בכל מקום יש שחקנים שהתקשורת עושה עימם חסדים, ומנגד כאלה שהיא מתעללת בהם. ישנם שחקנים שבמשך כל הקריירה עשו 2 מהלכים וזומנו לנבחרת ושחקנים אחרים שעובדים קשה ולא זכו להתייחסות של התקשורת. כמובן שיש גם מקרים יותר שכיחים של אנדרייטדים ואוברייטדים, מי הם השחקנים האלה בליגת העל? לדעתי השחקן הכי אנדרייטד בליגה זה עידן שריקי מאשדוד, כל משחק אני רואה אותו עושה פעולות התקפיות טובות, הוא שחקן מאוד יציב באגף שמאל ולמרות זאת, הקרדיט שהוא מקבל הוא אפסי.
האיש אני הולך לתת אותו כדוגמא דווקא היה חותם על יחס מהתקשורת כמו של עידן שריקי, כי אותו לא עוזבים ועל כל התנהגות קטנה התקשורת ואפילו החברים שלו לקבוצה שוחטים אותו. השחקן הוא שלומי ארבייטמן. מדובר באחד החלוצים הטובים שיש לנו היום בארץ ואחד שללא ספק רואים שהוא עוד ישתפר ויפרוץ, במקום לעודד אותו לעזור לו, רק יורדים עליו על כמעט כל צעד שהוא עושה.
אם ארבייטמן זה דוקא בא להנה ולהנה.. מצד אחד אוברייטד, יחסית לציפיות התפוקה שלו העונה אפסית. ואנדרייטד כי כבר לא מחזיקים ממנו כמו בעונות שעברו וחבל.. אבל דוגרי, הוא מקבל אשראי בלתי מוגבל מרוני לוי, רק שיקבל כבר את הבטחון שלו..
אוברייטד : ברוך דגו,מליקסון שניהם לא שווים היום את כל הרעשים שעשו סביבם מליקסון רק בעונת 02-03 היה טוב אחר כך נעשה גרוע משנה לשנה,כל מאמן נותן לו קרדיט והוא לא מספק את הסחורה. דגו מאז עונת 02-03 לא שווה כלום ,אבל כלום.
אדנרייטד זה אמיר טגה הנתנייתי,אחלה שחקן שלא מקבל חשיפה יותר מדי גדולה,יצא לי לראות כמה וכמה משחקים שלו והוא מאוד מוכשר.
אובר-רייטד: מאור מליקסון, ברק יצחקי, שלומי ארבייטמן, בקיצור כל הילדים של אוחנה שהקהל הבית"רי העלה מהר מאוד לגדולה, כשבפועל שלושתם נותנים תוצרת אפסית ביחס לכל ההייפ שמסביבם. כשרון וטכניקה זה דבר טוב ויפה, אבל צריך לדעת מתי להשתמש בהם. לשחק כמו ערסים בלי שום חוכמת משחק לא יביא אותם רחוק, שילמדו מתי לשחרר כדור ומתי להחזיק, מתי לעשות תנועה בלי כדור, שיתחזקו קצת פיזית, ואז אולי יהיה אפשר לדבר עליהם כשחקני כדורגל. בינתיים מתאימים לקטרגל. עוד אובר-רייטד מבחינתי הוא ניר דוידוביץ', אלמלא היה משחק במכבי חיפה שהיריבות נגדה עוברות את החצי פעם-פעמיים במשחק כולם היו רואים באיזה בלוף מדובר. ועוד בלוף חצוף, שלא מתבייש לדרוש סכומים מופרזים בעבור היציאות האגדיות שלו לכדורי גובה והעמידה המפורסמת 10 מטר מחוץ לשער כך שכל בעיטה לאמצע עוברת מעליו ונכנסת. אנדר-רייטד: תומר בן יוסף - הבלם מספר אחת בארץ, לא אריק בנאדו הקלאבר, לא הזמר שמעון גרשון, תומר בן יוסף בשקט ובצנעה, אני מקווה שקשטן שם לזה לב גם כן. שי הולצמן - גולר בחסד, חלוץ מריח שערים תוצרת כחול-לבן שמשום מה תמיד התעלמו ממנו ברמת הנבחרת והעדיפו כל מיני פסאודו-חלוצים כמו קטן על פניו. כבד, גמלוני, אפשר להגיד עליו הרבה דברים, אבל השורה התחתונה היא שבכל עונה הוא תמיד בפסגת טבלת מלכי השערים, וזה עוד כשהוא משחק בקבוצה יחסית קטנה. יואב זיו - שחקן מאוד כשרוני עם שתי רגליים טובות, שמבחינתי העונה בבית"ר הוא אחד מאנשי המפתח של הקבוצה. לא משנה באיזו עמדה פרננדז או קאנן זרקו אותו, הוא תמיד עשה את העבודה שלו במסירות, נחישות וכשרון. לא קל להתחיל את הקריירה כחלוץ ופתאום להיכנס למרכז ההגנה או לקישור האחורי, בהחלט ראוי לציון, לו הוא לרוב לא זוכה בין כל המליקסונים והיצחקים. ראובן עובד - כן, ראובן עובד. הבנאדם פשוט גאון בחסד וגם העונה בבני יהודה נראה כאילו הוא סוף סוף התבגר וקצת סידר את הראש, בעיני כזה כשרון לא גדל פה מאז ברקוביץ', רק שימשיך לתעל אותו לכיוונים חיוביים.
יצחקי אוברייטד?אחד הצעירים הכי כישרוניים בליגה,כבש העונה 9 גולים שחקן אנרגטי וחכם . מה רע בו? אגנסו בכלל אוברייטד ,עשו ממנו רונאלדו ובסוף הוא פחות טוב מיצחקי.
יצחקי? אני מציע שתסתכל שוב על כל המשחקים שיצחקי שיחק העונה ותגיד לי אם הוא אוברייטד. התרומה שלו גדולה יותר משל רפאלוב ובן בסט ביחד.
כן אבל פי כמה הוא שיחק? http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/rolleyes.Xxx עדיין מסכים, הוא לא אוברייטד.
כל הסיבוב הראשון הוא היה פצוע,וגם שהוא חזר הוא לא פתח כל משחק בהרכב. השוואה : ברק יצחקי : פתח בהרכב 11 פעמים,הוחלף 6 פעמיים,עלה מהספסל 10 פעמים. סה"כ : 8 שערים ובישול. ליאור רפאלוב :פתח בהרכב 3 פעמים,הוחלף 3 פעמים,עלה מהספסל 15 פעמים. סה"כ : ליאור רפאלוב שיחק 18 משחקים,ברק יצחקי 21. נכון שאם מחשיבים את כל הדקות במצטבר ברק יצחקי שיחק יותר - אבל אני חושב שהוא מצליח לא פחות(אם לא יותר) מכל הצעירים של מכבי חיפה.
