אי אפשר להישאר אדיש לנוכח התגובה הזו. לצערי הרב, ככה זה בצבא כבר עשרות שנים. אני לכשעצמי, שירתתי בבסיס הדרכה גדול ( ביסל"ש ) וקיבלתי, כמו שאר חברי לסגל, יחס מצויין במרפאה , שכללה לא מעט רופאים. אבל: ראיתי גם ראיתי את היחס סוג ב' ( בלשון המעטה...) כלפי חיילים בתחילת דרכם בצבא, כאשר הם נדרשים למאמץ פיזי ונפשי גדול יותר עשרות מונים מאשר בחיים האזרחיים העליזים של סוף התיכון, אותם נטשו לא מכבר... לגבי הקטע הנפשי: במהלך שירותי, התאבד ביחידתי חייל, למרות שהיה בטיפול מתמיד אצל קב"ן. המסקנה שגובשה אחר כך אצלנו , כמו גם בצה"ל כולו - לא לתת , או לקחת למי שכבר יש את הנשק שלו, במקרה של פנייה לקב"ן שמאופיינת בלחץ נפשי גדול מהמקובל. מצד שני, קיימת כמובן תופעת ההתחזות, תעשיית אישורים מפוברקים תמורת תשלום, ומה לא. לאחרונה, שמעתי שבחלק מהחר"פים , השירות ניתן על ידי בית חולים אזרחי צמוד ( למשל אסף הרופא ) , ואז הטיפול הרפואי מהיר, טוב יותר, ואובייקטיבי. אבל מה יעשה חייל שקיבל ג', והמפקד שלו לא מכבד אותו? בן גוריון טבע בזמנו משפט, המתנוסס בלא מעט בסיסים: " תדע אם עבריה כי הפקידה את בנה בידי המפקדים הראויים לכך "....כמה שזה נשמע היום ציני... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/sad.Xxx
כמו שאמרתי, תופעת הפיברוקים היא המחיר הקטן אותו צריך הצבא לשלם עבור בריאות גופם ונפשם של החיילים. נכון שקב"ן זה יותר פוטר משירות צבאי מאשר פסיכולוג בעת הצורך, אבל אסור לשנות את התקנים בצורה שתפגע במי שבאמת צריך עזרה. אגב זאת, לפני מספר שבועות התאבד חבר, בעת שעלה לשמירה בטכני בחיפה. המקרה כמובן הושתק, החברים הקרובים נשלחו לקב"ן. מה אפשר להגיד עכשיו, כשיודעים שגם מי שמקבל עזרה מקב"ן לא מקבל מספיק מתוך החשש שמא הוא פשוט שחקן טוב? לגבי צבא מקצועי, זו, לדעתי, אוטופיה שלא תתכן בישראל של הדור הנוכחי. היקף הצבא יקטן ברמה שלא תסבול את זה וכוח האדם יעלה הרבה יותר. בינתיים, קיצור שירות משמעותי לנוכח התייעלות עדיף בהרבה. השאלה היא, מה יעשה בן-בסט עם ירידת ההיקף העצומה במערך הלוחם, שפעם שניה, הפך שני בערכו לג'ובניקים?
לדעתי, הגישה כאן צריכה להיות דומה למשפט הפלילי: עדיף שפושע יחמוק מאימת הדין, ויסתובב חופשי, מאשר שאדם חף מכל פשע יישב לחינם בכלא. לדעתי עדיף שכמה ארטיסטים יתחמקו משירות, ובלבד שהחולים האמיתיים יזכו לטיפול הולם, ולא ישלחו יד בנפשם, אבל הצבא מעדיף להילחם בארטיסטים, ולעזאזל כמות המתאבדים. ככה הצבא גם מטפל בבעיית העריקים: בזמנו, היה אצלנו כנס גדול, והגיעו נציגים מבסיסי הדרכה גדולים נוספים, והשתתף בדיון סגן ראש אכ"א ( תת אלוף ). אחרי שהקודקוד זרק לאוויר את המספרים המדוייקים, שהדהימו את כולם, ביקשתי רשות דיבור , והצעתי עונש מינימום על עריקות - שנתיים בפנים! הוא צחק, ואמר שאין איפא ל"אחסן" כדבריו, כל כך הרבה עריקים. הסברתי לו שאחרי שייכנסו עשרת הראשונים, כל הייתר יחזרו על ארבע. גם לזה הוא גיחך. 26 שנים עברו - ומי שממשיך לצפצף על צה"ל הם אותם אלפי עריקים.
להוריד את כמות הפטורים וההפניות וכו..זאת טעות ענקית,בדרך כלל הרופאים הצבאיים נותנים גימלים ופטורים רק לשחקנים היותר טוב ולאלה שבוכים ממש חזק,אלה שבאמת כואב להם מתנהגים בדרך כלל בצורה יותר מתונה ואז נדפקים,אם יורידו את כמות הפטורים והגימלים זה אומר שאלה שמזייפים יקבלו עדיין פטורים אבל אלה שלא מזייפים לא יקבלו פטורים,חוץ מזה איך אפשר להגיד דבר כזה להוריד את כמות הגימלים..הרי זה בני אדם ולא איזה מכסה שאפשר לצפות לצפי מדויק.
עושה מה שכולם עושים.. ממציאים יומולדת לאמא אבא אחות http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx
השיטה הכי טובה היא להיות בנאדם, ליצור מערכת יחסים חיובית עם המפקדים שלך, ואז מקבלים גם יותר מהזכויות המוקנות לחייל על פי פקודות מטכ"ל / הפ"ע . אני למשל בסוף השירות שלי , זכיתי לשעות חופש בלי הגבלה כדי להוציא רשיון נהיגה, וגם קיבלתי חופשת שיחרור של 40 יום , ולא רק זה - האוגדונר שלי הוציא בעצמו דרישה להציב אותי במילואים באותה יחידה, דבר נדיר בצה"ל. בשביל כל הצ'ופרים האלה צריך להיות חייל למופת, שזה אומר משמעת עצמית, ולהגדיל ראש, זה הכל !
עשיתי במשך שנה ברמת דוד ולפחות יצאתי כל חמשוש. בשנתיים אחר כך כבר הייתי נהג בצריפין שעושה קניות למשרד והולך כל יום בשעה אחת הביתה. זה היה אחרי חודש שניסו לעשות אותי מש"ק משמעת של 70 בנות והרס"ר זרק אותי בצעקות אחרי שהייתי צריך לבדוק להם לבוש במסדר בוקר ובמקום זה עברתי אחת אחת והרחתי להן את הבושם במטרה לנחש את שם החברה... זה באמת סיפור אמיתי. בכלל שמו אותי מש"ק משמעת כי הגעתי לבסיס בצריפין בדיוק שהמש"ק השתחרר(קשוח ודופק ים תלונות לבנות). אני אפילו זוכר שעשיתי להם הליכה של צ'ארלי צ'פלין באמצע המסדר... וואלה אני כותב ופתאום עולים לי כל מיני שגעונות מהצבא...
מה שאני הכי אוהב בטירונות זה שהיא גורמת לך להיות יותר ילדותי ממה שהיית אי פעם. מה גם שכשאתה מת מעייפות אתה עושה ומדבר שטויות.
אני אשאל אותך : מה שלומך? איך הולך? מתי מסיימים טירונות? לאן אחרי? כיף לראות אותך פה מקווים שהתדירות תעלה, טוראי גל מרום ! ( דרך המפקד הטר"ש ראול... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx )
שלומי טוב והולך טוב, בטירונות שבוע פרט מאחור ושבוע חוליה מלפנים, כבר רואים את הסוף. אחר כך זה כבר מסובך מאוד. מה שכן, התדירות תלך ותרד, ואני לא טוראי למיטב ידיעתי http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/wink.Xxx
