, בדיוק כמו אוזי אוסבורן שבכל אחד מאלבומי הסולו ומסעות ההופעות שלו, יש לו תמיד נגנים תותחים.
רודס.... קודם כל ווטרס- פינק פלויד להקה אוברייטד? הלו, לחדשנות של החבר'ה האלה, שגובתה במגאלומניה של ווטרס ובכישרון אינסופי של ווטרס/גילמור/רייט/מייסון (כל אחד אשף בתחומו וגם בתחומים אחרים) אני עוד לא ראיתי יורשים. ווטרס נתן הופעת ענק לדעתי (להקת קאוורים?? אתה חי בסרט!) בסטנדרטים שאני לא ראיתי בחיי (לא בכמה פסטיבלים/רדיפה אחרי אומנים בטור באירופה) ועדיין לא נרגעתי לגמריי. לבחור בהחלט יש מה למכור על הבמה. בלי שום ספק, התגשמות של חלום. בנוגע לדפש מוד- מציע לך לצפות באיזה די-וי-די של הופעה של החבר'ה האלה (הם מאוד בעניין של להוציא כאלה אחרי כל טור) כדי להבין למה אתה חייב להיות שם. אני עוד הרשיתי לעצמי להתלבט קצת (בניגוד לווטרס, שאיך שראיתי שמגיע רצתי לקנות כרטיס), אבל זו הייתה רק אשליה עצמית, והכרטיס כבר שורף לי את המגירה. והיי, כישרון מוזקלי לא מקבלים בג'וליארד, מקסימום מלטשים אותו ("מלמדים איך להיות יצירתי"?????? זה לא ברוסיה הסובייטית?) בכל מקרה, היציאה מהמצור הופעות בארץ יותר ממבורכת, אלו שתי הופעות שבלי ספק הייתי נוסע במיוחד לראות באיזו נקודה באירופה, אז למה לא בנווה שלום/פארק הירקון?
ובהקשר אחר, מישהו שמע על חשיפת ניוז אוף דה וורלד על הרב ממנצ'סטר? זה פשוט קורע. והכותרת - Rabi has it oy vey on hookers! ענק!
רודס.... קודם כל ווטרס- פינק פלויד להקה אוברייטד? הלו, לחדשנות של החבר'ה האלה, שגובתה במגאלומניה של ווטרס ובכישרון אינסופי של ווטרס/גילמור/רייט/מייסון (כל אחד אשף בתחומו וגם בתחומים אחרים) אני עוד לא ראיתי יורשים. היא האבא והאמא של האוברייטד. כל פלוץ שמכיר את THE WALL בארץ מחשיב את עצמו למעריץ מושבע של פינק פלויד. לא משנה שהלהקה הוציאה בדיוק 2-3 אלבומים טובים וחשובים, כל השאר לא מעניינים. ווטרס נתן הופעת ענק לדעתי (להקת קאוורים?? אתה חי בסרט!) בסטנדרטים שאני לא ראיתי בחיי (לא בכמה פסטיבלים/רדיפה אחרי אומנים בטור באירופה) ועדיין לא נרגעתי לגמריי. לבחור בהחלט יש מה למכור על הבמה. בלי שום ספק, התגשמות של חלום. שוב, אתה לא מצליח להפריד בין האמוציונאלי לרציונאלי. ברור שכל מי ששרוף על פינק פלויד התלהב שווטרס בא לפה, אבל ווטרס בלי שאר פינק פלויד זה חסר את הקסם של הלהקה. אני מבין שההפקה מאד הלהיבה אותך וכמות הצופים בסטנדרד ישראלי היא משהו נדיר, אבל אותי זה בכלל לא מלהיב, כי הייתי בהופעות גדולות יותר. הקול של ווטרס כבר גמור שנים רבות, זה פאתטי שהוא עם פלייבק ועוד יותר פאתטי שהוא צריך לעשות הופעות עם שירי הפינק פלויד מאשר לבצע את חומר הסולו שלו שכנראה הוא לא ממש מתגאה בו. תוסיף לכך את ההטפות הפוליטיות הנדושות והדביקות ותקבל עוד סיבה למה אין צורך להתלהב מווטרס. בנוגע לדפש מוד- מציע לך לצפות באיזה די-וי-די של הופעה של החבר'ה האלה (הם מאוד בעניין של להוציא כאלה אחרי כל טור) כדי להבין למה אתה חייב להיות שם. אני עוד הרשיתי לעצמי להתלבט קצת (בניגוד לווטרס, שאיך שראיתי שמגיע רצתי לקנות כרטיס), אבל זו הייתה רק אשליה עצמית, והכרטיס כבר שורף לי את המגירה. מצטער, אף פעם לא התלהבתי מכזאת מוסיקה פשוטה ומסחרית ובוודאי לא מעניין אותי לשמוע להקה שעברה את השיא שלה לפני 20 שנה בערך וממשיכה להופיע רק כדי לשפר את חשבון הבנק. והיי, כישרון מוזקלי לא מקבלים בג'וליארד, מקסימום מלטשים אותו ("מלמדים איך להיות יצירתי"?????? זה לא ברוסיה הסובייטית?) בכל מקרה, היציאה מהמצור הופעות בארץ יותר ממבורכת, אלו שתי הופעות שבלי ספק הייתי נוסע במיוחד לראות באיזו נקודה באירופה, אז למה לא בנווה שלום/פארק הירקון? אני מניח שאם היית מוזיקאי, היית מבין שאתה טועה. היציאה ממצור ההופעות בארץ לא ממש מעניינת אותי כי הלהקות שאני שומע לא יבואו להופיע פה, ולכן אאלץ להסתפק לראות אותם בחו"ל .
רודס, אתה פלצן! ופלצנים תמיד ייקחו שמות של להקות שאף אחד לא מכיר כדי להיראות מאוד סופיסטיקייטד. גם לי יש להקות כאלה, סו פאקינג וואט. אני מסכים שלפינק פלויד היו פחות דיסקים טובים משמייחסים אליהם, אבל אלבומים כמו meddle, animals, wish you were here, ודארק סייד הם יצירות מופת על כל המשתמע מכך. ישנו כמובן החומה, שאני באופן אישי לא התחברתי אליו אבל המון כן וזה כבר אומר משהו. אבל פה באמת שלא יכולתי שלא להגיב. אתה מדבר מבורות מוחלטת בענייני דפש מוד. אוקיי, אתה לא מתחבר ומתוך כך לא מכיר, זכותך. נתחיל בכך שהשיא של הלהקה היה לפני 10-15 שנים, עם Violator ו-Songs of faith and Devotion, אחרי זה הם הוציאו את Ultra שהוא מאוד קודר, הרבה מקודמיו ולא מזכיר כמעט בכלום את תקופת הסינת'-פופ של תחילת האייטיז. דפש מוד היא להקה שעשתה מעבר מאוד מעניין מסינת'פופ לרוק-אלטרנטיבי עם נגיעות אלקטרוניות. מסחרית? לא יותר מהרכבים אחרים שאני מכיר, והיא הרבה יותר מורכבת, בעיקר מבחינת המלל, ממה שנדמה לך. לגבי החלק האחרון, סיבוב ההופעות מקדם את האלבום המעולה Playing the Angel, שיצא לפני שנה, ולא בשביל לרפד את חשבון הבנק.
על טעם ועל ריח אין מה להתווכח אבל מי שפוסל טעם של אחר,או מזלזל בזה בגלל שזה לא לטעמו הוא פשוט טיפש!!!
רודס, אתה פלצן! ופלצנים תמיד ייקחו שמות של להקות שאף אחד לא מכיר כדי להיראות מאוד סופיסטיקייטד. גם לי יש להקות כאלה, סו פאקינג וואט. נניח שאני פלצן, אבל אתה אוהד טוטנהאם וזה יותר גרוע. דרים ת'יאטר כיום היא להקת הרוק החשובה והטובה ביותר לדעת רבים, לא סתם היא ממלאת אולמות ברחבי אירופה ועושה את הטורים הכי גדולים שלהקת רוק עושה, וזה בלי להיות בכלל להקת MTV. במדינה פה יש פשוט טרנד שכל אחד שמכיר אלבום אחד של PF, משחק אותה כאילו הוא מכיר הכל, אבל גם אתה יודע שללהקה יש בדיוק 3 אלבומים טובים ועל כל השאר אפשר לפסוח. אם תרצה המלצות משגריר הפרוגרסיב, אשמח להמליץ לך על עוד "להקות שאף אחד לא מכיר" אני מסכים שלפינק פלויד היו פחות דיסקים טובים משמייחסים אליהם, אבל אלבומים כמו meddle, animals, wish you were here, ודארק סייד הם יצירות מופת על כל המשתמע מכך. ישנו כמובן החומה, שאני באופן אישי לא התחברתי אליו אבל המון כן וזה כבר אומר משהו. דארק סייד היא בהחלט יצירת מופת והאלבום הטוב ביותר של PF, תצרף לכך את אנימלס ו-WISH YOU WERE HERE, על כל השאר אפשר לוותר. אבל פה באמת שלא יכולתי שלא להגיב. אתה מדבר מבורות מוחלטת בענייני דפש מוד. אוקיי, אתה לא מתחבר ומתוך כך לא מכיר, זכותך. אני מודה לך שאתה מרשה לי לא להקשיב לדפש מוד נתחיל בכך שהשיא של הלהקה היה לפני 10-15 שנים, עם Violator ו-Songs of faith and Devotion, אחרי זה הם הוציאו את Ultra שהוא מאוד קודר, הרבה מקודמיו ולא מזכיר כמעט בכלום את תקופת הסינת'-פופ של תחילת האייטיז. דפש מוד היא להקה שעשתה מעבר מאוד מעניין מסינת'פופ לרוק-אלטרנטיבי עם נגיעות אלקטרוניות. מסחרית? לא יותר מהרכבים אחרים שאני מכיר, והיא הרבה יותר מורכבת, בעיקר מבחינת המלל, ממה שנדמה לך. אם ליריקה באמת מעניין אותך אז תקרא ליריקה של פיטר האמיל (Van Der Graaf Generatot) או של דניאל גילדנלאו (Pain of Salvation). אני לא לוקח יותר מדי ברצינות ליריקות של להקות פופ של מוסיקה דביקה ובוחשנית שנועדה לייצר להיטים ולהעשיר את חשבון הבנק של האומן. לגבי החלק האחרון, סיבוב ההופעות מקדם את האלבום המעולה Playing the Angel, שיצא לפני שנה, ולא בשביל לרפד את חשבון הבנק. דפש מוד עבר זמנם ושל הפט שופ בויז כבר מזמן ומבחינתי אין להם מה למכור מבחינה אומנותית.
אתה מוכן להסביר לי את הקשר המדויק בין זה שאתה פלצן (מה שאתה באמת...), לבין זה שהוטספר הוא אוהד טוטנהאם?
רודס, אולי דפש מוד הם לא הטעם המוזיקלי שלך,אולי עוד הרבה להקות רוק אחרות(כמובן לא דפש מוד)אבל אין זה אומר שאין לא טובות, לא חשובות ושאין להן תרומה למוזיקה. אני לא יודע מי זה קובע מי להקת הרוק החשובה ביותר כיום ואיך אפשר לעשות בדיקה שכזו. לכתוב שפינק פלויד ואני מצטט מדברים שלך:"היא האבא והאמא של האוברייטד" זה פלצנות לשמה(אגב אם תסתכל באתר של חבר שלך,אתר הפרוגרסיב המעולה תמצא שהוא חושב קצת שונה ממך לגבי הפינק פלויד), דפש מוד בשנות ה 80 יצרה זן,סוג חדש של מוזיקה,היתה מהלהקות המובילות בתקופה ההיא,הם שינו משהו, גם התקליטים היותר חדשים שלהם הצליחו וזה לא אומר שהם נוצרו רק בכדי להכניס כסף לחשבון בנק של הלהקה(הסולן במשך שנים רבות,המצב "הבריאותי" שלו לא איפשר לו לשיר מי יודע מה,חלק מהסיבה להפסקה כזו גדולה בין השנים)אז זו לא מוזיקה לטעמך אבל אין זה אומר שצריך לפסול או לזלזל. הטעם המוזיקלי שלי הוא מאוד מאוד מגוון,יש לי דיסקים מזוהר ארגוב ועד לביטלס,מאבבא ועד ג'וי דוויזין,מלאונארד כהן ועד הסטון רוזז,מהפיי מנדייס ועד אריק אינשטיין,מרוקפור ועד מרייאן פיטפול שירים כמו ריחות כמו טעמים מזכירים תקופות,בחורות וגם כדורגל, המוזיקה החדשה שנשמעת היום ברוב המקומות,כל הראפ,r&b,היפ הופ,שמיפ שמופ וכל היוצא בזה,אני שונא שונא שונא את זה,אבל יש מי שכן אוהב את זה אז זה שאני לא מתחבר לזה לא אומר שזה זבל,או שזה לא ממלא אולמות,או שמי שמאזין לזה לא מבין במוזיקה?לא,פשוט יש לו טעם אחר. לא כל להקה,גם כיום או מתקופות אחרות נוצרה אך ורק בכדי להרוויח כסף(ויש כאלו בוודאי לא מעט,הן נעלמות מהר מאוד כמו השלכת)גם אם המוזיקה היא פחות מתוחכמת. מתי כספי הוא גאון,גם יוני רכטר,רוב האנשים בארץ לא חושבים כך או לא מבינים זאת ואולי משינה מכרה יותר תקליטים מהם, למה?כי לא כל אחד מסוגל להתחבר לגאונות של כספי ומעדיף את הקלילות של משינה ואין שום פסול בזה ואין צורך לזלזל בזה.
רודס, אולי דפש מוד הם לא הטעם המוזיקלי שלך,אולי עוד הרבה להקות רוק אחרות(כמובן לא דפש מוד)אבל אין זה אומר שאין לא טובות, לא חשובות ושאין להן תרומה למוזיקה. בגדול אני מסכים, אבל אני עדיין חושב שיש מספיק להקות שעושיים מהן יותר טובות ממה שהן ויותר חשובות ממה שהן, זאת הייתה הנקודה. אני לא יודע מי זה קובע מי להקת הרוק החשובה ביותר כיום ואיך אפשר לעשות בדיקה שכזו. אין תחרות כזאת, אבל בגדול מוסיקאים,מבקרי עיתונות והמאזינים יכולים ליצור דעת קהל כזאת או אחרת לכתוב שפינק פלויד ואני מצטט מדברים שלך:"היא האבא והאמא של האוברייטד" זה פלצנות לשמה(אגב אם תסתכל באתר של חבר שלך,אתר הפרוגרסיב המעולה תמצא שהוא חושב קצת שונה ממך לגבי הפינק פלויד), זה לא פלצנות, זאת הדיעה שלי ואני עומד מאחוריה גם אם לא נעים לאנשים לשמוע אותה וגם אם היא שונה מדעת הרוב (לא תמיד הרוב צודק). לגבי האתר של ברייטמן, תחסוך ממני את ההמלצות, שכן אני ממליץ על האתר שלו בכל הזדמנות שיש לי ואני יודע עד כמה הבחור הוא שרוף על פינק פלויד, לא סתם הוא ארגן כל מיני ערבי פינק פלויד בארץ. דפש מוד בשנות ה 80 יצרה זן,סוג חדש של מוזיקה,היתה מהלהקות המובילות בתקופה ההיא,הם שינו משהו, גם התקליטים היותר חדשים שלהם הצליחו וזה לא אומר שהם נוצרו רק בכדי להכניס כסף לחשבון בנק של הלהקה(הסולן במשך שנים רבות,המצב "הבריאותי" שלו לא איפשר לו לשיר מי יודע מה,חלק מהסיבה להפסקה כזו גדולה בין השנים)אז זו לא מוזיקה לטעמך אבל אין זה אומר שצריך לפסול או לזלזל. זה העניין, דיברו עליהם בשנות ה-80, אחרי זה הם פשוט לא מעניינים חוץ מאת גרעין המעריצים הפנאטי שלהם הטעם המוזיקלי שלי הוא מאוד מאוד מגוון,יש לי דיסקים מזוהר ארגוב ועד לביטלס,מאבבא ועד ג'וי דוויזין,מלאונארד כהן ועד הסטון רוזז,מהפיי מנדייס ועד אריק אינשטיין,מרוקפור ועד מרייאן פיטפול שירים כמו ריחות כמו טעמים מזכירים תקופות,בחורות וגם כדורגל, המוזיקה החדשה שנשמעת היום ברוב המקומות,כל הראפ,r&b,היפ הופ,שמיפ שמופ וכל היוצא בזה,אני שונא שונא שונא את זה,אבל יש מי שכן אוהב את זה אז זה שאני לא מתחבר לזה לא אומר שזה זבל,או שזה לא ממלא אולמות,או שמי שמאזין לזה לא מבין במוזיקה?לא,פשוט יש לו טעם אחר. גם הטעם המוזיקאלי שלי מגוון, ואגב זכותך בהחללט לקרוא לכל המוסיקה המסחרית כיום זבל, אם זה מה שאתה חושב עליה, אתה לא צריך בדיוק להתחשב במישהו אם זה מה שאתה חושב על סוג המוסיקה הזאת. לא כל להקה,גם כיום או מתקופות אחרות נוצרה אך ורק בכדי להרוויח כסף(ויש כאלו בוודאי לא מעט,הן נעלמות מהר מאוד כמו השלכת)גם אם המוזיקה היא פחות מתוחכמת. רוב הלהקות בעולמנו נוצרו לשם כסף ואחרי זה בשביל לכתוב משהו עמוק ואומנותי. מתי כספי הוא גאון,גם יוני רכטר,רוב האנשים בארץ לא חושבים כך או לא מבינים זאת ואולי משינה מכרה יותר תקליטים מהם, למה?כי לא כל אחד מסוגל להתחבר לגאונות של כספי ומעדיף את הקלילות של משינה ואין שום פסול בזה ואין צורך לזלזל בזה. מסכים שכספי ורכטר גאונים, וזה לא מפתיע האמת, גם להם יש תקופה חשובה מאד בקריירה שלהם שכתבו חומר פרוגרסיבי, ואני בהחלט אוהב אותם יותר ממשינה. אהבתי לקרוא את התגובה שלך, ישר כוח!
רודס, לא הבנת את כוונתי בתגובה. אמרתי לך שלא באמת ניסית להכיר את דפש מוד, כי אתה מדבר על תקופה מאוד ספציפית בקריירה המוזיקלית שלהם (81-85, ליתר דיוק). אתה לא חייב להכיר אותם, אני לא אגיד לך מה לשמוע, אבל סמוך עליי בתור בן אדם שמוזיקה היא אחד הדברים החשובים בחייו, שדפש מוד, החל מ-Violator של שנות ה-90, ובפרט החל מ-Ultra מ-97 היא להקה ממש לא שטחית, יש לה המון חומר קודר (באלבום האחרון גם מפרי עטו של הסולן דייב גאהאן, שכפי שאמר סטרטפורד, היה כבר במצב של מוות קליני אחרי נסיון התאבדות עקב התמכרותו לסמים), והיוצר הראשי שלה, מרטין גור, נחשב איש מוזיקה מבריק. השיר Precious, מהדיסק האחרון, מדבר על גירושים ובתור בן להורים גרושים מאוד מאוד הזדהיתי עם התוכן שלו, זו כבר ממש לא אותה להקה ששרה When I'm With You baby I go out of my head and I just can't get enough, זו הייתה תקופת הסינת'פופ שלהם, שאגב, מוזיקלית בהחלט נתנה את הטון לעידן הניו ווייב, עידן מפוקפק מוזיקלית אבל עדיין חשוב בעיקר בכל הנושא של סימפולים ורמיקסים (תשמע למשל את Everything Counts מ-83, סימפולים שונים של קסילופון ופעמונים שנחשב מאוד פורץ דרך בזמנו). איך הייתי מגדיר את דפש של 15 השנים האחרונות? אלטבנטיבי עם נגיעות אלקטרוניות מאוד חזקות, אני לא מכריח אותך לשמוע אותם, אבל האחרון שלהם באמת מצויין ולא תתחרט. מה שכן, היא ממש לא שטחית.
