בית"רי, יכול להיות שהפקטורים השתנו. אני מכיר את הנתונים היבשים, והם אלו. דווקא היום הרבה יותר קל להוציא 90 עם כל ההערכות זמן וההקלות.
גם אני חושב שכנראה השתנו הפקטורים - אבל בצורה מוזרה משהו: הרי הנוער של היום הרבה יותר משכיל, ולכן זה מוזר בעיניי. לגבי נתוני קב"א ממוצעת - תלוי איך מחשבים אותם : עם מחזור מאו-מאו, או בלעדיו... http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/biggrin.Xxx עד כמה שאני זוכר, לא נתקלתי בתקופתי ( סדיר + 20 שנה מילואים ) אפילו לא בתלמיד תיכון אחד שהקב"א שלו היתה נמוכה מ 51. ייתכן ו " 12 שנו לימוד " מקנות אוטומטי 51....לך תדע. אבל ישנה סטיגמה חיובית שהיא כן נכונה: בני קיבוצים,ורוב המושבים, כמו גם החבר'ה מישיבות ההסדר - כולם קב"א 54 ומעלה. רובם 55-56 !
ואיך זה שאף אחד לא הזכיר את מדיניות קיצור השירות של שאול מופז? לפני מספר ימים החליטה סופית ועדת בן בסט על קיצור שירות של ארבעה חודשים, החל ממחזור אוגוסט 2004, שצפוי להתשחרר במרס-אפריל 2007. עוד אומרת הוועדה שעד 2010 השירות יקוצר לשנתיים בלבד. מדובר על קיצור של מינימום ארבעה חודשים שיכול גם להגיע עד לקיצור של שמונה חודשים לג'ובניקים ולתפקידי המנהלה. לי אישית זה שיפר פלאים את ההרגשה באותו יום, שכן אני המחזור הראשון שאמור ליהנות מהקיצור. יש לציין כמובן שהנושא צריך לעלות בקרוב בכנסת, ועל פי הדיבורים הסיכוי שההצעה לא תעבור בכנסת הוא אפסי.
לא רוצה לצנן את ההתלהבות (טוב חבריי בצבא יגידו אחרת..) אבל יש סעיף שהצבא יחליט מי ישוחרר או לא אבל בעיקרון אני לא רוצה מצב שבו הצבא מתעקש להשאיר חיילים גם אם הם משרתים במודיעין, תותחנים או שריון. אני עדיין בספק..את הספירה שלי אעשה בשני מסלולים בתקווה שהמקוצר הוא זה שיהיה. כיף לחשוב שאני אשתחרר אולי ב-2007 במקום 2008! סוף כל סוף הצבא הדביל חושב נכון, נותר רק לקוות שהממשלה והכנסת יאשרו את זה כבר וישימו קץ לכל הספקולציות.(אגב זאת חוצפה שמקצצים לג'ובניקים יותר מאשר לקרביים, שוב מראה את פרצוף המדינה ולא..500 שקל פיצוי לא יעשו לי הרגשה טובה יותר..) אגב עוד טופיק צבאי קטן, חלוץ הפסיכי רוצה להחזיר את הכומתות לראשים! איך זה בדיוק תורם לו למשמעת הצבאית? עוד מתכנן חלוץ להוריד את מפלס הפטורים בין היתר זקן ונעלי ספורט. מחלוץ הייתי מבקש שיאשר כבר לשים פליזים על א'.
אין שום סיבה שיאשרו לשים פליז על א'. זה א'. ב', דן חלוץ דווקא עד עכשיו מאוד סיפק אותי על כל החלטותיו ופועלו כרמטכ"ל, לכן העניין עם הכומתות קצת מפתיע אותי. ובקשר לקיצור, יניב, כרגע לא מדובר על קיצור ללוחמים, שכן אלה יקבלו בארבעת החודשים הללו תוספת למשכורת, מדובר על משהו באיזור ה2500 שקל, מה שגם תלוי כמובן באחוז המשתחררים המוקדמים. ככל שיותר ישתחררו, ככה אלה שישארו מעבר לשנה ושמונה יקבלו יותר כסף.
תגידו, מישהו פה מאלה שעדיין בתיכון יוצא לגדנ"ע ביום ראשון? אני מן הסתם לא יוצא, עד שיש צ'לסי בארסה ועד שיש הפסקה של שבוע מהלימודים המטורפים האלה אני כמובן לוקח את זה ב2 ידיים(אם הייתי יכול גם ב7 ידיים) ומשתמט מהגדנ"ע הזה.. כשיגיע זמני למלא את חובתי בעוד שנה וחצי ככה, אני אתגייס. עד אז....
שגיא לא נראה לי שהבנת.. הקיצוץ הוא גם ללוחמים כאשר הצבא שומר לעצמו את האופציה לא לשחרר אותם ובמקרה שכזה הוא "יתגמל" אותם בסכום שמוערך כעת ב-500 שקל שהסכומים יגדלו בהתאם למספר הלוחמים שיוארך להם השירות מעבר לשנתיים ושמונה חודשים.
גדנ"ע אחד הדברים השווים שיש, חבורה של ילדים משחקים בצבא http://www.asoccer.co.il/forum/html/emoticons/smile.Xxx אין כמו להוציא בטים או איך שלא קוראים לזה שיש לך פטור מהכל בבסיס על היום הראשון
לא,אבל הכל חלק מהחוויה הנפלאה של להיות עם חברים להכיר חברים חדשים שלא הכרת בכלל מהשכבה ובחיים לא דיברת איתם,עבודת צוות(למרות ששיגע אותי על הח' המדגומים שלהם ש200 פעמיים ביום עושים רק כדי לשרוף תזמן כי אין להם מה לעשות איתנו) ותורנות מטבח אתה לא חייב לעשות,תגיד לחובש ששואלים אותך לפני שאתה נכנס שאתה עם שלושלים ויש לך פטור ורק יושב בצד ונהנה. אבל אישית אם לא תלך לגדנ"ע זה יהיה ההפסד שלך.
ב'תים... א'- כשיר לכל פעילות ב'- בלתי כשיר לפעילות ומומלץ על מנוחה ביחידה ג'- בלתי כשיר לפעילות ומומלץ על מנוחה מחוץ ליחידה (בבית). הרעיון של החזרת הכומתא לראש הוא עילג לחלוטין. במיוחד בימים בהם המשמעת הישראלית ככלל קורסת. אף אחד לא ישים על זה והנפגעים העיקריים יהיו אנשי המשטרה הצבאית, שיזכו כעת לעוד שנאת חינם על פועלם בפקודה מצד חיילים שהרמטכ"ל ודבילי על אחרים היטילו עליהם. אם לכך הגענו, הרי לכם רעיון כה דבילי, עד שהוא מכסה בצילו אפילו את הרעיון הקודם- מר חלוץ הנכבד, החליט לדון בהצעה, לפיה יוקטן מספר הפתורים מגילוח וכן מנעליים צבאיות. למה? כי בדרג העליון, זה שבוחר בעצמו מה לנעול ואיך לסדר את שיער הפנים, נראה כלפי מטה, שכולם מנסים רק לזנב במערכת. כמו כן, תוקטן גם כמות הפטורים מאירועים רפואיים אחרים וכן ימי המחלה והמנוחה. אז נכון, המרפאות האזוריות בצה"ל מוצפות בחפשנים שתרים כאריות אחר טרף, מחפשים עוד פטור ועוד גימל, אבל ההחלטה להקשיח את המניעות הרפואיות בעבור חיילים, ויש שכן נדרשים להן, הינה פגיעה ישירה בזכותם הבסיסית ביות- לשמירה על בריאות הגוף והנפש. כשנקרא חייל להשבעה ומצהיר כי יסכן עצמו 'עד חירוף הנפש', אין הוא מדמה כי בריאותו תפגע יותר מהכל דווקא בזמני השגרה, כחלק מההתעלמות שהוכרחה על הרופא הצבאי בידי פוקדיו. לי אישית כבר אין את הבעיה הזו, פטור קבוע מגילוח כבר השגתי (ובצדק!), אבל שאלתי את עצמי, מה הייתי עושה לו נולדתי עם נטייה חמורה לפצעוני גילוח, או לחלופין צלקת שנוטה להיפתח ברגעי המגע עם התער? ומה עם אותם החיילים הסובלים מקרסוליים חולים, או כאבי ברכיים חמורים (שהוכח כי לנעל שאינה מותאמת יש השפעה ישירה וברורה על בריאותם האורטופדית), שמעכשיו יאלצו להתמודד עם כאבים בלתי-פוסקים ולהתעמת עם הסיכון לנכות או פגיעה כרונית רק עבור 3 השנים הכי מזויינות בעולם?! ואלה עוד המקרים הפשוטים של הג'וב'ניקים המסריחים, לא? מה עם חיילים הסובלים מכאבי גב חמורים, או מיגרנות בדרגות גבוהות (שגורמות לערפול הכרה והתעלפות). שני מקרים שידועים כזוכים ליחס קר מצד הצבא בשל הקלות שבזיופם. איך מתכנן חלוץ לשלוח לקו חייל, שגבו כואב, ולהכריחו לסחוב משקל הזהה כמעט למחצית משקל גופו? איך מתכנן דן להכניס למערך הלוחם חייל המודע לאפשרות כי במאמץ בלתי-מבוקר יאבד את הכרתו באמצע שטח אויב? ומה עם הקב"ניסטים? המהפכה הרפואית החדשה מתכננת להגביר גם את הקשיחות כלפיהם. אם כן, איך מצפה הרמטכ"ל לשלוח חייל דכאוני לשמור על חבריו, כאשר הסיכון הגדול ביותר עבורו הוא עצמו. ומה עם החברים עליהם הוא שומר, החוששים לשלומם הם כתוצאה מארוע כזה? ומה יעשה החייל הקרבי הסובל מחרדה? כיצד יגן על חבריו הלוחמים או על עצמו אם בכל עת בה יגיע לקרב ירעד או יהו?לם (הלם קרב) עם הנשק בידו? האין רב-האלוף חושש לשלומו? אז נכון, תרבות הפטורים בצבא הפכה כבר מזמן לצוהר למשתמטים ולמסחרה רצינית, אבל זהו המחיר שצריך הצבא לשלם בכדי לשמור על כבודם ובריאותם של חייליו. גם ככה דומני כי מי שאינו רוצה לשרת, עדיף שלא ישא את עול הגנת המדינה כשנשק בידיו והוא מוטל על הגנתם של חבריו. בעת שהצבא, שגם ככה אינו מתחשב בבריאותם של חייליו דיו, מקטין את טווח התמיכה הרפואית והנפשית בפקודיו הזוטרים, הוא מסכן את בטחון אנשיו וכן את בטחון המדינה! בתור נציג של צבא ההגנה לישראל, הארגון עטור השבחים, שכבר מזמן ירד מגדולתו, אני שואל את עצמי ואת כל מפקדי, כיצד מצפה הצבא מאיתנו, החיילים, לייצגו בכבוד ולהתנהג ע"פ עשרת הערכים הכתובים על כרטיס הניתן לכל אחד מאיתנו ביום גיוסו, וכיצד מעוניין הצבא כי ננהג בכבוד כלפי אזרחי עמינו וכן כלפי אנשי העם הפלשתיני, עמם נאלצים רבים מאיתנו להתעמת, כאשר מנגד, מציגה המערכת הצבאית, אשר תלשה אותנו לחלוטין מכל עולמינו וקראה לנו לבוא ולתרום עצמינו תמורתה, זלזול כה חמור בכבודינו, בבריאותינו ובנפשינו אנו? עד מתי?!
אני חושב שאם וברגע שיגיעו לצבא המקצועי הזה שכל כך מדברים עליו, המגמה הזו כמעט תיעלם, שכן יהיה מדובר באנשי מקצוע שיהיו מחוייבים לעבודה עליה יקבלו שכר מלא. ועוד הצעה למען אדון חלוץ. אם כבר מקצועיות עסקינן - למה לא להתחיל לחלק מלגות לימודים לחיילים קרביים מצטיינים? זה עובד נפלא בארה"ב, ומהווה פיתרון מעולה לאנשים מהשכבות הנמוכות, שלא יכולים לממן לעצמם לימודים אקדמאיים.
