תראה, גם אם בסוף הקריירה שלו הוא יקח תואר אחד פחות מפלה, מראדונה והאחרים, הוא עדיין יחשב כגדול יותר מהם בגלל הדברים שהוא יודע לעשות עם הכדור. זו לא הכמות, אלא האיכות.
נכון ואת אף אחד לא יוכל לקחת ממנו בחיים, אבל רונאלדיניו המציא תרגילים שלפני זה העולם בכלל לא ידע שהם קיימים והוסיף בצורה רשמית לכדורגל את הוירטעוזיות בזמן משחק. לפני זה כל מהלך וירטועוזי היה גורר תגובה של השדר "אויש, את זה עושים כשמובילים 4:0, לא עכשיו", רונאלדיניו גרם לעולם להבין שוירטועוזיות זו לא מילה גסה ושזה עוד מהלך לגיטימי שבעזרתו מתגברים על שחקן יריב.
אם ככה אז בלאנקו הוא אחד הגדולים בהיסטוריה, הוא בין היחידים שראיתי מקפיץ את הכדור בין הרגליים באמצע משחק. מה זה השטויות האלה? מה שרונאלדיניו עושה בעזרת 10 פדללות הנרי עושה בפעולה אחת. זה לא מה שעושה אותו לשחקן הטוב בעולם.
רונאלדיניו מעבר לזה שהוא שחקן מצוין הוא הסנסציה הכי גדולה שיש לכדורגל להציע היום , הוא פשוט נותן שואו אדיר , שמחת חיים , שמחת משחק וכמובן תארים... ברור שהפופלאריות שלו בשיא עכשיו וזה לא נראה שזה הולך לרדת בזמן הקרוב , אבל השחקן הזה הוכיח ומוכיח שהוא בעצם הציר המרכזי של משחק הכדורגל היום , שבעצם בא לבדר , ורונאלדיניו הוא הצגה אחת שלמה של כדורגל סקסי.
Man U 4ever כשאתה מציג את זה כדעה של אוהדי כדורגל, אתה מעט ממעיט מעוצמת הגל הזה, שהרי האוהדים תמיד נחשבים לגורם פחות מקצועי. את רונאלדיניו בחרו לשחקן הכי טוב גם רוב מוחלט של השחקנים וכן רוב מוחלט של המאמנים שתושאלו. זה כבר משנה את הגישה. M T A אתה משמיט פרט- בשנים שבהן פלה שיחק לא היה נהוג כ"כ לפרוץ אל מחוץ לגבולות ומפגשים בין-לאומיים היו חשובים כל-כך בעיקר בגלל שהם היוו את ההזדמנויות היחידות לראות מאבק בין-לאומי. אל ארה"ב פלה הגיע כזקן. בליגה הברזילאית לא היתה חשיפה לפלה ולדברים שהוא עשה במשחקים שהיו כביכול פחות חשובים, אבל זו כבר אשמת התקשורת. לדעתי, הקושי להשוות נובע בעיקר מההבדל בחשיפה וכן מהתקופה. סה"כ פעם שיחקו כדורגל אחר והיום כבר למדו אותם. תסכים איתי, שהיה לפלה הרבה יותר קשה "להמציא" את המספרת מאשר לרונאלדיניו ללמוד אותה... BrN וכאן אנחנו חוזרים לעניין התקופה. ברור שפלה, הדוגמא הטובה ביותר, התפרסם בזכות הנבחרת. סה"כ למעט משחקי הנבחרת אף אחד לא ראה או שמע אותו. חוץ משידורי המונדיאל השחורים-לבנים וחסרי ההילוך החוזר, הדרך היחידה להתעדכן בכדורגל עולמי היתה לקנות עיתון (או לטוס לברזיל כל סופשבוע). היום התקשורת מציעה כל-כך הברה אפיקים שונים שמאפשרים לצרכן תמונה כ"כ רחבה. שידורים ישירים בלי-סוף, סיכומי מחזור כמעט לכל ליגה בכל מדינה, מהלכים באינטרנט ואילך. היום אפשר להתפרסם יופי גם בלי דקה בנבחרת ואני בטוח שיש גם דוגמאות כאלה! דם ירוק זה ללא ספק נכון! אם שאר הקריירה של הגאוצ'ו תהיה בסימן ירידה, יהיה מאוד קשה להתעלק על הפתיחה המופלאה. ללא ספק תהיה עליו הסתכלות שונה אם בעוד עשרים שנה יוכלו להגיד "רונאלדיניו שהביא פעמיים את גביע העולם לברזיל ועוד שמונה אליפויות לברצלונה" מאשר "רונאלדיניו שהיה וואחד שואו-מן". Rafael אל תשווה...מראדונה היה אולי שחקן גדול ומחורר הגנות מפולפל, אבל השואו שהוא נתן לא היה לחלוטין עמדת המפתח שלו. rippa וזה ללא ספק התמצות של כל הויכוח! דווקא בעידן שבו הכדורגל צונח אחורה, מאמנים מעדיפים להעמיד חומה ומערך מגננתי, שמתחברים לכדורגל שמטרתו להפריע ליריב יותר מלמלא אחר הצורך הבסיסי של המשחק, אוהדים בורחים מהיציעים והחברה שיצרה את "גולאו" פושטת רגל, דווקא בעידן הזה, בא איזה כוכב, שואו-מן זוהר ומביא אל הדשא הנאה שמעולם לא היה לה תקדים. האפקט כ"כ גדול שפתאום הכוכבים בקבוצה שלו מתחילים גם להשתעשע בתעלולים למינהם, כל ילד קטן שלומד כדורגל מיד מתחיל לחכות את הטריקים של הברזילאי, ואפילו בפן המקצועי, האגדות המתהוות של הכדורגל הן יותר השואו-מנים מאשר אותם גאונים שבלוניים שמאבדים מערכם.
המספרת של פלה באותה תקופה הייתה נראת מדהימה, בלתי נתפסת, רק פלה יכל לבצע אותה בצורה מושלמת. היום? כל ילד שני בבית ספר יסודי יודע לבצע את הבעיטה בצורה עינטוזית די. התרגילים של רונלדניו, הביתות והמסירות נראות היום מדהימות ובילתי ניתנות לשיחזור, אני משאר שעוד 10-15 שנה כשיהיה עוד שחקן מדהים, התרגילים האלה יהיו "פשוטים". מה שאני מנסה להגיד זה שכל שחקן תפקידו וזמנו.
אוברייטד בטירוף. רונאלדיניו לדעתי עדיין לא נכלל בגדולים של כל הזמנים, ולמען האמת הוא גם לדעתי לא הכי טוב כיום (כל עוד תיירי על מגרשי הכדורגל). שלא יובן לא נכון, לא שהוא לא שחקן, שחקן מדהים אבל לא קרוב עוד לרשימת הגדולים בכל הזמנים. מה שכן, יכול להיות שהוא משחק את הכדורגל הכי "שמח" בכל הזמנים
זאת הטעות של כל כך הרבה אנשים. שהם חושבים שרונאלדיניו יודע לעשות כמה טריקים ולשחק כדורגל שמח ובזה מסתכמות כל היכולות שלו, וזה ממש ממש רחוק מלהיות נכון. מה שעושה את רונאלדיניו לאחד הגדולים בכל הזמנים זה הגאונות, הטאצ'ים, היכולת להכריע משחק בהברקה גאונית אחת אחרי שלא ראו אותו כל המשחק. הוא יכול בפס אחד על חצי מגרש לתת לחלוץ כדור בין 5 שחקנים ולהשאיר אותו לבד מול השער. הוא יכול במסירה ארוכה אחת ליצור מצבים של 100% גול מכלום, כמו הבישול המדהים לג'יולי מול מילאן. הוא יכול לבעוט ממצבים בלתי אפשריים ולהבקיע, כמו בגול מול צ'לסי שהוא עבר בין 3 שחקנים ובעט ממצב קשה מאוד. קחו שנה אחורה לגול שלו בסטמפורד ברידג' בבעיטה המפורסמת מהמקום. מי עוד יכול לעשות דבר כזה? ואת כל הפעולות האלה הוא עושה בלי להסתכל על הכדור ובלי לחשוב יותר משבריר שניה לפני המהלך. תוסיפו לזה מהירות, דריבל, שליטה בכדור ברמות שהכדור נדבק לו לרגל, טריקים ותקבלו שחקן שהולך להיות הכי גדול בכל הזמנים.
אז טוזאני כנראה הוא השחקן הכי טוב בכל הזמנים, יש לו הרבה יותר תרגילים מרונאלדיניו ועושה אותם לא פחות טוב אם לא טוב יותר מאשר רונאלדיניו. אז כמו שאמרת: זו לא (רק) הכמות, אלא (גם) האיכות. רונאלדיניו שחקן ענק, הכי טוב בעולם ביחד עם הנרי ואחד השחקנים הטובים ביותר שיצאו לי לראות בLIVE. אך ראיתי שחקנים טובים ממנו גם בלייב(רונאלדו של לפני הפציעה, ריבאלדו, קארימיhttp://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx , באג'יו, זיזו וכו..) וגם לא בלייב(גרניצ'ה, מראדונה, קרוייף, פלאטיני וכו...). http://www.vivadiego.com/trionfo_2.Xxx
אני לא יכול לקבוע שרונלדיניו הוא השחקן הכי גדול בכל הזמנים (כי לא ראיתי מספיק את מראדונה ופלה), מה שאני כן יכול לומר שזהו השחקן הכי טוב שיצא לי לראות. שחקן ההתקפה המושלם. הוא יכול לבחור בין מסירה ענקית על 50 מטר ולהשאיר שחקן מול שוער, לבין לעבור בעצמו את כל שחקני ההגנה ולכבוש, ועדיין זו לא הגדולה שבו- גדולתו היא בכך שהוא מביא את הכיף למשחק, ואי אפשר שלא לאהוב אותו.
לדעתי בעניין לא מגובשת. רונלדיניו יותר גדול מפלה, באותה תקופה שיחקו עם גרביים, הכדורגל לא היה מקצועי כמו היום ובכל זאת היה יותר קל לשחק מהיום. הדעה שלי קצת חלוקה לגבי רונלדיניו בקשר לדיאגו, דיאגו הוביל את נבחרת ארגנטינה לזכיה כמעט לבד, בזכיה האחרונה של ברזיל רונלדיניו לא היה שחקן המפתח שלקח את הנבחרת על גבו, אז הוא עוד לא היה נחשב לבין ה15 הטובים בעולם אפילו. רונלדיניו גם לא הוביל מעולם את ברסה לבדו, בשתי האליפויות האחרונות וגם בליגת האלופות משחקים שלמים נעלם וברסה ידעה להסתדר יפה מאוד בלעדיו (קבוצה שבנויה נכון עם שחקנים מצויינים) וברסה מעולם לא הייתה בנויה עליו או סביבו (בניגוד לשחקנים כמו רקלמה בויאראלה, או אפילו הנרי בארסנל) ככה שרונדליניו מעולם לא עשה את הפלאים שעשה דיאגו ולכן זה מקטין מערכו, על היכולת שלו לדעתי אין ספק בכלל, יכולת שליטה ומסירה כזאת לא הייתה בכדורגל מעולם, אבל לרונדליניו מעולם לא הייתה את ההזדמנות להוביל קבוצה\נבחרת לבדו, וכנראה שגם לעולם לא תנתן לו ההזדמנות(אם מסתכלים על הסגל של ברזיל היום אפשר לראות שגם בלעדיו הם הנבחרת הטובה בעולם, ברסה בלעדיו יורדת ברמתה, אבל לא בהרבה כמו שחושבים ולדעתי היא יכולה להתסדר בלעדיו.) בטווח הקצר אפשר להגיד שהוא הגדול מכולם, אבל עוד 20 שנה לא ימדדו אותו לפי היכולת שלו אלה לפי הזכיות שלו, ולכן מרדונה עדיין גדול ממנו. אבל מי יודע? אולי תיהיה דרמת פציעות בנבחרת ברזיל ולרונלדיניו תנתן ההזדמנות להוכיח לנו למה הוא הגדול מכולם. בכדורגל כמו בכדורגל אי אפשר לדעת מה יהיה.
