להנרי אין עדיין 29..וכבר עשית אותו בן 30 איך אפשר להגיד על שחקן שיש לו כול כך הרבה תארים עם הקבוצה שלו..שיש לו אליפות אירופה בה הוא כיכב..שיש לו גם מונדיאל(למרות ששם לא כיכב)..שהוא נבחר אינספור פעמים לשחקן השנה.. זה לא נתפס.
איי איי איי, אתה עוד אחד מהאלה שכשאומרים משהו רע על ברסה, אז הם מזכירים לי שמנ יונייטד עפה בשלב הבתים, וכשאוהד יובה אומר משהו שלא מוצא חן בעיני אוהד ברסה, השני אורמ כמה שיובה גרועה ומשחקת בונקר. אז תסביר לי עכשיו, מה הקשר שבה?!?!?! ובינינו, מסוגל או לא, היית מת להביא אותו לבסרה. יסטה, מאלון לוזר? הוא אשם שהוא שיחק בתקופתו של האלוהים? אולי גם ברקלי, מילר, סטוק(ועוד רבים וטובים)גם לוזרים?!
אני חושב שכל כלי התקשורת בעולם חברו לקונספירציה כלל עולמית שמטרתה למנוע מהמשתמשים באייסוקר לדעת אם היה נבדל
אל תשגעו אותי. " מאלון לוזר? הוא אשם שהוא שיחק בתקופתו של האלוהים? אולי גם ברקלי, מילר, סטוק(ועוד רבים וטובים)גם לוזרים?! " כן, אתה צודק. קרל מלון לא לוזר. ושוב, איך זה שהם לא קולטים את הפואנטה ? האנגלים פה הרי הפכו את תיירי הנרי לאחד הכדורגלנים הגדולים ביותר ב-20 השנים האחרונות (ויכול מאוד להיות שבצדק), לא ? ובכן, שוב, תסבירו לי איך זה שהנרי הגדול שמשחק כבר כמה שנים טובות באחת הקבוצות הטובות ביותר באנגליה, שמגיעה כמעט בכול עונה לצ'פיונס ליג מאז שהגיע אליה (אולי בכול עונה, לא יודע ) אף פעם לא הצליח לעבור את שלב רבע הגמר (ראבק, קבוצות מיוון ופורטוגל הגיעו יותר פעמים מהקבוצה של הנרי) ? איך זה שהנרי החמיץ פעמיים מול ואלדס כשהתוצאה היתה 1:0 לארסנל עם עשרה שחקנים מול בארסה ? ודאי שזה חוסר מזל, אך זה לא משנה כהוא זה - העובדות הללו הופכות אותו ללוזר. אזולאי, בגביע העולמי ב98 הנרי בקושי שיחק. באליפות אירופה ב-2000 זידאן היה השחקן שסחב את צרפת לגביע. ב-2002 כשצרפת הגיעה לטורניר כאחת הפייבוריטיות, זידאן נפצע במשחק הראשון, ואז הנרי שלקח פיקוד, "הוביל אותה" אל המקום האחרון בבית שכלל את סנגל, דנמרק ואורגוואי. ביורו 2004 אני מניח שכולם זוכרים כיצד הוא שיחק. התארים שהוא לוקח באנגליה -כמעט בכול שנה מלך השערים ומלך הבישולים - לא אומרים דבר מבחינתי כול עוד הוא לא מסוגל לעשות כלום (למעט השנה) עם הקבוצה שלו באירופה ! מתי הם יבינו ?!
שבצ'נקו החמיץ פעמיים מ2 מטר מול ליברפול, הוא גם נחשב לוזר? באג'יו החטיא פנדל בגמר מול ברזיל,, הוא גם נחשב לוזר? לותאר מתאוס, אחד מהשחקנים הגדולים של שנות ה90, הגיע עם באיירן לגמר, והפסיד את הגביע תוך 2 דקות, הוא גם נחשב לוזר? תחשוב טוב לפני שאתה משתמש במילה לוזר, כי 2 החמצות יכולות לקרות לכל חלוץ בעולם, והנרי לא אשם שהוא לא מראדונה שמסוגל לסחוב חבורה של אפסים לזכיה בגביע או באליפות כלשהיא. חוץ מזה שגם להנרי יש רזומה מכובד של אליפויות, גביעים, וזכיות עם הנבחרת.
BrN אל תכתוב דברים שאתה לא יודע. לותר מתאוס יצא 5 דקות לפני שהיונייטד עשתה את המפהך המדהים. עד היום אנשים תוהים אם לותר לא היה יוצא, איך היה נגמר המשחק..
בן כמה אתה כבר שאתה קורא לנו ילדים..? מה שבטוח, כפי שכבר אמרו, זה שהנרי עוד בן 28, 29 באוגוסט ככה שההגזמות שלך לא עושות רושם. פברגאס בן 19, אז מה? הוא היה אחד מהשחקנים הכי חשובים של ארסנל העונה, אז הוא לוזר בגלל שהוא שיחק גרוע בגמר? הבנתי, אז בגלל שהוא בן 19, הוא לא לוזר אפילו שהוא היה אמור להיות השחקן המרכזי אחרי הנרי וכרע תחת הנטל...? ברור שאני לא חושב שהוא לוזר אבל אני גם לא חושב שגיל הוא פאקטור במדד הלוזריות (שהוא ליצני מלכתחילה). אוי רגע חכה, כל השחקנים שאי פעם שיחקו בנבחרת ספרד גם לוזרים כי ספרד אף פעם לא עברה אפילו את הרבע? ושאלה אחת שהצלחת להתעלם ממנה באלגנטיות (בעצם לא כל כך), ריקלמה לוזר כי הוא החמיץ את הפנדל בחצי הגמר? בקיצור, די לצאת באמירות מטומטמות. אמרת שטות in the heat of the moment, יהיה יותר חכם אם תודה בזה ותפסיק להתווכח כי אתה סותר את עצמך ואת העובדות.
ילד? רק אל תעליב אותי יטסה http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/bduh.Xxx .... אין ולא יהיה לך מושג בכדורגל, צודק, הנרי עם שלוש אליפויות, ארבעה גביעים, גביע העולם לאומות, גביע אירופה לאומות, משהו כמו 200 פעמים שחקן השנה באנגליה, הוא לוזר. למה? כי הוא "רק" בישל שער לגמר בניגוד לרונאלדיניו ש... אממ... עשה כמה תרגילים יפים עם העקב עד שאבואה חטף לו את הכדור, כן. אתה חתיכת מסכן, הנרי בשמינית הגמר, ברבע הגמר ובחצי הגמר היה מצוין, בגמר הוא בישל שער והיה טוב מאד, כמובן שזה לא מספיק לך ואם הוא לא זוכה בליגת האלופות אז הוא לוזר (כמובן שלפי ההיגיון הזה אז כמעט כל השחקנים בעולם הם לוזרים, הרי הם לא זכו בגביע). ואני רואה גם שיש לך בעיות רציניות בקריאה כי אני רשמתי לך למה לדעתי ויאריאל קבוצה חלשה אבל במקום להגיב לי איך קבוצה שכובשת שלושה שערים בשלב הבתים ומנצחת בכל הטורניר שלוש פעמים היא קבוצה חזקה אתה מתחיל לחרטט שטויות... כמה מפתיע. ואז אתה שואל עוד על מה לא הגבת לי. גם לא הגבת על כך שאמרת שויאריאל נלחמת על האליפות באנגליה, איך היא תילחם על האליפות אם היא לא מסוגלת לכבוש? ועוד נושא שלא הגבת עליו, אתה מצפה מארסנל לתקוף את בארסה, ביתרון 1:0, כשהיא בעשרה שחקנים ועם שוער מחליף? האם אתה עדיין חושב ככה (אם כן אז זה מוכיח סופית שכדורגל הוא מושג שלא קשור אליך ועדיף שתעבור לספורט אחר)? אה ועוד שאלה, ריקלמה לוזר? אבל עזוב, מה אני שואל, אתה תחזור עם התגובה הרגילה שלך "ילד, הנרי לוזר נקודה". מראה על הרמה שלך.
יומן מסע, פריז, מאי 2006 כמו כל סיפור חו"ל, גם זה מתחיל בנתב"ג. הטיסה לפריז יוצאת ב- 1 בלילה, אבל מה לעשות, בארסה משחקת ב- 23:00. מצוייד בתדרוך על מיקום הבאר בטרמינל החדש, התיישבתי על כוס בירה יקרה, וראיתי את המשחק השולי מול סביליה. במהלך המחצית הראשונה (עדיין במצב של 0-2) הצטרפו אליי גם בנדה ומיכה, שנסעו יחד איתי לראות את המשחק. כמובן, הם עזבו לדיוטי פרי בערך 20 שניות לפני הקאמבק של בארסה. בכל מקרה, המשחק הסתיים וזזנו למטוס באיחור קל. כאשר הגענו, מצאנו איזה שרות מוניות של ישראלים שהביא אותי למלון שלי ואותם אל אחותו של מיכה. השעה 7 בבוקר ביום ראשון, והצ'ק-אין שלי רק ב- 2 בצהריים. בהעדר מיטה, או לפחות כרית, יצאתי להסתובב בפריז. במשך כמעט כל 7 השעות האלה הלכתי ברגל בין מוקדי התיירות של העיר. למשחק לא היה כמעט שום זכר. פרט למספר שלטים בעיר, זוג אוהדי בארסה ובחור בחולצת ארסנל, לא ראיתי שום דבר הקשור לגמר. בכל מקרה, הסתובבתי, הסתובבתי, ראיתי את העיר. אבל למי אכפת מפריז? נקסט. ביום השני התעוררתי מאוחר, וקראתי ספר עד ל- 2 בצהריים. אז, הרמתי טלפון לחברי הקטלוני נאצ'ו. אני בקשר אינטרנטי עם הבן-אדם כבר כ- 3 או 4 שנים, וכאשר גילינו כי שנינו נוסעים לגמר, קבענו שנפגש. הוא הגיע לפריז ברכב, מבנידורם (עיר קיט על יד ולנסיה), יחד עם הוריו וחברתו המקסימה לורנה. בין לבין, הם עצרו בברצלונה כדי לראות את אלונסו זוכה במירוץ הפורמולה 1, ולקנות זוג כרטיסים למשחק, במחיר של 1000 יורו כל אחד. בכל אופן, סיכמנו כי נפגש ב- 5 מתחת לאייפל. בהעדר שום דבר טוב יותר לעשות, יצאתי לשם ברגל (כשעה הליכה). ממול לאייפל, הקימה אופ"א את יריד הצ'מפיונס שלה. במרכז היה מגרש כדורגל קטן, בו שיחקו קבוצות מאולתרות של נערים. בצדדים, נמכרה סחורה רשמית של אופ"א (20 יורו לצעיף משותף!), ועמדו כמה סטנדים של משחקים (פלייסטיישן ומשהו מוזר עם בעיטות של כדור לאיזה רשת תלוייה). באחד הביתנים, עמד לו בגאווה גביע האלופות. או לפחות כך הם טוענים. לי עדיין יש ספקות מסויימים. שמרו עליו שני צרפתים קטנים, ועם טיפת נועזות ורגליים קלות יכלתי לקחת אותו הבייתה לישראל. מה עוד שממול עמד גביע אופ"א, אשר לפי דעתי צריך להיות עדיין בידיה של סביליה. אגב, דווקא הגביע המשני, שלא זכה לכמעט שום עניין מהתיירים, היה בתוך מיכל זכוכית. אני ונאצ'ו הסתובבנו קצת ביריד, ולאחר מכן עלינו על האייפל עם שאר הפמלייה שלו. לאחר מכן, המשכנו למסעדה באזור הבסטיליה. שם זכיתי בשיעור מלא על ההסטוריה הסוציו-אתנית-כלכלית-פוליטית של ספרד, כולל הסבר מלא על המוצא של כל העמים אשר יושבים היום בחצי האי האיברי. דנו גם בפוליטיקה עכשווית (בעיקר עם האב, כאשר נאצ'ו משמש כמתורגמן כאשר נגמרת לו האנגלית). אם יורשה לי לצטט: "זפאטרו היחו דה פוטה". לדברם, הפלוס היחיד של נשיא ספרד הוא היותו קולה. מצד שני, מדובר במקרה נדיר של קטלונים ימנים. גם את הזכויות האוטונומיות החדשות שניתנות לקטלוניה הם ביקרו. לדברם, מדובר בצעד נכון, אך הוא מתבצע באופן שגוי ובגלל חולשה של השלטון המרכזי. לאחר מכן, המשכנו לדבר על היורו, תרבות ספרדית, ישראל וגם קצת כדורגל. ביום שלישי הלכתי שוב ליריד הצ'מפיונס, הפעם לבד. את הדרך עשיתי בשאנז אליזה. בבוקר היום שלפני כבר נראו יותר אנשים בחולצות בארסה וארסנל, כמו גם כמה אנשים שחיפשו כרטיסים למשחק הגדול. ביריד, דיברתי עם בחור פורטוגזי שגר בלונדון. החבר'ה מסביב החלו לכדרר ולעשות תרגילים, והוא הצטרף. הרוב היה שגרתי למדי, אבל קטע אחד היה באמת מדהים. הוא עצר כדור על החזה, החזיק אותו שם, ובתנועה מהירה אחת עבר למצב של שכיבות שמיכה עם הכדור על הגב. גם הם החבר'ה מסביב לא טמנו את ידם בצלחת עם כמה טריקים מגניבים. אגב, פריז לא הייתה מלאה בשחורים וערבים כפי שחשבתי שיהיה, אבל כאשר זה מגיע לכדורגל, הרוב המוחלט של האנשים מורכב ממיעוטים אתניים. בשעה 4 זזתי למלון הילטון על יד שער הנצחון, כדי לקבל את הכרטיס עליו שילמתי בארץ. כבר ברחוב, מחוץ לכניסה, התחלתי לראות פנים המוכרות לי מהסרט על ברצלונה. נכנסתי פנימה, והופה - בפינה עומד לו פראן סוריאנו. לא איבדתי את עשתנותיי, ניגשתי אליו (הוא עמד עם מישהו שלא זיהיתי), ושאלתי היכן אני מקבל את הכרטיס שלי. ;D הוא לא ידע, אז מסרתי לו איחולים מישראל והלכתי לחפש בעצמי. מצאתי את החדר, אבל הם עוד לא היו מוכנים אז הלכתי לחכות בלובי. במהלך הציפייה, מגיעים למלון כל חברי ההנהלה של ברצלונה, ולבסוף נכנסים גם צ'יקי בגיריסטיין, מארק אינגלה וג'ואן לאפורטה. הפרזידנטה נראה מחוייך כתמיד. ניגשתי אליו, לחצתי לו את היד, ואמרתי "Best regards from the Israeli penya", וכו'. אינני זוכר בדיוק מה הוא הגיב, אבל זה היה משהו בנוסח שאתם יכולים בקלות לנחש. ביקשתי ממנו להצטלם איתי, אבל הוא אמר שהוא חייב לזוז לדבר עם התקשורת קודם (תפסתי אותו ממש בהגעה לפריז). לכן, לצערי אין לי תמונות מהמפגש. אינני חובב צילום גדול, והרגשתי לא נעים לשבת בלובי של בית מלון ולתקתק צילומים כמו איזה פפראצי. אגב, בין הראשונים להתנפל על לאפורטה היה פיני זהבי. מנסה לדחוף לנו את פרדיננד? לאחר זמן-מה הלכתי לקבל את הכרטיס, אך הבן-אדם האחראי על כך לא הצליח למצוא את המעטפה עם שמי. הוא אמר לי לא לדאוג, ולחזור בעוד כשעה. חזרתי ללובי, מן הסתם מלא דאגות, וחיכיתי. ראיתי עוד כמה חברי הנהלה, קצת תקשורת, 3-4 ישראלים מעונבים וגם את סבא בארסה. לבסוף, אישה אחת קראה לי והביאה לי את הכרטיס המיוחל (נדמה לי שבפעם הראשונה חיפשו את המעטפה במקום הלא נכון). זה המקום להודות בו למשה חמיאל, שסידר לי את הכרטיס הזה, ביציע של בארסה ובזיל הזול. הוא עושה מלאכת קודש בניהול הפנייה הישראלית, גוף נהדר המציע הרבה מאוד לאוהדי ברצלונה בארץ. תודה רבה לך, משה. לאחר שאישרתי סופית את נוכחותי במשחק, פגשתי את מיכה ובנדה מתחת לשער הנצחון. קצינים צרפתים בני 70 ערכו טקס "ניצחנו את גרמניה (עם עזרה קלה מבריטניה, ברית המועצות וארצות הברית)". דיברנו עם כמה אוהדים שהיו בסביבה, וגילינו שבבוקר של יום רביעי, 200 אוטובוסים יצאו מברצלונה לפריז. לאחר מכן, שוב זזנו ליריד הצ'מפיונס. בערב, פגשנו מתחת לאייפל את אחותו של מיכה (ביום הולדתה), יחד עם תלמידה שלה לעברית, והלכנו למסעדה. מאיזשהי סיבה, כולם החליטו להסתלבט עליי, אבל זרמתי. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx היה כיף. 17 במאי. מסיבה כלשהי, אני מתעורר הרבה יותר מדי מוקדם ולא מצליח להרדם. קמתי למקלחת, 50 סיבובים מקיר לקיר בחדר שלי, וחזרתי למיטה. בסוף, התעוררתי כמו בן-אדם ב- 12. בפלאפון, כבר הייתה הודעה מבנדה שקוראת לי לאייפל. התארגנתי, ויצאתי (לשם שינוי במטרו). ובכן, זה כבר אווירה של משחק. כמה אלפים של אוהדי ברצלונה התרכזו סביב האייפל (לפי דיווחים מהאנגלים, רוב אוהדי ארסנל נסעו ישר לסן דני, אזור האיצטדיון). היריד היה הומה אדם, וממול, מתחת לאייפל, הייתה עיקר הפייסטה. הבוישוס נויס, מצויידים ב- J&B קטלוני ומאגר נפצים שלא היה מבייש את החמאס, הדליקו את אוהדי ברצלונה. חשבתי שאנחנו מעודכנים לא רע בשירי העידוד בארץ, אבל היו רבים מאוד שלא הכרתי ואני מקווה לזכור בפעם הבאה בה נפגש. בכל מקרה, הצטרפתי לחגיגה, קפיצות ושירים. ניסיתי למצוא מישהו שידע אנגלית (נאצ'ו היה אז במקום אחר עם המשפחה), אך ללא הועיל. טוב, לא בדיוק. באמצע החגיגה הקטלונית נעמדו 3 אוהדי ארסנל (מאוחר יותר מספר הוכפל) והתגרו בצורה ידידותית בבוישוס. אני בשמחה שלפתי את מאגר שירי אנטי-ארסנל שלמדתי. חבל רק שלא הצלחתי ללמד את הספרדים. אוהדי ארסנל, לפחות, הבינו. בשלב מסויים הצטרף לחגיגה גם ג'ימי ג'אמפ, שזוכה לאהבה רבה מהבוישוס (להבדיל מלאפורטה, אליו שיגרו מדי פעם 'ברכות'). עוד באזור, מצאתי את פניית אנדרס אינייסטה, וגם את פנייה בלאוגרנה מדריד. לקראת השעה 5, אני, בנדה ומיכה החלטנו שהגיע הזמן לזוז למגרש. את דרכנו עשינו ברכבת צפופה מאין כמוה. באחת התחנות הייתה תקלה, ולכן נאלצנו לעמוד כרבע שעה בלי מטר לזוז. לבסוף, הגענו ליעדנו. תחנת הרכבת מחוץ לאיצטדיון כבר מזמן נכבשה על ידי הבלאוגרנה, שעשו את דרכם בשירים ומחולות למגרש. אני עוד קיוויתי לקנות איזה מרצ'נדייז בדוכנים הלא רשמיים מחוץ לאיצטדיון, אך גם שם הצעיף הזול ביותר עלה 15 יורו. מיכה ובנדה עזבו לשער שלהם, ואני תדלקתי עצמי בעוד בירה. ניסיתי עוד לתאם איזה פגישה עם נאצ'ו מחוץ לאיצטדיון, אבל היו בכל האיזור בעיות קליטה בגלל העומס על הרשת הסלולרית. לאיצטדיון נכנסתי כשעה לפני תחילת המשחק, כאשר הקריאו הרכבים. במושב לצידי, פגשתי את מיכאל גורין, הישראלי השני אשר קיבל כרטיס מהפנייה. אם אתה קורא את זה, אנא שתף אותנו בתמונות שלך. אגב, אני מצטער, אבל לא צילמתי את רגעי המפתח. בכל זאת, העדפתי לחוות אותם במלואם במקום לעשות זומים ולנסות להשתלט על המצלמה. אז תמונות איכותיות משיאי המשחק אין לי. הקהל של בארסה שיחק אותה. אלו לא עשרות אלפי המשפחות המנומנות של הקאמפ נואו, אלא חבורה אנרגטית של חבר'ה צעירים. הקהל קפץ ושר ללא הרף (וגם ללא תיאום רב). לצערי, ברדיוס המיידי סביבי הקהל דווקא היה רדום למדי, כנראה בגלל שמדובר באיזור של פניות עם יפנים וצרפתים למינהם. כל צופה ביציע שלנו קיבל קרטון של הפסיפס ודגלון (שלי נגנב על ידי מישהו), מה שהפך את הטריבונה למחזה יפיפה. הקהל, בלי ספק, עשה את שלו. לאחר הגול של סול קמפבל, הייתה דקה אחת של הלם, ואז האוהדים חזרו לשיר. גם במחצית השנייה, במצב שבו בקאמפ נואו שומעים רק את כסיסת הציפורניים, הקולס קיפצו וזימרו. המחזה המדהים ביותר היה לאחר שער הנצחון. מהיכן שאני ישבתי, לא היה ברור מיד כיצד הכדור טס. למעשה, רק כשראיתי כי הכדור מרעיד את הרשת הבנתי שהוא בכלל הלך לכיוון השער. בדיליי של רבע שנייה היציאה התפוצץ. ב- 10 הדקות האחרונות, אף אחד לא ישב. החגיגות היו גדולות. ואלדז, עטוף בדגל קטלוניה, היה הראשון שרץ לקהל. אולגר, פויול, מוטה וואן-בומל היו הראשונים להצטרף אליו. טיאגו מוטה במיוחד, השתולל יותר מכולם. רוני השמוק גנב את הגביע והקיף עצמו בחומה של עיתונאים, כך שהיה בלתי-אפשרי לראות אותו או את הגביע. השחקנים ויתרו על הנסיון להגיע אליו, ופשוט באו לחגוג על יד הקהל. ז'ורקרה על הדשא ביקש מאחד מאנשי הצוות שיבעט לו כמה בעיטות כדי להרגיש שותף גם כן. לארסון בא להודות להקהל וקיבל את הסטנדינג אוביישן הכי גדול של הערב. מטורף כמה אהבה רוכשים לו. בסיום, לאחר שההמנון נוגן בשלוש גרסאות שונות והדי-ג'יי עבר לשירי פופ זולים, הקהל החל לזרום החוצה. ברחוב, הכל היה שקט הרבה יותר. האוהדים, עם חיוך ענק מרוח על הפנים, החליפו חוויות בשקט ועשו את דרכם לתחנת הרכבת. רובם, המשיכו משם היישר לשדה התעופה. ממש השקט שאחרי הסערה. בין הגושים האדומים-כחולים-צהובים נראו גם אוהדי ארסנל. רובם המוחלט ידע להפסיד בכבוד. לחצתי לכל אנגלי שראיתי את היד, ורק אחד בודד התלונן - "You paid for it". הבהרתי לו ש- "The only thing we paid for is Henry". אגב, עיקר שריקות הבוז לשופטים בהענקת המדליות באו דווקא מהיציע של בארסה. קבעתי להפגש עם נאצ'ו במרכז פריז וללכת למסעדה קטלונית. כאשר הגעתי לשם, הוא היה בחוץ עם חברתו ואמר שהמקום סגור בגלל "אירוע פרטי". החלטנו לצעוד משם לאייפל, וזימרנו כל הדרך עם קבוצות אוהדים מצומצמות נוספות. כמה מהקולס שפגשנו בדרך אמרו שהמשטרה פיזרה את החגיגה באייפל, ואכן כאשר הגענו היו רק כמאה אוהדים שישבו בשקט בפינות שונות. קניתי בקבוק מים, עשינו כמה תמונות ולקחנו מונית למלון. בבוקר למחרת, עשיתי צ'ק-אאוט מוקדם והסתובבתי בפריז. כמעט כל האוהדים כבר עזבו. ב- 5 נפגשתי עם בנדה ומיכה, והחלפנו רשמים מהמשחק. לאחר מכן, לגמנו כוס בירה וזזנו לשדה תעופה. הישראלי בבטחון חשב בהתחלה שאנחנו משפחה ליברלית. http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx קצת הרעשנו במטוס, מיכה ירד על משה פרימו, בנדה העלה זכרונות מגולים של רפעת טורק. נחיתה בארץ. בו-זמנית, נחתו טיסות ממדריד ואני ניסיתי למצוא איזה מדרידטסה להקניט. בסיום, אבא שלי אסף אותי והטיול המדהים הזה נגמר. עונה הבאה, הנקמה הגדולה באתונה. תמונות נבחרות: http://i68.photobucket.com/albums/i36/fcbm...is/IMG_1310.Xxx http://i68.photobucket.com/albums/i36/fcbm...is/IMG_1342.Xxx http://i68.photobucket.com/albums/i36/fcbm...is/IMG_1359.Xxx - אוהבים אותך לורנה!!! http://i68.photobucket.com/albums/i36/fcbm...is/IMG_1317.Xxx http://i68.photobucket.com/albums/i36/fcbm...is/IMG_1314.Xxx - אוהבים אותך אנדרס!!! http://i68.photobucket.com/albums/i36/fcbm...is/IMG_1347.Xxx http://i68.photobucket.com/albums/i36/fcbm...is/IMG_1326.Xxx - בתחנת הרכבת. http://i68.photobucket.com/albums/i36/fcbm...is/IMG_1321.Xxx - מתחת לאייפל. http://i68.photobucket.com/albums/i36/fcbm...is/IMG_1320.Xxx http://i68.photobucket.com/albums/i36/fcbm...is/IMG_1323.Xxx - מי מבין למה אני צילמתי את התמונה? http://i68.photobucket.com/albums/i36/fcbm...is/IMG_1319.Xxx http://i68.photobucket.com/albums/i36/fcbm...is/IMG_1305.Xxx - ראו את האור http://i68.photobucket.com/albums/i36/fcbm...is/IMG_1284.Xxx http://i68.photobucket.com/albums/i36/fcbm...is/IMG_1273.Xxx - רווווווווווודרי http://i68.photobucket.com/albums/i36/fcbm...is/IMG_1291.Xxx - בנדה מציק לאנגלים כל התמונות
הוא לוזר כי הוא אף פעם לא מתפקד במעמדים החשובים, וזה שזידאן הביא לצרפת גביע עולם וגביע אירופה - זה לא אומר כלום לגביו. כשכתבתי "מעמדים גדולים", התכוונתי ל10 פעמים 1\8 גמר \ של הבתים בליגת האלופות, שם הוא וקבוצתו תמיד פישלו (למעט השנה). להזכיר לך שעד השנה הוא לעולם לא עבר את רבע גמר ליגת האלופות עם ארסנל ? ברזומה יש גם המונדיאל האחרון, שבו זידאן נפצע בתחילת הטורניר. הנרי לקח למעשה פיקוד על הנבחרת, אבל לא עשה כלום. וגם יש כמובן את היורו האחרון, בו הנרי היה בשיא השפל. הגמר ביום רביעי הוכיח לי סופית שהוא אכן כזה. היתה לו הזדמנות לקחת את תואר ליגת האלופות הראשון בקריירה שלו, כנגד כול הסיכויים, כאשר קבוצתו משחקת בעשרה שחקנים ונמצאת ביתרון מול הקבוצה הטובה באירופה, אך פעמיים כשהיה לבד מול ואלדס - הוא החטיא ברשלנות. התארים שלו בליגה האנגלית לא אומרים הרבה - שחקן גדול שלא מתפקד במעמדים החשובים הוא לוזר. אתם טוענים שהוא אחד הכדורגלנים הגדולים ביותר בכול הזמנים(אולי בצדק). אי לכך, הוא היה צריך להשיג (קצת) יותר בכדי לא להיחשב מבחינתי ל"לוזר". ועוד משהו קטן : על "החתיכת מסכן " הזה אני מקווה שתשלם בכינוי חדש. אני בטוח שלא הרבה יתגעגעו אליך פה, ילד מתוסכל.
אני לא יצטרף לכל הויכוחים כאן, כי אנשים כבר אמרו את מה שהיה לי להגיד, ומי שהיה צריך לצאת "ליצן", כמו שאמרו כאן- כבר יצא. אבל דבר אחד אני יגיד- הנרי לא יכול להיות אחד מהגדולים בכל הזמנים, כי אין לו עדיין גביע עולמי ברזומה. למי שלא יודע, הוא לא שיחק עם צרפת במונדיאל 98.
זה כבר עובר כל גבול, יסטה. רשמתי לך בפירוט שלוש שאלות שעדיין לא ענית עליהן. קראת את כל ההודעה הארוכה שהשקעתי וכתבתי לך, למרות שלא מגיע לאחד כמוך (וכן, אתה חתיכת מסכן, נעלבת?), שזורק שטויות לאוויר תוך כדי הקנטת אנשים "ילד" ו"אוהד בית"ר", השאלות שרשמתי היוו לפחות 50% מההודעה שלי ועדיין מצאת דרך להתייחס רק לשתי פסקאות ממנה. חוסר יכולת לקרוא, או שמה חוסר רצון להגיב? הוא היה ילד כשנבחרתו זכתה באליפות העולם, וביורו 2000 הוא היה השחקן הצרפתי שכבש הכי הרבה באותו הטורניר, אפילו יותר מזידאן! איך אתה מסביר זאת (כלומר, בהנחה שתצליח לקרוא שורות אלה ולהגיב עליהן)? אז עד השנה הוא לא עבר את רבע גמר ליגת האלופות. בסדר. אתה יודע מה, נזרוק את כל התארים, הצלחות, תארים אישיים וכו', לא עבר את רבע גמר ליגת האלופות=לוזר. רגע, אבל אם הנרי וארסנל הגיעו לגמר? הוא עדיין לוזר? בטח! הרי אם ארסנל והנרי לא זוכות בליגת האלופות, כמו 99% מכל הקבוצות בעולם, הנרי לוזר! תגיד לי, אתה מודע לכל ההישגים של הנרי בקריירה שאתה קורא לאדם כזה לוזר? אבל הנרי מתפקד בגמרי גביע, במשחקים מכריעים על האליפות, הוא גם תיפקד יפה ביורו 2000, למה זה "לא אומר הרבה"? כי זה סותר את השטויות שאתה כותב? 1) הנרי לא צריך לעשות כלום כדי שאתה, הוד רוממותך, לא תחשיב אותו כ"לוזר". 2) ואם הנרי מחר עובר לבארסה וזוכה איתה בצ'מפיונז ליג אז הוא לוזר? חשבת על כך שהצ'מפיונז ליג זה טורניר של קבוצות, לא של שחקנים בודדים, ולכן, מה לעשות, יש משקל לנוכחות של עוד 21 שחקנים על המגרש מלבדו? 3) העובדה שהנרי נשאר בארסנל למרות הפיתויים שהיו, למרות שכל קבוצה בעולם היתה מתה שהוא יחתום בה, עושה אותו ווינר. חבל שאתה לא יכול להבין את זה. ושוב יסטה, אני אנסה לרכז את כל השאלות שלי אליך יחד כדי שתוכל לקרוא ולענות עליהן : 1. איך ויאריאל, שכבשה שלושה שערים בשלב הבתים של ליגת האלופות, ניצחה בכל הטורניר עד חצי הגמר רק שלוש פעמים וממוקמת במקום השביעי בספרד אמורה, היפוטתית, להילחם על האליפות באנגליה? 2. ריקלמה בדקה ה-90 החטיא פנדל גורלי נגד ארסנל בחצי הגמר, האם הוא גם לוזר? 3. האם אתה מצפה מקבוצה בגמר ליגת האלופות, המובילה 1:0, הנמצאת בפיגור של שחקן ועם שוער מחליף, נגד אחת הקבוצות הטובות באירופה, לנסות ליזום ולתקוף? 4. משהו שראיתי גם בהודעה של רובין, נבחרת ספרד מעולם לא עברה את רבע גמר המונדיאל, האם שחקניה הם לוזרים? אם צריך בהודעה הבאה אני גם אדגיש את השאלות לנוחיותך.
