אז בסדר, פשוט חשבתי שזה קצת מוזר שאח שלי שכבר משרת בצה"ל קיבל תצו שלו חודשיים לפני היומלדת שלו. ולחץ לא כל כך אולי קצת התרגשות לקראת הצו אבל יש לי זמן.
בתור אחד שמשרת בג'וליס ב14 החודשים האחרונים אני יכול להגיד לך שאתה טועה. אני מכיר אישית שניים ממחלקת נגמשים והם לא בדיוק סובלים...תנסה לבסס את מה שאתה כותב על עובדות ולא על שמועות.
צה"ל, אהובינו, לא נוטה להתחייס יותר מדי למספרים שעתידים לשרת אותו, אי-לכך ובהאתם לזאת, נקבע ע"פ חוק מטכ"ל (או סתם בפקידות) שכל מי שתאריך הלידה העברי שלו הוא מהראשון (א') בתשרי ועד לאחרון (ל'?) באדר, דינו כמי שנולד ב-א' בתשרי. חברי הקבוצה השניה (א' ניסן - ל"א אלול) דינם כדין מי שנולד ב-א' בניסן. זאת אומרת שצה"ל חוגג לך יומולדת באחד משני תאריכים בשנה- א' תשרי או א' ניסן. את הצו הראשון, מותר לצבא לשלוח לכל מלש"ב נורמה (מי שלא נשר מבית-ספר, סיים או מעוכב גיוס מסיבה כלשהי או בקיצור- מתגייס כמו כולם אחרי בית-ספר בגיל 18 בערך) החל מהיום בו הצבא מחשיב אותו לבן 16.5, בד"כ, זה קורה חודשיים לפני היומולדת, אבל זה כבר סתם מבחינת עמידה בזמנים. דהיינו: נולדת ב-1.11.87, נגיד שזה היה אז כ' בכסלו. ע"פ הצבא, נולדת ב-א' בתשרי ולכן, יוכל הצו הראשון להישלח לך החל מה-א' בניסן, נכון לשנה בה חגגת 16 (לאחר שחגגת 16!) מקווה שזה לא יצא מסורבל מדי...סה"כ צה"ל...
יש לי שאלה: הייתם נותנים את הנשמה לצבא? 1) נותן את הנשמה כי זה הצבא שלנו זה המדינה שלי ואפילו בטקס השבעה נשבעתי אפילו בחיי ואם צריך אני באמת יקריב את החיים שלי בשבילם 2) מי הם בכלל אני יעשה עבודה של חאפר ויילך הביתה מי ציך לתת שם את הנשמה בין כה וכה לא מעריכים ואם יקרה לי משהו לא ישמיו אליי לב בכלל.. שלא נדבר שאם חס וחלילה אני ימות יזכרו אותי וינציחותי אותי גג יומיים.. מה הייתם עושים?
תראה אחי.. הראו לנו סרט על רון ארד בבסיס והבנתי שהציעו אחרי יומיים להחזיר אותו הביתה תמורת 1000 אסירים פלסטינים. כמובן ישראל התנגדו ועד היום רון ארד לא בבית.. בתור אחד שראה את הסרט ובסרט שומעים את הקול של רון ארד דקה לפני שהמטוס שלו התרסק.. ירדו לי דמעות.. היום הבת שלו גדולה הכי גדלה בלי אבא שנתן את כל כולו למען הצבא ונתן את הנשמה.. ההורים שלו ואישתו התחננו שיחזירו להם את הבן האובד אך ללא הועיל עד היום.. אז אם אחד כזה שנתן את הנשמה וקיבל מארץ ישראל ומהצבא יריקה בפנים אז למה להשקיע וליהיות קרבי וכו'... חבל על ההקשעה אם ככה.. שלא נדבר על 3 החיילים שחטפו בני אברהם ועוד שני החיילים אחרי הרבה מאוד זמן ישראל הסכימו לעשות עיסקת חליפין.. לפחות הם חזרו מתים אבל הנשמה חנחה בשקט.. לכו תדעו מה עבר עליהם. שלא נדע עוד צער כזה בחיים ובכל בית ישראל
ואם לא יהיה חייל קרבי אחד שמוכן לסכן את עצמו כדי שאתה תוכל לשבת ולכתוב את כל ההודעות האלו? כל בנאדם ששירת וישרת נותן מעצמו לצבא ולמדינה, אפילו אם זה לא נראה ככה לפעמים. ובקשר להחזרת שבויים, המדיניות היא שלא נושאים ונותנים עם אגרוני טרור על מנת למנוע מצב שבו יחטף אזרח \ חייל ישראלי כל שני וחמישי. לפעמים צריך לראות את התמונה הכוללת עד כמה שזה כואב והחיילים האלו ובעיקר רון ארד ידעו למה הם נכנסים.
