לאחר שתקראו את הטור הזה של הגזען בני ציפר תלמדו איזה רמה של עתונאים יש בארץ. כל אוהד שיחשוב שבמקום אוהדי בני יהודה הוא יכל לכתוב על אוהדי קבוצתו: בתוך איזה עם ברברי אני חי! מאת בני ציפר יצאתי מהעבודה. פניתי מרחוב שוקן אל רחוב קיבוץ גלויות והלכתי לכיוון מזרח אל המכונית שחנתה במרחק מה משם. הלכתי שחוח (יש לי עקמת קלה שלא טופלה, וכל כמה שהורי התחננו באוזני בנעורי שאעשה התעמלות לא שעיתי להם. עכשיו אני משלם את המחיר) ומולי צועדים נהרות של צעירים משולהבים בחולצות כתומות שמודפסת עליהם הכתובת "מסעדת הטלה", וחלקם מנפנפים, עירומים למחצה בחולצה שבידיהם ולצווארם צעיפים כתומים. בד בבד דהרו על הכביש לכיוון יפו, תוך כדי צפירות מחרישות אוזניים, מכוניות וטנדרים מקושטים בדגלים כתומים של חברת "שטראוס" ובלונים כתומים, ומוסיקה קצבית בקעה מהמכוניות. ובין המכונית קירטעה עגלה של אבטיחים עמוסה בגברים משולהבים שהניפו דגלים כתומים, והסוס המבוהל המושך את העגלה קושט בסרטים כתומים. מן הקריאות הקצובות של הנוסעים במכוניות הצופרות, הבנתי שאלה אוהדי קבוצת הכדורגל "בני יהודה" הנוהרים לצפות במשחק עם קבוצת "הפועל". לא הייתי יודע שהיריבה שלהם היא "הפועל" אלמלא בסביבות המרפדיה הפונה אל רחוב קיבוץ גלויות נעצר אחד העוברים והשבים וקרא אל האוהדים הכתומים: "אנחנו נדפוק את הפועל. הפועל כולם מזדיינים והומואים. נפתח להם את החור של התחת" והאוהדים משיבים לו בקריאות דומות משלהם. פתאום נשמע קול חבטה עז של מתכת במתכת מכיוון הצומת של שדרות הר ציון. בתוך הנהירה הגדולה קדימה התנגש אופנוע עם מכונית שניסתה לפנות שמאלה. רוכב האופנוע עף באוויר וצנח לארץ והתפתל בכאביו. נהג המכונית, שראשו נחבט בשמשה, ילל כחתול. ומסביב נהר האדם ממשיך לזרום באין מפריע, לצפור ולנפנף בדגלים הכתומים. כשבאה המשטרה, כמה סקרנים הצטופפו מסביב למקום התאונה ונראה שבשבילם כל זה הוא חלק מהשמחה, מפני שלא הפסיקו להתנועע בקצב הסמבה המזרחי-תימני שבקע ממכוניות חולפות. פקק ענק החל להשתרך, ובו חוגגים כתומים שלא היה איכפת להם כהוא זה שהיתה תאונה ושיש פצועים. הם בשלהם: צופרים ומתנועעים לקצב המוסיקה המזרחית. בתוך איזה עם ברברי אני חי! יצאתי ממגדל השן העיתונאי שלי, אחרי העימוד של גיליון "תרבות וספרות" ליום שישי הקרוב. הגיליון יהיה מוקדש לזיגמונד פרויד, שהעולם מציין 150 שנה להולדתו. כשהכנתי את הגיליון, הרגשתי אזרח העולם. ואז יצאתי החוצה ועשיתי כמה צעדים והנה אני בתוך ג'ונגל אנושי, אכזרי, גס וחייתי. פרויד חקר בעצם את החייתי שבאדם. אבל ככל שהחייתיות הזאת קיבלה גושפנקא להתפרץ החוצה, כן היא גוברת וגוברת. כלומר, לא נכון כלל שצריך לתת לאנשים מוצא לאלימות שבתוכם - על ידי ספורט, למשל - כדי להרגיע אותם. להפך: הם נעשים עוד יותר בהמיים. האנשים הבהמיים האלה, האוהדים הכתומים, הם ילדיהם של יהודים שרק לפני חצי מאה היו מיעוט מדוכא שלא העז להרים את הראש או את הקול. נתנו להם היתר להביע את אלימותם, וראו לאן הגענו. הסוס המסכן הרתום לעגלה נראה יותר אנושי מהם. נכון שחוליגנים ספורטאיים יש בכל העולם, אבל אני איכפת לי מהעם שלי. ואגב כך שעשע אותי מה שצעק אותו עובר אורח על "הפועל" ועל כך שהם "מזדיינים הומואים" ו-"אנחנו נפתח להם את החור של התחת". המעניין הוא שבעיני האנשים האלה, מי שמבצע את החדירה האנאלית, כלומר פותח את התחת, הוא גבר ולא הומו. ההומו הוא רק זה שמניח לזולת לפתוח לו את החור של התחת. לא עולה בדעתו של עובר האורח גס הרוח הזה, שעצם הדבר שתיאר מסגיר את הפנטסיה ההומואית שלו עצמו. אבל אני לא פרויד ומי אני שאנתח את אישיותו הגסה. אני נכנסתי למכונית שלי, סגרתי את הדלת והחלונות, וחיכיתי שהפקק ישתחרר כדי לנסוע. פתחתי את המערכת וניסיתי להאזין לדיסק של מוסיקה מן המאה ה-17. פתאום, מאחורי, שבט חדש של ברברים: זה היה מכונית של חסידי ברסלב, מעוטרת כל כולה בפסוקי "נ-נח-נחמן", ועל גגה מערכת רמקולים המשדרת בקולי קולות את השיר "אבניבי". ומסביב למכונית מקפצת פמליה של חסידים מזוקנים, הלוך וחזור, ולמעלה ולמטה, בקצב השיר. הזו הדת היהודית? בשביל זה יצאנו ממצרים וקיבלנו את התורה והלכנו במדבר ארבעים שנה? גם אצל הברסלבים ודאי יש כאלה שחושבים שזה בריא לתת לצעירים המקפצים האלה להוציא את המרץ שלהם. אני לא רק שלא חושב שזה בריא, אלא אני משוכנע שזה הופך אותם לבהמות מטומטמות וצייתניות, שכשאומרים להם לקפוץ הם קופצים ואם יגידו להם לקפוץ מהקומה הרביעית אולי גם כן יקפצו, וכל המשולהבים האלה - מהדת ומהספורט - הם בעצם מאגר מצוין של יצורים שהמוח שלהם התכווץ, כך שאפשר לשטוף אותו כל כך בקלות. וחישבו על כל הדוקטורטים שכותבים בניסיון להסביר את תופעת המתאבדים של האיסלאם. הנה לנו דוגמה חיה של אנשים משולהבים, שאילו חיו במדינה קצת יותר מסיתה ופרועה, היה אפשר בלי קושי למצוא כמה מהם שיהיו מוכנים להתאבד בפיגועי טרור. כי הם הפסיקו לחשוב ורק צפירות והלמות תופים מטומטמת יש להם בראש. זה העם היהודי. העם הנבחר. בא לי להקיא מכם ולי בא להקיא מבני ציפר ומעיתון הארץ
אוי אני קראתי את זה אתמול בלילה והזדעזעתי. גועל נפש של בן אדם, שלקח שימחה של אנשים וחגיגות של גמר והפך אותנו לתת רמה שבעמים. סתם מנופח ודוחה, לא שווה התיחסות הטמבל הזה.
מה קרה לך????????????????? שינו את המילים.. זה אבא סרסור,אמא זונה וכו... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx
אויש, כל כך לא מתאים. הכתבה הזאת היא פשוט גועל נפש אחד גדול, סוג של שטיפת מח הייתי אומר. דרך משחק כדורגל הוא מינסה להדגים לנו איך אנחנו (אני), המזרחים, צריכים לשתוק כפי שהיה לפני 50 שנה, כי הם ברברים. איך אנחנו, האוהדים, פחות אנושיים מסוסים. ואיך אנחנו, היהודים, צריכים להתבייש בעצמינו. אני לא אתפלא אם מי שכתב את זה הוא בן אדם ממוצא אשכנזי, אתאיסט ועוד אחד שחושב שהכדורגל הוא לאנשים מפגרים שאוהבים לרוץ אחרי הכדור. (אין לי בעיה עם אשכנזים או אתאיסטים, פשוט ביחס לכתבה הסקתי את זה. מה גם שאני לא אכליל לעולם). אני לא יודע מה לגביכם, אבל עליי שטיפת המח הזאת לא עבדה.
ביתרי מלידה אתה סתם איש קטן ...שומר טינה. אתה הכי לא צריך להתחבר לטור הזה למה זה בדיוק מה שאומרים על הקהל שלך ועליך. אבל אצלך כל דבר הופך להיות אישי למה אם רון עמיקם היה כותב את הטור הזה היית פותח עוד נושא מטומטם על כמה העיתונאים בארץ חלשים גזענים ומספרים חצאי אמיתות. ועוד משהו זה שאתה יודע לקטול אנשים ,לכתוב יפה ולהציג את מה שאתה חושב עדיין לא הופך אותך לצודק ותזכור את זה. ולגבי הטור סתם איש מנופח ויהיר שחושב את עצמו יותר מדי. הכי שטויות הוא דיבר בקטע של ההומאים שזה פשוט החרטא הכי גדולה שקראתי בשנה האחרונה.